מבוא שיטתי לתורת הבליינדייט – אישה עם אישה

מאת: דנה ארביב

 

התמונה להמחשה בלבד.

התמונה להמחשה בלבד.

בכמה בליינדייטס הייתי, במהלך התקופה הקצרה, קצרת הנשימה והאינטנסיבית, שבה סברתי בטעות שאהבה מוצאים בדרך של חיפוש, רק פיל מסוגל לזכור. אבל טיפוסים של בליינדייט ניתן למנות בקלות, והם מהווים רשימה סגורה של שישה:

1. זו עם חיי המדף הארוכים – היא רשומה בכל אתרי ההכרויות, היא לא מחמיצה שום מסיבה, היא מבלה שעות בצ'אטים, ויש לה קילומטראז' מרשים של בליינדייטס מאחוריה.
לכל החברות שלך כבר היה בליינדייט איתה מתישהו, וכולן מכירות אותה. היא תספר לך, שאף אחת פשוט לא עושה לה את זה, כי היא מאד בררנית, אבל העיניים הרעבות והנואשות שלה יאמרו את ההפך הגמור מזה.
היא יכולה להיות מכוערת, היא יכולה להיות יפה, זה לא ממש משנה. בכל מקרה, את לא תוכלי לחכות עד שתסיימי ללגום את כוס הקפה, ולהימלט ממבט הקוקר ספניאל המרוט מ"תנו לחיות לחיות", שמתחנן "קני אותי, קני אותי, אני כבר כל כך הרבה זמן פה, אם לא תקני אותי, בטח השבוע ירדימו אותי".

2. האובססיבית – בחצי השעה הראשונה קשה להבין מדוע בחורה כל כך נחמדה ואינטליגנטית, וכל כך בנויה לקשר, לא הצליחה עד היום, איכשהו, מעולם להגיע אל הנחלה והמנוחה. השיחה איתה זורמת, והיא מתמסרת מהר.
החוכמה היא לזהות אותה לפני שנכנסים למיטה, כי אחרי זה, כבר מאוחר מדי. שטח משוחרר לא יוחזר. האובססיבית הופכת למתנחלת. אחרי יום היא מביאה את מברשת השיניים, אחרי יומיים נוספים את תכולת ארון הבגדים שלה, ובבוקר הפנוי הראשון שלה שלאחר מכן, היא משנה את כתובתה במשרד הפנים לכתובת שלך. ועוד לפני שהספקת לברר עם עצמך, איך את מרגישה בקשר לזה, את בכלל מתקשה לזכור שהיו לך חיים בלעדיה, ואת מתגעגעת אליהם בטירוף.
אבל זה נושא לרשימה נפרדת, שתעסוק בתסריטי אימים פוטנציאליים, שבעקבות הבליינדייט. ואנחנו נשוב לשלב המקדמי של הבליינדייט. את עדיין יכולה להימלט. מברשת השיניים עדיין מונחת עמוק בתיק שלה, והיא לא מנופפת בה בבית הקפה.
כאן עליך לגלות מיומנויות של איבחון מוקדם, שימנע את התממשות תסריט האימים.
עלייך להניח לבליינדייטס שלך להשתפך, ולדבר כמה שיותר. הרווח מזה הוא כפול: ראשית, הבחורה תקבל את הרושם החיובי, והמוטעה בתכלית, שאת בנאדם שיודע להקשיב לזולת. שנית, וזה העיקר, כי בדרך כלל לא ממש איכפת לך איזה רושם תעשי – זה מאפשר לך לחדד את חושייך, ולהמנע מהטעות של דייט שני, שבמקרה של האובססיבית עלולה להיות טעות גורלית.
"היו לי קשרים, אבל, איכשהו, אני תמיד נופלת על הטיפוסים הלא נכונים", היא נאנחת. "רינת היתה אדם שפוחד מאינטימיות. אחרי חודשיים, היא עוד התעקשה שלא נפגש כל יום, היו לה עניינים, לא הכירה לי את החברים שלה בכלל." בנקודה הזאת, היא עושה פאוזה, ונועצת בך עין בוחנת, כדי לראות אם את מזדעזעת מהתנהגותה האנטיסוציאלית של רינת. "אחרי עוד כמה שבועות היא אמרה לי, שהיא לא בטוחה. לא בטוחה!". עיניה של האובססיבית מבריקות פתאום, והיא חוזרת לאט: "לא בטוחה? אחרי כל מה שהיה בינינו! אבל היא שילמה על מה שהיא עשתה לי."

בשלב הזה כבר, בדרך כלל, לא צריך לדובב אותה, והיא ממשיכה: "לא יכולתי לשאת את ההתנכרות הזאת פתאום. מה לא עשיתי בשבילה? שלחתי לה פרחים, ושוקולד בלגי שהיא כל כך אהבה. אבל היא החליטה לברוח מהאהבה שלנו. זה היה גדול מדי בשבילה."
את לוגמת במהירות את הקפה שלך, ומנסה להזכר, אם סיפרת לה איפה את גרה, בעודה ממשיכה בנראטיב:
"אני קצת מצטערת על מה שעשיתי אחר כך, למרות שהיא סלחה לי."
"מה, מה, מה עשית?", בשלב הזה את מתחילה לגמגם קצת מהפחד.
"לא שום דבר כל כך… שרפתי לה קצת את האוטו. אבל היא סלחה לי, בכלל לא חשבה לפנות למשטרה, היא כל כך אהבה אותי עדיין."

