איזו סיטואציה גרמה לחלי ממן לדמוע? / אתר אישה – אתר נשים

מאת: חלי ממן

חלי ממן

שיתוף ❤️😓

היום השיתוף קצת עצוב, סיטואציה שאתמול חוויתי שגרמה ללב שלי לדמוע.
אתמול נכנסתי אחר הצהריים לפגישה בבית קפה. אני יושבת לי ומחכה לפגישה שתגיע. יושבות שתי נשים אוכלות סלט, מסתכלות עלי בחיוך גדול ואומרות: "תראי, אנחנו בתוכנית, עושות את התפריט שלך", בשולחן לא רחוק יושבת אישה יפהפיה אוכלת עוגה, שתי הנשים מסתכלות עלי…"תני לה כרטיס ביקור חלי, תראי איך היא נראית…" אני מנסה לבלוע את הרוק ולא להגיב, מחזיקה חזק…!
מסתכלת על שתיהן והפרצוף שלי משנה צבעים..
לא מגיבה, מעדיפה לשתוק!!

הפגישה שלי מגיעה והיא רואה אותי לא יושבת נוח, "חלי מה קרה?" אני משתפת אותה… והיא: "נווו…צחקו",
אני: "נכון, אבל את מבינה שזה לא פייר? מי שם אותנו לשפוט את האחר? מאיפה אנחנו יודעים למה אותה אישה סובלת מעודף משקל? כמה קל לנו להסתכל ולהגיד הערות שכאלו…"
"נו, די חלי…את מגזימה…"

אני: "לא !! אני לא!!"

ואז אמרתי לה: "בואי אני רוצה לשתף אותך, לפני מספר שנים הייתה לי משתתפת, אחת הנשים היפות שהכרתי, הגיעה לקבוצות ורזתה 50 ק״ג, נראתה מדהים…לאחר כמה חודשים נעלמה. אני מטיילת לי בקריות ופוגשת אותה, היא עלתה הכל. חיבקתי אותה ואמרתי לה התגעגעתי… חזרה… רזתה שוב…
ושוב נעלמה… שוב עלתה ..לא הכל, ענתה לי לטלפון אחרי מספר שבועות וחיפשה תירוצים למה לא מגיעה, לא ויתרתי לה וביקשתי קפה…
הגיעה אלי למשרד, שיחה של חברות… ותוך כדי שיחה אני אפילו לא זוכרת מה בדיוק אמרתי לה (מלבד שהיא מפה לא יוצאת עד שהיא מסבירה לי למה…) פרצה בבכי וצעקה: "חלי, השומן זה האפוד מגן שלי!!!"

לרגע לא הבנתי…שתקתי , נתתי לה להמשיך, "בחיים לא דיברתי על זה עם אף אדם…" ואני שותקת… והיא ממשיכה… ופתאום זורקת פצצה… "אני עברתי התעללות מינית מהדוד שלי בילדות, ומאז אני דואגת להיות שמנה כדי שלא אפתה אף אדם …😓 "
נחנקתי….לא היה לי אוויר, התחננתי אליה ללכת לטיפול , לעזור לעצמה להתקדם בחיים ..הלכה!

וזה היה היום שהבנתי ..מי אנחנו לשפוט?
מי מאיתנו יודע למה? כשרואים אדם עם יד שבורה, עוזרים לו… ולא צוחקים עליו שלא יכול לקשור שרוכים, כשרואים עיוור נרתמים לעזרתו ולא אומרים מה יש לו, לא רואה?
אבל כשרואים אישה עם עודף משקל מסתכלים עליה במבט שיפוטי… מי ? מי אנחנו לשפוט? מי יודע למה…

לכל אחד הסיפור שלו, אחד בעיה רפואית, אחד כאב כזה או אחר ,
השמנה היא סימפטום שיושב על משהו, אבל הבעיה היא לא האוכל… ולכל אחד מאיתנו סיפור חייו…

בואו נוריד את המשקף השיפוטי … בואו נלמד להסתכל על כל אדם ולקבל את מי שהוא.
תאמינו לי כשהייתי 30 ק״ג יותר, ידעתי את זה. לא הייתי צריכה מבטים או הערות של אף אדם… מה שאני אמרתי לעצמי היה פי מאה יותר כואב, לא הייתי זקוקה גם להערות מעליבות מאף אדם בעולם!!!
ואת הבוקר שלי פתחתי עם קפה קר וזמן של שקט בגינה …היום יום חופש מהספורט…מנה מותרת..
יום קסום חברים, יום שנבחר לראות את האדם ולא המשקל…🙏🏻☀️

Leave a Comment

^ TOP