המדריך הקל לירידה במשקל – מדוע חלק מהדיאטות גורמות לעלייה במשקל?? והאם רצוי לאכול פירות לאחר הארוחה?

מאת: לירון לסר

לירון לסר

לירון לסר

מי אני ואיך הגעתי למקום שבו אני נמצא היום?

שמי לירון לסר, אני בן 39, נשוי למירב ואבא לשלוש בנות, מאיה, זוהר ושחר. אני בוגר תואר ראשון בהצטיינות במדעי המחשב ומתמטיקה, ואת דרכי המקצועית התחלתי בכלל כמתכנת מחשבים.
בעבר הידע שלי בתזונה ואורח חיים בריא שאף לאפס, ונבע בעיקרו מסיסמאות שנצרבו בתודעתי מצפיה בטלוויזיה, קריאת עיתונים ושיטוט באתרי אינטרנט. אולם חשבתי שאני חי נכון, כיוון שלא הייתי בעודף משקל, הרגשתי הכללית היתה טובה, וסמכתי על כך שהעיסוק שלי בפעילות גופנית ישרוף וינקה את כל העודפים והרעלים שהכנסתי לגופי. השינוי החל לגמרי במקרה. בהיותי משקיע שעות רבות באימונים, הגעתי למצב שבו למרות הזמן הרב שביליתי בחדר כושר, הרגשתי שכבר תקופה מסוימת אני "דורך במקום", ולא מצליח לשפר את הביצועים הספורטיביים שלי. בצר לי פניתי למומחה לתזונה ופיתוח גוף, והלה בנה לי תפריט מדוקדק ותכנית אימונים מפורטת. התפריט אותו נצטוויתי לאכול אסר על אכילת פחמימות ריקות מכל סוג שהוא דוגמת קמח לבן וסוכר לבן, (דבר שהיה חדש לי), ולמעשה נתן לי את הכניסה הראשונית לעולם התזונה.

התוצאות לא אחרו לבוא, ובעקבות זאת הבנתי שהפן התזונתי חשוב לא פחות מהפן הפיזי והתחלתי להכיר בחשיבותה הרבה של תזונה נכונה ושל אורח חיים בריא. בד בבד, אשתי, שגם היא נכנסה איתי לתהליך השינוי התזונתי, החליטה שהיא רוצה להפוך לטבעונית, לכן החלטתי להיכנס לעובי הקורה וללמוד את הנושא לעומק, כדי לבנות לה תפריט מאוזן ללא בשר. עד מהרה נפרש בפני עולם שלם ומרתק. הבנתי שהרוב המוחלט של העקרונות התזונתיים לפיהם אני חי אינם נכונים, ואפילו מזיקים לבריאותי. בצוותא עם אשתי התחלתי במסע ארוך )שעדיין נמשך( בשאיפה לקיים אורח חיים נכון ובריא. נוכחתי לדעת שלא רק שאי אפשר להסתמך על ידע שטחי, אלא אפילו לא על הדעות המקובלות בקרב רופאים ותזונאים למיניהם, שהרי רוב האוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל וממחלות כרוניות שונות, וכל זאת למרות התפתחות הרפואה המערבית. בנוסף הבנתי שהתחום מוצף בעודף עצום של מידע, והרבה דברים סותרים אחד את השני, וכדי להכריע הסתירה יש לרדת לעומקם של הדברים. במקביל לשינוי שבו התחלנו אני ואשתי, גילינו יום אחד שמאיה, בתנו הבכורה סובלת מאלרגיה לחלב, כאשר ניסינו לתת לה תחליף חלב חלבי. כעבור כמה חדשים, בבואנו לחפש למאיה גן ילדים, עמדו בפנינו 2 קריטריונים עיקריים: הראשון הוא העניין הבטיחותי: כיוון שמאיה שלנו היתה אלרגית לחלב גם במגע, חיפשנו גן שיסכים לקחת על עצמו לדאוג לכך שמאיה לא תיחשף לחלב בשום צורה. בנוסף, חיפשנו גן שנהוגה בו תזונה בריאה, דומה לזו שאנו נוהגים בה בבית. לאחרחיפושים רבים מצאנו כזה גן, ובהתרגשות רבה באנו אני ואשתי עם מאיה ליום הראשון של שנת הלימודים. אולם תקוותנו נכזבו, וכבר באותו יום, מאיה פיתחה תגובה אלרגית, כנראה עקב משחק עם אחד הילדים, שאכל מאכל חלבי ולא שטף אחר כך ידיים. חדרנו הביתה בתחושה קשה, ובהבנה שמאיה לא תוכל ללכת יותר לגן הזה, ובאותו יום גמלה בנו החלטה שאם לא קיימת מסגרת שמתאימה למאיה, אנו ניצור כזאת. ואכן, בספטמבר פתחנו את "גן אורגניל'ה", גן ילדים נקי מאלרגנים (כגון חלב, ביצים, שומשום ואגוזים), וכן גן שנהוגה בו תזונה בריאה בלבד.

