מדריך צוואות וירושות – כל מה שחשוב לדעת /עו"ד אריאל דרור

מאת: עו"ד אריאל דרור

עו"ד אריאל דרור

עו"ד אריאל דרור

קוראים נכבדים, שלום רב,

מדריך זה הינו מדריך ייחודי ויעודי, אשר חובר על מנת לענות על כל השאלות הנובעות מתחום הצוואות והירושות.

מדריך זה  עונה על שאלות רבות המתעוררות בתחום, לרבות:

כיצד עורכים צוואה?

מתי מומלץ לערוך צוואה?

מה אעשה אם נשאתי בשנית, ואיני רוצה להוריש את רכושי לאשתי השניה?

מהן הצורות השונות לעריכת צוואה?

אני חושד כי הופעל על אבי המנוח לערוך צוואה , כיצד ניתן להתנגד לה?

כיצד ניתן להסתלק מצוואה?

מה קורה כאשר חלק מהיורשים הינם קטינים הזקוקים למזונות?

מהי צוואת שכיב מרע וכיצד ניתן לבטלה?

במדריך זה תמצאו מאמרים רבים בנושאי צוואות וירושות, אשר ידריכו אתכם צעד אחר צעד בכל בעיה שעשוייה להתעורר בנושא.

כמו כן, המדריך כולל שאלות ותשובות שהגיעו למשרד במהלך השנים, בנושאי צוואות וירושות.

בנוסף, כולל המדריך אסופה של סקירות משפטיות בנושאים הרלונטים, מביהמ"ש השונים.

אנו מקווים כי מידע זה יהיה לכם לעזר, ויקל עליכם לקבל מענה לשאלות בפניהם אתם עומדים.

באתר המשרד מידע רב נוסף על המידע המצוי במדריך זה, ככל שיש לכם צורך בכך.

כל האמור במדריך זה  לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד

ירושה על פי צוואה

ע"פ חוק הירושה, לאחר מותו של אדם מתחלק עזבונו. חלוקה זו נעשית בהתאם לכללי ירושה ע"פ דין, או בהתאם לצוואה שהשאיר אחריו.

מהי ירושה ע"פ צוואה?

במקרה בו אדם ערך צוואה עוד בחייו, בהתאם לכללים הקבועים בחוק הירושה, ובה נקבעו היורשים וחלקם בעזבון, הרי שכללי הירושה ע"פ דין הקבועים בחוק מתייתרים, ויש לקיים את הצוואה כלשונה, כל עוד אין סיבה לפסילתה.

מתי עדיף להזדקק לצוואה?

כאשר המוריש רוצה כי העיזבון יתחלק על פי החוק, אזי אין צורך בצוואה, וניתן לחלק את העזבון ע"פ הכללים הקבועים בחוק ביחס לירושה ע"פ דין.

אולם, במצב בו אדם אינו רוצה ללכת במתווה הדווקני של החוק, לדוגמה, אם כבר העביר עוד בחייו חלק מרכושו לקרוב מסוים והוא אינו רוצה לזכותו שוב בנתח מהירושה, או כאשר אחד האחים התעשר בעוד יתר האחים שרויים במצב כלכלי רע, (והמוריש רוצה לזכות ביתר את האחים האחרים), או במקרה של ריב במשפחה, עדיף להזדקק לצוואה.

בצוואה רשאי המצווה להחליט למי בדיוק הוא רוצה להוריש, כמה ומתי, וכך לאחר מותו הוא אינו תלוי בכללי הירושה ע"פ דין הקבועים בחוק. בצוואה יכולות להיות קביעות שונות, אשר אין להם מקום במקרה של ירושה ע"פ דין. כך למשל, יכול המצווה להחליט על מתן כלל העיזבון לאדם אחד בלבד שאינו בהכרח קרוב משפחה. כן יכול הוא לקבוע מינוי מנהל עזבון אשר יפקח על הנעשה בעיזבון לאחר מותו, לקבוע בצוואה מתי יעבור העיזבון ואיך, וכיוצ"ב.

איך צריכה להיערך הצוואה?

בחוק הירושה נקבעו כללי עשיית הצוואה, אשר דורשים כי הצוואה תהיה בכתב ( ידו של המצווה) , בעדים (בכתב), בפני רשות (שופט, רשם לעניני ירושה או חבר בי"ד  דתי), או  בעל פה(במקרה של אדם חולה במיוחד העומד למות).

הוראות שונות בנוגע לעריכת צוואה:

בחוק ישנן הוראות רבות ביחס לעריכת וקיום הצוואה.

לדוגמה, נקבע כי קטין או פסול דין או מי שאינו יכול להבחין בטיבה של צוואה( למשל בשל מחלת נפש) אינם יכולים לערוך צוואה.

בנוסף, נקבע כי צוואה אשר נעשתה מתוך אונס/תרמית/השפעה בלתי הוגנת/תחבולה- הינה פסולה, זאת מאחד ועל הצוואה להיות מעשה אישי, והיא אמורה לכלול את רצון המצווה בלבד, ללא כל התערבות או השפעה חיצונית.

ישנה אפשרות כי מצווה, באם שינה את דעתו ביחס לצוואתו, יערוך צוואה נוספת , ואולם עליו לציין במפורש כי צוואה זו מבטלת את הצוואה הקודמת.

למי יש לפנות לאחר מות המצווה על מנת להסדיר את ענייני העיזבון?

לאחר מות המצווה, על הזוכים ע"פ הצוואה, כולם או מקצתם, לפנות בבקשה לקיום צוואה אשר צריכה להיות מוגשת לרשם לענייני ירושה, אשר באזורו התגורר המצווה ערב הפטירה,  ויש לחתום עליה בנוכחות עו"ד. הרשם לענייני ירושה יבחן את הבקשה, והוא זה אשר יחליט האם ליתן צו קיום צוואה. רק לאחר קבלת צו זה, ניתן יהיה לחלק את הירושה בין הזוכים.

ירושה על פי דין

ע"פ חוק הירושה, לאחר מותו של אדם מתחלק עזבונו. חלוקה זו נעשית בהתאם לכללי ירושה ע"פ דין, או בהתאם לצוואה שהשאיר אחריו.

מהי ירושה ע"פ דין?

ירושה ע"פ דין הינה מצב בו הנפטר לא הניח אחריו צוואה אשר קובעת את אופן חלוקת עזבונו. במקרה כזה פונים לכללי הדין בחוק הירושה, אשר קובעים במדויק מיהם היורשים ומה חלקו של כל אחד מהם.

מה קובעים כללי ירושה ע"פ דין?

כאמור, באם לא נערכה צוואה, יש לחלק את הירושה ע"פ כללי הדין המפורטים בחלק השני לחוק, אשר קובע מי הם יורשי המוריש ומהו חלקם בירושה.

היורשים ע"פ דין הינם אלה הקרובים ביותר לנפטר, ע"פ הקבוע בחוק, ובדרך כלל יהיו אלה בן/בת הזוג והילדים.

כך לדוגמה, אם המוריש הניח אחריו בת זוג ו-3 בנים, תקבל בת הזוג חצי מהעזבון, וכ"א מהבנים יקבל שמינית. יתר הקרובים (סבא וסבתא, אחים וכיוצ"ב( לא יקבלו דבר.

לגבי ילד מאומץ, הרי שע"פ החוק, ילד אשר אומץ כדין יורש את המוריש כאילו היה ילדו ממש.

מתי ירושה ע"פ דין מספקת, ומתי עדיף להזדקק לצוואה?

כאשר המוריש רוצה כי העיזבון יתחלק על פי החוק, אזי אין צורך בצוואה, וניתן לחלק את העזבון ע"פ הכללים הקבועים בחוק, לפיהם, הקרובים ביותר לנפטר ירשו את כל עזבונו. במצב הנפוץ, יתחלק הרכוש בין בן הזוג שנותר בחיים לבין ילדיו של הנפטר.

אולם, כאשר בעל העזבון אינו רוצה ללכת במתווה החוק, מסיבותיו הוא – לדוגמה, אם כבר העביר עוד בחייו חלק מרכושו לקרוב מסוים והוא אינו רוצה לזכותו שוב בנתח מהירושה, או כאשר אחד האחים עשיר במיוחד ואח אחר עני במיוחד (והמוריש רוצה לזכות ביתר את העני), או במקרה של ריב במשפחה, עדיף להזדקק לצוואה.

