בעל הציג בהליך גירושין תמונות של אשתו מקיימת יחסי מין עם אחר, והראיות הושגו עקב פריצה לביתה של האישה – האם הראיות קבילות? מה מותר ואסור לחוקר פרטי?

החוקר  הפרטי "פינצ'ר" גלגל, כדי להשיג ראיה. מותר לו? האם  לחוקר פרטי  מותר  הכל ?

מאת:  עורכי הדין ורד כהן ורענן  בר – און,  ממשרד בר  –  און,  כהן,  עורכי  –  דין

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און

אריאל (שם בדוי) תבע את חברת הביטוח וטען לנכות צמיתה ברגלו הימנית. טען שאינו יכול לכופף אותה כיפוף מלא. עורך הדין של חברת הביטוח שכר שירותיו של חוקר פרטי, שלאחר מעקב קצר אחרי אריאל נקט יוזמה ו… "פינצ'ר" את גלגל מכוניתו של אריאל.
כשהגיע אריאל וראה את הגלגל התקול, הפשיל שרווליו והחליף את הגלגל. החוקר שהסתתר באזור הסריט את המתרחש והעביר לעורך הדין של חברת הביטוח את הסרט ה"מרשיע", המתעד את אריאל מכופף בחופשיות את רגלו, כיפוף מלא, בניגוד לנטען בתביעתו.
ברור שהחוקר הפרטי "חצה את הגבול", ואף ביצע עבירה פלילית לכאורה, כאשר העז "לפנצ'ר" את הגלגל, תוך גרימת נזק לרכוש של אריאל. ועדיין – האם ה"ראיה" שהשיג אגב כך – תתקבל על ידי בית המשפט ?

השימוש בחקירות פרטיות כדי "לנצח במשפט" ו"לייצר ראיות" הינו נפוץ ביותר, ולא רק בתביעות בהן מעורבות חברות ביטוח.
לאחרונה, הוגשה תלונה על שופט, בטענה כי התרועע עם רעיית המתלונן העובדת בהנהלת בתי המשפט. המתלונן שכר חוקרים פרטיים כדי לגלות עם מי מתרועעת רעייתו. יש בנמצא הקלטת סתר בלתי חוקית שנטען כי היא מוכיחה את התלונה.
במקרים אחרים, שכרו חוקרים פרטיים את שירותיהן של נערות פיתוי, שתפקידן היה "להפיל" אנשי עסקים חרדיים ולספק ראיות למעשים בלתי כשרים.
בסכסוך בין תאגידי ענק, נשכרו שירותי חוקר פרטי כדי להתחקות אחר כספים שהוצאו שלא כדין ויצירת תשתית מתחרה לחברת האם.

העובדה שאדם נושא רישיון של "חוקר פרטי" על פי דין במדינת ישראל – אינה מאפשרת לו לעבור על החוק כדי להשיג ראיות. ראיות אותן השיג החוקר הפרטי אגב פגיעה בפרטיות, הטרדת עדים, האזנות סתר ועוד – הינן ראיות פסולות. כך לגבי ראיה שהושגה באמצעות ציתות לשיחה, בניגוד לחוק האזנות סתר. גם אם הראיה מהווה הוכחה נחרצת, הרי בשל כך שהושגה באמצעים פסולים ומנוגדים לדין – לא ניתן יהא להסתמך עליה. בתי המשפט הטילו מגבלות ברורות על פעולתם של חוקרים פרטיים, וקבעו, כי ראיות שהושגו תוך הפרת חוק – הינן בלתי כשרות ולא ניתן להגישן.

באחד המקרים הציג בעל נבגד תמונות של אשתו מקיימת יחסי מין אחר, כאשר תמונות אלה הושגו תוך הפרת חוק הגנת הפרטיות ופריצה לביתה של האישה. בית הדין הרבני האזורי קיבל את התמונות כקבילות. אבל בג"צ קיבל את עתירת האישה, קבע שהתמונות הושגו תוך הפרת חוק הגנת הפרטיות, המחייב גם את בתי הדין הרבניים, וקבע שהתמונות אינן קבילות.
יחד עם זאת, קבע בג"צ, כי במקרים אחרים, כאשר ייקבע שהפגיעה בפרטיות נעשתה בתום לב ולא גרמה לפגיעה חריפה וקיצונית בפרטיות האישה – עשויה הראיה להתקבל.

