מדריך לבני זוג חד מיניים – כל מה שחשוב לדעת / עו"ד אריאל דרור, משרד לדיני משפחה וירושה

התמונה להמחשה בלבד

התמונה להמחשה בלבד

קוראים נכבדים שלום רב,

מדריך זה הינו מדריך ייחודי ויעודי, אשר חובר על מנת לענות על כל השאלות המתעוררות אצל בני זוג חד מיניים המנהלים חיים משותפים.

מדריך זה  עונה על שאלות רבות המתעוררות בתחום, לרבות:

כיצד ניתן לערוך הסכם ממון או הסכם חיים משותפים בין בני זוג חד מיניים?

  1. כיצד ניתן לערוך הסכם הורות משותפת, ומה רצוי לכלול בו?
  2. מה המצב המשפטי לגבי נישואי חד מיניים?
  3. מהו המסלול לאימוץ ילדים אצל בני זוג חד מינים?
  4. מהו המצב המשפטי בנוגע להליך פונדקאות אצל בני זוג חד מיניים?
  5. כיצד אמורה להערך צוואה בין בני זוג חד מיניים, ומה אומר החוק?

במדריך זה תמצאו מאמרים בנושאים אלו, אשר ידריכו אתכם בכל בעיה שעלולה להתעורר בנושא.

אנו מקווים כי מידע זה יהיה לכם לעזר, ויקל עליכם לקבל מענה לשאלות בפניהם אתם עומדים.

באתר המשרד מידע רב נוסף על המידע המצוי במדריך זה, ככל שיש לכם צורך בכך.

כל האמור במדריך זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד

תוכן עניינים:

הכרה בנישואי חד מיניים– עמ' 3-4

 אימוץ או הורות ביולוגית?  על המורכבות בסוגית הורות אצל בני זוג חד מיניים- עמ' 5-7

עריכת הסכם ממון בין בני זוג חד מיניים ואישורו בבית המשפטעמ' 8-9

פונדקאות אצל בני זוג מאותו מין- עמ' 10-11

הסכם הורות משותפת- עמ' 12-13

החשיבות בעריכת צוואה אצל בני זוג חד מיניים- עמ' 14-15

הכרה בנישואי חד מיניים

לפני חודשים ספורים, לאחר מאבק סוער וארוך, הפכה צרפת למדינה ה- 14 בעולם המאשרת נישואים של בני זוג חד מיניים.

בין יתר המדינות המכירות בנישואים מסוג זה מצויות הולנד, בלגיה, מדינות סקנדינביה, קנדה, ספרד, פורטוגל, אורוגוואי, ארגנטינה , וניו זילנד. כמו כן,  המדינות מסוימות בארה"ב מכירות גם כן בנישואין מסוג זה.

ומה המצב בישראל?

כידוע, מוסד הרבנות בראשית הוא המוסד האחראי על נישואין וגירושין בישראל.

על מנת להינשא כדת וכדין, יש צורך כי בני הזוג יהיו יהודים, רווקים, וכמובן- גבר ואישה.

הרבנות כלל אינה מכירה באפשרות של נישואין של גבר לגבר או אישה לאישה, שכן היהדות אוסרת  מערכת יחסים שכזו.

למעשה, הרבנות אף אינה מכירה באפשרות של נישואין אזרחיים- כלומר, בנישואין שלא נעשו דרך מוסד הרבנות, כגון נישואים בקפריסין, או נישואין שנעשו בארץ- אולם לא ע"י רב מוכר ומאושר.

אולם, יובהר כי לאחרונה חלו מספר שינויים בנושא.

כך למשל,  בג"ץ הורה למשרד הפנים לרשום  זוגות חד מיניים אשר נישאו באחת המדינות בהן מוכרים נישואי חד מיניים.

יובהר כי חובה זו הינה רק כלפי בני זוג שנשאו באחת המדינות בה מוכרת נישואים אלו,  ולא לגבי בני זוג שנשאו במדינה אחרת ( לרבות ישראל)

חשוב להדגיש כי ישראל מכירה בזכויות שונות של בני זוג חד מיניים הנוצרות מתוקף הקשר המחייב ביניהם, ולמעשה הזכויות שלהם דומות לזכויות של בני זוג ידועים בציבור  (בני זוג המנהלים משק בית משותף, במסגרת קשר מחייב-  ללא נישואין).

