לאחי יש יום הולדת… ואני בארון

מאת: אתר אישה    פברואר 2006

womannice

 

לאחי יש יומולדת, וכמיטב המסורת – הוריי הזמינו את כל המשפחה לארוחת צהריים ביום שבת.

היום בבוקר, למרות שהגב שלי שוב עושה לי בעיות, שמתי את פעמיי לקניון כדי לקנות לאחי מתנה. כהרגלי, החלטתי לקנות לו חולצה יפה. נכנסתי לחנות של בגדי גברים, ומצאתי שם חולצת פסים ארוכה מכופתרת מכותנה – הפסים בצבע כחול וסגול, והרקע לבן. קניתי לו גם חולצה קצרה בצבע כחול עם טיפטיפה צהוב.

זהו. אני מצויידת ליומולדת.

אני לא מתה על ארוחות משפחתיות. בדרך כלל אבא ואמא מתווכחים וגולשים לאמירות לא נעימות. לעיתים השיחות במהלך הארוחה משעממות אותי, או שסתם אני עייפה ובא לי לחזור הביתה לנוח. אבל למרות הקיטורים, אחת לכמה זמן ממש נחמד לי לפגוש את בני משפחתי, ולהרגיש שלא משנה מה – תמיד הם יהיו לצידי.וחוצמזה – האוכל אצל הוריי תמיד טעים.

אז מי יגיע מחר? יגיע אחי, חתן היומולדת, שהגיע במזלטוב לגיל 30. כמובן שתגיע גם אשתו היפה והמטופחת, ובנם המתוק והיפהפה (חמסה). יגיע גם אחי הנוסף, שסופסוף אשתו בהריון (שיהיה להם בהצלחה, טפו טפו טפו). יגיעו גם אחותי ובעלה, וכמובן שגם אני אגיע. עם הקטנים שלי.

ובלעדיה.

אני אגיע בלעדי האישה שאיתי. טרם סיפרתי לה. עוד לא מצאתי את הרגע הנכון (יש כזה רגע בכלל?). אני בטוחה שכמו בכל פעם – היא תיעלב ותכאב, ותתמה מדוע אני מסתירה אותה. המשפחה שלה מכירה אותי, ומידי שבוע אימה מוסרת לי ד"שים חמים. לעומת זאת – אני ה"אמיצה" – בארון. משפחתי מעולם לא נפגשה עם האישה שאיתי. בעצם, המילה "מעולם" קצת דרמטית. מוטב שאשתמש במילה "טרם", שחבויה בה אופטימיות זהירה.

אמי יודעת דרך ילדיי שאני יוצאת עם אישה, אבל היא לא מדברת איתי על הענין. כמובן שהיא גם לא הזמינה את האישה שאיתי ליומולדת מחר. כאילו היא אינה קיימת.

שאר האחים – אינם יודעים.

זה די עצוב שאני מרגישה צורך להסתתר. "נו, מה הבעייה שלך? תביאי אותה מחר לארוחה". אתן בוודאי אומרות לעצמכן. וזה בדיוק מה שהייתי אומרת לכן אילו הייתן מספרות לי סיפור דומה.

הלוואי שזה היה כל כך פשוט. אני עדיין מצוייה בשלב שבו אני מתביישת, ומרגישה למול משפחתי מבוכה בשל העובדה שאני יוצאת עם אישה. אני מניחה שאילו הייתי יוצאת עם גבר – מזמן הייתי מביאה אותו לבית הוריי.

אוף. הרגע נתקלתי בכותרת באינטרנט, שבה מצטטים את אלי ישי אומר: "הומואים ולסביות הם אנשים חולים. אם היתה תרופה, אם היה כדור שמרפא אותם, כולם היו הולכים לקחת אותו. זו מחלה. התורה מדברת על החומרה שבדבר, ואני מאחל להם רפואה שלמה, אני לא מסתיר זאת".

די כבר. שיילך להזדיין. נמאס כבר לשמוע את כל האמירות ההומופוביות האלה, שנובעות מתוך בורות גדולה ושנאה לשונה. הבעייה היא שאמירות כאלה מחלחלות ונטמעות אצל חלק גדול מהציבור, וכך נוצרת לגיטימציה להתייחס לאוכלוסייה ההומולסבית כאל מצורעים. וזה גם מה שגורם ללסביות והומואים רבים להתבייש במי שהם.

אל דאגה, אלי היקר. עוד כמה זמן, גמני אצא מהארון המחניק. אני כבר שלושת רבעי רגל בחוץ…היר איי קאם…

 

 

נשים לסביות נשואות בארון – מה רצוי לעשות? מהם הקשיים של נשים לסביות נשואות בארון?

 

 

 

 

Leave a Comment

^ TOP