בצוואה רשאי המצווה להחליט למי בדיוק הוא רוצה להוריש, כמה ומתי, והוא אינו תלוי בכללי הירושה ע"פ דין הקבועים בחוק. כך למשל, יכול המצווה להחליט כי הוא מוריש את כל עזבונו לבן הזוג, ולא להותיר דבר לילדים וכיוצ"ב.

הסתלקות מהעיזבון:

ע"פ החוק, יורש ע"פ דין יכול להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או חלקו, לטובת בן זוגו של המוריש, ילדיו או אחיו. במקרה כזה חלקו יתחלק ביניהם, כאילו לא היה הוא יורש כלל.

אם נחזור לדוגמה של בת זוג ו-3 בנים, וסך כל העיזבון הינו  300,000 ₪, הרי שבת הזוג זכאית לקבל 150,000 ₪, כלומר מחצית הירושה, וכל אחד מהבנים זכאי לקבל 50,000 ₪, היינו 1/8.

אולם, אם אחד מהבנים יסתלק מחלקו,  חלקו זה יתוסף חזרה לעיזבון. בת הזוג עדיין תקבל חצי, היינו 150,000 ₪, ואולם כעת כ"א מהבנים יקבל 75,000 ₪- כ"א יקבל כעת רבע, ולא שמינית. יודגש כי הסתלקות זו צריכה להירשם במפורש בבקשה למתן צו ירושה.

למי יש לפנות לאחר מות הנפטר על מנת להסדיר את ענייני העיזבון?

לאחר מות המוריש, על היורשים ע"פ דין, כולם או מקצתם, לפנות בבקשה למתן צו ירושה לרשם לענייני ירושה, אשר באזורו התגורר המוריש ערב הפטירה. נוסח בקשה זו נמצא במשרדי הרשם או באתר האינטרנט של הרשם, ויש לחתום עליו בנוכחות עו"ד. הרשם לענייני ירושה יבחן את הבקשה, והוא זה אשר יחליט האם ליתן צו ירושה. רק לאחר קבלת צו זה, ניתן יהיה לחלק את הירושה בין היורשים הזכאים לה כדין.

צורות עשיית צוואה

אדם אשר בוחר לערוך צוואה, על מנת שלא להלך מתווה החוק של כללי הירושה על פי דין ולהוריש את עזבונו בהתאם לרצונו, רשאי לערכה בארבע צורות שונות, אשר מפורטות בחוק הירושה.

צורה ראשונה של עריכת צוואה-בכתב יד:

ע"פ סעיף 19 לחוק הירושה, צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.

(א)  מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה בבית המשפט ; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לידי שופט או רשם של בית המשפט או לידי רשות שתוסמך בתקנות לקבל צוואות על מנת להעבירן לבית המשפט.

(ב)  דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם בבית משפט; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

(ב)  דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

בפני עדים

סעיף 20 לחוק הירושה קובע כי על צוואה בעדים להיות בכתב(לא בהכרח כתב יד), ולציין תאריך. המצוה יחתום עליה בכתב ידו בפני שני עדים, לאחר שהצהיר בפניהם כי זו צוואתו.צורה שנייה של עריכת צוואה – עם עדים

על העדים לאשר באותו מעמד כי המצווה הצהיר בפניהם וחתם כאמור, ולחתום על כך בכתב ידיהם, באותו מעמד.

חל איסור על העדים להיות זוכים ע"פ הצוואה.

צורה שלישית של עריכת צוואה- בפני רשות:

ע"פ סעיף 22 לחוק הירושה, ניתן לערוך צוואה בפני רשות. רשות מוגדרת  כשופט, רשם לעניני ירושה, רשם בית משפט או חבר בי"ד דתי.

אופן עריכת הצוואה יכול להיות כך שהמצווה יאמר בע"פ את דבריו בפני אחד מהאנשים הנ"ל, והם יכתבו את דבריו, או שהוא יגיש להם את צוואתו הכתובה.

בהנחה והדברים נמסרו בע"פ, על הרשות להקריא למצווה את דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידו, ועל המצוה להצהיר כי זו צוואתו. לאחר מכן יש צורך כי הרשות יאשר לפני המצווה כי הוא הוקראה לו וכי הוא הצהיר כך.
באם הצוואה נכתבה ע"י הרשות בשפה שהמצווה אינו מבין, יש צורך במתורגמן שיתרגם לו את לשון הצוואה, ויש צורך להוסיף לצוואה עובדת תרגום זה.

צורה רביעית של עשיית צוואה- בעל פה:

סעיף 23 לחוק הירושה קובע כי שכיב מרע, היינו אדם העומד למות בקרוב מאוד, וכן מי שוראה עצמו , בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בע"פ את צוואתו לשני עדים אשר מבינים את שפתו .

אולם, יש צורך כי דברי המצווה, יום עריכת הצוואה והנסיבות לעשיתה, ירשמו בזכרון דברים עליו יחתמו העדים. על זכרון דברים זה להיות מופקד אחר כך אצל הרשם לעניני ירושה.

ע"פ החוק, צוואה זו תתבטל חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה, במידה והמצווה עודנו בחיים.

כלומר, באם חלף פרק זמן מסוים, והמבקש אינו עומד כבר מול פני המוות, אין למעשה עוד הצדקה לצוואה בעל פה, שהינה יוצאת דופן, ועל כן היא בטלה.

הפקדת צוואה

לאחר שהמצווה החליט כי הצוואה שערך הינו צוואתו הסופית, והוא אינו רוצה לשנותה, רשאי הוא להפקידה במשרדי הרשם לענייני ירושה שבאזורו הוא מתגורר. הפקדה זו תבטיח כי לאחר מותו, לא יינתן צו קיום צוואה אשר ינגוד את הצוואה שהופקדה.

הוראות שונות בנוגע לעריכת צוואה:

בנוסף להוראות צורות הצוואה, ישנם הוראות רבות נוספות בדבר עריכתה, ויש צורך לעמוד אף בהם על מנת לוודא כי הצואה תהיה כשרה וניתן יהיה לקיימה לאחר מות המצווה. הוראות אלו מפורטות בחוק.

מהי צוואת שכיב מרע?

חוק הירושה קובע מספר אפשרויות לצורך עריכת צוואה- עריכת צוואה בכתב,  עריכת צוואה בפני עדים, ועריכת צוואה בפני מורשה ( כגון שופט).

כמו כן, קיימת אפשרות רביעית של עריכת צוואה- והיא עריכת צוואה בעל פה, כאשר המוריש מודיע בע"פ את רצונו ל-2 עדים, וכל אחד מהעדים אמור לרשום את דבריו בזיכרון דברים, קרוב ככל הניתן למועד הציווי.

מדובר בפתרון חריג, יוצא מן הכלל, וניתן להשתמש בו רק במקרים בהם המוריש עומד למות, ומצבו הרפואי לא מאפשר לו לערוך צוואה בכתב. צוואה בע"פ מכונה "צוואת שכיב מרע".

מהו שכיב מרע?

החוק אינו קובע מהו מצב של "שכיב מרע". ביהמ"ש העליון אימץ ההגדרה הקבועה ב"שולחן ערוך" , לפיה שכיב מרע הוא אדם שתש כוחו, ואינו מסוגל להלך על רגליו.

למעשה, יש להוכיח כי מצבו של אותו אדם היה כה חמור, עד שלא היה מסוגל לערוך מסמך בכתב, ועל כן נאלץ להסתפק בצוואה בע"פ.

אציין כי דרישה זו היא דרישה קריטית. לכן, אם האדם אשר מנסה לאשר את צוואת השכיב מרע לא יוכיח כי אכן המנוח היה במצב כה קשה- צוואת השכיב מרע לא תאושר!

מה דורש החוק ?

מבחינה פרוצדוראלית, לאחר הפטירה יש להגיש בקשה לצו קיום צוואת שכיב מרע לרשם לענייני ירושה באזור מגורי המנוח.

כבכל בקשה לצו קיום צוואה, ניתן פרק זמן להגשת התנגדויות, מכל גורם שסבור שאין לקיים הצוואה.

מאחר ומדובר בצוואה יוצאת דופן, הליך בחינת הצוואה יעבור, לאחר חלוף פרק הזמן להגשת ההתנגדויות- לביהמ"ש לענייני משפחה.

