טיפים בנוגע לקשר בין הורים למתבגרים. מה לעשות כשהילד לא משתף פעולה ואין תקשורת טובה? חגית רימון מראיינת את יעל שחר

טיפים בנוגע לקשר בין הורים למתבגרים. מה לעשות כשהילד לא משתף פעולה ואין תקשורת טובה?
חגית רימון מראיינת את יעל שחר, מדריכת הורים למתבגרים

אני מארחת הפעם את יעל שחר, שהיא מדריכה מדהימה להורים למתבגרים.

למה דווקא רק למתבגרים?

יעל: בגלל שזה גיל מאוד מאוד מבלבל. מצד אחד, המתבגרים שלנו נראים מאוד גדולים. מבחינה פיסית הם נראים די גדולים ונראה כאילו שהם יודעים מה הם רוצים, ולכן הם דוחקים את ההורים הצידה ודורשים אוטונומיה. הם דורשים עצמאות, אבל בפנים יש ילד קטן ומבולבל, שזה בדיוק הגיל שצריך הכי הרבה תמיכה והדרכה הורית. ואז ההורים מאוד מבולבלים. אם הילד אומר לי: "לך", אז אני הולך, אבל צריך למצוא את הדרך אל הילדים, לעזור להם ולהדריך אותם דווקא בגיל שיש נטייה לקחת יותר סיכונים.

יעל שחר מספרת בראיון מהן הבעיות הכי נפוצות בקשר בין הורים לבין ילדיהם המתבגרים, ומסבירה איך ניתן לפתור אותן.
צפו בראיון . לשאלות מוזמנים לפנות ליעל שחר – למטה קישור לאתר שלה.

 

האתר של יעל שחר – מדריכת הורים למתבגרים
טלפון: 052-8037080, רמת השרון

יעל שחר, מדריכת הורים: "ההורים הם הדפוס הראשוני ומהדפוס הזה למדים כל כך הרבה על חום, קירבה, תקשורת, נאמנות, מסירות"

בעיות רגשיות והתנהגותיות אצל ילדים ובני נוער ואיך ניתן לפתור אותן? הפסיכולוגית רותי פרגר-מאור משיבה

בעיות רגשיות והתנהגותיות אצל ילדים – ילדי גן, יסודי ובגיל ההתבגרות ואיך ניתן לפתור אותן? הפסיכולוגית רותי פרגר שופכת אור על הנושא

מאת: חגית רימון hrimon@gmail.con

רותי פרגר מאור – פסיכולוגית חינוכית מומחית

מהן הבעיות הרגשיות וההתנהגותיות אצל ילדי הגן?

לילדים בגיל הגן עשויים להיות קשיי שינה מכל מיני סוגים – קושי להירדם בלילות, התעוררויות מספר פעמים בלילה, ילדים שמתעוררים ומגיעים למיטת ההורים ואף הרטבת לילה.

יש ילדים עם פחדים וחרדות במהלך כל היום, יש ילדים שמרביצים בגן לילדים אחרים ולפעמים גם לצוות, יש ילדים מאוד בררניים באוכל.

יש ילדים שמגיבים בבכי לעיתים קרובות כשסף התסכול מאוד נמוך, הם זקוקים לסיפוק מיידי של צרכים ובקשות שלהם.

איך מתמודדים עם הבעיות שהעלית?

קודם כל, בעיות שונות נובעות מסיבות שונות. יש ילדים עם קושי בוויסות רגשי – צריך לראות איך נותנים להם את הכלים להגיב בצורה יותר מתאימה בסיטואציות השונות.

יש ילדים עם התפרצויות זעם, שהרבה פעמים מה שהכי נכון זה להתעלם מההתפרצות כדרך להגיד לילד: בדרך הזו לא תשיג את מה שאתה מבקש.

יש ילדים עם קושי חברתי – ילדים שמתקשים ליצור קשר עם ילדים אחרים בגן, ואז נוגעים בילדים אחרים באופן שלא נעים לילד האחר או מרביצים או שלא מצליחים ליצור תקשורת נכונה עם הילדים בגן או עם הגננת והסייעת שלה.

אז מה עושים עם הילדים האלה?

אם אנו מדברות על ילדים שמתפרצים בבכי – אם אנו נתייחס לבכי כל הזמן, רק נחזק את התופעה, כך שתמיד הצעד הראשון זה להתעלם מהבכי. צריך להסביר לילד שזה שהוא בוכה כי לא מקבל מה שרוצה, לא ישנה את ההחלטה שלנו והוא לא יקבל על כך תשומת לב חיובית. צריך להסביר לילד שהוא צריך לדבר על מה שהוא מרגיש, למשל אם הוא מאוכזב, ושהבכי לא תורם לשיפור המצב.

וזה מספיק כדי למגר את ההתנהגות הזו?

מה שצריך זה לא להתייחס לבכי ולא להיכנע לבכי של הילד. אם למשל קר בחוץ ויורד גשם והילד רוצה לרדת לגינה לשחק, זה לא נכון לאפשר לו זאת, אף אם הוא בוכה.

הילדים הצעירים לאט לאט לומדים מההתנהגות שלנו כהורים, שבכי לא עוזר להם. הילדים צריכים להסביר מה הם מרגישים ובהתאם לזה הם יקבלו תשומת לב חיובית.

