מה עושים כשהילדים נחשפים להצקות בבית הספר? איך להגיע לתקשורת קרובה עם ילדינו?/ יעל שחר – מדריכת הורים

במהלך שהותם של ילדינו בבית הספר הם נחשפים לחיכוכים, הצקות, אלימות ולחץ חברתי. נתונים עדכניים ממשרד הרווחה מדווחים על עלייה של 20% בהתמכרויות אצל בני נוער, כאשר הסיבה העיקרית הינה קושי רגשי.
אז מה עושים??

מאת: יעל שחר, מדריכת הורים ומאמנת בני נוער לביטחון עצמי

יעל שחר - מדריכת הורים ובני נוער

יעל שחר – מדריכת הורים ובני נוער

קושי רגשי ניתן לעיבוד וריכוך, כאשר הוא מקבל התייחסות ומטופל בהתאם.
כהורים, המדיה חושפת אותנו למצב הנוער ואנו מודעים לאלימות המילולית והפיזית שהילדים שלנו עדים לה, סגנון הדיבור נהיה יותר ויותר אגרסיבי, ופחות מתחשב.
ההתנהלות החברתית בביה"ס מתלכדת סביב חבורות. לכל ילד חבורה משלו והמעבר ביניהן הוא קשה עד בלתי אפשרי. בין הקבוצות ישנה עוינות ובל נשכח להזכיר גם את קבוצת המקובלים, שהיא הקבוצה החזקה ביותר והמשפילה ביותר.
הילדים שלנו מתמודדים עם אין סוף אתגרים, חלקם חברתיים וחלקם לימודיים ובין דרישות המורים לדרישות ההורים, הילדים מרגישים תחת לחץ וזקוקים למקום בטוח ומתעניין לפרוק ולשתף.
עם זאת, מתבגרים רבים לא משתפים את הוריהם בחייהם, וההורים לא שואלים או לא יודעים כיצד לשאול. הם סומכים על כך שבמידה שהילד יהיה במצוקה הוא יפנה אליהם, רק שלעיתים ניתן למנוע מצוקה כשהיא קטנה וע"י כך למנוע קטסטרופה אפשרית.

משהו עובר על דנה בת ה- 15.5, המסתגרת בחדרה

נורית (שם בדוי) הגיעה אליי להדרכת הורים, מפני שהרגישה שמשהו עובר על בתה דנה (15.5) ושהיא לא מצליחה להגיע אליה. נורית סיפרה שבתה מסתגרת בחדרה, אינה מוכנה לשתף ובוכה בקלות.

בפגישה עם הבת ניסיתי להבין מהו הנושא הבוער, כלומר, מה בעצם מפריע לה והתברר שהיא חוששת לצאת לטיול השנתי, מפני שגם בתוך הקבוצה מתקיימות מלחמות כוח והשיח מקטין.
אחרי ששוחחנו על הקושי ועל תרחישים אפשריים ובחרנו יחד פרשנויות אפשרויות לכל תרחיש, דנה הרגישה שבטחונה שב אליה ורק לאחר שנמצא פורקן ופתרון אפשרי לבעיה הבוערת יכלה דנה להתפנות רגשית לשוחח על הקושי לשתף את אמה.
כשביררתי עם דנה מדוע אינה משתפת את אמה היא הסבירה שבזמן שהיא מנסה לשתף במצוקתה, אמה מעירה לה על סגנון הדיבור ובכך בעצם סוגרת אותה.
חשוב מאוד שהורים ידעו להבדיל בין עיקר לתפל בזמן נתון, כשהילד/ה שלנו פונה לשתף, כל שהוא זקוק לו זו אוזן קשבת ללא שיפוטיות.

סגנון הדיבור בהחלט חשוב אך התזמון משמעותי. לאחר הדרכה, הבליגה אמה של דנה באופן זמני על סגנון הדיבור והקשיבה לבתה, וע"י כך נתנה לה מרחב בטוח לפרוק בו. בהזדמנות אחרת, לאחר שדנה נרגעה והקירבה בניהן התחזקה, יכלה אמה של דנה לשוחח עימה על סגנון שיח נעים ולהנחילו. כשדנה הרגישה שאמה נותנת לה מקום, יכלה גם היא להיפתח ולהשתדל אל עבר שפה נעימה ומכבדת.