ביהמ"ש הוא שיבדוק האם הצוואה עומדת בדרישות השונות והמצטברות של החוק, כדלקמן:

(א)  הציווי היה בפני שני עדים

(ב) העדים שמעו את לשון המצווה

(ג)    דברי המצווה נרשמו בזיכרון-דברים

(ד)   זיכרון הדברים נחתם בידי שני עדים

(ה)  זיכרון הדברים הופקד אצל הרשם לענייני ירושה.

(ו) הרישום, חתימה והפקדה נעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

מה קורה אם ביהמ"ש לא מאשר את צוואת שכיב מרע?

במקרה וביהמ"ש קובע כי צוואת שכיב מרע לא תקפה, יש לבדוק האם המנוח ערך צוואה אחרת, קודם לכן. במידה והוא ערך כזו צוואה, וזו אכן תמצא כתקפה- הצוואה הזו תקוים.

במידה ולא נערכה כל צוואה- עזבונו יחולק בהתאם לחלוקה הקבועה בחוק הירושה.

צוואות הדדיות

על פי סעיף 8 א' לחוק הירושה, ובהתאם לתיקון לחוק שנערך בשנת 2005, בני זוג רשאים לערוך צוואות הדדיות, לפיהם הם מצווים את רכושם האחד לשני , או לצד ג'.

בצוואה ניתן לרשום כי בן הזוג שיוותר בחיים יירש את רכושו של השני, ולאחר מותו- יועבר הרכוש הנותר לצד ג'- כגון ילדיהם המשותפים.

בנוסף, ניתן לקבוע לקבוע מלכתחילה כי כלל הרכוש יעבור לילדיהם ( לדוגמה באם מדובר בבני זוג גרושים, שאינם רוצים להוריש את הרכוש האחד לשני, אלא רק לילדים, ורוצים למנוע מצב בו בן הזוג יוריש את הרכוש לבן הזוג החדש)

א.      כיצד נערכות צוואות הדדיות?

ניתן לערוך צוואות הדדיות במסמך אחד, הנערך ע"י שני בני הזוג.

ניתן גם לערוך שתי צוואות, שלמעשה יהיו חופפות, אולם יש לערכן ולחתום עליהן באותה עת, על מנת שלא יהיו פערי זמנים בין המסמכים. חשוב לראות כי הוראות הצוואה אכן זהות, על מנת שתהא הדדיות מוחלטת.

ב.       מה ניתן לקבוע בצוואות אלו?

בניגוד לצוואה רגילה, בה המוריש יכול להוריש את עזבונו ע"פ רצונו החופשי, בצוואות הדדיות יש למעשה הסתמכות של צד אחד על צוואתו של הצד השני, מתוך רצון משותף לכך, ועל כן על הצוואת להיות זהות.

חשוב לציין כי לא ניתן לקבוע בצוואה כי היא אינה ניתנת לביטול. היינו, בן זוג אחד לא יכול לאסור על בן הזוג השני לשנות הצוואה בעתיד, לאחר פטירתו. הוראה שכזו אינה חוקית, ודינה להתבטל, שכן היא פוגעת בחופש לצוות.

ג.       כיצד ניתן לבטל צוואה הדדית?

בעוד צוואה רגילה ניתנת לביטול בקלות יחסית,  ע"י עריכת צוואה חדשה בה נרשם כי היא מבטלת צוואות עבר, הרי שהחוק קובע הסדר אחר בכל הנוגע לצוואות הדדיות, בגלל ייחודן.

במידה ששני בני הזוג עדיין בחיים, ניתן לבטל צוואה הדדית ע"י הודעה בכתב של אחד מבני הזוג לצד השני.

לאחר שנמסרה הודעת הביטול, שתי הצוואות מתבטלות, אף אם בן הזוג השני לא מעוניין בביטול, שכן הן תלויות וכרוכות האחת בשניה.  לאחר הביטול, הצדדים יכולים לערוך צוואות חדשות ולחלק את עזבונם ע"פ רצונם, ואינם חייבים להוריש הרכוש האחד לשני.

אם אחד מבני הזוג נפטר, ובן הזוג הנותר בחיים רוצה לבטל את צוואתו שלו, ניתן לעשות כך רק בתנאים מחמירים יותר.

בהנחה שהעיזבון טרם חולק, על בן הזוג שנותר בחיים להסתלק, לטובת אחיו או ילדו של המוריש,  מכל הזכויות שנתנו לו במסגרת צוואת בן הזוג שנפטר . רק לאחר הויתור יוכל הוא לבטל את צוואתו.

במידה שהעיזבון כבר חולק, על בן הזוג הנותר בחיים להשיב את כל מה שלקח, ורק לאחר מכן יוכל להכין צוואה חדשה.

כיצד לטפל בעיזבון לאחר פטירת המוריש

לאחר פטירת המוריש, יש לדאוג לטפל בעיזבונו. דבר זה דחוף יותר ככל שהעיזבון גדול וסבוך יותר, שכן לא ניתן להשאירו ללא בעלים וטיפול.

לאחר מות המנוח, יש לבדוק האם הוא הותיר אחריו צוואה, או לא, שכן דרכי הפעולה בכל מקרה הינן שונות, כפי שיפורט בהמשך.

על מנת לקבל צווים בעניין חלוקת העיזבון, ישנה אפשרות לפנות לביה"ד הרבני או לרשם לענייני ירושה אשר באזורו התגורר המוריש. במאמר זה נעסוק בבקשה אשר מוגשת לרשם, שכן זה המקרה הנפוץ ביותר.

 

  • כיצד לפעול במקרה בו המנוח הותיר אחריו צוואה?

במקרה שישנה צוואה, אזי חלוקת הירושה נעשית ע"פ הצוואה, ועל מנת לקיימה יש לפנות בבקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה  אשר באזורו התגורר המצווה ערב פטירתו. על בקשה זו להיות מוגשת ב-4 העתקים.

הבקשה כוללת הוראות שונות בדבר הזוכים, חלקם בצוואה, כשירותם, גילם, מעמדם המשפחתי וכיוצב'.

על בקשה זו יש לחתום בפני עו"ד, שכן מצורף לה תצהיר.

 

ב.  אילו מסמכים יש לצרף לבקשה לצו קיום צוואה?

1. עותק צוואה מקורי- עותקים מקוריים אמורים להיות הן בחזקת המנוח, והן בחזקת עוה"ד אשר ערך את הצוואה.

2. עותק של תעודת פטירה מקורית , או העתק נאמן למקור, אשר אמורה להתקבל ממשרד הפנים.

3. הודעות לזוכים- במקרה שיש כמה זוכים ע"פ הצוואה, ואולם רק חלקם פנו בבקשה לקיום הצוואה, יש לשלוח הודעות ליתר הזוכים, על מנת שיהיו מיודעים לבקשה, ויש לצרף הודעות אלו לבקשה.

4. יפוי כח חתום של עו"ד- באם מחליטים הזוכים להיות מיוצגים בהליך בפני הרשם.

5. שני שוברי תשלום משולמים-יש לשלם אגרה הן עבור פרסום הבקשה בעיתונות והן עבור הטיפול במשרדי הרשם. תעריפי אגרות אלו נקבעו ע"פ תעריפי משרד המשפטים. יובהר כי תשלום זה אינו קשור כלל לתשלום לעוה"ד.

  • מה יש לעשות במקרה שהמנוח לא הותיר אחריו צוואה?

במקרה בו אין צוואה, אזי העיזבון יתחלק ע"פ כללי הירושה ע"פ דין הקבועים בחוק הירושה. החוק קובע במדויק מיהם היורשים ומהו חלקם, כאשר בד"כ הזוכים יהיו אלה מהמעגל המשפחתי הראשון- בן/בת זוג  וילדים.

גם במקרה זה, יש לפנות בבקשה לרשם לעניני ירושה, אשר אמורה להיות מוגשת בארבעה העתקים, ואולם  במקרה זה הבקשה הינה שונה ושמה הוא :"בקשה למתן צו ירושה" . גם לבקשה זו מצורף תצהיר אשר צריך להיחתם בפני עו"ד.

 

  • מה קורה לאחר הגשת בקשה לצו קיום צוואה או בקשה למתן צו ירושה?

לאחר קבלת בקשה לצו קיום צוואה(במקרה שנערכה צוואה) או קבלת בקשה למתן צו ירושה (במקרה בו לא נערכה צוואה)  הרשם לענייני ירושה ידאג לפרסם את הגשת הבקשה בעיתון , על מנת שיוכל ליידע את מי שעלול להתנגד לבקשה. בנוסף, הרשם יבחן את הבקשה ויבדוק האם לא נפל בה ו/או במסמכים שצורפו לה ו/או בצוואה פגם כלשהו. כמו כן, יועבר עותק לאפוטרופוס הכללי אשר יבחן גם הוא את הבקשה.

