מהי הטרדה מינית? אם הוטרדת מינית, כיצד לפעול?

מאת: חגית רימון, עו"ד

22/5/2013

חגית רימון, עו"ד

חגית רימון, עו"ד
צילום: שירי הכהן

לפני מספר ימים התקשרו אליי מרשת א' וראיינו אותי בנושא הטרדה מינית, לתוכנית של יעל יפה וטל ניסן. הנה השאלות והתשובות.

מהי הטרדה מינית לפי החוק הישראלי?

החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הטרדה מינית היא כל אחד מהמעשים הבאים:

1. סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני. למשל: מעביד המאיים לפטר עובדת אם לא תקיים איתו יחסי מין.

2. מעשים מגונים לפי חוק העונשין. כלומר נגיעה בעלת אופי מיני, ועד אוננות.

למשל: גבר הנוגע באישה לשם גירוי מיני או החושף את עצמו בפניה, ללא הסכמתה.

3.  הצעות או התייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות; ואולם – אין צורך להראות אי-הסכמה כשההצעות מופנות:

א) לקטין, לחסר ישע, לתלמיד, לסטודנט, למשתקם (אדם עם מוגבלות), למטופל במסגרת טיפול נפשי או בריאותי, לאדם, כאשר המטריד הוא כהן דת  – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול;

ב) לעובד, תוך ניצול של יחסי מרות בעבודה.

4. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

התמונה להמחשה בלבד

התמונה להמחשה בלבד

 

במישור הפלילי, כאשר מגישים תלונה במשטרה – העונש על הטרדה מינית הוא בין שנתיים לארבע שנים, בהתאם לסוג העבירה.

אם מגישים תביעה בבית המשפט – גובה הפיצויים, לא הוכחת נזק, יכול להגיע עד 50,000 ₪, ואם הוכח נזק התובעת יכולה לקבל גם מאות אלפי שקלים.

עד לפני פחות מ-20 שנה כמעט לא דובר על הנושא של הטרדות מיניות. מה הוביל לכך שהנושא יעוגן בחוק?

המושג "הטרדה מינית" ("sexual harassment") נוצר לראשונה בארה"ב, בשנות ה-80 של המאה ה-20. הוא נוצר תחילה במאמרים ובמחקרים אקדמיים פמיניסטיים, משם עבר לפסיקה של בתי המשפט ורק לבסוף הגיע לחקיקה.

איסור על הטרדה מינית בעבודה נקבע בשנת 1988 בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. במדינת ישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, הטרדה מינית היא תופעה חברתית נפוצה הפוגעת בנשים רבות, וגם בגברים. בשלושים השנים האחרונות החלה תסיסה של נשים וארגוני הנשים כלפי התופעה הזו, שבעבר ניתנה לה לגיטימציה גברית. לפי ויקיפדיה, בשנת 1997 כתבה אורית קמיר מאמר ובו הצעה לחוק למניעת הטרדה מינית. את המאמר שלחה לכתב העת משפטים, לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת ולבית המשפט העליון. המאמר השפיע על דיוני הוועדה בכנסת, בראשות יעל דיין, והוביל להצעת חוק שאושרה בשנת 1998 והייתה לחוק למניעת הטרדה מינית.
החוק למניעת הטרדה מינית חולל מהפך. עד לחקיקת החוק, השתרשו בארץ, ובעיקר בצבא, נורמות התנהגות שוביניסטיות פסולות, שכללו הערות מיניות כלפי נשים ואף כפיית מגע בניגוד לרצונן.
החוק עורר ועדיין מעורר בארץ הדים רבים, וישנם רבים, בייחוד גברים, הכופרים בנחיצותו ומלגלגים על תוכנו.

כמה נפגעי תקיפה מינית יש להערכתך?

מעניין שבכל פעם אני רואה שהאחוזים גדלים. בעבר קראתי במאמר ש-30% מהנשים חוו הטרדה מינית, ובאתר של מרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית האחוזים מגיעים ל- 40%.

ידוע שמרבית נפגעי התקיפה המינית אינם מדווחים על כך ומגישים  תביעה. למה המצב הוא כזה ואיך את חושבת שניתן לשפר אותו?

ישנן מספר סיבות לכך – אם זה במקום עבודה – אז הפחד להיות מפוטרת. וגם – חשש שלא יאמינו לעובדת אם היא תתלונן על הבוס, וגם שלא יתמכו בגרסא שלה, כי שאר העובדים יתמכו בו כי הם פוחדים לצאת נגדו. למשל במקרה שהדס שטייף חשפה לאחרונה, כל מיני אנשי תקשורת העידו שהם ידעו על חשד להטרדות מיניות, אבל לא עשו כלום. בנוסף לאמור לעיל– האישה שהוטרדה חשה בושה גדולה.

פעמים רבות היא מאשימה את עצמה. ההליך בבית המשפט  או בירור התלונה במשטרה אלו הליכים ארוכים וקשים. צריך המון אומץ כדי להגיש תלונה. ואני מורידה את הכובע בפני כל הנשים שהגישו תלונות. וכמובן שאיני מבקרת ואני מאוד מבינה את הנשים שחששו ולא הגישו תלונה.

איך ניתן לשפר את המצב?