איך להשיג שיח פתוח בין הורה לילד

חשוב לציין, ששיח פתוח ומשתף בין הורה לילד/ה אינו נוצר בין יום, אלא הוא תהליך מתמשך, המתחיל מעניין אמיתי. שאלות כמו: איך עבר היום? ליד מי ישבת? עם מי היית בהפסקה? מי המורה האהוב עליך? מה המקצוע האהוב עליך?.
אחת הדרכים הנפוצות ללימוד שיח משתף הוא בכך שגם ההורה משתף את המתבגר תוך הקפדה על שיתוף מותאם גיל שאינו מכביד וע"י כך נותנים דוגמא אישית.

חשוב מאוד לפנות כמה דקות ביום, בהן אנחנו מקשיבים ללא הפרעות, הקשבה פעילה מתוך עניין. ילד שמתרגל לשתף מסגל לעצמו דפוס התנהגות כזה, וכך אנו מקלים עליו, מעורבים בחייו ויכולים למנוע התדרדרות כשהיא עוד ניתנת לבלימה.

גיל ההתבגרות הוא גיל מסוכן, הילדים שלנו מרגישים גדולים ורוצים לגעת בעולם המבוגרים ודווקא בחלקים המסוכנים, כמו התנסות בעישון, אלכוהול, התנהגות מינית שאינה מותאמת גיל וסמים. מה גם, שהמדיה חושפת לתכנים שאינם מותאמי גיל כמו פרסומות נוטפות מיניות המרמזות על נירמול נורמה התנהגותית וכמעט בכל סרט ניתן לראות התנהגות פלילית המועברת בצורת ריגוש גבוה (בריונות, סמים וכו').

כהורים אין לנו באמת שליטה לאילו תכנים המתבגרים נחשפים, אך מתפקידנו לתווך את התוכן ע"י שאלות מעוררות מחשבה, כשאנו צופים יחד איתם בטלוויזיה (מה את/ה חושב/ת על ההתנהגות של השחקן?). הסכנות נמצאות ברשת, אך גם מחוצה לה, בצורת לחץ חברתי להתנסות בעישון, אלכוהול וסמים הנמצאים בפיצוציות לכל דורש.

בגיל ההתבגרות, ישנם שני כוחות עוצמתיים המשפיעים: כוח אחד הינו קבוצת השווים (החברים) ומול כוח עוצמתי זה ניצב כוח משמעותי לא פחות והוא הכוח ההורי.
הורים רבים משוכנעים שלא בצדק, שהחל מגיל החטיבה, הפסידו במערכה הזו של כוח ההשפעה, אך זו טעות. אמנם, לקבוצת השווים השפעה מרובה, אך גם לקולו של ההורה העקבי בדעותיו ברגישות ובהתאמה לכל סיטואציה, ישנה השפעה רבה.
בהמשך לשיח פתוח ומאפשר, נוכל לגעת בנושאים שהוזכרו מעלה, המחייבים התייחסות בשל הסכנה הגלומה בהם.

יעל שחר – מדריכת הורים ומאמנת בני נוער לביטחון עצמי, התקשרו: 052-8037080

ילד שהפיץ סרטון פרובוקטיבי בווטסאפ

הוריו של רון (שם בדוי) הגיעו אליי להדרכת הורים מפני שזימנו אותם לביה"ס. בנם (13) העביר בקבוצת הווטסאפ סרטון קצר ופרובוקטיבי וייחס אותו לאחת הבנות, מבלי להבין את חומרת מעשיו. המומים מכך שבן הזקונים הקטן שלהם נחשף לסרטונים מעין אלה ואף הפיץ תוך פגיעה בתלמידה, הם ביקשו הדרכה כיצד לדבר עם בנם כך שמצד אחד יבין חומרת מעשיו ומצד שני הבינו שצעקות לא יעזרו.