אשתי ניהלה את הגן במשרה מלאה, כאשר אני עדיין עובד כמתכנת, אולם משמש כשותף מלא ואף עוזר אחרי שעות העבודה כמיטב יכולתי. באותם ימים הלכה והתחזקה בי ההכרה שתחום התזונה והבריאות הוא התחום שבו אני רוצה לעסוק וחיפשתי שעת כושר לעשות שינוי קריירה. ההזדמנות נקרתה לידי, ובאוגוסט 2012 עזבתי את עולם ההייטק, וחברתי לאשתי כשותף מלא בניהול הגן, ובמקביל, עשיתי קורסים בתזונה ובריאות אצל ענת ארגמן ואצל ד"ר גיל שחר, ששניהם נחשבים לשם דבר בארץ בעולם הבריאות הטבעית. בגן הייתי אחראי על כל הפן התזונתי, בניית התפריט השבועי, פיקוח על הכנת האוכל וחומרי הגלם, וכן מתן מענה לילדים שצריכים התאמה אישית של התפריט לצרכיהם. הגן נסגר באוגוסט 2015. כיום, אני נותן ייעוצים תזונתיים אישיים, וכן מנחה סדנאות לירידה במשקל ואורח חיים בריא לאנשים שרוצים לרדת במשקל בצורה הנכונה, שמעוניינים לשפר את אורח חייהם, ולהבריא ממחלות וסימפטומים . בנוסף אני מנחה סדנאות הכנת אוכל בריא מהצומח ללא בישול (Raw Food).

מי הלקוחות שמגיעים אלי?

רוב הלקוחות שלי מגיעים אלי אחרי שעברו את התהליך שכמעט כל מי שעשה דיאטה התנסה בו. לאחר שגמלה בליבם ההחלטה להתחיל בדיאטה, הם עברו לתזונה שבעיניהם, ועל פי הידע שלהם תגרום להם לירידה במשקל. במקביל הם החלו לעסוק בפעילות גופנית ברמה כזו או אחרת. חלקם אף הבין שלא יצליח במשימה לבד, והחל את התהליך עם חבר או עם בן הזוג, או לחילופין הצטרף לאחת מקבוצות ההרזיה. הימים הראשונים היו קשים, אולם הם לא נשברו. לאחר כשבוע עד שבועיים, הם אכן ירדו מעט במשקל והדבר נתן להם מוטיבציה להמשיך למרות הקשיים. לאט לאט הם נכנסו לשגרה, והאמינו שהם בדרך הנכונה, אולם ככל שעבר הזמן, הירידה במשקל הלכה ופחתה, ובמקביל תחושת התסכול מחוסר ההצלחה הלכה וגדלה, ובהתאם רמת המוטיבציה הלכה ופחתה. במקביל, הקושי להתמיד באורח החיים הסיזיפי הלך וגבר והם החלו לוותר לעצמם ו"לעגל פינות". ככל שחלף הזמן, הם נשאבו בחזרה לאורח החיים הקודם והעלו בחזרה את כל המשקל שאותו השילו, ואף יותר. כלומר, הדיאטה שהם עשו, לא רק שלא גרמה להם לרדת במשקל, אלא גרמה להם בסופו של דבר לעלות במשקל, ולהשיג את התוצאה ההפוכה!