אז אין צורך בטיפול במקרה כזה?

בקרב ילדים אין סוכן בריאות הנפש יותר טוב מההורים. כשההורים לא מצליחים להתמודד ולשנות את ההתנהגויות השליליות של הילד, אז אולי כדאי, בעיקר אצל ילדים בגיל הרך, שההורים יפנו להדרכת הורים.

בעיות שינה אצל ילדים

חלק ניכר מבעיות השינה אצל ילדים צעירים נובע מפחדים וחרדות. ישנם כל מיני סוגים של בעיות שינה: ילד אחד מתקשה ללכת לישון, לא רוצה לישון בשעה שצריך, ילד אחר יירדם ואח"כ יתעורר ויסרב להישאר במיטה, ילדים שמתעקשים לישון במיטה עם ההורים, ואז הלילות קשים לילד ולהורים, ובבוקר הילד קם עייף וכתוצאה מכך בגן יהיה פחות מרוכז, יותר עצבני, יגיב בצורה אימפולסיבית, שלא לדבר על כך שחוסר שינה אצל ילדים גורם גם לבעיות בריאותיות בסופו של דבר.

מה עושים עם בעיות שינה?

צריך לייצר בבית שיגרה של שעת שינה, מקום שינה וכו'. כשילדים מתעוררים ומגיעים למיטה של ההורים צריך להחזיר אותם למיטה שלהם, כמה פעמים שצריך בכל לילה, כמה ימים שצריך. בסופו של דבר, אם ההורים עקביים – הילד יפתח הרגלי שינה יותר בריאים.

התפרצויות זעם אצל ילדים

יש גם התפרצויות זעם אצל ילדים. עם התפרצויות זעם, צריך שלא לתת לגיטימציה לילד לנהוג כך ולהתעלם עד כמה שאפשר. אם הוא מתחיל לצעוק או אם בסופר הוא רוצה שיקנו לו משהו והאמא לא מסכימה והוא זורק עצמו לרצפה ועושה סקנדל…

מה עושים במקרה כזה?

ברור שקודם כל לא לקנות מה שהוא דורש שנקנה. צריך להתעלם מההתפרצות, להמשיך עם הקניות בסופר ולהתחיל ללמד את הילד לאט לאט שיש דרכים יותר יעילות להבין מה הוא רוצה, וכשאפשר או כשזה נכון, כן למלא את הצרכים שלו כפי שהוא מבקש.

ילדים שמכים

יש ילדים שמרביצים. גם בבית לאחים, גם לחברים בגן ולפעמים אפילו לצוות הגן.

מה רצוי לעשות?

צריך להסביר לילד שוב ושוב שיש כללי התנהגות ולהקנות לו אסטרטגיות למשמעת יותר נכונה.

ומה לגבי ההורים? יש להם אחריות או אשמה?

ילד צריך גבולות. כשילד חוצה את הגבולות, למשל מרביץ לאחותו או לחבר בגן – קודם כל צריך לראות ספציפית איך מתייחסים לסיטואציה בלי לאפשר שימשיך להרביץ. כשלא ברור למה ההתנהגות האלימה, מדוע ההתנהגות חסרת איפוק, הרבה פעמים צריך לפנות לאבחון. יש לקחת בחשבון שחלק מהילדים אימפולסיביים כי יש להם בעיות קשב וריכוז.

וגם אולי כי ההורים כאלה, אולי אפילו אלימים?

יכול להיות שהילד בעצמו קורבן לגילויי אלימות, והגננת יכולה לחוש מה עובר על הילד. לרוב זה יותר קושי בסמכות ההורית וקושי להציב לילד גבולות, ואז הוא מתנהג כך בבית וממשיך להתנהג כך בגן.

ואם בכל זאת, למרות ניסיונות ההורים להציב גבולות ברורים, הילד ממשיך להתנהל בצורה אלימה – ההורים יכולים לפנות להדרכת הורים. יכול להיות שיפנו אותם לאבחון כדי להבין למשל אם קרה לילד משהו שבעקבותיו הוא התחיל להגיב בצורה תוקפנית ואלימה, או שיש בעיות קשב וריכוז או בעיה אחרת, פסיכולוגית, תחושתית וכו'.

מהם הקשיים של הילדים בבית הספר?

לילדי בית הספר יש קשיים דומים ויש גם בעיות שרוב ההורים מציינים היום, כמו התמכרות למסכים. יש גם בעיות אכילה, התנהגות תוקפנית בבית הספר ו/או בבית, יש ילדים שנוהגים בחוסר כבוד כלפי המורות וכלפי ההורים. יש ילדים שמשקרים.

מה עושים עם זה?

שוב, הפתרון הכי טוב הוא תמיד להציב גבולות ברורים ועקביים גם בבית וגם בבית הספר. עם זאת, הרבה פעמים יש סיבות נסתרות ויש צורך באבחון מסודר, פסיכולוגי או פסיכודידקטי, כדי להבין מה מקור ההתנהגות של הילד.