מעבר לכך, על פי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב – 1972, אסור לחוקר פרטי להתחזות (במילים או בהתנהגות) לעובד ציבור / שוטר / בעל מקצוע הטעון החזקת רישיון (כדוגמת רופא, עו"ד). כמו כן אסור לו להתחזות לשליחו של אחר.

במקרים בהם הושגו ראיות תוך הפרת חוק, כדוגמת חדירה לפרטיות, האזנת סתר, מצגי שווא, הטעיה מכוונת ופגיעה בכבוד האדם – תיפסלנה הראיות.

אבל לא כל הפרה של כללי האתיקה החלים על חוקרים פרטיים תביא לפסילת הראיה שהושגה באמצעות הפרה זו. כך למשל, הפרת תקנות החוקרים הפרטיים, הקובעות איסור על חוקר פרטי להתחזות כשליחו של אדם פלוני, או כמי שפועל מטעמו, וכן החובה המוטלת על חוקר פרטי להציג עצמו כחוקר פרטי – לא מביאה "אוטומטית" לפסילת הראיה שהושגה על ידו.

כך, יש להבחין בין השגת ראיות באופן המנוגד לחוק (שתביא לפסילתן) לבין חריגה מכללי האתיקה של החוקרים הפרטיים. אף אם חרג החוקר הפרטי מכללי האתיקה – ואף אם נפתח נגדו הליך משמעתי, או אפילו פלילי – אין בכך כדי לפסול מיידית את פירות החקירה מלשמש כראיה במשפט.

שיטה לגיטימית בה נוקטים חוקרים פרטיים הינה "התחברות לאדם בכיסוי". מדובר ביצירת קשר (החל מקשר בן מספר דקות, ואפילו קשר בן חודשים רבים), כדי ליצור אמון עם נשוא החקירה.

באחד המקרים בהם טיפל משרדנו, טען גבר שנתבע לשלם מזונות, כי הוא משתכר שכר נמוך. האישה ידעה שבעלה משתכר הרבה יותר ממה שהוא מצהיר. חוקר פרטי שאת שירותיו שכרה האישה התחבר עם הבעל, יצר עימו קשרי ידידות וגרם לו לחשוף עצמו, תוך שהוא מתרברב בשכר שהוא מרוויח. כך, עלה בידי האישה להוכיח את שכרו הגבוה של הבעל, ולקבל מזונות בהתאם.

במקרים בהם השגת הראיות לא חרגה מ"תחבולה מינורית סבירה וקבילה" נטו בתי המשפט לקבל את הראיות. זאת, בניגוד למקרים בהם למשל החוקר נמנע מלהציג עצמו כגורם רשמי מטעם הביטוח הלאומי וגופים נוספים, או מקרים בהם הראיות הושגו תוך פגיעה קשה בפרטיות.

באחד המקרים, חדרה צעירה למחשב בבית החולים בו עבדה, הוציאה פרטים על אמה של חברתה וסיפרה לחברתה, כי אמה עברה הפלה בבית החולים. כאשר נודע לאביה של החברה על ההפלה שעברה אשתו, וביודעו, כי לא קויימו ביניהם יחסי מין משך תקופה ארוכה, הבין כי בגדה בו ונקט הליך גירושין, אגב הכרזתה כ"מורדת", על כל המשתמע מכך מבחינה כלכלית.
בית החולים התגונן בטענה שמדובר במחשב מאובטח. החוקר הפרטי זימן את הצעירה לראיון עבודה, כביכול, בתחום המחשבים. ב"ראיון העבודה" נשאלה הצעירה, בעקיפין, על המחשב של בית החולים שם עבדה. או אז תועדה הצעירה כשהיא מספרת שמחשב בית החולים כלל אינו מאובטח, וכי המידע בו היה נגיש לכל עובד זוטר, כמוה.

במקרה אחר, עקבו חוקרים פרטיים אחרי גבר נגדו ניהלה אשתו מאבק גירושין. עיקובים אלה הולידו ממצאים בדבר חייו האחרים של הגבר, לרבות מידע על בת זוגתו החדשה וילדיה. נקבע, כי פעולות החקירה שביצעו החוקרים באותו מקרה (המעקבים אחר הגבר) לא חרגו מהמותר בחוק. בית המשפט אף קבע, שלמרות חשיבות הזכות לפרטיות, הרי לא כל פגיעה בה מזכה את הנפגע בפיצוי.

