פרק ד': תהפוכות נפש…לא הכל ורוד בחיים – מיומנה של אישה נשואה

מאת: Desire

womannice

כך נפגשנו לנו אהובתי ואני אחת לשבוע. יצאנו לבלות ואחר כך היינו נוסעות לחוף הים ושם, בתוך האוטו, עברנו למושב האחורי ואהבנו כל כך. ערב אחד כשבעלי היה תורן קבענו להיפגש. הזמנתי בייביסיטר וקבענו להיפגש בחוף הים (כבר דילגנו על הבילוי שלפני… היינו כמהות אחת אל השניה בטירוף). הבאתי יין ותותים וחגגנו לנו על החוף. זו הרגשה מדהימה להרגיש נאהבת ולהקשר אל הנפש התאומה שלך. בפירוש האמנו שזה כך, אנחנו נפשות תאומות, עם כימיה נדירה ואנחנו אוהבות עד לקצה וחזרה.

בכל התקופה הזו שחוויתי את הסערה הרגשית והפיזית שלי הזנחתי את בעלי. אמנם הייתי נחמדה אליו וגם סקס איתו לא הייתה לי בעיה לעשות. אבל אני יודעת ושאלוהים יסלח לי על השקרים ועל כל הבגידה הזו… וזוהי בגידה! אבל הלב והנפש שלי היו אצלה ואהבתי את זה כך. לא יכולתי להפסיק כל עוד טוב לנו והוא לא יודע מזה.
מפח הנפש הראשון שלי הגיע דווקא ממנה. היה לה חבר (ההוא שקיטרה עליו בערב הסילבסטר כשהיכרנו). הקשר שלהם לא היה ממש רציני אבל הוא היה בחור טוב. באחד מהמפגשים שלנו אמרתי לה שכל עוד שיש לה אותי אני בטוחה שהיא לא תצליח לפתח את הקשר איתו… לא רציתי להרוס לה את החיים, כמו שהיא הצהירה היא הייתה מאוהבת בי עד מעל הראש, אני הייתי בראש סדר העדיפויות שלה, הכל סבב סביבי והיתה לה תלות רגשית עצומה בי. כשהבנתי את זה בהבזק של רגע ראציונלי הבנתי גם שאני הורסת לה ולכן העליתי את הנושא הזה לדיון.
כמו תלמידה טובה היא הלכה הביתה ועשתה חושבים.
חשבה כמה ימים ואז הגיע אלי מכתב לתיבת האימייל שבו היא בעצם נפרדת ממני כי היא הבינה שהיא לא מסוגלת לאהוב שני אנשים. היא כתבה שהיא טוטאלית באהבתה וזה החיסרון שלה.
קראתי את המכתב ונדהמתי… דמעות זלגו מעיניי, איך היא עשתה לי את זה. ככה להיפרד במכתב?

נכנסתי לדיכאון נוראי, לא הפסקתי לבכות… כלפי חוץ הפגנתי שהכל תקין אבל בפנים הייתי שבורה.. אני אוהבת אותה כל כך.
דיברנו בטלפון ואני בכיתי, נשמעתי נורא…. כאילו מישהו יקר מת לי… היא בכתה גם ואמרה שהיא מצטערת ושהיא כל כך אוהבת, שקשה לה לשמוע אותי כך. אני הייתי על הקרשים ולא האמנתי שזה קורה לי.
החלטתי לאסוף את עצמי ולעבור את זה אכשהו.

עברו להם יומיים, היה זה יום העצמאות, היא התקשרה אלי ובשיחה שידרתי שהעסקים כרגיל וגם סיפרתי לה שהחלטנו אני ובעלי לעבוד על ילד נוסף ולהרחיב את המשפחה, היא שמחה בשבילי. ואז הייתה שתיקה… היא סיפרה עד כמה זה קשה לה, שהיא לא יכולה לחיות בלעדי, שהיא רוצה אותי חזרה ולא משנה מה יהיה, היא מטורפת עליי ולא תוותר עלי לעולם. אני אהבתי אותה, החמיא לי לשמוע עד כמה היא זקוקה לי כחברה וכמאהבת. היא רצתה להיפגש. הסכמתי כי התגעגעתי מאוד מאוד וכך חזרנו אל הקשר.

עברו להם מספר חודשים שבהם רבנו לא מעט, היו סצנות של קינאה מצידה ושל אי הבנות. אחרי הכל אני אישה נשואה עם ילדים ולא יכולה להתפנות אליה.
היא הרגישה עם זה רע מאוד וזה גרם לנו למריבות.
המריבה הגדולה ביותר שלנו היתה כאשר ביקשתי אני לסיים את הקשר… הגיעו מים עד נפש! לא יכולתי להתמודד עם הכל וביקשתי ניתוק. היא לא וויתרה המשיכה להתקשר ובכל פעם שהיתה מריבה נוראית הפיוס היה עוד יותר מדהים בעוצמתו ובעוצמות של הסקס שהיה בינינו.
זה היה קשה… חשבתי לעצמי כמה מהמורות נפש וכאבי לב וכל זה בשביל כמה שעות של הנאה.
האם כל זה בכלל כדאי לי?

הרגשתי מיוסרת ולא שלמה עם הקשר מצד אחד הלב אמר להמשיך והשכל אמר להפסיק. הייתי בקונפליקט מתמיד בין הראציונל לאמוציונל כאשר האמוציונל תמיד יוצא כשידו על עליונה.

כל הפרקים נמצאים כאן – מיומנה של אישה נשואה

פרק א'

 

Leave a Comment

^ TOP