באם אין בעייתיות ו/או מתנגדים לבקשה, הרי שלאחר פרק זמן של מספר חודשים יינתן צו קיום צוואה או צו  למתן ירושה, ע"פ העניין, וניתן יהיה לחלק את העיזבון

ליורשים/זוכים, בהתאם לצו.

התנגדות לצו קיום צוואה- אימתי וכיצד?

ככלל, לאחר פטירת המנוח, ובמקרה בו נערכה צוואה, יש לפנות לרשם לענייני ירושה בבקשה לצו קיום צוואה על מנת שינתן צו המאשר את חלוקת העיזבון בהתאם לצוואה.

עם הגשת הבקשה, על הרשם לפרסם בעיתונות את דבר הגשת הבקשה, על מנת שכל אדם אשר עלול להתנגד לבקשה, יוכל לפנות אליו בבקשת התנגדות מתאימה.

מה ניתן לעשות באם גילית כי הצוואה שהוגשה מנשלת אותך מזכויותיך- כולן או מקצתן?

כיצד תוכיח כי המנוח אולץ לחתום על צוואה שהוא אינו מבין ו/או אינו רוצה ?

וכיצד ניתן לבטל את הצוואה?

כיצד ניתן להגיש התנגדות?

ע"פ חוק הירושה, הרי שלאחר פרסום הבקשה, יכול כל אדם מעונין יכול להגיש התנגדות.

על כן, קיימת חשיבות אקוטית בהגשת ההתנגדות מיד עם היוודע לך דבר הגשת הבקשה. אם תשתהה בבקשה זו- אתה עלול לגלות כי כבר ניתן צו לקיום הצוואה, ואז ביטולה יהיה קשה הרבה יותר.

כיצד יש להגיש את ההתנגדות:

על ההתנגדות להיות בכתב, מלווה בתצהיר, ומוגשת במספר העתקים כמספר הצדדים בתיק, עם עותק נוסף לבית המשפט. כן עליה לכלול את:

  1. פירוט הנימוקים להתנגדות, וכן כל המסמכים עליהם הינך מתבסס. לדוגמה, באם הינך סבור כי המנוח לא היה צלול- עליך לצרף מסמכים רפואיים על מצבו סמוך לעריכת הצוואה. אם היה לו אפוטרופוס- עליך לצרך מסמך זה, כדי להוכיח כי לא היה כשיר לערוך צוואה.
  2. תצהיר מאומת בפני עורך דין.
  3. שוברי תשלום משולמים המעידים כי שולמה אגרה כדין.
  4. ייפוי כוח, אם הינך מיוצג על ידי עורך דין.

חשוב לציין בבקשה את כל הסיבות לפסילת הצוואה, כגון באם המנוח לא היה צלול, באם הייתה לו בעיה קוגניטיבית, באם הופעל עליו לחץ או השפעה בלתי הוגנת וכיוצב'.

מאחר ועסקינן בנושא סבוך יחסית, ובהוראות חוק רבות, רצוי מאוד להיות מיוצג ע"י עו"ד המתמחה בתחום.

מה קורה לאחר הגשת ההתנגדות?

לאחר שהוגשה התנגדות אשר עומדת בדרישות סעיף ג', יועבר התיק ע"י הרשם לענייני ירושה לביהמ"ש לענייני משפחה באותו אזור.

ביהמ"ש ידון בתיק,  יחליט האם לאשר את הבקשה, ולבטל את הצוואה, או שמא לקבל את ההתנגדות ולאשרר הצוואה, בכל בהתאם לעובדות ולראיות שיוצגו בפניו.

עילות לפסלות צוואה

אדם אשר חפץ לחלק את עזבונו על פי רצונו, בלי קשר לכללים הקבועים בחוק ביחס לכללי ירושה ע"פ דין, עשוי להזדקק לעשיית צוואה.

על העורך צוואה להפקיד על כללים שונים בחוק הירושה, ובין היתר על הכללים הבאים:

א.      מעשה אישי– על הצוואה להיות מעשה אישי, הנעשית מתוך רצונו המלא והשלם של המצווה.

ב.        אי השפעה– על הצוואה להערך ללא כל התערבות או השפעה שלא כדין על רצון המצווה .

החוק מגדיר עילות פסלות שבהתקיימותן, עלולה להפסל הצוואה, כמפורט להלן:

 

  • עילות נפוצות לפסילה:

העילות הנפוצות ביותר לפסילת הוראות צוואה מנויות בסעיף 30 א' לחוק הירושה, הקובע כי הוראת צוואה שנעשתה מתוך אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה.

אולם, סעיף 31 לחוק קובע כי אם עברה שנה מאז שאונס/איום/השפעה הבלתי הוגנת /תחבולה חדלו לפעול על המצוה או מיום שנודע לו על התרמית, והוא יכל לבטל את הצוואה ולא עשה כן- הרי שפגם זה לא יכול עוד להביא לביטול הצוואה.

לדוגמה, אם אדם ערך צוואה מתוך איום, וכבר חלפה שנה מאז שהאיום פג וחדל לפעול עליו, והוא בכל זאת לא שינה את הצוואה, לא ניתן יהיה עוד לבטלה.

זאת מאחר ואם אדם יכל לשנות את הצוואה, מתוך רצון חופשי וללא איום, ובכל זאת לא עשה כן, הרי שככל הנראה הוא מסכים עם הצוואה, כמות שהיא, ואין סיבה לבטלה.

 

  • עילות נוספות לפסילה:

ב.1 פסילת כל הצוואה:

ב.1.1 צוואה שנעשתה ע"י מי שאינו מוסמך – צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה, שכן אנשים אלו אינם יכולים לערוך צוואה שתשקף את רצונם האמיתי.

 

ב.2 פסילת הוראות מסוימות בצוואה:

ב.2.1 הוראה השוללת סמכות- הוראה אשר מגבילה או שוללת מהמצווה את זכותו לשנות את הצוואה או לבטלה, בטלה, שכן לא ניתן להתנות על רצונו האישי של המצווה.

ב.2.2 הוראה בעלת תוקף בעייתי- הוראה שתוקפה תלוי ברצונו של אדם, שאינו המצווה, בטלה.

ב.2.3 טעות- אם הוראת צוואה נעשתה מתוך טעות, ולא ניתן להבין בבירור מתוך הצוואה כיצד ניתן לתקן את הטעות, ההוראה בטלה.

ב.2.4 הוראה לא ברורה– אם לא ניתן להבין מתוך הוראת צוואה למי ציווה המצווה, או שמשמעותה לא ברורה, ההוראה בטלה.

ב.2.5 הוראה לא חוקית/לא מוסרית /לא אפשרית– הוראה אשר ביצועה אינו חוקי , אינו מוסרי או פשוט אינו אפשרי, בטלה.

 

  1. נפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן את הטעות הרשם לעניני ירושה, או בית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א.

ב.2.6 צוואה המזכה שלא כדין– הוראת צוואה אשר מזכה את מי שערך אותה, או שהיה עד לה, או שלקח חלק כלשהו בעריכתה, בטלה. כלל זה חל גם לגבי בן זוג של אחד מאלה.

 

הוראות חוק נוספות:

בנוסף לעילות פסלות אלו, ישנן הוראות חוק נוספות אשר קובעות כיצד יש לערוך את הצוואה, ויש לעמוד בהם, על מנת שלא יווצר פתח לפסילת הצוואה. אשר על כן, רצוי לערוך את הצוואה בפני עורך דין אשר יקפיד על שמירת הכללים השונים ועל כשרותה של הצוואה.

הסתלקות יורש מחלקו בעיזבון
ע"פ חוק הירושה, יורש יכול להסתלק מחלקו בעיזבון, לטובת בן זוגו של הנפטר, ילדיו או אחיו (של הנפטר). לא ניתן להסתלק לטובת אנשים אחרים.
נניח ומשה רצה לחלק את רכושו, במסגרת צוואה, לאשתו ושני ילדיו. אזי, הילדים יוכלו לוותר על חלקם לטובת אמם, כך שאמם תזכה בכל העזבון , ואמם יכולה לוותר על חלקה לטובתם כך שכל אחד מהבנים יזכה בחצי.

מתי אנו עשויים להיתקל במקרים של הסתלקות מעזבון?

