הסרט "קרול" עם קייט בלנשט – סיפור אהבה בין שתי נשים – בקורת + טריילר

מאת: חגית רימון

carol

ביום חורף קריר שמתי את פעמיי לקולנוע וצפיתי בסרט "קרול".

הז'אנר המועדף עליי הוא סיפורי אהבה בין שתי נשים, והסרט קולע בדיוק לטעמי.

הסרט איכותי ונפלא, זורם כמי נהר (לעיתים קצת איטי), אך הוא משאיר טעם מתוק בפה גם כמה ימים לאחר הצפייה בו.

זהו סרט עדין ומרגש, המספר על קשר בין שתי נשים – האחת בת ארבעים ומשהו (בלנשט) והשנייה צעירה ממנה בעשרים שנה – ומתרחש בארצות הברית, בשנות החמישים של המאה הקודמת.

תרז בליווט (השחקנית רוני מארה) היא צלמת חובבת, העובדת בחנות צעצועים גדולה. בתקופת הכריסמס, כשהחנות לובשת חג, האורות מנצנצים ורכבת הצעצוע נוסעת בחדווה בתוך החנות הגדולה – נכנסת לחנות  קרול איירד (קייט בלנשט), אישה עשירה, יפה ואלגנטית.

מיד כשהן נפגשות – נהיה בום!

את מכירה את ההרגשה הזו? כשאת פוגשת מישהו או מישהי שמוצאים חן בעינייך, ואת כמהה לפגוש אותו שוב? אז ככה זה בסרט, מהפגישה הראשונה ביניהן.

במהלך הסרט אנו, הצופים, עוקבים אחר סיפור האהבה של השתיים, שמתפתח לאיטו, ואני מניחה שרוב הצופים מחזיקים באולם אצבעות שהקשר ביניהן יצליח.

קייט נראית נפלא בסרט. היא מושכת, כריזמטית, עם קול עמוק, סקסי, מבט עיניים ממגנט וחיתוך דיבור קצת איטי ודרמטי (לעיתים דרמטי מדי).

מצד אחד, היא נראית אצילית וקרה – בלונדינית עשירה עם תספורת עשויה היטב ובגדים מחוייטים, אך מצד שני, היא הדמות הכי חמה בסרט.

כדי לא לקפח את השחקנית רוני מארה, אציין שגם היא משחקת נהדר. לכאורה היא משחקת את האישה הצעירה שאינה יודעת מה היא רוצה, אבל בעצם היא זאת שבזכותה מתרחש הרומן. היא עשתה את הצעד הראשון.

אני מכירה את ההתנהלות הזו של תרז בוליווט בסרט, ופעמים רבות נקטתי בה בעצמי.

בדרך של פסיביות לכאורה ועדינות – תרז הצעירה גורמת לקרול לעשות בדיוק את מה שגם תרז רוצה. פשוט לתרז אין מספיק אומץ להביע את רצונה במפורש.

למעשה הדמות של תרז, שנראית לכאורה חלשה ופסיבית – אינה כזאת. היא בעצם אמיצה – היא נפרדת משני מחזרים שיש לה, בוחרת לאהוב אישה (דבר שהצריך המון אומץ בשנות החמישים), ובסוף היא אפילו משנה מקצוע ועובדת במה שהיא אוהבת!

התלבושות היפות שקייט בלנשט לובשת הולמות את האלגנטיות שהיא משדרת.

המוסיקה בסרט נהדרת ודרמטית.

סצנת התשוקה בין השתיים עדינה אך די מכשפת. וקצרה מדי 🙂

בסרט ישנה אבחנה בין נשים לגברים. הגברים מצטיירים באופן שלילי או שטחי. או כפלקט – שני החברים של תרז אינם שמים לב שהיא בכלל לא מעוניינת בהם. או כגברים רעים -הבעל של קרול, כאשר היא נפרדת ממנו, מאיים עליה ואף מממש את האיום ויוצר אצל הקהל אנטגוניזם כלפיו.

לעומת זאת – ולמרות שקרול בעצם כבר בגדה פעם אחת בבעלה – הצופה מזדהה עם אהבתן של השתיים. לפחות אני הזדהיתי. שתיהן מצטיירות כאוהבות, רגישות, מכילות, עדינות, כאלה שאהבתן היא טהורה וחד פעמית. אהבה כזו שקורית פעם אחת בחיים, ושכל אחד רוצה. מעין התאמה אלוהית שכזאת.

גם חברתה של קרול מצטיירת כאישה בעלת תכונות טובות. וזאת כאמור לעומת הדמויות הגבריות בסרט.

למרות שסיפור האהבה מתרחש בשנות החמישים, תקופה שבכלל לא איפשרה ביטוי לאהבה לסבית – הרי שלשתי הנשים בסרט – מאוד ברור שהן אוהבות זו את זו והן כלל לא מתנצלות על כך.

הן מאוד בטוחות באהבתן, בקליק שנוצר ביניהן, על אף הפרשי הגילאים, למרות הסטטוס החברתי השונה ביניהן, והאהבה ביניהן מוצקה ונוכחת.

בניגוד לסיפורים ולסרטים אחרים העוסקים באהבה בין שתי נשים – בסרט אין התחבטויות וחיבוטי נפש של קרול ותרז בעניין אהבת אישה לאישה. כל כך ברור להן שהן רוצות האחת את השנייה, ושום גבר אינו מעניין אותן. גם אין להן כמעט חששות, כמו החששות שיש לנשים רבות שמתאהבות באישה כגון – האם זה נורמלי? האם אני בסדר? מה יגידו? מה יהיה?

לקרול ולתרז לא היה כל ספק בעניין. אהבתן הינה גדולה ונוכחת. שתיהן הלכו עד הסוף עם אהבתן! כל אחת הקריבה למען אהבתה, אך הן בכלל לא הרגישו הקרבה, אלא היה ברור להן שזו הדרך.

האהבה בין שתי הנשים נראית טבעית כל כך. היה ברור להן שזוהי אהבה גדולה, לעומת חוסר אהבתן לגברים שלצידן. הן רוצות האחת את השניה, בלי התפלספויות ושאלות.

לא אגלה לכן את סוף הסרט, אלא רק אומר שמאוד נהניתי ממנו – מהמשחק, מהמוסיקה, מהעלילה, מהתלבושות, מהצילומים היפים ובעיקר מקייט בלנשט. ציון 8.5.

18/2/2017 אתמול במהלך זפזופ בערוצי הטלויזיה נתקלתי בסרט "קרול". איני נוהגת לצפות שוב בסרטים, אבל את הסרט הספציפי הזה שמחתי לראות שוב! ובמיוחד עם אישה שאני אוהבת. כל כך נהניתי. והציון? הפעם אני נותנת לו 10

הנה קטעים מהסרט

 

 

 

Leave a Comment

^ TOP