כך למשל, ביהמ"ש מאשר הסכם ממון שנערך בין בני זוג חד מיניים ( אף שלכאורה הנישואין אינם מוכרים).

כמו כן, ביהמ"ש מכירים בכך כי בן זוג יכול לקבל פנסיה ו/או קצבת שארים של בן זוגו , וצה"ל אף מכיר בבני זוג חד מיניים כאלמנים ואלמנות.

בנוסף, המדינה אינה פוסלת מתן היתר לבני זוג חד מיניים לאמץ ילד שהינו ילדו הביולוגי של אחד מבני הזוג, לאחר שתיבחן טובת הילד הספציפי.

כמו כן, אדם הרוצה להעביר את דירתו על שמו של בן זוגו, פטור ממס שבח, כאשר פטור זה חל גם על בני זוג חד מיניים.

 

אימוץ או הורות ביולוגית?  על המורכבות בסוגיית הורות אצל בני זוג חד מיניים

בעת האחרונה, המגמה לאפשר לבני זוג חד מיניים (שני גברים או שתי נשים) לאמץ ילד חדש למשפחתם, או לאמץ ילד ביולוגי של אחד מבני הזוג, מתרחבת.

בשנים האחרונות ניתנו מספר פסקי דין המאפשרים במקרים מסוימים אימוץ ילד על בני זוג חד מיניים.

זאת ועוד-  לפני חודשים ספורים ניתן פס"ד ייחודי אשר קבע כי לילד יהיו 2 אמהות בפועל, ולא אם מאמצת ואם ביולוגית.

א.        מהו המסלול החוקי לאימוץ?

 אימוץ בישראל מוסדר בחוק אימוץ ילדים, הקובע כי :

"אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד – (1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;"

עד לאחרונה, בתי המשפט פרשו את המונח "איש ואשתו" כגבר ואישה דווקא, ובשל כך קבעו כי החוק אינו מאפשר אימוץ ילד בידי בני זוג מאותו המין.

הוראה זו חלה גם על בני זוג חד מיניים, בין אם הם רוצים לאמץ ילד שאינו צאצא ביולוגי של אחד מהם, ובין אם אחד מהם מבקש לאמץ את הילד הביולוגי של בן זוגו. בשני המקרים, המדובר באימוץ ילד, וזה היה מותר, עד לאחרונה, רק על ידי גבר ואישה.

ב.        תחילת השינוי בסוגית האימוץ המדובר:

בשנת 1997 בנות זוג חד מיניות עתרו לבית-המשפט לענייני משפחה בדרישה להכיר בהורותן המשותפת על ילדיהן (שנולדו לכל אחת מהן מתרומות זרע אנונימיות). בית-המשפט דחה את בקשת האימוץ, אולם אישר צווי אפוטרופסות לבנות הזוג, כל אחת על ילדי השניה, לאחר שקיבל תסקירים המעידים כי זוהי טובת הילדים.

הצו קובע כי כל אחת מבנות הזוג הינה אפוטרופסית על ילדי בת זוגה, כך שאם יקרה דבר מה לאם הביולוגית, לא יהיה אפשר לקחת את הילדים מבת זוגה, והם יישארו אצלה לפחות עד למתן צו אימוץ. כמו כן, צו האפוטרופסות מאפשר לאם הלא-הביולוגית לעשות פעולות בשם הילדים שילדה זוגתה.

ביהמ"ש המחוזי דחה גם כן את בקשת האימוץ, ועל כן בנות הזוג עתרו לבג"צ, שם הוכרה לבסוף אפשרות אימוץ מסוג זה. פסק דין זה נחשב כפורץ דרך.

ג.         מה נקבע בבג"צ בפס"ד חקק נ' היועמ"ש?

בג"צ דן בשאלה העקרונית, האם שתי נשים לא-נשואות, אימהות לילדים, המקיימות מערכת חיים זוגית משותפת, כשירות על-פי דין לאמץ הדדית האחת את צאצאי רעותה.

פסה"ד קבע כי ניתן באופן עקרוני לתת צו אימוץ לבני זוג חד מיניים, והתנאי בו יש לעמוד הינו טובת הקטין. אם לאחר בדיקה מעמיקה בידי גורמי מקצוע יעלה כי האימוץ הינו לטובת הקטין, הרי שהאימוץ יאושר, למרות היות ההורים המאמצים בני זוג חד מיניים.