  1. מדובר ביורש עשיר יחסית, והוא רוצה לוותר על חלקו לטובת בני משפחתו שמצבם אינו שפיר.
  1. כאשר העיזבון כולל בעיקר חובות. אבהיר כי במקרה בו המנוח הותיר חובות, היורשים לא אמורים לשלם זאת מכספם, והחובות ינוכו רק מכספי העזבון, אולם סביר להניח כי במקרה שכזה, היורשים יעדיפו לוותר על הטרחה הכרוכה בכך, אם לא יוותר בידם דבר לאחר מכן).
  1. כאשר הרכוש היחידי הינו דירה, פעמים רבות ילדים יסתלקו מחלקם לטובת ההורה שנותר בחיים, כך שיוכל להמשיך לגור שם.

כיצד מסתלקים בפועל?
יש לציין מפורשות בבקשה למתן צו ירושה/ קיום צוואה, אשר מוגשת לרשם לענייני ירושה לצורך קבלת צו מהרשם, על ההסתלקות של יורש/ים. רק לאחר קבלת צו זה ניתן יהיה לחלק את העיזבון ליורשים שנותרו.

מה משמעות ההסתלקות?
עם ההסתלקות, החלק של המסתלק חוזר לכלל העזבון.
לדוגמה, נניח ואדם מחליט בצוואה, להוריש 500,000 ₪ בצורה שווה לבת זוגו וארבעת ילדיו. באם לא תהיה הסתלקות- כ"א יקבל 100,000 ₪
ואולם, נניח שאחד הבנים רוצה להסתלק לטובת אמו ואחיו, הרי שכעת כ"א יקבל 125,000 ₪ (500,000/4).

יורש אחר יורש

על פי חוק הירושה, מצווה העורך צוואה יכול להחליט כי ברצונו לקבוע מדרג של יורש שני , אשר ירש, לאחר זכיתו של יורש קודם, את מה שנותר מהעזבון לאחר ירושת היורש הראשון.

 

א.      מה פירוש המושג "יורש אחר יורש"?

יורש אחר יורש הינו מצב בו מצווה מחליט כי הוא רוצה להוריש חלק מעזבונו ליורש מסוים, אשר יזכה בו לאחר מותו, ואולם המצווה רוצה גם להכניס תנאי, אשר בהתקימו, יזכה אדם אחר במה שנשאר מאותו חלק אחרי שזכה בו היורש הראשון.

 

ב.       מה קובע החוק?

ע"פ החוק, ניתן לצוות לשני אנשים, על מנת שהשני יזכה אחרי שהראשון זכה.

 

ב.1     מתי יזכה היורש השני?

במקרה בו היורש הראשון מת, או בהתקיים תנאי מסוים שקבע המוריש בצוואתו, או בהגיע מועד מסוים שקבע המוריש בצוואה, על פי המוקדם מביניהם.

 

ב.2     מה על היורש הראשון לעשות לאחר זכייתו?

ע"פ החוק, היורש הראשון יכול לעשות בחלקו כבשלו.

אולם, אסור לו לערוך צוואה משלו בה הוא קובע כי לאחר מותו,  היורש הבא בתור לא יזכה בכסף.

 

עקרון זה של יורש אחר יורש קובע כי היורש השני יזכה רק במה שהיורש הראשון הותיר

 

ב.3.    מתי ע"פ החוק, לא יזכה היורש השני?

היורש השני יזכה אם היה בחיים בעת זכייתו.

ההוראה לטובתו תתבטל אם מת לפני שיכל לזכות, או שויתר על חלקו, או שהיה פסול מלרשת (למשל אם עדיין לא נולד בשעת הזכיה) .

 

ב.4     האם ניתן לקבוע הוראה שכזו ליותר משני יורשים?

לא ניתן לקבוע הוראה שכזו, של יורש אחר יורש, ליותר משני אנשים, ואם נעשית הוראה כזו היא בטלה.

אולם, מותר לעשות כזו הוראה אם היורש השני היה בחיים בעת עשית הצוואה.

יורש במקום יורש

חוק הירושה קובע כי מצווה יכול להחליט כי ברצונו לצוות לשני יורשים או יותר את אותו חלק בעיזבון, כאשר היורש השני יזכה בחלקו רק אם הראשון לא זכה בו קודם.

 

א.      יחודיות ההוראה:

המיוחד במצב דברים זה, הינו שבמקרה בו היורש הראשון לא יכול לרשת, בשל הסיבות אשר המוזכרות בחוק ויובאו בהמשך, הרי שיבוא יורש שני תחתיו, והיורש הראשון לא יקבל דבר.

לדוגמה, אברהם יכול לקבוע בצוואתו כי אם יצחק ימות, יזכה עשו בחלק שהיה אמור יצחק לקבל.

אם אכן מת יצחק, היורש הראשון, לפני שקיבל את חלקו, הרי שהיורש השני ,עשו, ירש את החלק שצווה ליצחק, ודינו כדין מי שהמצווה ציווה לו מלכתכילה.

אולם, אם המוות אינו מתרחש, יהא היורש הראשון, יצחק, יורש לכל דבר וענין, והיורש השני, עשו, לא יזכה בדבר.

בנוסף, המצווה אינו מוגבל במספר היורשים החלופים אותם הוא רוצה לכתוב בצוואתו. כלומר, אברהם יכול להחליט כי לא רק עשו יבוא במקום יצחק, אלא אנשים נוספים, ואולם רק אחד מהם יזכה בסופו של דבר.

 

ב.       מה קורה כאשר הזוכה הראשון לא ירש את חלקו?

ישנם 3 סיבות הקבועות בחוק לפיהם יתכן והזוכה הראשון לא יקבל את חלקו:

  1. אם מת לפני פטירת המצווה.
  2. אם היה פסול לרשת (אדם נחשב כפסול אם טרם נולד בעת מות המצווה או תוך 300 יום לאחר מכן).
  3. אם ויתר על חלקו והסתלק ממנו שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

בהתקיים אחד מהמקרים הנ"ל, הרי שהיורש השני יזכה בחלקו, מיד וללא כל תקופת ביניים, והיורש הראשון לא יזכה בדבר.

 

ג.         מהו חלקו של היורש השני?

היורש השני יזכה כאילו המצווה ציוה לו מלכתחילה, ויקבל את כל החלק אשר צווה ליורש הראשון, ללא כל חלוקה.

 

ד.       האם ניתן לצוות ליותר משני יורשים?

ע"פ לשון החוק, הרי שמצווה יכול, באותה דרך שצוינה לעיל, לצוות ליותר משניים.

אולם, יש להבין כי ברגע שזכה אחד בחלקו, הרי שאין עוד כל תוקף לזכיית יתר היורשים הפוטנציאלים.

לדוגמה, אברהם יכול להוריש דירה ליצחק, ולקבוע כי אם יצחק ימות לפניו, ירש עשו את הדירה, ואם גם עשו ימות לפניו, ירש יעקב את הדירה. לפיכך:

אם יצחק יהיה בחיים בעת מות אברהם, הוא בלבד יירש את הדירה .

אם יצחק לא יהיה בחיים, עשו בלבד יזכה בדירה.

אם גם יצחק וגם עשו לא יהיו בחיים, יזכה יעקב בדירה.

מזונות מן העיזבון

במקרה בו נפטר אדם אשר הייתה לו חובת מזונות כלפי ילדיו, אשתו, או הוריו,  הם זכאים לקבל מזונות אשר ישולמו להם מכספי העיזבון שהותיר אחריו המנוח. תשלום זה מגיע להם בין אם המנוח הותיר אחריו צוואה ובה קבע את חלוקת רכושו, ובין אם לאו.

על מנת לקבל את תשלום המזונות יש צורך בהגשת בקשה לקביעת מזונות מן העיזבון.

 

  • מי זכאי למזונות ולאיזה פרק זמן?

החוק קובע מיהם הזכאים למזונות וכן את תקופת זכאותם. הזכאים הינם:

א.         בן זוגו של המנוח. המזונות ישולמו לו בכל תקופת האלמנות. (אולם בימ"ש רשאי ליתן מענק חד פעמי לאלמנה שנישאה).

ב.         ילדי המוריש. המזונות ישולמו עד הגיעם לגיל 18. אם המוריש הותיר אחריו ילד נכה, מפגר או חולה נפש, הוא זכאי לתשלום כל עוד הוא נמצא במצב זה.

ג.          ילד בגיר, עד להגיעו לגיל 23- אם בית המשפט קבע כן.