יש גם הורים שמפחדים מהילדים שלהם

בגילאים צעירים פחות, בגיל ההתבגרות כבר כן. אז ברגע שילד עושה מה שהוא רוצה הוא מפתח רמת חרדה יותר גבוהה, כי הוא "מסובב על האצבע הקטנה" את כל המבוגרים, אבל התהליך הזה גורם להתעצמות החרדות. ברגע ש"כולם חלשים ואני יכול לעשות מה שאני רוצה, בעולם שהוא גדול ומלא סכנות, אין מי שיגן עליי כי כולם חלשים", וזה רק מכניס את הילד לחרדה יותר גבוהה ולהתנהגות בעוצמות עזות יותר.

נעבור לילד שמשקר – לרוב הוא רוצה לקבל תשומת לב או רוצה להימנע מלהסתבך על משהו שעשה או קרה, או להיפך, משהו שלא עשה והיה צריך לעשות. בהתאם לזה, גם יותר קל לקבוע באיזו דרך להתמודד עם הבעיה.

למה?

כי לפעמים ילד משקר כי לא הכין שיעורי בית, אבל לפעמים לא ברור למה הוא צריך לבוא ולשקר. למשל, לספר משהו שלא קרה, אבל זה חלק ממשאלות הלב שלו, כי הוא היה רוצה שזה יקרה. אז הדרך להתייחס לשקרים אינה אחידה ומה שצריך להדגיש לילדים כל הזמן זה להגיד את האמת תמיד כי היא הדרך הכי טובה לקבל מאיתנו עזרה כהורים.

ילד שאמו מבקשת ממנו כמה פעמים לאסוף את הצעצועים שלו ולבוא לאכול – הוא לא בא וממשיך לעשות בשלו – פעם אחת צריך להזהיר אותו שאם לא יבוא, לא יוכל לראות טלוויזיה לפני השינה. השינוי יבוא רק אם כהורים נפעל בצורה עקבית והילד לאט לאט ילמד להקשיב כבר בפעם הראשונה שנבקש ממנו.

ושוב, הכי חשוב בכל הקשור ל-בעיות התנהגות או משמעת זה להיות עקביים. שני ההורים צריכים לשתף פעולה ביניהם כדי הילד לא ימצא את הסדק בין שניהם, שהורה אחד חושב שצריך להעניש והשני חושב שצריך לשכוח וזהו.

אם לא תהיה עקביות בהחלטות – הילד ימשיך בשלו. אם הבעיות אינן נפתרות – תמיד אפשר לפנות לייעוץ פסיכולוגי או להדרכת הורים. אם זה לא ממצה ולא עוזר להורים להביא לשינוי, אז אולי הילד צריך טיפול או אבחון להבין למה אין שינוי.

אם ילד משפר את ההתנהגות ומידי פעם "נופל", אז יכול להיות שכדאי שנבליג ונראה מה קורה הלאה. אם בכל זאת לא מצליחים לגרום לשינוי – כדאי להתייעץ עם איש או אשת מקצוע. קודם כל, לברר עם איש המקצוע האם ההתנהגויות הן חריגות. ושנית, שנבין האם  אנו ההורים עושים משהו לא נכון, או שאולי יש קשיים שאינם בשליטת הילד.

ספרי בבקשה מהניסיון המקצועי שלך

יש הורים שמגיעים אליי כי הילד מוצף חרדות, וזה יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כולל סרבנות ללכת לבית הספר או לגן או קשיי פרידה גדולים בבקרים. במקרים כאלה  כדאי לפנות לאבחון ולהבין את התמונה, כי יש ילדים שלא שולטים בהתנהגות שלהם, בעיקר ילדים עם הפרעת קשב. אני רואה את זה ביומיום, לא בהכרח עם ילדי גן אלא גם בגיל יסודי או מתבגרים.

לא כל קושי רגשי גורם לקושי התנהגותי. יש ילדים למשל עם קשיים חברתיים משמעותיים שיכולים לנבוע מסיבות שונות – אם זה ילד מחונן שלא מוצא מכנה משותף עם הילדים מסביבו, אם זה ילד עם הפרעת קשב – לילדים עם הפרעת קשב יש לעתים קרובות קשיים בהבנה חברתית, כי הרבה פעמים מתקשים להבין הבעות פנים ושפת גוף, כי לא תמיד הם קשובים.

יש ילדים שבגיל לא כל כך צעיר מאובחנים על הרצף האוטיסטי ויש להם קשיים חברתיים. אז הסיבות שונות, ואם צריך לעשות בירור מה מקור הקשיים של הילדים – פעמים רבות צריך לערוך אבחון מסודר כדי לדעת איך לעזור לו.

אתן לך דוגמא – לפני מספר שבועות היה אצלי ילד בן כמעט 4, שהופנה ע"י הגננת לאבחון בשל חשד לבעיות קשר ותקשורת, מה שיכול להיות תסמונת אספרגר, אוטיזם, PDD, שהן הפרעות על הרצף האוטיסטי. מסתבר שההבנה החברתית של הילד מאוד גבוהה, הוא מחונן וזה ילד שעד גיל 3 פלוס ישב בבית בחינוך ביתי, אימו הביאה אותו לחוגים ולפעילויות עם הילדים אבל ברוב היום היה לבד. התברר שלא רק שהילד אינו סובל מקשיים בתקשורת, אלא שהוא מאוד אינטליגנט ואף אחד לא שם לב לכך בגן.

ברגע שהגננת קיבלה את חוות הדעת, ההתייחסות לילד השתנתה לגמרי. היא התחילה לתת לו חוברות והושיבה אותו ליד ילד נוסף שגם עובד על חוברות מתקדמות. מצד אחד, הילד היה יותר מאותגר ומצד שני הוא החל ליצור קשר עם הילד שישב לידו ועבד איתו על החוברת.

