אתר אישה – ראיון עם רותי טל – על מעגל צבעים אינדיאני ועוד

.

ספרי מעט על עצמך, במה את עוסקת?

אני בת 55 רעייה ואם ל-3 בנים מקסימים. מתגוררת בנהרייה שם הקמתי את מרכז "קול הלב" אני מומחית לאבחון וליווי ליישום יעוד הנשמה דרך מעגל הצבעים האינדיאני.הילרית, מתקשרת, מאמנת אישית ופסיכותרפיסטית הוליסטית מלמדת סדנאות וקורסים לחיבור אל הלב והנשמה.

איך עברו עלייך שנות ילדותך ונערותך?

נולדתי וגדלתי בעיר עכו, כבת אמצעית  לאב שעבד כפועל במפעל צינורות ולאם שהייתה אחות אחראית על כל

המחלקות בבית חולים לחולי נפש "מזרע" ועבדה לפרנסת המשפחה ערבים ולילות. הורי העניקו לנו תמיד את צרכינו הפיזיים  אך אהבה רבה לא שררה במשפחה. זה גרם לכך שגדלתי כילדה חסרת ביטחון, נחבאת אל הכלים, רגישה וחולמנית. כילדה מצאתי מפלט בעולם הספר והדמיון. בלעתי ספרים בשקיקה, כתבתי שירים למגירה והפלגתי בדמיוני אל עולמות רחוקים. נהגתי לשוחח באופן יום יומי עם ישויות ומלאכים, להביע ערגה לאהבה ולבקש מהם לעזור לי להרגיש אהובה. כמובן שזה גרם למשפחתי ולכל הסובבים אותי להגדיר אותי כילדה מוזרה בעלת פוטנציאל גבוה שחייה בעולם של דמיונות. כשהחל גיל ההתבגרות שלי החלטתי לחסום את הערוץ התקשורתי שהיה לי ולהיות כמו כולם. הצטרפתי לתנועת הצופים וכדי להתרחק מהבית התחלתי לצאת כמה שיותר לטיולים ופעילויות. מצאתי את מפלטי בחברים וחברות ומאחר שגמלה בי החלטה להתרחק מהבית ומהמכאוב שהוא גרם לי הצטרפתי לגרעין נח"ל שהיה מיועד להתיישבות בקיבוץ מבוא חמה.

מה עשית לאחר השירות הצבאי?

לאחר השירות הצבאי התקבלתי לחברות בקיבוץ ונשארתי שם. בין גיל 20 ל-30 הפלגתי על אוניות הקיבוצים במסגרת הסדר צעירים עם הקיבוץ, טיילתי בחו"ל, למדתי מטפלות לגיל הרך באורנים ועבדתי כ-7 שנים כפעילה של הקיבוץ בעיתון התנועה הקיבוצית התל אביב (עיתון "יחד"). בסופי השבוע הגעתי לקיבוץ ובמשך השבוע גרתי בדירה של הקיבוץ בתל אביב, עבדתי בעבודה מרתקת, לקחתי קורסים במכון אדלר ובמודעות עצמית, הלכתי ליוגה, רקדתי במסיבות, יצאתי עם בחורים וביליתי עד כלות. כמובן שהפעילות הענפה הזאת נועדה כדי למגר את תחושת החסר באהבה של הילדה הפנימית שלי – אלא שאז לא ידעתי זאת. בשנה האחרונה לפעילותי בתק"ם בערך בגיל 29 הכרתי את אילן בעלי- בן קיבוץ בארי שבנגב. נשאנו וקבענו את מקום מגורנו בקיבוץ מבוא חמה. בגיל 31 ילדתי את ליאור בני הבכור. בבת אחת השתנה עולמי –הקמתי משפחה והפכתי לאם. ארבע שנים לאחר מכן נולד עופר בני האמצעי ובגיל 40 ילדתי את שחר בני הקטן. עופר בני האמצעי היה ילד יפהפה, איטי, בעל כושר ביטוי מדהים ודמיון עשיר מאוד. לעופר היו קשיים של קשב וריכוז מהסוג של מוסחות גבוהה. הוא נשאר שנה בגן ובגיל 7 כשהיה בכיתה א' הוחלט לתת לו ריטלין. 3 חודשים לאחר מכן החלו טיקים קשים לעוות את פניו היפים ולעיתים גם את גופו. כשנתיים לאחר מכן אובחן כחולה בתסמונת טורט. לדברי הפרופסור שטיפל בו היה לעופר טורט סמוי והריטלין שלקח גרם להתפרצות המחלה.