אז למה השיטות האלו לא עובדת?

רוב שיטות ההרזיה מתבססות על ההנחה שכדי לרדת במשקל עלינו לשרוף כמות קלוריות גדולה מזו שאכלנו. לכן, כדי לפקח על כמות הקלוריות שנכנסות לגוף, צריך לספור קלוריות. בשיטות הללו, מחשבים לכל משתתף בתכנית את כמות הקלוריות היומית שלו, ואת הכמות הזו הוא אוכל כל יום באופן קבוע. בשיטה הזאת יש מספר בעיות: הבעיה הראשונה: כמות הקלוריות שגופנו צורך ביום נגזרת על פי פרמטרים רבים, ולכן משתנה מיום ליום. ביום קר, גופנו שורף יותר אנרגיה על מנת לשמור על חום גוף תקין, ולכן נצטרך לאכול יותר. ביום שבו עשינו פעילות גופנית, גופנו יצרוך יותר קלוריות, ולכן נצטרך לספק לו יותר אנרגיה. לעומת זאת, ביום חם, שבו לא עשינו פעילות גופנית, ישנו הרבה שעות בלילה, (ואולי גם נמנמנו קצת בצהריים…) כמות הקלוריות שהגוף צורך נמוכה באופן משמעותי. ולכן, אכילה של מספר קלוריות קבוע כל יום לא עונה על צרכי הגוף.

הבעיה השנייה: ספירת קלוריות יומיומית גורמת להתעסקות אובססיבית באוכל. דמיינו את הסיטואציה הבאה: אכלתם סלט גדול וכוס אורז לארוחת צהריים, אולם אתם עדיין רעבים. יש עוד הרבה אורז בסיר ואתם משתוקקים לקחת רק עוד 5 כפות ודי. לכמה קלוריות שוות 5 כפות אורז? ומה תעשו עם החריגה ממכסת הקלוריות היומית? אולי תורידו פרוסת לחם אחת מארוחת הערב? רגע כמה קלוריות זה פרוסת לחם? יותר מ-5 כפות אורז או פחות? ואם תהיו רעבים בסוף ארוחת הערב ותרצו בכל זאת לאכול את פרוסת הלחם החסרה? ברור לכם שככה אי אפשר לחיות לאורך זמן… אז מה יקרה אם בכל זאת תרעיבו את עצמכם, ולא תיכנעו?

חלק גדול מהאנשים מגבילים את עצמם בכמויות האוכל בזמן דיאטה, גם במחיר של תחושת רעב. הלך המחשבה השולט הוא שהם בדיאטה, ואמנם כרגע הם מקפידים מאד, אולם תוך כמה ימים\שבועות\חדשים הם יוכלו לחזור לדפוסי אכילה שפויים יותר. אולם אורח חיים בריא, כשמו כן הוא – אורח חיים, כלומר מצב שנוכל להמשיך בו כל החיים מבלי להרגיש שאנו מגבילים את עצמנו ומשלמים על כך מחיר.

בפועל, לא תמיד מקבלים את התוצאות הרצויות בפרק הזמן שהוקדש לכך, ואז יש 2 אפשרויות, או להמשיך במשטר הנוקשה פרק זמן נוסף, או לוותר. גם הנחושים בינינו, שלא נשברים, וממשיכים בדיאטה החריפה, מבינים לבסוף שאורח החיים הזה אינו יכול להמשך זמן רב, ולבסוף גם הם נשברים וחוזרים לסורם ומעלים בחזרה את כל הקילוגרמים שהשילו, ואף יותר מכך.

ומדוע השיטות הללו גורמות בסוף לעלייה במשקל?