אנו רואים שהרבה פעמים אבחון פסיכולוגי או פסיכודידקטי מאפשר להבין מה בדיוק הבעיה, אם בכלל יש בעיה, ומה ההתייחסות הנכונה, שלא תמיד צריכה להיות טיפול רגשי לילד או הדרכה להורים.

 

רותי פרגרמאור – פסיכולוגית חינוכית מומחית-בכירה, מנהלת מכון דרור בגבעתיים. בעלת ניסיון של 35 שנים במגזר הציבורי והפרטי. מתמחה באבחון, טיפול וייעוץ בתחום ליקויי למידה וקשיי קשב וריכוז, קשיים רגשיים, הדרכת הורים ואנשי חינוך, עבודה עם תלמידים מחוננים, הוריהם וצוותי בתי הספר, אבחון, ייעוץ וטיפול בתחום הגיל הרך, ילדים, מתבגרים וסטודנטים.

 

ילדים מחוננים – מהן דרכי האבחון ומה כדאי להורים לעשות כשלדעתם הילד מחונן?

ראיון עם עורכת הדין כנרת בראשי שייצגה את העובדת מבית הנשיא: "מערכת המשפט צריכה לעבור רה-ארגון"

ראיון עם עורכת הדין כנרת בראשי שייצגה את העובדת מבית הנשיא: "מערכת המשפט צריכה לעבור רה-ארגון"

חגית רימון מראיינת את עורכת דין כנרת בראשי – 30/8/2012

מי קינא בעורכת הדין כנרת בראשי? מה קרה לה לאחר החשיפה? מה עו"ד בראשי ממליצה לנפגעת הטרדה מינית? מה דעתה על נשים שחיכו עד שהגישו תלונה על הטרדה מינית? מה אחוז תלונות השווא? (מפתיע!!) הכל בראיון

 

ראיון מעניין עם המתקשרת יעל דגן – מהו תיקשור? האם יש חיים אחרי החיים? טיפים להצלחה ועוד

 

"דיאטה היא רעה חולה שגורמת ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם עוול יומיומי, תחושת אפסות, חוסר שליטה". ראיון עם אביגיל בכור

אביגיל בכור: "דיאטה היא רעה חולה שגורמת ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם עוול יומיומי, תחושת אפסות, חוסר שליטה".  אביגיל בכור מספרת מהם המרכיבים החשובים בכל ארוחה, הרתיעה שלה מדיאטות, דעתה על ניתוחים לקיצור קיבה ועוד.

מאת: חגית רימון hrimon@gmail.com

אביגיל בכור – לרדת מהמשקל

איך נתחיל?

נתחיל בקבוצה המדהימה שהקמנו – לרדת מהמשקל. לפני כחודש, אחרי הרבה מאוד עשייה בתחום של שינוי דיאלוג האכילה ואחרי בקשות רבות של עוקבים בדף שלי בפיסבוק, הקמתי קבוצת פיסבוק בשם "לרדת מהמשקל עם אביגיל". מטרת הקבוצה היא לשם שינוי לא לגרום לאנשים לרדת במשקל, משום שהוכח כבר מעבר לכל ספק שירידה במשקל היא ההבטחה הגדולה ביותר לעליה במשקל. 97% מהנוקטים בשיטות השונות של הדיאטות – סופם שיעלו את משקלם בחזרה, חלקם אפילו עם תוספת.

מהותה של הקבוצה היא ליצור שיח שונה, מכבד, מכיל ובעיקר ללמד אנשים שאוכל איננו אויב ועיקר הבעיה היא באופן שבו אנחנו מנהלים את הצלחת שלנו, מתוך ריב מתמיד ומתוך נסיון אינסופי להפסיק משהו שהינו טבעי לפחות כמו נשימה, לאכול.

בתוך כחודש גדלה הקבוצה לכ- 5000 אנשים שלשם שינוי אינם מתביישים ברצונם לאכול וביחד עם ההנחייה שלי ושל מגשרות נוספות בקבוצה, לומדים לאכול בצורה מכבדת ואוהבת, מעלים תמונות של צלחות צבעוניות, מגוונות, טעימות, וגם שיח רגשי על מקומות אחרים אותה מביאה האכילה.

מה מעלה בך המילה דיאטה?

המילה דיאטה מעלה בי רגשות של קיפוח והימנעות, אשר מסתיימות תמיד במפח נפש, ואשר משאירות את הנוקט בשיטה בתחושת חדלות נוראית. אנשים שעושים דיאטה שוכחים ברגע העלייה על המשקל וצפייה בעליית המחוג כלפי מעלה את כל היתרונות והיכולות שלהם. הכל הולך לאיבוד ברגע שהמשקל מטפס. כאילו החיים כולם נסובים סביב הנושא האם אהיה רזה או שמן.

דיאטה היא רעה חולה שגורמת ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם עוול יומיומי, תחושת אפסות, חוסר שליטה. אנשים שלא מצליחים לעמוד בתוכניות דיאטה כאלו ואחרות – ברוב רובן של הפעמים ירגישו חסרי יכולת ומסוגלות לשנות הרבה דברים אחרים בחיים שלהם, שאולי בכלל עליהם יושבת ההשמנה שלהם.