במקרה נוסף, חוזרה נפגעת תאונת דרכים על ידי מאהב אלמוני. לאחר מכן התגלה לה, כי המחזר הנמרץ הינו לא אחר מאשר נציג חברת הביטוח שביקשה להתחמק מתשלום הפיצויים על התאונה.  החוקר הציג עצמו כנציג עמותה המלווה בהתנדבות אנשים מבוגרים לטיולים בחו"ל, וניסה "לדוג" מהנפגעת מידע שישמש נגדה במשפט שהיא מנהלת נגד חברת הביטוח. רק כאשר התייצב החוקר בבית המשפט – הבינה הנפגעת, שלא מדובר במחזר אלא בחוקר פרטי, שכל מטרתו בקשר עימה היתה איסוף ממצאים שיועילו לחברת הביטוח. בית המשפט קבע, שהתנהלות החוקר היתה פסולה מכל וכל. לפי תקנות החוקרים הפרטיים, מחוייב חוקר פרטי להזדהות בעת מילוי תפקידו "לכל מטרה וענין במילים חוקר פרטי". הן גם אוסרות על חוקר פרטי להתחזות "כשליחו של אדם פלוני או כמי שפועל מטעמו". ואילו באותו מקרה החוקר – גם לא ציין בפני הנפגעת שהוא חוקר פרטי וגם הציג בפניה מצג שווא כאילו הוא נציג עמותת מתנדבים. בנוסף, קבע בית המשפט, שהחוקר הרעיף על האישה מחמאות אישיות, ויצר אצלה רושם שהוא מעוניין בקשר אישי איתה, נכנס עימה לשיחות פרטיות והוציא ממנה אמירות שונות כדי להציגן בבית המשפט. בית המשפט קבע, שהדעת אינה סובלת שחוקרים פרטיים ידלו מידע מנפגעים באמצעות התחזות לנציגי גופים העשויים להיטיב עם  הנפגעים , להותיר אותם עם לב שבור, ובמקביל לבקש לעשות שימוש במידע שהתקבל בצורה כל כך לא הגונה.
באותו מקרה נקבע, כי התנהגות החוקר עומדת בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, ובית המשפט דחה את הניסיון להציג ראיות שהושגו תוך הפרה של ההגנה על הפרטיות ועשיית שימוש במצג שווא.
בית המשפט קבע, שהחוקר הפרטי פגע בפרטיותה ובכבודה של התובעת, וכי לו ידעה התובעת על זהותו האמיתית של החוקר – אין ספק שלא היתה מקיימת עימו קשר כלשהו. כך, קבע בית המשפט, כי ראיה זו, שהושגה תוך הפרת חוק – איננה כשרה. עדות החוקר נפסלה, וקלטות השיחות שניהל עם הנפגעת – הוצאו מתיק בית המשפט.

ומה לגבי אריאל, עימו פתחנו?

באותו מקרה היה ספק אם בית המשפט יפסול את הראיה שהושגה לאחר שהחוקר הפרטי "פינצ'ר" את גלגל המכונית. היה חשש שבית המשפט יקבל את הראיה למרות השיטה הפסולה בה הושגה, וזאת מבלי לגרוע מנקיטת אמצעים משמעתיים או פליליים כלפי החוקר הפרטי שהזיק לרכושו של אריאל.
לכן, באותו מקרה, בחר משרדנו להביא לפסילת הראיה לגופה. משרדנו הוכיח, כי סרט הצילום זוייף, וכי הוא מתעד בצילום ראי את רגלו השמאלית של אריאל ולא את רגלו הימנית, היא הרגל הפגועה. משרדנו ידע שאריאל באמת ניזוק ברגלו הימנית, ועל כן חיפש בסרט הצילום את התרמית. זו התגלתה לאחר שבקצה הצילום תועדה לוחית רישוי של מכונית שחנתה רחוק ממכוניתו של אריאל, וזו הוכיחה, כי מדובר בצילום ראי. כלומר – הסרט לא תיעד את רגלו הימנית, הפגועה, של אריאל, אלא את רגלו השמאלית, הבריאה. לאחר שהתגלתה התרמית, בית המשפט פסל כמובן את ה"ראיה", ואף מתח ביקורת קשה על מעשיו של החוקר הפרטי, תוך השתת הוצאות לטובת אריאל.

 

Leave a Comment

^ TOP