כדי להבין את העניין בצורה הפשוטה ביותר, אני אשתמש בדוגמא מהחיים. נניח שאני אדם בעל אמצעים, ומעולם לא חוויתי הרגשה של חוסר בכסף. כל מה שרציתי תמיד קניתי. מעולם לא ייחסתי לכסף חשיבות מיוחדת, ולא עלה בדעתי אף פעם להתנהג בחסכנות. אך יום אחד, קבלתי סדרה של החלטות עסקיות שגויות שגרמו לי לרדת מנכסיי. לפתע הכסף לא היה משאב בלתי מוגבל כמו קודם. בלית ברירה, הורדתי את רמת החיים, והתחלתי לשים לב לכל שקל שיצא לי מהכיס. לפני כל קנייה חשבתי פעמיים האם היא אכן חיונית. לשמחתי, כעבור כמה חדשים, התאוששתי מהמשבר הכלכלי שפקד אותי וחזרתי להיות שוב אדם אמיד. אולם, למרות ששוב היה לי הרבה כסף, ויכולתי לקנות לעצמי דברים בלי חשבון, לא חזרתי לדפוסי הצריכה הקודמים של לפני המשבר, כיוון שהבנתי שכמו שהמשבר הזה קרה לי פעם אחת הוא יכול לקרות שוב, ולכן עדיין חשבתי פעמיים על כל הוצאה, ואף יותר מכך, התחלתי לאגור כסף בצד, לעת צרה.

הנמשל בסיפור הזה הוא הגוף שלנו וכמות הקלוריות שאנו מספקים לו: כאשר אנחנו אוכלים כמה שאנחנו רוצים, לא סופרים קלוריות ולא מגבילים את הגוף שלנו, הגוף שלנו תפקד מתוך הנחה שלא יחסרו לו קלוריות, ולכן הוא לא חושב פעמיים לפני שהוא מבזבז אותם. אולם כאשר אנחנו מתחילים לספור קלוריות, גופנו מרגיש שהמצב השתנה, וכעת הוא נכנס למשטר חירום. לכן, כדי לשפר את סיכויי ההישרדות שלו, הגוף מתחיל להפחית את השימוש באנרגיה. בין היתר הוא מאט את חילוף החומרים, מוריד את חום הגוף, משחרר הורמונים שמגבירים את תחושת הרעב, מקהים את רגישות הקיבה לכמות האוכל שנכנס ומעכבים את תחושת השובע במוח ועוד פעולות שגורמות לו להוציא פחות קלוריות.

יכול להיות, שלמרות פעולות ההישרדות של הגוף, ולמרות האינטרס של הגוף לא לבזבז קלוריות, הפעולות הקיצוניות שעשינו, גרמו לנו בכל זאת לרזות, אולם כמו שראיתם בפסקה הקודמת, אי אפשר לחיות ככה לאורך זמן ולכן, ברגע שנשברנו, אזי למרות שהוספנו קלוריות לתפריט היומי, הגוף הבין שהוא צריך לדאוג להישרדות שלו, ולכן הוא לא העלה בחזרה את מהירות חילוף החומרים, וגם התחיל לאגור מחסני אנרגיה ליום צרה, וכל זה גורם לנו לעלות במשקל בחזרה במהירות ואף להגיע למשקל גבוה יותר מזה שהיינו בו בהתחלה. בנוסף, מהירות חילוף החומרים של גופנו נמוכה יותר מפעם, וקצב בזבוז האנרגיה שלו נמוך יותר.

כעת כדי להוריד במשקל אנחנו צריכים להתאמץ שבעתיים, וכל זאת רק כי הגבלנו את כמות הקלוריות היומית לתקופה מסויימת. יכול להיות שבשלב זה אתם מרגישים מתוסכלים, וההכרה שהמאמצים שעשיתם עד כה היו לשווא, ואף הזיקו לכם, אולם אל דאגה, בהמשך המדריך, אני מבטיח להסביר לכם כיצד אפשר לתקן את המצב ומה הפעולות הנכונות שצריך לעשות על מנת להשיג את התוצאות שעליהן אתם חולמים. אך לפני שנגיע לזה, אני רוצה להראות לכם כמה טעויות נוספות שגורמות לנו לקבל את התוצאות ההפוכות. לכן חשוב מאוד, בעת תהליך של ירידה במשקל לא לספור קלוריות או נקודות, ולא להרעיב את עצמנו, כיוון שבטווח הארוך, לא רק שזה לא משיג את המטרה, אלא אף גורם לתוצאות ההפוכות!