מה את מציעה לאנשים?

אני מציעה להפסיק את השיח הדיאטטי ופשוט לנהל צלחת שיש בה מכל מרכיבי המזון – פחמימות, עם דגש על פחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך כמו לחם כוסמין, אורז בסמטי, פסטה, בטטה ועוד, שומנים – מהטובים שבהם כמו טחינה, אבוקדו, שמן זית, הרבה ירקות ופירות טריים וחלבונים, לא הרבה מהם, הם לא כל כך חשובים כמו שנוטים לחשוב.

אדם חייב לאכול עד לשובע. אי אפשר לקבוע כמויות לבני אדם, זה לא נכון, זה לוקח מהם את הרשות לאכול ומבטל מנגנון של אכילה אינטואיטיבית שקיימת באדם מינקותו. אדם צריך לאכול רק כאשר הוא רעב, לא לפי לוח זמנים שקבעו לו אושיות חיצוניות. אדם חייב לאכול את האוכל שלו ללא היסח דעת. כדאי שהאדם יבחר אוכל לא מעובד, נקי מרעלים, יימנע לחלוטין מכל המשקאות ומכל המאכלים עליהם מצויינת המילה דיאט, ירבה בשתיית מים וילך ברגל כמה שיותר ממקום למקום על מנת להניע את הגוף.

אין לי עניין שאנשים יורידו ממשקלם, כי דווקא האנשים השמנים ביותר הם אלה המנהלים מאבק שנים ארוכות עם משקלם. דווקא הרזים שלא מנהלים מאבק זה – להם הרשות לאכול מהכל ומשקלם נשמר. כלומר אדם שיש לו רשות לאכול מתי שהוא רוצה ומתי שהוא מרגיש לנכון – הוא האדם שנשמרת אצלו האכילה האינטואיטיבית וכתוצאה מזה נשמר גם משקלו ללא מאבק והימנעות מיותרת.

איך את מצליחה להישאר במשקל כל כך נמוך?

בדיוק באותה הדרך שאני מלמדת את האחרים. אני פשוט אוכלת כאשר אני רעבה, מרבית התזונה שלי נקייה מאוכל מעובד, אני מרבה בשתיית מים ומחפשת כל דרך אפשרית על מנת ללכת יותר ברגל, לאו דווקא בספורט יזום. לדוגמא מעולם לא נרשמתי לחדר כושר, ואני אישית מאמינה שהספורט הכי טוב שיש זה שהאדם מתחבר אליו. מבחינתי, זה גם יכול להיות סידור ארונות בבית.

מהו הדימוי העצמי שלך? לאור העובדה שבעבר היית שמנה

אני קוראת לעצמי שמנמונת, או שמנה משוקמת. וזאת משום שאני מאמינה ששמן איננו מבנה גוף אלא הלך רוח. גם יש מידה של ענווה שאני מאמינה שחייבת להתקיים על מנת שתמיד אדאג לעצמי בצורה האוהבת ביותר. תופעת הלוואי של התנהגות מכבדת ואוהבת תהיה מן הסתם שמירה על המשקל.

רוב האנשים שיורדים במשקל ישתמשו במינוחים כמו: "לשם אני לא חוזר". איפה זה לשם? האם אפשר לקחת את האני שלך ולהשליך אותו למקום אחר? אינך יכול להגיד "לשם אני לא חוזר", כי אתה כל הזמן שם. הנסיון האינסופי לגרש את האדם השמן מעצמנו גורם דווקא למאבק אינסופי. אני למדתי לחבק את אביגיל השמנה, לנהל איתה שיח אוהב ולא מאבק אינסופי ולכן למדנו להסתדר האחת לצד רעותה באהבה בלי רעשי רקע.

את בעד או נגד ניתוחי קיבה למיניהן?

אני בעד ניתוחים מסויימים לקיצור קיבה, משום שאני חושבת שבעודפי משקל גדולים קשה מאוד לנהל את הדיאלוג עליו אני מדברת. אני מאוד מאמינה שאנשים שהולכים לניתוחים האלו חייבים בראש ובראשונה לעבור סדנאות שיכינו אותם להתנהלות הנכונה המצופה אחרי ניתוחים.

מה ממליצה לעשות אחרי הניתוח?

מאחר שלצערי הרב אין מספיק סדנאות לפני הניתוח, אני מציעה לאנשים להצטרף לסדנאות תמיכה רגשיות ולא לעוד קבוצות דיאטה. אני מאמינה שחייבת להיות תמיכה רגשית ושינוי דפוסי החשיבה שלנו על אוכל ועל האני הפנימי. כי קיצור קיבה לא משנה את הלך המחשבה.

ישנם סיכונים בניתוחים הללו?

ישנם סיכונים לא מבוטלים בניתוחים האלה, ביניהם גם תת ספיגה משמעותית של מוצרי מזון חיוניים ביותר כמו חלבונים, שומנים, מינרלים וויטמינים. ישנם אנשים רבים שמחליפים את עודף המשקל במחלות אחרות, לא פחות מסוכנות, כמו אנמיה, תת תזונה, עיוורון לילה, שנובעות כולן מתת ספיגה של חומרים חיוניים לגוף. אלו ניתוחים שעוקפים בהם חלק ניכר מהמעי הדק, שהינו החלק העיקרי של מערכת העיכול, בו נספגים חומרים חיוניים ביותר לחיים תקינים. בעקבות המעקף של המעי הדק או חלק ניכר ממנו, מרבית האנשים ימצאו עצמם משלשלים את חומרי המזון.
לדעתי השרוול הוא הניתוח הטוב ביותר, וזאת משום שהוא לא פוגע בפיזיולוגיה התקינה של מערכת העיכול.