ד.         הורי המוריש- אם פרנסם בעת פטירתו. המזונות ישולמו להם כל חייהם.

 

  • מתי יש להגיש הבקשה?

על הבקשה להיות מוגשת לפני חלוקת העיזבון. באישור בית המשפט, ניתן יהיה לדון בבקשה אם הוגשה תוך 6 חודשים ממועד החלוקה.

 

  • החלטת ביהמ"ש בבקשה:

ביהמ"ש עשוי להחליט כי יש צורך לפסוק מזונות זמניים, אשר ישולמו עד למתן החלטה בדבר סכום המזונות הקבוע. הוא גם רשאי להחליט על פסיקת מזונות למפרע החל ממות המוריש.

ביהמ"ש יקבע האם סכום המזונות ישולם אחת לתקופה, או בתשלום חד פעמי.

כן יקבע ביהמ"ש כיצד ישולמו המזונות- דרך קצבה, הפקדה, השקעה וכיוצב', ולמי יסופקו. לדוגמה, במקרה של קטינים, יתכן ובית המשפט יחליט על העברת סכום מזונותיהם ישירות לאמם שנותרה בחיים בדרך של קצבה חודשית.

 


ד. מהם שיקולי בית המשפט בקביעת סכום המזונות?

ע"פ החוק על בית המשפט לשקול שיקולים שונים בקובעו את סכום המזונות שישתלם, ובהם:

הנוסח הקודם:

  1. שווי העזבון.
  2. חלקם של הזכאים למזונות בעיזבון, כיורשים ע"פ דין או כזוכים ע"פ צוואה.
  3. רמת החיים של המוריש והזכאי למזונות, וכן השינוי בצרכי הזכאי עקב המוות . הדבר

רלוונטי במיוחד כאשר המוריש היה המפרנס העיקרי, ובת הזוג לא עבדה .

  1. רכוש הזכאי למזונות.
  2. הכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא.

לאחר שנקבע סכום המזונות, ואם התעורר צורך בכך בשל שינוי נסיבות, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להקטין או להגדיל את שיעורם.אם העיזבון אינו מספיק עבור תשלום מזונות לכל הזכאים, רשאי ביהמ"ש לפסוק מזונות רק לאלה שנראים לו כזקוקים ביותר.

שאלות ותשובות:

אני ואשתי מתכוונים לערוך בקרוב צוואה, והיינו רוצים להוריש את רכושנו האחד לשני, כך שמי שילך לעולמו ראשון יוריש את רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מות בן הזוג השני- הרכוש יעבור לילדינו. כיצד ניתן לעשות זאת?

המסלול בו אתם רוצים לערוך את צוואתכם מכונה בשפה המשפטית "צוואה הדדית". החוק קובע כי בני זוג יכולים לערוך צוואות הדדיות, בהם הם מצווים את רכושם האחד לשני , או לצד ג' , גם כזה שאינו בן משפחה.

מבחינת אופן עריכת הצוואה, אתם יכולים לערוך צוואות הדדיות במסמך אחד, ששניכם תחתמו עליו.

אתם גם יכולים לערוך שתי צוואות, שיהיו חופפות, אולם יש לערכן ולחתום עליהן באותה עת. חשוב לראות כי הוראות הצוואות אכן זהות.

חשוב לציין כי עריכת צוואה שכזו לא יכולה למנוע מאשתך לשנות את הצוואה בעתיד מאחר והחוק נותן לבני אדם חופש לערוך צוואה כרצונם. לכן לדוגמה, אם לאחר עריכת הצוואה תתגרשו, אשתך תוכל להכין צוואה חדשה, לבטל את הקודמת ולבחור אדם אחר אליו היא רוצה להוריש את רכושה.

בנוסף, אתה לא יכול לרשום בצוואה ההדדית כי אתה אוסר על אשתך לבטל את הצוואה.

במקרה בו תרצה לבטל את הצוואה, מכל סיבה שהיא, תוכל לעשות זאת באופן הבא:

במידה ואתה ואשתך עדיין בחיים, עליך למסור לה הודעה בכתב על רצונך לבטל הצוואה.לאחר שנמסרה הודעת הביטול, שתי הצוואות מתבטלות גם אם אשתך לא מעוניינת בביטול.  לאחר הביטול, אתם יכולים לערוך צוואות חדשות ולחלק את עזבונם ע"פ רצונכם.

אולם, אם החלטת לשנות הצוואה לאחר שאשתך נפטרה, וטרם חלקת את העזבון- עליך להסתלק, לטובת אחיך או ילדך,  מכל הזכויות שנתנו לך במסגרת צוואת אשתך. רק לאחר הויתור תוכל לבטל את צוואתך.

במידה והעיזבון כבר חולק, יהיה עליך להשיב את כל מה שלקחת, ורק לאחר מכן תוכל להכין צוואה חדשה.

אבי נפטר לאחרונה, ולא הותיר אחריו צוואה. אמי נפטרה זה מכבר, והיורשים היחידים הינם אני ושני אחיי. אני יודעת כי אבי הותיר אחריו חובות רבים. האם אני ואחיי אמורים לשאת בהם?  מי אמור לכסות אותם?

ככלל, את ו/או אחייך לא אמורים לשלם דבר מכיסכם הפרטי לצורך כיסוי החובות של אביכם. (ככל שאינכם ערבים שלו).  באפשרותך לבצע אחת מהפעולות הבאות:

א. להסתלק מחלקך בעיזבון, כך שלא תקבלי דבר ( גם אם יוותר עודף לאחר כיסוי החוב). הסתלקות זו תרשם בבקשה למתן צו ירושה שתוגש ע"י היורשים לרשם לענייני ירושה.

ב. לא להסתלק מחלקך, ולכלול עצמך כיורשת בבקשה למתן צו ירושה. במקרה שכזה, החובות ישולמו לנושים ע"פ הסדר הקבוע בחוק. באם תיוותר יתרה – את ואחייך תתחלקו בה.

אני רוצה לערך צוואה בה ינושלו ילדיי, ולתת את רכושי לחבריי הקרובים, האם זה אפשרי או שאני חייב להוריש דווקא למשפחתי? ומה יקרה אם לא אערוך צוואה כלל?

אתה חופשי לצוות את רכושך למי שאתה רוצה שירש אותך, אחרי 120 שנה. אתה יכול בהחלט לנשל את ילדיך ולתת את הרכוש לחבריך, אבל אני ממליץ כי הצוואה תכלול הסבר בנוגע לנישול, כדי שבניך לא ינסו לפסול אותה לאחר מותך. אם לא תערוך צוואה, הרכוש יחולק בין בני משפחתך הקרובה- אשתך וילדיך.

 

מזה כ-15 שנים הנני חיה חיי זוגיות עם בן זוגי. בתחילה גרנו כל אחד בדירתו, אולם לפני כ-10 שנים עברנו לגור יחד בדירה שכורה משותפת, בה אנו גרים עד היום.

כל אחד מאיתנו עובד, ויש לנו חשבונות נפרדים , מטעמי נוחות, אולם אנו משלמים את כל הוצאות הבית יחד, יוצאים לאירועים יחד, ומנהלים מערכת יחסים אוהבת.

כמו כן, רכשנו יחד מכונית וכן ציוד לבית.

מהן זכויותיי במידה ובן זוגי ילך לעולמו?

את ובן זוגך מנהלים למעשה חיי זוגיות של ידועים בציבור. שכן אינכם נשואים זה לזה, אולם אתם חיים חיי אישות ומנהלים משק בית משותף.

ביחס לנושא העזבון, הרי שבאם בן זוגך ילך לעולמו טרם פרידתכם, את זכאית לרשת אותו כאילו היית אשתו, באם מתקיימים התנאים הבאים: ניהול חיי משפחה ומשק בית משותף, לא הייתם נשואים אחד לשני, בשעת המוות לא היה אחד מכם נשוי לאחר,  ואין לנפטר הוראה סותרת בצוואה.

אבי הינו קשיש בן 80. בעת האחרונה, מצבו הרפואי הדרדר מאוד, ונאלצו להעביר אותו לבית אבות.  לאבי רכוש רבב, והנני חוששת כי צד ג', ינסה לשכנע את אבי להעביר לו את רכושו בצוואה, תוך שהוא מנצל את ההידרדרות במצבו הקוגנטיבי. מה אני יכולה לעשות כדי למנוע זאת?