באלו עוד טעויות נפוצות אני נתקל?

טעות נפוצה בה אני נתקל היא "כל האמצעים כשרים": חלק גדול מהדיאטות אינן מבוססות אך ורק על תזונה אלא כוללות תוספים שונים, אשר מטרתם לגרום לירידה מואצת במשקל, או לדיכוי תחושת הרעב.

אנשים רבים מתפתים להשתמש בתוספים אלו, אולם למרות שבטווח הקצר הם יעילים, הרי שבטווח הארוך הם מזיקים לגופנו. בנוסף, חלק מהדיאטות כוללות מזונות שאמנם הם דלי קלוריות, אולם הם אינם מתאימים לגופנו. עליכם להבין, שכאשר אתם אוכלים את האוכל שנועד לנו כבני אדם, הגוף יודע להתמודד איתו בקלות, לנצל אותו בצורה מיטבית, ולפנות את העודפים ללא מאמץ. לעומת זאת, כאשר אתם אוכלים אוכל שלא נועד לנו, הגוף מתקשה להתמודד איתו, מתקשה להפיק ממנו חומרים מזינים, ובגלל העודפים הרבים שנוצרים, הגוף מתקשה לפנות אותם לגמרי.

רוב הרעלים שלא מפונים מהגוף מאוחסנים בשכבת השומן התת עורית, דבר שמכריח את הגוף לשמור על כמויות גדולות של שומן על מנת לדלל את הרעלים. לכן, הדבר הנכון הוא לא להסתמך על תוספים למיניהם אלא אך ורק על מזון אמיתי. על אותו משקל, התפריט שלכם חייב להיות מורכב ברובו ממאכלים פשוטים, המתאימים לאורח החיים האינטנסיבי של העולם המערבי. ל"מתכונים מיוחדים לדיאטה" שנדרש זמן רב להכינם, אין מקום בתפריט הדיאטה, כי אם תחושת הרעב לא תשבור אתכם, הרי שבילוי רוב שעות היום במטבח הוא זה שישבור אתכם…

הטעות הבאה בה אני נתקל היא הימנעות מפחמימות: כידוע, כל המזונות מורכבים משלושת אבות המזון: שומנים, חלבונים ופחמימות. באופן טבעי תרצו להגביל את כמות השומנים שאנו צורכים, וכלל האצבע אומר שכמות השומנים בתפריט תהיה כ- %10 מסך הקלוריות היומי.
עודף חלבון, ובמיוחד חלבון מהחי, גם הוא מזיק לגוף, ומכביד מאד על הכבד והכליות. למעשה צריכת כמויות מופרזות של חלבון מהחי זהו הגורם מספר אחד למחלות בעולם המערבי. לאור זאת גם כמות החלבון היומית צריכה להיות מוגבלת, ולמעשה את רוב הקלוריות אנו צורכים מפחמימות.

הימנעות מפחמימות אינה מעשה נבון, בין אם בזמן דיאטה, ובין אם לאו. כמובן שעליכם להימנע מפחמימות ריקות כגון סוכר לבן וקמח לבן. הפחמימות הן למעשה הדלק לגופינו, בדיוק כמו שהבנזין הוא הדלק למכונית.
כמו שמכונית לא תיסע ללא דלק, כך גופינו לא יתפקד ללא פחמימות. כמו בדוגמא הקודמת, כאשר אנו מונעים דלק מגופנו, הוא יכנס למצב הישרדותי, ויעשה הכל כדי לחסוך באנרגיה. בסופו של דבר, בדיוק כמו בדוגמא הקודמת, חילוף החומרים לא יחזור להיות כמו פעם, וגופנו יאגור אנרגיה ל- "יום צרה", ומזה בדיוק אנחנו רוצים להימנע!