לפעמים קשה לנו לתפוס איך הבייבי התמים שלנו יכול להיחשף ולהתנסות בהתנהגות או בחומרים המסכנים אותו, נשמע כמעט לא הגיוני, אך הסטטיסטיקות מראות אחרת וככל שנקדים "תרופה למכה" כך ייטב.
הרגע בו הורים צריכים להתעלות מעל המבוכה הטבעית ולנהל שיחה פתוחה על מה שעובר על הגוף המתפתח, פרץ ההורמונים הטבעי והתנהגות מכבדת, הוא רגע לא פשוט בעיקר כשהנער/ה בגיל צעיר ועוד לא הספקנו בעצמנו להתרגל לשינויים.

שיחות על מיניות בגיל ההתבגרות

מין ומיניות הם טבעיים כל עוד הם מותאמי גיל. ישנה חשיבות רבה לפתוח בשיחה על מיניות כבר בתחילת גיל ההתבגרות מפני שמידע על כך זמין. נער/ה שלא יקבלו הדרכה מרוככת בבית, יפנו לרשת על מנת לענות על סקרנותם וייחשפו למידע מעוות, שחלק מהשלכותיו הוא פגיעה בדימוי גוף שאותו יסחבו להמשך החיים, מפני שהמציאות שונה באופן משמעותי משחקני הפורנו.

דוגמא נוספת לפגיעה חריפה בדימוי גוף פגשתי אצל ספיר, נערה בת 16, שהיתה "גלגל שלישי" במערכת יחסים רומנטית. ספיר (שם בדוי) קיימה יחסי מין עם חבר של נערה מביה"ס, והסבירה את התנהגותה במשפט "אני שמנה, מי ירצה אותי?".

גם בבתים בהם אין מישטור גוף לפי צו הרזון האופנתי, התרבות משפיעה ונכנסת אל תודעתנו. מעבר לתחושת הנחיתות שהביאה נערה צעירה להיות "גלגל שלישי", היא נאלצה להתמודד עם רכילות והשמצות בלתי פוסקות בבית הספר ובכל אלה נותרה בודדה מול קשייה. הוריה לא ידעו על כך דבר.

על מנת לקשר בין ספיר להוריה נקבעה פגישה משותפת בה ספיר שיתפה לפי הקצב שלה. מיותר לומר עד כמה הוריה היו המומים ובעזרת הדרכה נמצאה הדרך לשיח משתף שהשפיע על הקשר והידק אותו.

הורות נוכחת

מאז ומתמיד משימת ההורות היתה לא פשוטה, אך בעידן המודרני בו ההורים עובדים שעות רבות לפרנסת המשפחה והמתבגרים נחשפים לתכנים לא מבוקרים היא קשה אף יותר. לכן האלטרנטיבה היא הורות נוכחת, כלומר, הורים החוזרים מהעבודה חייבים להקדיש פרק זמן מוסכם מראש כדי להיות מעודכנים מה עובר על המתבגרים.
בנוסף לכל אלה, גיל ההתבגרות הוא גיל גיבוש הזהות ולכן המתבגרים הודפים ואומרים לנו מפורשות או שלא מפורשות שהם לא רוצים לשמוע אותנו ומתפקידנו לא להאמין.
הורים רבים מרגישים אי נוחות כשהמתבגרים אומרים שהם "חופרים", וזה בסדר, מתפקידנו כהורים "לחפור", אך התיזמון משמעותי. כשהילד עומד עם "הרגל בדלת" לפני שהוא יוצא מהבית, זה לא הזמן לפתוח בשיחה, או כשהמתבגר חוזר מביה"ס עייף כדאי להמתין לתיזמון הנכון.
מתפקידו של הורה לחנך ולהעביר ערכים בהם הוא מאמין, זה חלק מהתפקיד ההורי. הורה המעוניין "לשתול" אספסת יחפור מעט אך הורה המעוניין "לשתול" עץ זית יחפור לעומק.