מה גרם לך להגיע לתחומים הרוחניים?

במשך השנים בקיבוץ למדתי תקשור וחזרתי לתקשר כתחביב, למדתי כוחות דוד (שיטה של הילינג) ושיטת אלבאום.את כל אלו למדתי כתחביב לא חשבתי שיגיע יום ואעסוק בכך. היות שעופר לא יכול היה לקבל תרופות חיפשתי דרכים לעזור לו . המשכתי ולמדתי כל מה שחשבתי שעשוי לעזור. בעצם מחלתו פתחה עבורי פתח ללימודים אלטרנטיביים שנמשכים עד עצם היום הזה.

ספרי קצת על בנך איך עוד הוא השפיע על עולמך?

כשעלה בני לכיתה א' הוא עבר מהגן לבית הילדים בקיבוץ.ילדי הקיבוץ שראו את הטיקים החריגים שהיו לו בשל הטורט ,החלו ללעוג לעופר. הוא הפך שעיר לעזאזל של ילדי הקיבוץ ודבקה בו סטיגמה נוראית . הם התעללו בו פיזית ורגשית.כמובן התנהגות הסביבה אליו הגבירה את הטיקים שהיו לו, הוא פיתח דימוי עצמי נמוך וחי חיים אומללים. בעלי ואני ניסינו לטפל בכך דרך מוסדות הקיבוץ והתנועה, ביקשנו שיביאו פסיכולוג לקבוצה אך ללא הועיל. הקיבוץ היה אז בתהליכי הפרטה ולא היה עם מי לדבר. הקש ששבר את גב הגמל היה אירוע שקרה במגרש הכדורסל. עופר הלך למגרש עם הכדור שלו וחבורה של ילדים תקפה אותו. הורידה לו את המכנסיים ועמדה סביבו וצחקה. לאחר המקרה הזה שלא טופל כראוי גמלה בי ההחלטה להוציא את בני מהקיבוץ ויהי מה. מצאתי עבודה כמטפלת ילדים באחד הקיבוצים ואילן מצא עבודה עונתית במפעל מילופרי. היינו אז בגיל 47 עם 3 ילדים בגיל בית ספר: הבכור בן 16, עופר בן 11, ושחר בן 8. באוגוסט  2004 עזבנו את הקיבוץ ושכרנו דירה בנהרייה. בכיסנו היו אז 150,000 ש" ח דמי עזיבה (על 30 שנה) פרוסים לשנתיים ובהם השתמשנו למחייה.

הקשיים הכלכליים היו גדולים. אמנם היו לי תעודות וניסיון  של מזכירה בכירה  ומנהלת לשכה ושל מטפלת ילדים ולבעלי הייתה מיומנות של מבלטן בעץ .אבל, במדינת ישראל של היום לא מקבלים בני 47 לעבודה. מעדיפים להעסיק צעירים. עבדתי כמטפלת ילדים בשכר מינימום ובהמשך במיון פרי הדר ובעלי בשכר מינימום במפעל מילוטל (בו הוא עוד עד היום). במקביל, החלטתי ליישם את כל הידע שצברתי ולפתוח קליניקה לרפואה משלימה. בכל השנים הללו לא ויתרתי על לימודים  וכבר הייתי מאסטר רייקי קורונה וסייכם, הילרית, מטפלת בפרחי באך ותמציות קריסטלים, מתקשרת ובהמשך גם מאמנת אישית ופסיכותרפיסטית הוליסטית. לקליניקה קראתי "קול הלב" היות ושמעתי בקולו של הלב שקרא לי לעזוב את הקיבוץ, להציל את בני ולהתחבר לייעודי.