טעות נוספת בה אני נתקל היא היחס לספורט: אתם בוודאי מכירה את אלו שעוסקים הרבה בספורט, ו"קורעים" את עצמה בחדר כושר, אולם מתקשים להשיל מעליהם את הקילוגרמים העודפים, ולעומתם, ה"מנוולים" שהספורט המועדף עליהם הוא צפייה בטלוויזיה, אבל אין עליהם אפילו גרם אחד של משקל עודף.
אינני מזלזל חלילה בחשיבות הפעילות הגופנית, אולם עליכם להבין, שההשפעה של הפעילות הגופנית היא שולית בעת ירידה במשקל. כאשר אתם עוסקים בפעילות גופנית אתם אמנם שורפים יותר קלוריות, אולם מנגד, אתם מרגישים רעבים יותר והגוף צריך לקבל בחזרה את הקלוריות שנשרפו, וכתוצאה מכך אתם אוכלים יותר.

החשיבות האמיתית של פעילות גופנית היא בשמירה על אורח חיים בריא. לכן, כחלק ממעבר לאורח חיים בריא אתם חייבים לשמור על רמת פעילות גופנית טובה. אם אתם רואים בפעילות גופנית כלי לירידה במשקל, ובוחרים בסוג הפעילות על פי כמות הקלוריות שהיא שורפת, למרות שאינכם נהנים ממנה, לא תצליחו להתמיד בה לאורך זמן. לכן, הדבר הנכון הוא לבחור סוג פעילות שממנה אתם נהנים, ובה תוכלו להתמיד לאורך זמן, ולסגל אותה כאורח חיים, על מנת לשפר את בריאותכם. גם כאן, כאשר אנחנו פעילים גופנית, הגוף מוציא יותר אנרגיה, ולכן דורש מאתנו יותר אנרגיה. לאכילה מרובה יותר כאשר אנחנו פעילים גופנית יש הצדקה. אולם, אם תבחרו סוג פעילות שאינך יכולים לעמוד בו לאורך זמן, מה שיקרה הוא שתוך זמן קצר תפסיקו את הפעילות, אולם כיוון שהתרגלתם לאכול יותר, בדרך כלל כמות הקלוריות תישאר זהה לזו שאכלתם בתקופת הפעילות הגופנית, וזה יגרום לכם לעליה במשקל! התופעה הזאת קורית הרבה פעמים אצל ספורטאי עבר, שירדו ברמת הפעילות אך לא ירדו בכמות האוכל ולכן העלו במשקל באופן משמעותי.

עד כאן הסברתי על הטעויות שמהם צריך להימנע, כעת אתן כמה עקרונות טובים שאותם כדאי לאמץ

בשלב הזה אני רוצה לעצור ולספר לכם שלכל הבעיות שהצגתי עד עכשיו יש פתרון! חשוב שתבינו: ההנחה שהכנסה של פחות קלוריות ממה שהוצאנו תגרום לירידה במשקל, אינה נכונה! השיטה הנכונה לרדת במשקל היא לתת לגוף את האוכל שהוא זקוק לו!

כאשר גופנו מקבל את האוכל שלא מתאים לו, קשה לו לעכל את האוכל, קשה לו לספוג ממנו ויטמינים ומינרלים, ובהתאמה קשה לו להיפטר מהפסולת והעודפים, ואלו מצטברים אצלנו בגוף וגורמים לנו לעלייה במשקל!
לעומת זאת, כאשר הגוף מקבל את האוכל המתאים לו, הוא יודע לעכל אותו כמו שצריך, לספוג ממנו ויטמינים ומינרלים בצורה מיטבית, ולפנות את הפסולת והעודפים בקלות!
אם לא נרעיב את גופינו, וגם ניתן לו את האוכל המתאים לו, המשקל שלנו יירד בקלות, בטבעיות וללא מאמץ, וגופנו יגיע למשקל האידיאלי שלו!

אז מה הן הבשורות הטובות?