רוצה להמליץ על איזו רופאה?

אני מאוד אוהבת את ד"ר אניה פייגין, מסיבה אחת – היא לעולם לא תמליץ על ניתוח למטופל שהיא יודעת שאין לו את הכלים הרגשיים להתמודד איתו, היא לעולם לא תמליץ על ניתוח שעלול לגרום נזק למטופל ולכן היא בין הרופאים הבודדים בארץ שמתעקשים לא לבצע את הניתוח שגורם לתת ספיגה קשה.

פגשתי מספר אנשים אחרי ניתוח שהשמינו בחזרה. מה יש לך לומר על כך?

אנשים שמשמינים אחרי ניתוח הם אותם אנשים שהאמינו שהניתוח יעשה עבורם את העבודה. אלו האנשים שמאמינים שהאוכל הוא אוייב, שדיאלוג האכילה שלהם נותר כפי שהיה לפני הניתוח. אנשים ששינו את דפוסי ההתנהגות שלהם הם אנשים שמשמרים את הישגיהם הניתוחיים.

מה החלום שלך?

החלום הכי גדול שלי הוא שאנשים ילמדו לקבל את עצמם ולהזין את עצמם מתוך אהבה, מתוך חמלה, מתוך קשב. אני מניחה שתופעת הלוואי של התנהלות כזו תהיה גם משקל בריא וטוב.

* האמור בראיון זה אינו בבחינת המלצה רפואית וכל אדם יפעל בהתאם לשיקול דעתו.

כך מכינים לחם כוסמין בקלי קלות!! / אביגיל בכור

אביגיל כתבה ספר מתכונים בשם: לאכול מתוך רשות, שאותו היא שולחת במייל למי שמבקש

פרופסור אשר יהלום מטיל ספק בקיום החומר האפל – וזאת בהתאם לתורתו של איינשטיין

מהו החומר האפל? האם הוא קיים? 

פרופסור אשר יהלום מטיל ספק בקיום החומר האפל – וזאת בהתאם לתורתו של איינשטיין

עבודתו של פרופ' אשר יהלום, פיזיקאי, סגן דקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל, שנכתבה עבור הקרן למחקרי כבידה Gravity Research Foundation) זכתה בציון לשבח.

הקרן למחקרי כבידה הינה ארגון חשוב לחקר הגרביטציה ובתחרות זו משתתפים טובי הפרופסורים בעולם. לדוגמא, פרופסור סטיבן הוקינג זכה במקומות שונים בתחרות זאת.

העבודה שכתב מטילה ספק בקיום החומר האפל.  בעבודה זו משתתפת גם מיכל וגמן, מתרגלת ודוקטורנטית באוני' אריאל שכותבת את עבודת הדוקטורט בהנחייתם של פרופסור לורנץ הורביץ, דוקטור מרסלו שיפר ופרופסור יהלום.

כיום מקובל לחשוב, שהרכב היקום הוא רק 5% חומר נראה והשאר הינו 27% חומר אפל ו-68% אנרגיה אפלה. המילה אפלה מרמזת על כך שלא ידוע דבר על ישויות אלו, למעט ההשפעה הכבידתית שלהם וזאת למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לגלות אותם בניסויים שכשלו.

לרגל פרסום התיאוריה החלטתי לראיין את פרופסור יהלום, ולנסות קצת להבין את תוצאת המחקר שלו.

מהו החומר האפל?

החומר האפל זה מעין חומר סתימה ואסביר באיזה מובן. יש כל מיני תצפיות אסטרונומיות, החל מהתצפיות המוקדמות של האסטרונום צויקי (F. Zwicky) בשנות ה- 30 – הוא העלה השערה שכדי להסביר דינמיקה של גלקסיות וצבירי גלקסיות – צריך כנראה יותר חומר. זו הייתה המסקנה שלו וזוהי התיאוריה הרווחת היום. זה חומר שאיננו רואים אותו מסיבות כאלה ואחרות.

למה הכוונה דינמיקות?

אם אני רוצה להסביר את מסלול כדור הארץ מסביב לשמש, אני צריך לדעת מה המסה של השמש ואת המיקום והמהירות של הכדור באיזושהי  נקודת זמן ואז עקרונית אני יכול לחשב את מסלול כדור הארץ מסביב לשמש לנצח.

אם אגדיל את המסה של השמש, המסלול יהיה שונה. ואותו דבר יקרה אם אפחית את המסה שלה, כי צורת המסלול קשורה לגרביטציה, וגרביטציה קשורה לכמות המסה שיש.

זויקי עשה חישוב מסובך יותר שקשור בכמה גלקסיות הנעות בתוך קבוצה משותפת, וזה לא התאים לחשבון לפי התיאוריה של ניוטון, ולכן אמר שאולי יש עוד מסה שהוא לא רואה (החומר האפל). קצת שכחו מהסיפור הזה עד לשנות ה- 70.

