יום אחד זה קרה – סיפורו המרגש של הכלב שחיכה שנים רבות לאימוץ…

מאת: תנו לחיות לחיות

dog

כמדי שבת, פוסט השבת שלנו מוקדש למישהו שעושה משהו למען בעלי החיים. השבת, באהבה גדולה, בהערכה עצומה, אנחנו מקדישים את פוסט השבת שלנו לנעמה וקוסטי.
אף אחד לא בחר לאמץ את חאן כי הוא פחדן.
אף אחד לא בחר לאמץ את חאן כי הוא שמנמן, כי כל לכלוך הכי קטן גורם לו לדלקות בעיניים (בטח לא אידיאלי בתנאי כלבייה), כי כבר בגיל 3, כשהגיע לכלבייה, הוא נחשב מבוגר מדי.
אף אחד לא בחר לאמץ את חאן ו-7 שנים ארוכות
7 שנים ארורות
7 שנים מיותרות
המאלפות המדהימות שלנו, גל ונאווה, עבדו איתו במשך חודשים ארוכים. הן רצו ללמד אותו מה זאת אהבה, איך נראים החיים מחוץ לכלוב, שמגע, שטיול, שאנשים יכולים לעשות לו כל כך הרבה טוב, למרות שהלב שלו כבר כל כך קפוא…
פוסט בפייסבוק הביא אלינו לכלבייה את נעמה וקוסטי המדהימים. הורים לכלבונת מתוקה, חרדתית גם היא. הם ביקשו לאמץ את חאן. ביקשו ולא ויתרו. ביקשו ולא הרפו. הם עבדו עם המאלפות שלנו, להוציא אותו מהכלוב. תהליך ארוך וקשה. הילדון המפוחד שוב ושוב קופא ואי אפשר להזיז אותו ממקומו. אי אפשר לפרוץ את החומה שעוטפת את גופו. כל שריר מכווץ והחאן, כל כך עקשן, דבק בחרדות שלו ולא מרפה.

אבל הם לא ויתרו נעמה וקוסטי. הם הגיעו מדי יום. הם ישבו איתו שעות ארוכות בכלוב, ליטפו, סרקו, לחשו מילים של אהבה, למדו להכיר דרך מגע. הם לא ויתרו גם כשטיול קצר מחוץ לכלוב הפך למסע ארוך ומתיש, כשהחאן המתוק שוב ושוב, קופא על מקומו, מסרב להכיר את העולם שבחוץ.
ויום אחד זה קרה..וסדק קטן בחומה איפשר לנו קצת להיכנס, קצת להרגיש ולרגש את הכלבון שפתאום חיכה לנו-להם ליד הסורגים, פתאום הבין שזה כל כך נעים לא להיות לבד בעולם הזה עם הפחדים. הוא הבין שיש מי ששומר, שיש מי שלא מוותר, שיש מי שרוצה שיהיה לו רק טוב.


בסבלנות אין סופית במלא אהבה, הם הגיעו מדי יום לילדון שלנו, טיפלו בעיניים המודלקות שלו, למדו אותו ללכת, חשפו אותו לאהבתם, מלווים על ידי המאלפות שלנו, שלא זזו מהחאן שלנו ושמרו עליו כאלו היה תינוק קטן.
אנחנו שולחים מכאן תודה ענקית למאלפות שלנו, שימים כלילות עבדו מהלב כדי שהתהליך הזה יצליח, כדי שהילדון שלהן יגיע לבית המושלם של נעמה וקוסטי.
נעמה וקוסטי היקרים, מעטים הם לצערנו האנשים שמוכנים לתת כל כך הרבה בשביל להציל חיים ואתם, ללא כל ספק נתתם המון והענקתם לחאן שלנו, סוף סוף, חיים חדשים!!!

יום אחד זה קרהכמדי שבת, פוסט השבת שלנו מוקדש למישהו שעושה משהו למען בעלי החיים. השבת, באהבה גדולה, בהערכה עצומה, אנחנו מקדישים את פוסט השבת שלנו לנעמה וקוסטי.אף אחד לא בחר לאמץ את חאן כי הוא פחדן.אף אחד לא בחר לאמץ את חאן כי הוא שמנמן, כי כל לכלוך הכי קטן גורם לו לדלקות בעיניים (בטח לא אידיאלי בתנאי כלבייה), כי כבר בגיל 3, כשהגיע לכלבייה, הוא נחשב מבוגר מדי.אף אחד לא בחר לאמץ את חאן ו-7 שנים ארוכות7 שנים ארורות7 שנים מיותרותהמאלפות המדהימות שלנו, גל ונאווה, עבדו איתו במשך חודשים ארוכים. הן רצו ללמד אותו מה זאת אהבה, איך נראים החיים מחוץ לכלוב, שמגע, שטיול, שאנשים יכולים לעשות לו כל כך הרבה טוב, למרות שהלב שלו כבר כל כך קפוא…פוסט בפייסבוק הביא אלינו לכלבייה את נעמה וקוסטי המדהימים. הורים לכלבונת מתוקה, חרדתית גם היא. הם ביקשו לאמץ את חאן. ביקשו ולא ויתרו. ביקשו ולא הרפו. הם עבדו עם המאלפות שלנו, להוציא אותו מהכלוב. תהליך ארוך וקשה. הילדון המפוחד שוב ושוב קופא ואי אפשר להזיז אותו ממקומו. אי אפשר לפרוץ את החומה שעוטפת את גופו. כל שריר מכווץ והחאן, כל כך עקשן, דבק בחרדות שלו ולא מרפה.אבל הם לא ויתרו נעמה וקוסטי. הם הגיעו מדי יום. הם ישבו איתו שעות ארוכות בכלוב, ליטפו, סרקו, לחשו מילים של אהבה, למדו להכיר דרך מגע. הם לא ויתרו גם כשטיול קצר מחוץ לכלוב הפך למסע ארוך ומתיש, כשהחאן המתוק שוב ושוב, קופא על מקומו, מסרב להכיר את העולם שבחוץ.ויום אחד זה קרה..וסדק קטן בחומה איפשר לנו קצת להיכנס, קצת להרגיש ולרגש את הכלבון שפתאום חיכה לנו-להם ליד הסורגים, פתאום הבין שזה כל כך נעים לא להיות לבד בעולם הזה עם הפחדים. הוא הבין שיש מי ששומר, שיש מי שלא מוותר, שיש מי שרוצה שיהיה לו רק טוב.בסבלנות אין סופית במלא אהבה, הם הגיעו מדי יום לילדון שלנו, טיפלו בעיניים המודלקות שלו, למדו אותו ללכת, חשפו אותו לאהבתם, מלווים על ידי המאלפות שלנו, שלא זזו מהחאן שלנו ושמרו עליו כאלו היה תינוק קטן.אנחנו שולחים מכאן תודה ענקית למאלפות שלנו, שימים כלילות עבדו מהלב כדי שהתהליך הזה יצליח, כדי שהילדון שלהן יגיע לבית המושלם של נעמה וקוסטי.נעמה וקוסטי היקרים, מעטים הם לצערנו האנשים שמוכנים לתת כל כך הרבה בשביל להציל חיים ואתם, ללא כל ספק נתתם המון והענקתם לחאן שלנו, סוף סוף, חיים חדשים!!!!!שתהיה לכולכם שבת.

‎Posted by ‎תנו לחיות לחיות-העמוד הרשמי‎ on‎ שישי 10 אפריל 2015

 

 

דף הפיסבוק של תנו לחיות לחיות

 

1 Comment

  1. רינה הגיב:

    מרגש

Leave a Comment

^ TOP