ד.        המצב המשפטי באשר לילד שאומץ בחו"ל ע"י בני אותו המין

בשנת 2000 חייב בג"ץ את שר הפנים, במסגרת פס"ד ברנר-קדיש נ' משרד הפנים, לרשום זוג לסביות בעלות אזרחות ישראלית כשתי אמהותיו של ילד שילדה אחת מהן בארצות-הברית. הרישום נעשה מכוח צו אימוץ זר שניתן לאם הלא-ביולוגית בקליפורניה, שם אימוץ שכזה מותר ע"פ החוק.  מאחר וצו האימוץ לא נפסל בישראל, נקבע בפסק הדין כי משרד הפנים לא רשאי לבחון האם הוא נכון או לא, ויש לבצע הרישום על פי מה שכתוב בצו.

ה.        מהי ההלכה כיום?

ביחס לאימוץ ע"י בני זוג חד מיניים:

פסק דין חקק הוביל את השינוי בתפיסת אימוץ ע"י בני זוג חד מיניים, ולאחריו באו פסקי דין אשר המשיכו את דרכו.  כיום, הדין מכיר באימוץ על ידי אם חד מינית, ובמצב בו יהיו שתי אמהות לילד אחד, אשר יירשמו ככאלה.

היינו, במקרים שטובת הילד תומכת באימוץ, יוכל גבר לאמץ את ילדיו של בן זוגו, ואישה תוכל לאמץ את ילדיה של בת זוגה,  והעובדה שמדובר בזוג מאותו מין לא תשמש שיקול נגד האימוץ.

למעשה, נקבע בפסיקה כי השאלה שתישאל אינה אם עדיף לילד לגדול במשפחה חד מינית או לא, אלא האם עדיף לילד, החי כבר ממילא במשפחה החד מינית, להיות מאומץ על ידי בן/בת הזוג של הורהו או להמשיך לגדול בה ללא אימוץ.

על כן, כיום יכול בן זוג לאמץ את ילדי בן זוגו ( וכנ"ל לגבי בנות זוג) ואף להירשם כהורה בכל המסמכים הרשמיים, בהתאם לעקרון טובת הילד.

ביחס להורות ביולוגית ע"י בני זוג חד מיניים:

לאחרונה ניתן פס"ד בנושא תרומת ביצית והפרייתה אצל בנות זוג חד מיניות.  במקרה דנן, ביצותיה של נ' הושתלו ברחמה של ת' , אשר ילדה את בנם. בעוד המדינה טענה כי ע"פ הנהלים- תורמת ביצית לא נחשבת כאימו של הילד, טענו בנות הזוג כי מדובר באם גנטית, ולא אם מאמצת, וכי מונח זה מפחית מזכויותיה וזכויות הילד. כב' השופטת עליסה מילר קבעה כי שתי הנשים הינן אמהותיו הגנטיות של הילד.

אולם, יובהר כי עקב נוהלי משרד הבריאות כיום, לא ניתן עוד לבצע הפריית ביצית של אישה ברחמה של זוגתה, ועל כן המדובר במקרה כמעט יחידני,שאינו יכול להיחשב כפורץ דרך למקרים רבים אחריו.

 

עריכת הסכם ממון בין בני זוג חד מיניים ואישורו בבית המשפט

בני זוג בני אותו מין, אשר חיים יחד ומנהלים משק בית משותף, יכולים להסדיר את מערכת היחסים הרכושית ביניהם במסגרת הסכם. הסכם זה יעסוק בסוגיות של בעלות ברכוש, ניהול חשבונות בנק, חלוקת רכוש במקרה של פרידה, וכיוצב'.

אציין כי הנני סבור כי הסכם זה הינו הסכם חשוב ואקוטי, גם במקרה בו בשלב זה, אינכם בעלים של רכוש רב.

על מנת שההסכם יחשב כהסכם ממון ע"פ חוק, יש צורך באישור ביהמ"ש המוסמך ( ולא די בחתימת הצדדים עליו).

א.        מהי סמכות בית המשפט לענייני משפחה?

ע"פ החוק, בית משפט זה מוסמך לאשר הסכמים בכל עניין בו הוא מוסמך לשפוט, כלומר- בענייני משפחה.