על מנת למנוע מצב בו אביך יערוך צוואה כאשר הוא לא מודע לה ולתוצאותיה, עלייך לבקש להתנות כאפוטרופסית על אביך. ניתן לבצע מינוי זה ביחס לרכושו, ו/או ביחס לגופו- כלומר, אם עליו לבצע פעולות רפואיות שונות, ו/או ביחס לדין- כלומר, אם מתנהלים הליכים משפטיים בענייניו.

במקרה בו תמוני כאפוטרופוסית, אזי אביך לא יהיה יכול לבצע פעולה משפטית, כגון צוואה, וגם אם זה תרשם- הרי שלא יהיה לה תוקף. הנני מציע לך לפנות בהקדם לביהמ"ש, לענייני משפחה לצורך הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס ולהצטייד במסמכים הרפואיים המתאימים.

אמי המנוחה נפטרה לפני כחודש. לאורך כל חיי היו בינינו יחסים טובים וחמים, לרבות לעת זקנתה. אמי סבלה בשנותיה האחרונות ממחלות שונות, לרבות דמנציה, ובשנה האחרונה לחייה מצבה השכלי היה מדורדר, אולם לא מונה לה אפוטרופוס.

לפני מספר ימים אמרה לי אחותי כי קיימת צוואה לפיה רוב הרכוש מגיע  אליה  ורק מיעוט מגיע אליי, וכי בכוונתה להגיש בקשה לצו קיום צוואה.

בצוואה לא נרשם כל הסבר על אופן החלוקה, ואני חוששת כי אחותי אילצה את אמי לחתום על הצוואה, שכן לא ברור לי מה יגרום לאמי להחליט על חלוקה זו, מה גם שאני יודעת שמצבה השכלי לא אפשר לה לחשוב באופן רציונלי.

האם ניתן לבטל הצוואה? מה עליי לעשות?

סעיף 67 לחוק הירושה קובע כי  לאחר שהוגשה בקשה לצו קיום צוואה , על הרשם לפרסם זאת בעיתונות ולקבוע פרק זמן מתאים להגשת התנגדויות לקיום הצוואה, אשר לא יפחת משבועיים. ניתן להתעדכן על  הגשת הבקשה באתר של הרשם לענייני ירושה.

אם אחותך אכן רוצה להגיש בקשה שכזו, הינך זכאית להגיש התנגדות , ולפי האמור בשאלתך- נראה  כי יש להתגנדות זו בסיס, מהטעם שאמך לא הייתה מודעת למעשיה ו/או כפו עליה לעשות את הצוואה.

ע"פ החוק, צוואה שנעשתה מתוך כפיה  או מתוך השפעה בלתי הוגנת אינה חוקית, ודינה להתבטל.

הגשת התנגדויות

  1. הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעונין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו.

על ההתנגדות לכלול את פירוט הנימוקים להתנגדות, וכן כל המסמכים עליהם את מתבססת( כגון מסמכים רפואיים על מצבה של אמך).

כמו כן יש לכלול בה, תצהיר מאומת בפני עורך דין, אשר תומך בעובדות, ולצרף שוברי תשלום משולמים המעידים כי שולמה אגרה לרשם לענייני ירושה , וכן ייפוי כוח.

לאחר שהוגשה התנגדות, יועבר התיק לביהמ"ש לענייני משפחה, אשר יחליט האם לאשר את הבקשה, או שמא לקבל את ההתנגדות.

סקירות משפטיות בנושאי ירושות, צוואות, וגמלאות:

ביהמ"ש העליון פסק: ידועה בציבור רשאית לרשת את בן זוגה המנוח כאילו הייתה אשתו, אף שלא לנו יחד כדבר שבשגרה

בפסק דין אשר ניתן בביהמ"ש העליון (כב' השופטת ע' ארבל ) במסגרת בע"מ 3497/09  פלוני נ' פלונית נקבע כי ידועה בציבור רשאית לרשת את בן זוגה המנוח כאילו הייתה אשתו, כאמור בסעיף 55 לחוק הירושה, אף שלא לנו יחד באותה דירה כדבר שבשגרה, אלא בדירות סמוכות.

רקע:

ביהמ"ש לעניני משפחה קבע כי החל משנת 94 ועד לפטירת המנוח,  8 שנים אחר כך, ניהלו הוא והמשיבה מערכת יחסים של ידועים בציבור, אף שבד"כ לא לנו יחד. על כן קבע ביהמ"ש קמא כי המשיבה רשאית לרשת מחצית מירושת המנוח כאילו היתה אשתו במועד הפטירה. ילדיו של המנוח ערערו לביהמ"ש המחוזי, שם נדחה ערעורם. כעת מוגשת מטעמם בקשת רשות ערעור.

טענות המערערים:

המערערים טוענים כי ביהמ"ש לענייני משפחה שגה בקובעו כי אין צורך בדרישה למגורים משותפים לצורך קביעת מערכת יחסים של ידועים בציבור, וכי למעשה לא מתקיימים במקרה דנן הדרישות לקביעת מערכת יחסים שכזו. לטענתם, המנוח היה חפץ במערכת יחסים חברית בלבד, ללא שיתוף בנכסים, ועל כן הצדדים לא התגוררו יחדיו, והמנוח אף לא תמך במשיבה בשום דרך.

מאחר ולטענתם הוכח כי המנוח לא חפץ להוריש דבר למשיבה, הרי שלא ניתן לקבוע מעין צוואה, ועל כן פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה הינו תקדימי וחריג.

טענות המשיבה:

המשיבה טוענת כי נקבע עובדתית כי מגורי הצדדים בשתי הדירות הסמוכות זו לזו, הפכו באופן מעשי, למגורים במעין דירה גדולה אחת משותפת, כאשר לכל אחד היה מפתח לשתי הדירות.

אין מקום להתערב ולהפוך קביעות עובדתיות אלו, אשר נקבעו בבית המשפט לענייני משפחה לאחר משפט הוכחות ארוך שנמשך כארבע שנים וחצי, בהם הוכח כי אורח חייהם הינו של ידועים בציבור, וכי הקשר ביניהם לא היה "קשר מוגבל" בלבד.

ביהמ"ש פסק:

מאחר ואין מתכונת אחת של 'חיי משפחה' ב'משק בית משותף' המצויה אצל כל הזוגות הנשואים הרי שעל בית המשפט לבחון את מרכיב המגורים במקרה הקונקרטי המובא להכרעתו, תוך שהוא בוחן את נסיבות הענין מנקודת מבטם הסובייקטיבית של בני הזוג, כפי שנהג ביהמ"ש קמא.

ביהמ"ש בדק ומצא כי לא נפלה כל טעות בהחלטת ביהמ"ש קמא, אשר קבע כי  עסקינן במערכת יחסים זוגית שנמשכה כשמונה שנים וחצי, בהן בילו המנוח והמשיבה את מרבית שעות היממה יחדיו, והגיעו לסידור בו יחיו בשתי דירות סמוכות המהוות מעין דירה גדולה אחת ומשותפת, תוך קיום חיי משפחה וניהול משק בית משותף.

אשר על כן, נדחתה בקשת רשות הערעור.

ביהמ"ש דחה בקשה לביטול צו ירושה וקיום צוואה, שהוגשה 30 שנה לאחר מות המצווה

בפסק דין אשר ניתן בביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת (כב' השופט סארי ג'יוסי ) במסגרת תע' 1500-02 ב.ד ואח' נ' עזבון המנוח ב.מ ז"ל ואח' נדחתה בקשה לביטול צו ירושה שניתנה ביחס לעזבון המנוח, וכן בקשה לקיום צוואת המנוח, שכן בקשות אלו הוגשו 30 שנה לאחר מות המצווה, אף שהתובעים ידעו על קיום הצוואה זמן רב קודם לכן.

רקע:

לטענת התובעים, המנוח , אשר הלך לעולמו בשנת 1968,  ערך צוואה בשנת 1966 . למעלה מ-30 שנה לא נעשה דבר לקיום הצוואה. ואולם, שנתיים לאחר שאחד מבניו של המנוח (מאחת מ-5 נשותיו) הגיש בקשה לצו ירושה, אשר התקבלה, הגישו התובעים ( בני אישה אחרת) בקשה לביטול צו הירושה וקיום הצוואה משנת 66'.