אני חושבת שקודם כל על המדינה להעמיד לנשים שחוו תקיפה מינית מכל סוג שהוא סיוע נפשי. פגישות עם פסיכולוגים מומחים בעניין. פנו אליי נשים רבות וסיפרו שהן נאנסו, אבל אינן יודעות למי לפנות כדי לקבל טיפול נפשי מתאים, ולחלק אין את הכסף לכך.

איך ניתן לשפר את הגשת התלונות בארץ? לשכפל את הדס שטייף לעוד 1,000 נשים. לגרום לגברים שיצרם גובר עליהם והם נהנים להטריד מינית נשים ולנצל את כוחם – פשוט לפחד שהם ייחשפו. להגדיל את הענישה. לפני כמה שבועות קראתי שגנב פלאפונים קיבל עונש יותר כבד מגבר שחטף וכלא את החברה שלו.

צריך ללמוד יותר על הנושא בבתי הספר. להגביר את מתן הכבוד לנשים בפרט, ולבני אדם בכלל. ללמד את בני הנוער כבוד הדדי. יחס יפה לאישה.

 למה לפי דעתך הגבול בין חיזור להטרדה הוא כ"כ לא ברור ובעיקר שנוי במחלוקת בין גברים לנשים?

הוא שנוי במחלוקת כי הגברים רוצים להרשות לעצמם יותר. לחלקם קשה עם העובדה שניטלה מהם הזכות לכפות את עצמם על נשים, להמשיך הלאה גם כאשר האישה אמרה להם לא, לנצל את המרות שלהם כלפי העובדת שלהם. ודבר נוסף – כואב לי לגלות שיש נשים שמנצלות את החוק כדי להעליל עלילה על גבר. הנשים הללו פוגעות בנשים אחרות, ומוציאות שם רע לחוק.

יש גם גברים שחוו תקיפה מינית. האם יצא לך לטפל במקרה כזה? כמה גברים כאלו יש להערכתך?

לא טיפלתי במקרה כזה. אני מניחה שגברים אפילו עוד יותר מתביישים להתלונן על הטרדה מינית. קראתי במאמר ש- 15% – 20% מהגברים חוו הטרדה מינית בשלב כלשהו בחייהם. היה טוב אילו היו בודקים לעומק מה קורה בחלק מהישיבות. מידי פעם אנו שומעים על מקרים מזעזעים בהם הרב ניצל מינית את תלמידיו. פעמים רבות הילדים לא מתלוננים, וגם אם הוריהם יודעים הם חוששים להתלונן כדי שלא ינדו אותם או למעלה מכך.

איך פועלים נגד אדם שמטריד מינית?

קודם כל – תתעדו את אופי ההטרדה. מה קרה ובאילו מועדים.

קיימות מספר דרכי פעולה נגד המטריד, וביניהן:

הגשת תלונה במשטרה – הטרדה מינית הינה עבירה פלילית, והעונש המקסימלי הקבוע בחוק הוא 4 שנות מאסר. יצויין כי בחוק העונשין קיימות עבירות חמורות יותר מהטרדה מינית, כמו למשל מעשה מגונה ואונס והעונש גבוה יותר.

אם מדובר בהטרדה מינית במקום העבודה – ניתן לפנות לממונה על הטרדה מינית במקום העבודה כדי שיבצע בירור.

 הגשת תביעה כספית נגד המטריד – הנפגע/ת יכולים להגיש תביעה נגד המטריד (וגם נגד המעביד). אפשר לתבוע עד 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק. לתביעה אפשר להוסיף פיצוי על נזקים כמו הפסד השתכרות, נזק נפשי וכיו"ב.

מכתב מאיים – נשים רבות שהוטרדו מינית אינן מעוניינות להגיש תלונה במשטרה או להגיש תביעה בבית הדין לעבודה. הן חוששות להיחשף ואינן מעוניינות בהליך ארוך וקשה. במקרים כאלה הן יכולות לפנות לעו"ד כדי שיסייע להן. לפעמים מכתב טוב, מפורט ומאיים מעו"ד מקצועי אל המעסיק שהטריד מינית יכול להביא את המעסיק לפתוח את הכיס ולשלם פיצויים לעובדת שהוטרדה על ידו, וזאת בשל החשש שלו שתביעה פומבית תפגע בו ועדיף לו לשלם.

יצויין שההתיישנות היא עד 10 שנים, ברם יש לבדוק לגופו של עניין החוק.

 לאחרונה מופיעות כותרות רבות בעיתונים על בני נוער שתקפו מינית או שחוו תקיפה כזו בעצמם. האם את חושבת שיש לעורר מודעות רבה יותר בקרב בני נוער לנושא?

בוודאי. חשוב שהתלמידים יקבלו שוב ושוב את המסר שאף אחד לא רשאי לפגוע בהם מינית, וחשוב לחנך אותם לכבוד הדדי. הקללות בהן משתמשים התלמידים הן מזעזעות ופוגעניות – למשל בן זונה, הומו ועוד שאני מעדיפה לא לחזור עליהן. צריך ללמד את התלמידים דרך ארץ. וכמובן שלהורים יש אחריות ראשונה לכך.

 

חגית רימון

hrimon@gmail.com

Leave a Comment

^ TOP