"ענייני משפחה" מוגדרים כ: "כתובענה אזרחית בין אדם כנגד בן משפחתו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. "בן משפחתו" הוגדר כ: "בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו".

ב.         אישור הסכם בין בני זוג חד מיניים ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה

בשורה של פסקי דין, נתנו הלכות סותרות ביחס לאישור הסכם שכזה כאשר זה נעשה ע"י בני זוג חד מיניים. להלן מקבץ מהם:

בתיק 16610/04 נדחתה בקשה לאישור הסכם. כב' השופט גייפמן מביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן קבע כי עניין זה מעלה סוגיות חברתיות שונות, אשר אין מקום לפתור אותם בבית המשפט. כל עוד לא נקבע בחוק כי בני זוג חד מיניים יכנסו תחת הגדרת הידועים בציבור,  אין ביהמ"ש רשאי להחליט אחרת. לפי קביעתו, סכסוך בין ידועים בציבור חד-מיניים ידון בבתי המשפט הרגילים (ביהמ"ש שלום או ביהמ"ש מחוזי  לפי שווי התביעה) ושם יוכלו המבקשים לממש את זכויותיהם המהותיות.

לעומת זאת, ישנם פסקי דין בהם אושרו הסכמים אלה, בהתאם לנסיבות התיק.

כך למשל, בתיק  4772/06 אישר כב' השופט שטרק מביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן הסכם ממון בין שתי נשים, זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והתפתחות הפסיקה אשר העניקה זכויות שונות לבני זוג חד מיניים. אולם, נאמר במפורש כי אישור זה אינו קובע כי הצדדים נשואים זל"ז.

בנוסף, בתיק 3140/03 אישרה כב' השופטת ריש- רוטשילד מביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן הסכם רכושי בין שני גברים. היא טענה כי הם נכנסים תחת הגדרת "ידועים בציבור", בשל העובדה כי הם מנהלים משק בית משותף מזה עשרות שנים.

היינו, במצב הדברים כיום, אין הלכה חד משמעית לפיה ביהמ"ש לענייני משפחה אכן אמור לאשר הסכמים מסוג זה.

ג. מה בין הסכם ממון להסכם לחיים משותפים:

אציין כי במקום לערוך הסכם ממון, ניתן לערוך הסכם לחיים משותפים ( בדומה להסכם להורות משותפת, שם ההסכם נעשה מול האם/האב המיועדים)

בהסכם חיים משותפים הצדדים מצהירים על עצמם כבני זוג,  וקובעים עקרונות יסוד לפיהם יתנהלו חייהם המשותפים ( לרוב מהבחינה הכלכלית).

הסכם שכזה אינו צריך לעבור את אישור ביהמ"ש, אך עליו לכלול גם הוא את כל הסוגיות הרלבנטיות של ניהול החיים המשותפים, לרבות מה יקרה במקרה בו תינשאו ,אם תביאו ילדים לעולם, וכן ומה יקרה במקרה של פרידה. על 2 הצדדים לחתום עליו.

על  כן, במקרה בו הינכם רוצים לערוך הסכם  שיסדיר סוגיות אלו, ואינכם רוצים לעבור דרך ביהמ"ש לאור הבעייתיות שבעניין – הסכם זה יכול להיות הפתרון עבורכם.

פונדקאות אצל בני זוג מאותו מין:

במצב הקיים כיום, נשים (גם אלו המנהלות קשר עם בת זוג ולא עם בן זוג) רשאיות קבל מהמדינה טיפולי הפריה והזרעה ככל אישה אחרת. על כן, הן יכולות להפוך לאמהות ע"י תרומת זרע.

לאחר הלידה, האישה אשר אינה האם הביולוגית אמורה לעבור הליך אימוץ על מנת שתרשם גם היא כהורה, כאשר הליך זה הינו בפיקוח ביהמ"ש לענייני משפחה וגורם טיפולי.

אולם, במקרה של שני  גברים המנהלים קשר זוגי – המצב סבוך יותר.

הם אינם יכולים לאמץ ילד שנולד במדינת ישראל, וכן אינם יכולים לעבור הליך פונדקאות במדינת ישראל מאחר וחוק הפונדקאות הישראלי מגדיר את הזכאים לפונדקאות כ"איש ואישה שהם בני זוג".

