מה, צריך כבר להחליט? תינוק עכשיו או יותר מאוחר? / אתר אישה – אתר נשים

מאת: איריס נאור ,                                                                                              24/9/11

 

 

עוד יום הולדת הגיע ואיתו גם הבשורה שבאמת כבר הגיע הזמן להחליט האם אני אממש את ההורות לבד או שההוא עם הסוס הלבן כבר ימצא את הכתובת. אבל מה יהיה אז?
אולי יהיה מאוחר מדי? אולי הגוף שלי כבר לא יתפקד? אולי הביציות שלי כבר יהיו עייפות או פשוט זקנות? אולי אני כבר לא אהיה אימא?

מתי באמת מגיעה נקודת האל חזור שבה אנחנו צריכות להחליט? האם באמת יש נקודה שהיא נקודת "האל חזור" מבחינת טיב הביציות? והאם יש נקודה שכבר פשוט מאוחר מדי?

מדינת ישראל מממנת לאישה טיפולי פוריות עד גיל 45. הגיל הזה מתבסס על הערכה שהאישה מסוגלת לבייץ וכמובן "להחזיק" הריון באופן תקין עד סופו עד הגיל הזה.

אין זה אומר וחשוב לציין שישנם נשים רבות ברחבי העולם וכאן בישראל שהרו גם לאחר גיל 45 אך הן המיעוט ולא העיקר ולכן אין להתייחס לנתון זה כאל קובע.

בניגוד לגברים שאצלם מערכת הזרע מתחדשת אחת ל 72 עד 74 יום, אישה נולדת עם מאות אלפי ביציות בשחלותיה (400,000 – 450,000) השמורות בתוך זקיקים, ובכל ביצית טמון הפוטנציאל להפוך אותה לאמא. הבעיה היא שבניגוד לזרע שיכול להפרות ביצית גם על ידי גבר בן 80, אצל נשים מחקרים כבר מזמן הוכיחו שהחל מגיל 35, איכות הביציות שלנו רק הולכת ויורדת ואיתה כמובן גם הכמות ולכן מאוד קשה להבין מתי היא הנקודה שצריך להחליט אם לממש את ההורות או לא.

אני מבלה הרבה בכנסים בהם רופאים כמעט מתחננים שנשים לא יגיעו לראשונה לטיפולי פוריות בגיל 43 כשטיב הביציות כבר מוטל בספק.  ברור לחלוטין שגם בגילאים כאלה נשים רבות נכנסות להריון, חלקן הגדול באופן טבעי וספונטאני אך זה בדרך כלל קורה כאשר יש כבר בבית ילדים ובעיקר כאשר ההחלטה בגיל הזה היא מתוך רצון להרחיב את המשפחה הקיימת לילד שלישי או רביעי כך שבאופן טבעי "הלחץ" של הזמן ובעיקר של הרצון להיות אימא לא קיים מכיוון שההורות כבר מומשה בעבר ואינה תלויה רק ובעיקר בהצלחת ההיריון הזה.

ההחלטה האמיצה להביא ילד לבד אינה טריוויאלית. היא דורשת המון אומץ, כוחות אדירים ובעיקר אמונה. אמונה שזאת הדרך ואמונה בתהליך שצריך לעבור על מנת להרות.

אבל חשוב מאוד להבין ולזכור שכול שמעכבים את ההחלטה (גם החלטה לא להפוך לעולם לאם היא החלטה ראויה בעיניי) אך לשבת על הגדר שנים רבות ולאחר מכן להחליט ללכת על כל הקופה רק בגלל מרכיב הלחץ, זאת בעיני החלטה מאוד לא נכונה.

אם מתקבלת החלטה מתוך לחץ, כל התהליך יהיה קשה יותר וכמובן ארוך יותר כי כבר מזמן ברור שלנפש השפעה אדירה על הגוף.

מה שאני מציעה לעשות לכל אותם מתלבטות בשאלת ההורות היחידנית כן או לא, זה להחליט מה היא "שעת האפס" מבחינתם. ממש לפתוח יומן ולראות מתי בדיוק ההחלטה מתקבלת, האם ביום הולדת מסויים, או לחילופין בתאריך בעל משמעות.

חשוב לרדת מהגדר ולו מתוך ההבנה שלביציות שלנו יש נקודת אל חזור ולא הייתי רוצה שנשים רבות יעברו חודשים ואף שנים של טיפולי פוריות, תרומות ביציות ותהליכים ארוכים שיגזלו מהן הרבה מאוד משאבים כלכליים וכמובן נפשיים רק בגלל שהן החליטו לחכות "עוד קצת" או רק עד שההוא יגיע.

קחי שליטה על חייך ועל העתיד שלך, תנסי לנטרל את הפחד והחשש וכמובן את תגובות הדודה מנתניה ותאפשרי לעצמך בלב שלם להחליט את גורל עתידך ההורית.

אני מאחלת לך המון הצלחה וזכרי שכל החלטה היא הטובה ביותר עבורך.

איריס נאור, יועצת אישית וזוגית מוסמכת
מומחית בליווי ותמיכה בתהליכי פוריות
054-6610771

 

1 Comment

    Leave a Comment

    ^ TOP