הדבר נכון פי כמה ל"חפירות" בכל הנוגע לסכנות אפשריות, כאשר התיזמון והמינון הינן מילות מפתח.
אם נבין את כוח ההשפעה שלנו כהורים ואת החשיבות הרבה להדרכה שלנו, נוכל למתן ואף למנוע קטסטרופות אפשריות, עוד לפני השלב בו המתבגר עומד תחת לחץ חברתי להיות "חלק מהחבורה" ולהתנסות (לפי נתונים סטטיסטיים החל מכיתה ז') ונוכל להכינו כיצד להתמודד.

דרך יעילה לשיחה – איך לדבר עם המתבגר על שתיית אלכוהול?

אחת הדרכים היעילות לשיחה ראשונית, לדוגמא, בנושא שתיית אלכוהול (ניתן להסב דוגמא זו גם לנושאים אחרים), היא לשוחח על הנושא באופן כללי, לדוגמא, "יש נערים/ות ששותים אלכוהול".. ואז לשאול לדעתו של המתבגר/ת, ולאחר מכן להביע את דעתנו באופן רגוע אך ברור.

בקליניקה שלי אני פוגשת הורים החוששים להבהיר באופן ברור ששתיית אלכוהול אינה מקובלת עליהם, בטענה שהמתבגר ממילא יעשה מה שהוא רוצה. אבל זו טעות! אם המתבגר משתף (בדרך כלל מספר על מתבגרים אחרים השותים אלכוהול) זה אומר שהוא רוצה לשמוע את דעתנו, וזהו המקום לשמוע את דעתם ולהוסיף את דעתנו בדרך נעימה ומאפשרת כדי שבמידה והמתבגר/ת יתפתה לשתות לשוכרה שירגיש חופשי לפנות אליכם לעזרה.

מתבגרים רבים שמשתכרים בנסיבות חברתיות לא פונים להוריהם אלא מבקשים את עזרת חבריהם, דבר המשאיר את ההורים מחוץ לתמונה. כשאנו מדברים עם המתבגרים על אלכוהול, חשוב להבהיר ששתיית אלכוהול לפני גיל 18 היא עבירה על החוק ומסבה נזקים לגופם המתפתח.

להיות הורה מעורב ומשפיע זו משימה של מינונים ועל השיח להיות "גם וגם", כלומר, גם משאיר פתח לפנייה אלינו וגם להבהיר שאנו נגד שתיית אלכוהול. כמו כן מומלץ להוסיף הסברים בנוגע להשפעת אלכוהול על בני נוער (ניתן למצוא אינפורמציה ברשת), שימו לב!! על השיחה להיות מעניינת, מאפשרת ומשתפת. המתבגרים שלנו לא רוצים לשמוע הרצאות ולכן השיח צריך להיות פתוח, בו אנו מאפשרים ונותנים מקום לשאול שאלות ולהביע דעות או תהיות בוסריות השונות משלנו ולהגיב עליהן בסבלנות.
אם נלמד תקשורת מקרבת נוכל להיות עם האצבע על הדופק, הדרך היא לשאול שאלות ספציפיות בזמן המתאים, כשהאווירה מאפשרת, כשהמתבגר נינוח (גם אנחנו לא זמינים לשיחה מניבה כשאנחנו רעבים, עייפים או עצבניים).
המתבגרים שלנו זקוקים להדרכה יותר ממה שהם עצמם מוכנים להודות וזה מתפקדנו ההורי לא לוותר על יכולת ההשפעה שלנו, דווקא בגיל בו הסכנות ברשת ומחוצה לה רבות. כשאנו מוותרים על יכולת ההשפעה, אנו מאפשרים לגורמיים חיצוניים לחנך ולהשפיע על ילדינו.

הכותבת: יעל שחר, בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה, הדרכת הורים ואימון בני נוער באישור איגוד המאמנים

מוזמנים להתקשר ולקבוע פגישה, למען תקשורת מקרבת ביניכם לבין ילדיכם 052-8037080

מוזמנים להרצאה בנושא "הורות נוכחת – הורות מעצימה", הכוללת מתן טיפים להורים לקשר קרוב עם ילדיהם
הרצאה הקרובה: 15.2.18 בשעה 20:30 פרטים בדף הפייסבוק:

https://www.facebook.com/events/557859131217934/

 

Leave a Comment

^ TOP