וואללה, יופי, את חושבת בינך לבינך. בדיוק השקעתי בגיר חדש. האם היא שמה לב איפה החניתי את האוטו?
"אף פעם לא פגעתי בה, חס ושלום. אני לא אדם אלים.", היא מצהירה. "לא הייתי מסוגלת לפגוע בה."
"אבל הפוסטמה, שהיא הכניסה לחיים שלה אחר כך, רק בשביל לשכוח את האהבה הגדולה שלנו, חטפה ממני קצת", היא מוסיפה, כבדרך אגב. "דרסתי אותה בלילה, כשהיא יצאה מהבית שלה. לא יכולתי לעמוד בזה שהיא איתה שם, במקום שבו צמחה האהבה שלנו. ידעתי מתי היא יוצאת, כי עמדתי שם כל לילה."
"זה לא שאני אובססיבית", היא אומרת, "אבל הייתי חייבת לדעת את האמת."

בשלב הזה, השיניים שלך מתחילות לנקוש ללא שליטה, והגמגום החדש שלך מתגבר: "אז ממה, מה, מה קא-קרה לה?", את שואלת.
היא מנופפת בידה בביטול. "שום דבר משמעותי. שברה כמה עצמות."
"א-אני חייבת ללכת", את אומרת. "יש לי פ-פ-פגישת עבודה."
"טוב", היא אומרת, "אז מתי נפגש? היה לי כל כך נעים לדבר איתך. אני חושבת שהגענו לאינטימיות מדהימה בשיחה הזאת. אני מרגישה כזאת קרבה אליך, כאילו אנחנו מכירות שנים."

3. זו עם האקסית המיתולוגית – מתחילת הפגישה, ועד סופה, היא לא חדלה להזכיר את האקסית, ממנה נפרדה לפני כמה חודשים. ההקשרים לא תמיד ברורים:
"אספרסו כפול, בבקשה", היא מנופפת למלצרית, ומוסיפה: "האקסית שלי תמיד היתה שותה נס חלש, זה מגעיל, לא?"
"איפה את גרה?", היא שואלת. "שנקין? האקסית שלי אף פעם לא גרה בשנקין".
"שאלתי את עצמי, אם אני כבר מספיק נקיה מהקשר עם האקסית כדי להכיר", היא תגיד בשלב מסוים, בהבלחה פתאומית וקצרה של מודעות עצמית.
"וברור לי שכן. הנה, אנחנו מדברות בטלפון כל יום, ויוצאות יחד לפחות פעם בשבוע, וזה ממש לא עושה לי כבר כלום. רגע יש לי טלפון, סליחה", היא מביטה בצג, ומעירה בחיוך "זאת היא. תמיד אנחנו מצטלצלות בדייטים, כדי להתעדכן איך זה הולך."
"הלו, מתוקה? כרגיל, את יודעת…", היא מתחילה ללהג, וזה הרגע הנכון להעלם ולהשאיר אותה עם החשבון. שתספר למלצר שהאקסית בחיים לא היתה עושה דבר כזה.

4. המתלבטת – היא יכולה להיות נשואה, היא יכולה להיות רווקה, שחפצה בגיוון לבליינדייטס עם חרמנים בעלי כרס וקרחת, והיא יכולה להיות סתם אחת מאיתנו. היא תגדיר את עצמה כדו-מינית, או תספר שהיא מחפשת את האחת והיחידה, שאיתה תבין שאלה החיים שהיא רוצה. בדרך כלל היא תגיד את זה כבר בטלפון. אז לא חראם על הקפה ועל הזמן?

5. זו שאין לה מראה בבית – אם הכרת אותה דרך אתר הכרויות, היא הגדירה את עצמה כחמש מתוך חמש בסולם היופי הפאתטי, שנהוג, אלהים יודע למה, לפרסם באתרים האלה. בשיחת הטלפון היא תתאר את עצמה כנימפה חטובה ותכולת עין.
כשתגיעי ותראי, שאין כל קשר בין התאור לבין הגודזילה שיושבת ליד השולחן בבית הקפה, תחושי פיתוי עז להמשיך ללכת. אבל את אישה רחומה, ולכן תשרפי איתה שעה שעתיים, כשכל העת, את מציצה לצדדים מהפחד שמישהו יראה אותך איתה במקום ציבורי. וזה גם בדרך כלל קורה.

6. האחת והיחידה – את נכנסת לבית הקפה, ונשתלת על המקום. אשת חלומותייך יושבת, ולוגמת קפה בלגימות קטנות ואלגנטיות, וממתינה.
את צועדת לעברה, לא מאמינה שזה קורה לך. בצדק. היא מחכה למישהו אחר. ומהשולחן הסמוך מנופפת לך בשמחה הגודזילה מהסעיף הקודם.

 

Leave a Comment

^ TOP