טענות התובעים:

לטענתם, בזמן לווית המנוח הוקראה הצוואה, כנהוג אצל בני העדה הדרוזית ברמת הגולן. ע"פ הצוואה, רוב הרכוש אמור להגיע לידיהם, ורק מיעוט אמור להגיע לידי הנתבע. מאחר ותוכן הצוואה היה ידוע לכולם, לא נדרשו הם לפעול לקיומה קודם לכן, אלא רק משהוגשה בקשה לצו ירושה. דוקא הנתבעים נהגו בשיהוי מאחר והגישו בקשה לצו ירושה זמן כה רב אחרי הפטירה.

על כן יש לבטל את צו הירושה, אשר מחלק את העיזבון לכל היורשים ע"פ דין (לפי חוק הירושה), ולא ע"פ רצון המנוח בצוואתו.

טענות הנתבעים:

לטענתם, הצוואה המדוברת הינה מסמך מזויף ו/או חלקי אשר לא משקף את רצונו של

המנוח, שכן לא ייתכן כי המנוח ביקש להפלות בין ילדיו.

בנוסף, בקשת התובעים הוגשה בשיהוי ניכר אשר גרם להם קושי בהבאת הראיות לסתירת

הצוואה, שכן מאז יום מותו של המנוח ועד להגשת הבקשה למתן צו לקיום צוואה עברו

מעל ל- 30 שנה, במהלכן נפטרו עורך הצוואה ושלושת עדי הקיום.

ביהמ"ש פסק:

ע"פ חוק הירושה, ביהמ"ש מוסמך לבטל צו ירושה / צוואה במקרים בהם שוכנע כי יש לעשות כן. יש לבדוק לדוגמה, מהן הראיות החדשות לביטול,  מדוע הובאו רק כעת, ומה הנזק שגרם השיהוי לצד שכנגד.

בעניינינו, לנתבעים נגרם נזק ראייתי אדיר בשל השיהוי הארוך בהגשת הבקשה.

התובעים היו חייבים, ע"פ חוק הירושה, להגיש בקשה לקיום הצוואה לפני שנים רבות, ולא להמתין לפעולה מהצד השני,  מה גם שלא הצליחו להוכיח, כי אכן מדובר בצוואה אוטנטית.

אשר על כן, נדחתה הבקשה לביטול צו ירושה וקיום צוואה.

ביהמ"ש ביטל צוואה וחוזה מתנה עליהם חתמה התובעת מחמת אי צלילותה

בפסק דין אשר ניתן בביהמ"ש המחוזי בחיפה (כב' השופט מנחם רניאל ) במסגרת ת"א 12553-04-09 גטאס נ' ג'רייס התקבלה תביעת התובעת לביטול הצוואה וחוזה המתנה עליה חתמה, לפיהם העבירה את רכושה לתובעים, מאחר והוכח כי לא הייתה צלולה בעת החתימה.

רקע:

התובעת חתמה על צוואה ועל חוזה מתנה, בהפרש של חודשים ספורים, לפיהם הועבר רכושה, שעיקרו דירה, לנתבעים. כעת, טוענת התובעת כי לא הייתה דעתה לא הייתה צלולה כאשר חתמה על מסמכים אלו, ועל כן יש לבטלם ולקבוע כי היא הבעלים על רכושה.

טענות התובעת:

לטענתה, הנתבעים, בני אחותה, ניצלו לרעה את מצבה הרפואי והחתימו אותה על צוואה ביום 28.7.07 ועל חוזה מתנה ביום 24.11.07, על מנת לקבל את רכושה.

התובעת טוענת כי בעת החתימה על המסמכים לא יכלה לדעת את תוכנם ומשמעותם, בשל גידול שפיר גדול מאד במוחה, שהשפיע על תפקודה הפיזי והקוגניטיבי.

התובעת עותרת לפסק דין הצהרתי לפיו הזכויות בדירה הן שלה, ולביטול עסקת המתנה והצוואה.

טענות הנתבעים:

הנתבעים טוענים כי התובעת אמנם סבלה מגידול שפיר במוחה, אולם הדבר לא פגע ביכולותיה הקוגניטיביות ועל כן הייתה צלולה בעת החתימה על הצוואה וחוזה המתנה.

כן טוענים הנתבעים כי סייעו לתובעת ברכישת הדירה, בשיפוצה ובריהוטה, על חשבונם, ברכישת מזון ובישול, ברחצה ובלבוש, ואף שילמו עבורה ארנונה, חשמל ומים.

ביהמ"ש פסק:

ביהמ"ש חקר עדים אשר העידו על מתב התובעת בעת חתימת המסמכים על מנת לבדוק את מצבה הקוגנטיבי באותה עת.

נקבע כי אין כל רלבנטיות לעובדה כי הנתבעים עזרו בעבר לתובעת, שכן אין בעזרה זו כדי לחייבה להעביר להם את רכושה.

ביהמ"ש סקר את יחסי הצדדים וקבע כי היחסים היו טובים, ואין זה בלתי סביר להניח כי התובעת הייתה חפצה להעניק להם את רכושה, ואולם יש לבחון האם אכן הענקה זו נעשתה כדין ומרצון.

ע"פ עדויות ומסמכים רפואיים בתיק ביהמ"ש עולה כי התובעת לא הייתה כשירה לחתום על הצוואה וחוזה המתנה במועדים שבהם חתמה עליהם, החל מיוני 2007, עקב ליקויים קוגנטיביים ומנטליים מהם סבלה.

אשר על כן, נתקבלה התביעה, וחוזה המתנה והצוואה בוטלו.

 

ביהמ"ש קבע כי לאישה הזכות לתבוע מחצית מגמלת שארים של בעלה לשעבר- ישירות מהמעסיק

בתמ"ש(חיפה) 50219-03-11/11  י.ק נ' עזבון המנוח , במסגרת תביעה שהגישה אישה כנגד עזבון בעלה לשעבר ומעסיקו- חברת החשמל- נקבע כי הינה זכאית לתבוע באופן ישיר את חברת החשמל על מנת לקבל מחצית מגמלת השארים המגיע לה מתוקף הסכם גירושין שנחתם בינה למנוח.

רקע:

לאחר גירושי התובעת והמנוח, ועקב הסכם גירושין שנחתם ביניהם, קבלה התובעת מחצית מגמלת בעלה לשעבר שמגיע לו מטעם חברת החשמל. בעת הגירושין, חי  הגרוש עם ידועה בציבור, אשר חתמה על התחייבות לפיה האישה הראשונה היא שתהא זכאית לגמלה. לאחר פטירת הגרוש, סירבה חברת החשמל להמשיך בתשלום. לכן, הגישה האישה תביעה כנד העיזבון, הידועה בציבור, וחברת החשמל.

טענות התובעת:

לאחר אישור הסכם הגירושין ועם יציאתו של המנוח לגמלאות היא קבלה מהמנוח את חלקה בפנסיה, עד לפטירתו. הנתבעת 3 מסרבת לשלם לה את חלקה בפנסיית שאירים והנתבעת 2 מסרבת להעביר לה את חלקה מכוח כתב ההתחייבות .

לכן, יש ליתן פס"ד הצהרתי לפיו היא זכאית לחלקה בפנסיית השאירים של בעלה לשעבר.

כמו כן, מבקשת האישה כי חברת החשמל תעביר לה ישירות את חלקה בפנסיית השאירים ולחלופין הנתבעת 2 תעביר לה את חלקה.

טענת  הנתבעים:

הנתבעים 1-2 טוענים כי כתב ההתחייבות אינו חלק מהסכם הגירושין שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין, וכי  המנוח לא יכול היה להתחייב מה יעשה בזכויותיו לאחר אריכות ימיו.

העובדה שהתובעת קיבלה את מחצית הפנסיה במשך למעלה מעשר שנים מעמידה אותה

במצב טוב יותר מאשר לו הייתה מהוונת את זכויותיה הפנסיוניות ועל כן מדובר בניסיון

להתעשר שלא כדין.

חברת החשמל טוענת כי הינה מחויבת בתשלום פנסיית שאירים לשאירים בלבד ע"פ ההסדר הפנסיוני, כי החוק  אוסר על העברת זכויות פנסיוניות בקופת גמל לאחר, וכי מתן פסק דין הצהרתי יטיל על חברת חשמל נטל בלתי סביר.

 

 

במקום שבו את משקיעהשם יצמחו הפירות~החוכמה היא להשקיע באופן מאוזןבתחומי החיים החשובים לךבמשפחהבעבודהבזוגיותבתחביבים

‎Posted by ‎אתר אישה‎ on‎ שבת 25 יולי 2015

Leave a Comment

^ TOP