בשנות ה-70, האסטרונומית ורה רובין עבדה עם האסטרונום פורד וחוקרים נוספים והם הסתכלו על המהירות של גז בגלקסיות.

צריך להבין שהגלקסיות מתרחקות מאיתנו בגלל אפקט ההתפשטות של היקום. אחרי שמחסרים את המהירות המשותפת הזו של כל החלקים בגלקסיה רואים שההפרש אינו אפס. כלומר יש בגלקסיה חלקים שונים הנעים במהירות שונה. זוהי מהירות סיבוב – חלקים שונים בגלקסיה מסתובבים מסביב למרכז הגלקסיה.

מניחים שיש קשר בין כמות האור המגיעה לגלקסיה לבין כמות המסה שיש בגלקסיה.

ורה רובין ערכה את החישוב, וראתה שזה לא מסתדר – מה שאנו מצפים ממהירות סיבוב של הגלקסיה (הגז והכוכבים) הפועלת לפי החוקים של ניוטון, זה שהמהירות הזו תקטן לאחר מרחק מסויים ותמשיך לרדת פרופורציונאלית למרחק. ההתנהגות של המהירות לא הייתה כמצופה, ואז העלו את ההשערה שגם בגלקסיות יש חומר שלא רואים אותו – חומר אפל, והוא זה שגורם לגלקסיות להסתובב במהירות כמו שאנו רואים.

יש בגלקסיה חומר רגיל – חומר בריוני וחומר אפל, שאיננו יודעים מהו והוא זה שגורם לגלקסיות להסתובב כמו שהן מסתובבות. רובין ביצעה תצפיות בכמה גלקסיות, וזו תופעה החוזרת על עצמה.

נשאלה השאלה מהו החומר האפל והאם הוא באמת אפל, או שאולי איננו מבינים איך מתנהגים כוחות המשיכה בגלקסיות?

היו כל מיני מחשבות, אחת מהן הייתה מחשבה של פרופ' מרדכי מילגרם ממכון ויצמן, שפיתח מודל שנקרא " modify nyutonion dynamics – הוא עשה שינוי בחוקי הגרביטציה ולטענתו חוקי הגרביטציה מתנהגים אחרת בתאוצות קטנות המתקבלות במרחקים עצומים. כשרחוק התאוצה נמוכה, ואז צריך לתקן את חוקי הגרביטציה, ואין צורך להשתמש במודל של חומר אפל. החיסרון זה שהתיאוריה שלו לא מתיישבת עם תורת היחסות הכללית.

בשנים האחרונות הצגתי רעיון אחר והוא שצריך לקחת בחשבון את זמן השיהוי – דהיינו כמה לוקח לכוח גרביטציוני להתקדם ממרכז הגלקסיה או מקום אחר בגלקסיה אל נקודה אחרת שעליה הוא משפיע – וצריך לקחת בחשבון שהמסה של הגלקסיה עוברת שינוי.

הצלחתי להראות, והסטודנטים שלי עשו זאת במספר גלקסיות – שבעזרת ההסבר הזה אנו מקבלים את מהירויות הסיבוב הנכונות בגלקסיה גם במרחקים גדולים.

יש להסבר הזה 2 יתרונות מובהקים – היתרון הראשון הוא שלא צריך להניח התקיימות חומר אפל. ולא צריך לשנות את חוקי הגרביטציה, דהיינו המודל שלי מתיישב היטב עם תורת היחסות הכללית של איינשטיין.

אסביר את ענין השיהוי – איינשטיין פרסם ב- 1905 את תורת היחסות הפרטית. אחד הדברים החשובים שבה הוא שאין שום דבר שיכול להתקדם מהר יותר ממהירות האור, וזה כולל את כל השדות האפשריים וכל עצם אפשרי. היתה בעיה אחת עם זה – הבעיה היתה תורת הגרביטציה של ניוטון מהמאה ה- 17, אשר גרסה שבניגוד לדברים אחרים כוח הגרביטציה נע במהירות אינסופית. כלומר ברגע שאני משנה משהו באיזושהי נקודה (למשל אם הפחתתי 5 קילו ממסת השמש), זה משפיע מיד על מסלול כדור הארץ, ללא שום שיהוי.

ולא לוקח זמן לזה להגיע?

זה מה שניוטון חשב.  כמובן שזה לא מתיישב עם עקרונות תורת היחסות הפרטית, הגורסת שלכל דבר לוקח זמן. למשל אם אני מדליק מנורה, לוקח זמן עד שהאור מגיע לעין.

זה מאוד הפריע לאיינשטיין, אז הוא פיתח תיאוריה חדשה של גרביטציה, שנקראת תורת היחסות הכללית.

תורת היחסות הכללית הוכחה בצורה תצפיתית כבר ב- 1918 ע"י פיסיקאי אנגלי בשם אדינגטון. אדינגטון נסע לדרום אמריקה בשעת ליקוי חמה, והוא הראה את אחת התוצאות של תורת היחסות הכללית, והיא שהגרביטציה גם מעוותת לא רק מסלולים של גופים חומריים אלא גם את התנועה של קרני אור בעזרת רעיון תצפיתי מבריק. הוא הראה שאיינשטיין אכן צדק, וזה גרם לקהילייה המדעית לקבל את תורת היחסות הכללית.