אציין כי  בחודש דצמבר 2013 הודיעה שרת הבריאות על כוונתה להוביל לשינוי החוק כך שכל אדם, אשה או גבר, זוג או בודד, יוכל להיכנס לתהליך פונדקאות, באופן שיאפשר גם לזוגות הומוסקסואלים לעבור הליך פונדקאות בישראל- אולם  בפועל, החוק טרם שונה.

על כן,  בני זוג אשר רוצים להיות הורים ישנם כיום 2 אפשרויות:

  1. להתקשר עם אישה שרוצה להיות אם, ולערוך עימה הסכם הורות משותפת ( על כך ראה מאמר נפרד).

2. לעבור הליך פונדקאות בעזרת פונדקאית בחוץ לארץ.

נוהלי משרד הפנים במקרה שכזה קובעים כי  על ההורים המסתייעים בפונדקאית  ורוצים להביא את התינוק ארצה- להגיש תביעה להצהרה על הורות בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתה מתבצעת בדיקת רקמות על מנת לראות כי   אכן אחד מבני זוג הינו הורה ביולוגי של הילד (אף כאשר קיימים מסמכים         רשמיים מהמדינה בה נולד התינוק).

לאחר מכן, אמור בן הזוג שאינו האב הביולוגי לעבור הליך אימוץ.

אציין כי בחודש 5/13,  קבע היועץ המשפטי לממשלה ‏כי בן זוג של הורה ביולוגי יוכל להסתפק רק בצו בית משפט על מנת שירשם כהורה, ולא ייאלץ לעבור הליך   אימוץ ממושך‏.

יתרה על כך- בחודש 1/14 קבע ביהמ"ש העליון, עקב עתירה שהוגשה אליו, כי על משרד הפנים לרשום  את שני אבותיה של ילדה שנולדה בפונדקאות בחו"ל כהורים באופן רשמי, ללא צורך באימוץ .( זאת מאחר ובידם היה פס"ד מביהמ"ש בחול   המצהיר על אבהותם).

אציין כי לאחר הלידה, אמורים האבות לקבל תמיכה מביטוח לאומי כפי שמקבל כל זוג הטרוסקסואלי, בהתאם לנוהלי הביטוח הלאומי. 

הסכם הורות משותפת

כללי:

בשנים האחרונות רווחו עשיית הסכמים מסוג זה, אשר עוסקים בסידור מערכת היחסים בין אנשים אשר מעוניינים להביא יחדיו ילד לעולם, כאשר בד"כ אין מדובר בבני זוג, ולעיתים מי מהם מצוי בקשר עם בת /בן זוג אחרים.

הסכם הורות משותפת מסדיר למעשה את כל הסוגיות הקשורות לילד העתיד להיוולד, החל ממימון בדיקות ההיריון וכלה במשמורת, מזונות וכיוצב'.

בהקשר זה אציין כי  נשים לסביות זכאיות לטיפולי הפריה חוץ גופית והפריה,  ככל אישה אחרת.

מה יש לכלול בהסכם?

מאחר ומדובר בהסכם אשר אמור להיות תקף לפרק זמן ארוך (עד הגיע הילד שטרם נולד לבגרות), הרי שישנה חשיבות מיוחדת בהתייחסות לכל הסוגיות הרלוונטיות, וכן בניסיון "לצפות פני עתיד", היינו לנסות ולצפות בעיות העלולות להתעורר במהלך השנים.

במבוא להסכם, במידה ואין מדובר בצדדים המנהלים מערכת יחסים זוגית, יש להבהיר כי הצדדים אינם במערכת יחסים חרף רצונם להביא ילד לעולם, כי כל צד רשאי לנהל מערכת יחסים ע"פ רצונו ( עם בן זוג או בת זוג), וכי הינם מעוניינים להסדיר את התנאים להורותם המשותפת.

ביחס לרכיבים הבסיסיים שעל כל הסכם לכלול כלולים סוגית מימון בדיקות ההיריון, מה קורה באם ההיריון אינו תקין, עריכת ברית, גובה מזונות הקטין, משמורת- היינו אצל מי מההורים הוא יגדל, סדרי ראיה להורה אשר לא יקבל משמורת, קביעת שם משפחתו של הילד, ורכוש.