למרות הקשיים הכלכליים היינו מאושרים, אבן גדולה נגולה מעל ליבנו,הטיקים של הטורט פחתו בהרבה היות והלחץ על עופר פחת גמלה בי ההחלטה לשקם את עופר ואת המשפחה. כאשר החלו הילדים בבית הספר החדש ללעוג לו בשל הטיקים עזרתי לו לקחת אחריות, לדבר עם המורה וליזום שיחה עם ילדי הכיתה. בשיחה הוא סיפר לילדים על מחלתו ועל התופעות שהיא גורמת ומאותו הרגע היחס כלפיו השתנה. התחלתי לטפל בילד ובדימוי העצמי שלו בכל השיטות שלמדתי אבל, נקודת המפנה האמיתית חלה כאשר נחשף למעגל הצבעים האינדיאני. כשנה לאחר עזיבת הקיבוץ קיבלתי מתנה ליום הולדתי  מחברות: סדנת מעגל הצבעים האינדיאני.

מהו מעגל הצבעים ה אינדיאני?

מעגל הצבעים האינדיאני הוא אבחון נפלא בצבע . האבחון דרך המעגל מלמד על המתנות שהנשמה קיבלה כשירדה לעולם. על השיעורים (קשיים ) שעליה לעבור ועל המהות של הנשמה וייעודה. בכל שיעור מסתתרת עבורנו מתנה סמויה וכשעושים את המעגל מבינים בדיוק  מדוע מתרחשים קשיים בחיינו , מהן המתנות שמסתתרות עבורנו ומה ניתן ללמוד מהקשיים שלנו. דרך הצבעים במעגל ניתן לדעת מה מאזן ומרפא אותנו? מה מפחיד אותנו? מה מגן עלינו? מהו השיעור הכי גדול שבאנו ללמוד בגלגול הזה? באיזו דרך עלינו לצעוד ועוד..בקיצור מהו רצון הנשמה. כשעשיתי את מעגל הצבעים בפעם הראשונה הרגשתי שהגעתי הביתה. מיד אחר כך עשיתי את האבחון לבני. דרך מעגל הצבעים שלו גילינו שיש לו יכולות מופלאות של ביטוי בציור, יכולת מוסיקלית גבוהה, וכשרון כתיבה. בפעם הראשונה משהו אובייקטיבי לחלוטין  הראה לעופר כמה הוא נפלא וברוך כישרונות. לא אמא שאוהבת אותו אומרת זאת אלא מעגל הצבעים שלו משקף זאת. הדבר תרם לדימוי העצמי שלו מאוד וזו הייתה נקודת מפנה עבורו. במקביל המשכתי לטפל בו בשיטותי. לימדתי אותו לשים בצד את מה שהיה ולא להיות קורבן. לקחת אחריות על החיים שלו.לימדתי אותו לעזור לעצמו בעזרת רייקי ודמיון מודרך. כיום עופר בן 19 סיים מגמת אומנות בבית הספר, עשה בגרויות, שר בשתי להקות, מנגן בגיטרה, כותב שירים ובמסגרת שירות לאומי עובד  עם ילדים מוגבלים בבית הספר בתפן. הוא נראה נפלא, הטיקים של הטורט נעלמו לחלוטין והוא אהוב ומקובל בחברה. דרך מעגל הצבעים שלי הבנתי שבתוך הנושא של ילד חולה הסתתרה עבורי מתנה עצומה – הייעוד שלי, שהוא להאיר לאנשים את דרכם וייעודם בעזרת מעגל הצבעים. מאז, אני עוסקת באבחון וליווי ליישום ייעוד הנשמה דרך המעגל. בהיותי מאמנת אישית ופסיכותרפיסטית הוליסטית, הבנתי את הצורך בכלים ליישום הייעוד .מתוך כך הוצאתי קלפי אימון וריפוי בצבע ופיתחתי שיטה לליווי המאומן ליישום ייעוד הנשמה דרך מעגל הצבעים האינדיאני.