חשוב להבין שתורת היחסות נבנתה כך שהיא לוקחת מראש את נושא השיהוי כיסוד התיאוריה הזו, ולמעשה ניתן להשתמש בה כדי לקבל את "אפקט החומר האפל" בצורה יחסית פשוטה.

ניתן להסביר את החומר האפל אם לוקחים בחשבון את שיהוי הגרביטציה ואם לוקחים בחשבון את  שינוי המסה הגלקטית.

הטלת ספק בקיום החומר האפל – ריאיון עם פרופ' אשר יהלום

 

אז יש חומר אפל או לא?

לדעתי אין חומר אפל. אנשים שניסו להסביר את מהירויות הגלקסיות ע"י פיסיקה ניוטונית, שאינה כוללת את אפקט השיהוי, הוסיפו את החומר האפל כדי להסביר את התצפיות. אבל אם מתייחסים לתיאוריה של תורת היחסות הכללית ברצינות, אז קיים אפקט שיהוי וניתן באמצעותו להסביר את מהירויות הסיבוב בגלקסיות, וזה אומר שלא היינו צריכים את החומר האפל מלכתחילה.

ואיך ניתן לראות או להוכיח את זה? כי הכל כל כך רחוק

אנו פועלים במספר ערוצים – אנו בודקים גלקסיות ומנסים להראות שאפשר להסביר את מהירויות הסיבוב שם באותו מודל שיהוי מדובר. הצלחנו לעשות זאת בכ 20 גלקסיות.

יש גם חוקים כלליים הקשורים לגלקסיות – למשל חוק טולי פישר – האומר שמהירות הסיבוב (שנעשית שטוחה, כלומר אינה משתנה לאורך מרחקים מסוימים), פרופורציונאלית למסה של הגלקסיה, והיחס הוא כמו המהירות ברביעית, דהיינו מסת הגלקסיה פרופורציונאלית למהירות ברביעית.

אתם עורכים תצפיות עם טלסקופים?

האסטרונומים כן. אנחנו לוקחים נתונים המפורסמים ברשת ובמאמרים ומשלבים אותם בתיאוריה שלנו ובודקים אם זה מסתדר או לא. אנחנו תיאורטיקנים.

סליחה על השאלה אבל למה חשובה מהירות הגלקסיות?

כי אנו תמיד רוצים לדעת שיש לנו מידע מלא ושלם על חוקי היקום. גרביטציה היא חוק חשוב והנושא של חומר אפל למשל הוא מטריד, במובן הזה שהוא מראה לכאורה שהידע שלנו על חוקי הטבע והגרביטציה אינו מלא. זו חידה המטרידה אנשים מבחינה אינטלקטואלית.

אז כעת יודעים על התיאוריה שלך בקהילה העולמית?

אני חושב שהתחילו לדעת, יש לפחות 3 מאמרים על הנושא המצויים ברשת. זכיתי בפרס קטן מטעת הקרן למחקרי כבידה ועוד היד נטויה. יש לי דוקטורנטית בשל מיכל וגמן העובדת קשה על הנושא.

איך הגעת להיות פיזיקאי דווקא?

סקרנות בעיקר, רצון להבין איך העולם פועל, ממה הוא מורכב, למה הוא פועל דווקא כמו שהוא פועל ולא אחרת. שאלות מהסוג הזה.

אתה סבור שיש חיים על כוכבים אחרים?

אני לא ממש יודע לתת לך תשובה. היום יש יותר ויותר תצפיות של כוכבי לכת. חיים מהסוג שאנחנו מכירים דורשים מספר תנאים – אנו חיים על כוכב לכת (כדור הארץ), אנו צריכים טמפרטורה  מסוימת, כלומר אנחנו צריכים להיות לא יותר מידי קרובים לשמש ולא רחוקים מדי כדי שלא יהיה קר, זה צריך להיות מקום מדויק יחסית במרחק. יש כמובן ענין של היסודות והתרכובות שאנו צריכים – פחמן, מים, ברזל, כך שישנם כל מיני תנאים שאנו סבורים שהחיים צריכים, וכל אלה צריכים להתקיים.

לכאורה נראה שאלו תנאים מגבילים שהם נדירים מאד, אך מצד שני בגלקסיות יש מיליארדי כוכבים ולרבים מהם יש כוכבי לכת, וביקום כולו יש מיליארדים של גלאקסיות, אז המספרים הם אדירים ואנו שואלים את עצמנו האם יש בעוד מקום חיים? אז יש סיכוי שכן. מצד אחד יש הרבה מאוד תנאים שצריכים להתקיים ומצד שני יש הרבה אפשרויות שהתנאים האלה יתקיימו.

לסיום מה החלום שלך?

בודאי שאחד החלומות הוא שנשלים בצורה משביעת רצון את תיאורית השיהוי על כל היבטיה ונוכיח אותה מעבר לספק סביר. זו המטרה בטווח הנראה לעין. ויש עוד שאלות רבות הממשיכות להטריד, למשל השאלה המאוד מטרידה: מהו חומר? למה בנקודה מסוימת במרחב הזמן אנו אומרים שיש חלקיק אלמנטרי ובנקודה אחרת אין?

הכוונה שיש אויר בנקודה הזו?

אויר זה חומר. רוב היקום הוא ריק.