כמו כן, יש לכלול בהסכם רכיבים נוספים שלא בהכרח יהיה בהם שימוש, אולם הם נועדו להגן על הילד בעתיד, כגון זהות המשמורן במידה וההורה המשמורן ילך לעולמו, האם מותר למי מהצדדים לעבור דירה ואם כן- לאיזה מרחק? מה קורה אם מי מהצדדים מתחתן, מה יהיה סכום המזונות במקרה של פטירה, האם הילד יהיה זכאי לחלק מהעיזבון, מה קורה במצב בו מופר ההסכם, או שלא ניתן לעמוד בו עוד, וכיוצב'.

מהו תוקפו של ההסכם?

ע"פ דיני החוזים, להסכם יש תוקף מחייב עם חתימת הצדדים עליו מרצונם החופשי.

אולם  על מנת ליתן להסכם תוקף של פסק דין, ניתן לפנות לביהמ"ש בענייני משפחה בבקשה לאישור ההסכם גם ללא שמתנהלת תביעה בין הצדדים.

החשיבות בעריכת צוואה אצל בני זוג חד מיניים

ע"פ חוק הירושה, לאחר מותו של אדם מתחלק עזבונו. חלוקה זו נעשית בהתאם לכללי ירושה ע"פ דין, או בהתאם לצוואה שהשאיר אחריו.

ע"פ החוק, במקרה בו אדם הותיר אחריו בן זוג וילדים- הרכוש יחולק חצי לבן הזוג והיתרה בין ילדיו באופן שווה.

חוק הירושה לא מכיר בבני זוג חד מיניים כבני זוג לעניין הורשה, אלא רק בזכותם של בני זוג הטרוסקסואלים (מלבד פס"ד בודד אשר הכיר בזכות של גבר לרשת את בן זוגו).

על כן, על מנת להבטיח כי אכן הרכוש יחולק באופן הנכון והמתאים לכם- מומלץ מאוד כי תערכו צוואה המפרטת כיצד יתחלק עזבונכם לאחר פטירתכם.

בנוסף, באם יש לכם ילדים משותפים, חשוב לציין בצוואה מיהו האדם בו אתם בוחרים כי  יגדל את ילדכם. (הדבר חשוב במיוחד מקום בו רק בן זוג אחד הינו הורה ביולוגי, ובן הזוג השני טרם אימץ סופית את הילד ועל כן מעמדו המשפטי אינו ברור).

איך צריכה להיערך הצוואה?

בחוק הירושה נקבעו כללי עשיית הצוואה, אשר דורשים כי הצוואה תהיה בכתב ( ידו של המצווה), בעדים (בכתב), בפני רשות (שופט, רשם לעניני ירושה או חבר בי"ד  דתי), או  בעל פה (במקרה של אדם חולה במיוחד העומד למות).

הוראות שונות בנוגע לעריכת צוואה:

בחוק ישנן הוראות רבות ביחס לעריכת וקיום הצוואה.

לדוגמה, נקבע כי קטין או פסול דין או מי שאינו יכול להבחין בטיבה של צוואה( למשל בשל מחלת נפש) אינם יכולים לערוך צוואה.

בנוסף, נקבע כי צוואה אשר נעשתה מתוך אונס/תרמית/השפעה בלתי הוגנת/תחבולה- הינה פסולה, זאת מאחד ועל הצוואה להיות מעשה אישי, והיא אמורה לכלול את רצון המצווה בלבד, ללא כל התערבות או השפעה חיצונית.

ישנה אפשרות כי מצווה, באם שינה את דעתו ביחס לצוואתו, יערוך צוואה נוספת , ואולם עליו לציין במפורש כי צוואה זו מבטלת את הצוואה הקודמת.

למי יש לפנות לאחר מות המצווה על מנת להסדיר את ענייני העיזבון?

לאחר מות המצווה, על הזוכים ע"פ הצוואה, כולם או מקצתם, לפנות בבקשה לקיום צוואה אשר צריכה להיות מוגשת לרשם לענייני ירושה, אשר באזורו התגורר המצווה ערב הפטירה,  ויש לחתום עליה בנוכחות עו"ד. הרשם לענייני ירושה יבחן את הבקשה, והוא זה אשר יחליט האם ליתן צו קיום צוואה. רק לאחר קבלת צו זה, ניתן יהיה לחלק את הירושה בין הזוכים.

 

Leave a Comment

^ TOP