כיום מי שעושה את אבחון המעגל יכול אחר כך להמשיך וללמוד כיצד ליישם את תוצאות האבחון, כיצד לעשות מעגל צבעים לאחרים וכיצד לייעץ לאחרים בעזרת המעגל בתחומים של זוגיות ונישואין, הורים וילדים, תעסוקה ולימודים והתפתחות רוחנית.

בעצם מעגל הצבעים הוא כלי שיכול ללוות אותנו כל החיים. דרכו אנו יכולים לבדוק את ההתפתחות שלנו ולהבין את אשר עלינו לעשות. אני נותנת ייעוץ פרטני דרך מעגל הצבעים ועורכת סדנאות קבוצתיות בהן ניתן ללמוד  לייעץ דרך המעגל ואפילו להכין ערכת קלפי צבע משלנו.

לפני שבוע קיבלתי מסר בתקשור. במסר נאמר לי שניתן גם ללמד תקשור דרך מעל הצבעים האינדיאני. כיום אני עובדת על פיתוח של הנושא הזה.

ומה עם הילדה הקטנה שרצתה כל כך לקבל אהבה? מהי אהבה בעינייך כיום?

היום אני יודעת שאהבה ראשיתה באהבת עצמנו: " ואהבת לרעך כמוך" ברגע שנלמד ונדע לאהוב ולקבל את עצמנו ללא תנאי נדע להעניק אהבה לאחר. בכל אחד מאיתנו מסתתר בורא- ניצוץ אלוהי. כשאנו מאמינים בעצמנו ואוהבים את עצמנו אנו מתחברים לניצוץ האלוהי הזה ומסוגלים ליצור מציאות נפלאה עבור עצמנו ועבור יקירנו: אהבה, אמון ואמונה יישאו אותנו מעבר לקשת

מהי הצלחה בעינייך? האם הצלחת בחיים?

למרות שהנושא הכלכלי עדיין מעיק ברור לי שהצלחתי הצלחה מלאה. הצלחתי לעזור לבני להיות מאושר, אני עוסקת בייעוד שלי. קמה מדי בוקר באהבה ובשמחה לעבודתי ומצליחה לעזור לרבים אחרים למצוא את ייעודם. אני מפתחת עוד ועוד את מעגל הצבעים ומתכוונת לכתוב ספר הקשור למעגל הצבעים

מהו החלום שלך?

החלום שלי הוא לעזור לכמה שיותר אנשים למצוא את ייעודם וליישם אותו. נשמה שחיה על פי ייעוד הנשמה שלה היא נשמה הזוכרת מי היא באמת – נשמה מאושרת וכשתהיה מסה קריטית של נשמות מאושרות נצליח ליצור עולם טוב יותר.

יש לך טיפים לקוראים?

בהחלט: כדאי ורצוי לקום מדי בוקר ולברך את מה שיש לנו, לומר תודה גם לקושי. בכל קושי שלנו מסתתרת מתנה , מצאו אותה וכך תצמחו מהקושי. בכל רגע ורגע אנו יכולים לבחור לשנות את חיינו. לקחת אחריות על עצמנו ולא לפחד לצאת מעבר לגבולות הסביר והמותר.פחד הוא ההיפך מאהבה .כששמים את הפחד בצד, מתחברים לאמונה בעצמנו ולאהבה ומעיזים – מרוויחים בגדול.

 

1 Comment

  1. מאת נאוה וייס:

    אשמח ליצור איתך קשר לריקבון סדנה למעגל נשים בקריות
    שמי נאוה וייס 0523773354
    ואני מנהלת מעגל נשים בקריות

Leave a Comment

^ TOP