לפרופסור אסתר בן יצחק, החוקרת את האוטיזם, יש בשורה בתחום. ראיון אישי

פרופסור אסתר בן יצחק מלמדת במחלקה להפרעות לתקשורת באריאל, מנהלת את מרכז ברוקנר לחקר האוטיזם, חוקרת את רצף האוטיזם ועובדת במרכז לאוטיזם של אלו"ט באסף הרופא.
איך הגיעה לתחום הזה? האם ניתן לשנות או להעלים את האוטיזם אצל ילדים? הכל בראיון.

מאת: חגית רימון 

ניתן לשפר אוטיזם - פרופסור אסתר בן יצחק

ניתן לשפר אוטיזם – פרופסור אסתר בן יצחק

מהו מצבך האישי?

יש לי 4 ילדים שיהיו בריאים 7 נכדים ובעל שיהיה בריא.

את דתיה?

כן.

האם תמיד אהבת ללמוד? האם שאפת בילדותך להיות פרופסורית?

לא אהבתי כל כך ללכת לבית הספר אבל לקרוא הרבה – כן ולדעת הרבה – כן. אמי מאוד רצתה שאהיה פרופסורית, כמו שאר ילדיה.

מהי ההגדרה של אוטיסט? מי מוגדר כאוטיסט?

קודם כל אנחנו לא אומרים 'אוטיסט', אלא ילד על רצף האוטיזם. כי הוא קודם כל ילד, עם כל המשמעויות של המילה ילד וחוץ מזה יש לו גם תסמינים של אוטיזם, שזה שני תסמינים עיקריים: אחד זה הפרעה חברתית תקשורתית והשני זה התנהגויות חזרתיות, נוקשות בהתנהגות לפעמים. בגדול שני המרכיבים הללו יוצרים את ההבחנה של רצף האוטיזם.

אין אבחנה שהיא פיסית? זה בעצם נתון לאיבחון של מי שמאבחן?

יש היום אבחנה גנטית שניתן לאבחן באמצעותה 20-25 אחוז מהילדים. אבל לגבי רוב רובם של הילדים על הרצף זו אבחנה התנהגותית, התפתחותית. יש היום כלים סטנדרטיים שאנו משתמשים בהם וסתכלים על הילדים, זהו תהליך ארוך, זה לא שמסתכלים על הילד ואחד מחליט שכן ואחד מחליט שלא.

האם אוטיזם זה משהו שניתן "לריפוי"? לשינוי?

לשינוי כן. לחלוטין, לשיפור, לשיפור משמעותי. ממצאים שלנו ועבודות אחרות כן מדברים על אחוז מסויים של ילדים על הרצף שבבגרותם לא עונים יותר על ההגדרה של רצף האוטיזם.

ואיך זה קורה?

זו אחת השאלות שננסה לבדוק במחקר. כנראה שטיפול אינטנסיבי עוזר וגם הכוחות שהילד בא איתם לעולם. ילדים עם יותר כוחות ויכולות ועם אוטיזם פחות חמור, וילדים ושטופלו נכון ובאופן אינטנסיבי  – יכולים להגיע לשינויים משמעותיים מאוד וחלקם הקטן כנראה שאפילו לא יענו להגדרה של רצף האוטיזם.

אי הגעת לתחום הזה?

אני קלינאית תקשורת במקצועי, עבדתי שנים רבות במכון להתפתחות הילד וזו אוכלוסיה שמאוד סקרנה אותי. החיים גלגלו אותי וקצת גלגלתי את עצמי לתחום.

האם לילדים אוטיסטים אין רגשות?

ברור שיש! יש להם רגשות כמו לכולנו. לפעמים הם לא יודעים לפענח את הרגשות של עצמם, לתת פרשנות למה שהם מרגישים. הרבה פעמים הם לא יודעים לזהות את הרגש הזה אצל האחר, צריך ללמד אותם לזהות, להבין, לפרש ואז מקווים שזה יצליח, והרבה פעמים זה מצליח. בגלל זה נדרש טיפול אינטנסיבי. לילדים על הרצף צריך להסביר יותר את עניין הרגשות.

את חוקרת רבות את האוטיזם. מהן המסקנות והתובנות שלך בנושא?

שצריך לתת פרס ישראל להורים. יש לי הערכה מאוד גדולה למסירות של הורים שאני רואה בדרך, ובאמת אני לא פעם ולא פעמיים מורידה את הכובע בפניהם.

מדינת ישראל עוזרת אבל צריכה לעזור יותר – לילד עצמו ולמשפחתו. נעשים בישראל דברים מאוד יפים, הרבה מאוד תמיכה, גם של הממשלה וגם של עמותות, שאינה נופלת מארצות מאוד מתקדמות, ויחד עם זאת צריך להבין את המצוקה ולעזור עד כמה שניתן.

למה בעצם? במה כרוכים הקשיים של לגדל ילד על הרצף?

אלו ילדים שדורשים טיפול, פעמים רבות מתלוות לזה בעיות התנהגות, הדרישה לטיפול מאוד אינטנסיבי – סיוע של בעלי מקצוע שבאים הביתה או שצריך לרוץ הרבה עם הילד  למטפלים בתחום.

האם יש הקשר כלשהו בין הדת לאוטיזם?

אלוקים מנסה אותנו בכל מיני דברים ובכל מיני הקשרים, וגם בהקשר הזה – מנסה אותנו בתור הורים, בתור מטפלים, ועלינו לעשות את הכי טוב ונכון שאפשר. אבל זה לא משהו שספציפי לאוטיזם אלא באופן כללי.

מה גורם לך לשמחה?

הנכדים שלי.

מהו המסר שלך להורים שמבשרים להם שהילד שלהם על הרצף? ומהו המסר שלך להורים המגדלים ילד על הרצף?

אני לא רואה את עצמי כאישה של מסרים. אני רק יכולה להגיד שמהממצאים של המחקרים שלנו הינם שיש סיכוי ויש תקווה. צריך לעשות את הדברים הנכונים, לא להתפתות לאנשים שמבטיחים קיצורי דרך, כי אין קיצורי דרך. עם הרבה עבודה יש סיכוי, יש תקווה וכל מה שבידיים האנושיות – לעשות, והשאר זה מה שאלוקים מכתיב.

 

 

Leave a Comment

^ TOP