הבשורות הטובות הן, שבשיטה הזו, לא רק שתוכלו לרדת במשקל בקלות וללא מאמץ, אלא גם תרגישו רעננים, מלאי מרץ, ובריאים יותר. בנוסף, השיטה הזו קלה ליישום יותר מהרוב המוחלט של הדיאטות בשוק, והיא אינה דורשת הרעבה או ספירת קלוריות. בשיטה הזו אוכלים את האוכל הנכון לגופנו ומסגלים הרגלי אכילה בריאים. כיוון שהשינוי מגיע במהירות, וההרגשה משתפרת פלאים, אתם לא תרצו לעולם לחזור להרגלים הישנים שלכם, ולכן בשיטה הזו התוצאות נשמרות לאורך זמן, וכל קילו שהורדתם לעולם לא יחזור אלייך כבומרנג!
השיטה הזו למעשה עובדת בשיתוף פעולה עם הגוף, ולא במלחמה נגדו ולכן היא יותר קלה ליישום, ולא מתישה. לאור כל היתרונות שמניתי כאן, אפשר להגיד בביטחון, שכל אחד יכול ליישם את השיטה הזו ולראות תוצאות מרחיקות לכת!

העיקרון הראשון: ידע = כוח = מוטיבציה

אם השתתפתם פעם בקבוצת הרזיה, או הלכתם למומחה בתחום כדי שיבנה לכם תפריט, ברוב המוחלט של המקרים, קיבלתם הנחיות מבלי לדעת מה עומד מאחורי הנחיות אלו. כאשר אחת ההנחיות קשה ליישום, ואתם מתלבטים האם לוותר עליה או לא, אין לכם את הכלים לדעת האם זוהי הנחיה שולית שאפשר לוותר עליה, או הנחיה חשובה שהיא אחת מאבני הבסיס בתכנית ההרזיה שלך, שאתם חייבים לקיים. במקרה הזה, מה שיקבע האם תוותרו על הנחיה זו, היא בדרך כלל האינטואיציה שלכם, או עצה מחבר\ה, או מאמר שקראתם פעם באינטרנט. כלל לא בטוח שתקבלו את ההחלטה הנכונה! אולם אם את יודעת מה הסיבה להנחיה זו, יש לכם את כל הכלים להחליט האם אתם מוותרים על ההנחיה, או מקיימים אותה כלשונה, ללא הנחות.
לדוגמא: נניח שקיבלתם הנחייה לא לאכול פירות בסוף הארוחה (זוהי הנחיה אמיתית, לא רק לשם הדוגמא ואני ממליץ להקפיד עליה). אתם משתדלים להקפיד עליה, למרות שאינכם יודעת את הסיבה, אולם התארחתם אצל חברים ולמנה אחרונה הוגש סלט פירות. אתם מתלבטים האם לאכול או לא. מצד אחד הסלט נראה טעים ובא לכם משהו מתוק, אולם מצד שני קיבלתם הנחיה לא לאכול פירות אחרי הארוחה. מה תעשו? כיוון שאינכם יודעים מה ההשלכות של אכילת פירות אחרי הארוחה, אין לכם מספיק כלים לקבל את ההחלטה הנכונה.
כעת אסביר לכם מה ההסבר שעומד מאחורי ההנחיה הזו: כאשר אנחנו אוכלים אוכל "כבד" כגון עוף, תפו"א אורז וכדומה, לוקח לאוכל הזה כ3-4 שעות להתעכל. לעומת זאת, פירות הם מזון קל, עשיר במים ובסוכר פשוט, ולוקח להם כחצי שעה עד שעה בלבד להתעכל. כאשר אנו אוכלים פירות אחרי הארוחה, הם "נתקעים בתור" כדי להתעכל אחרי האוכל הכבד.
דמיינו לעצמכם שנתקעתם בכביש אחרי משאית עמוסה שנוסעת לאט, והכביש הוא בעל מסלול אחד לכל כיוון כאשר קו הפרדה רצוף מפריד בין הנתיבים ואתם אינכם יכולים לעקוף. באותו אופן, הפירות יאלצו לחכות כ3-4 שעות בתור. הפירות מכילים סוכר מסוג פרוקטוז, אחת מתכונות הפרוקטוז הוא שהוא תוסס מהר, ולכן הפירות יתססו במערכת העיכול ויתסיסו איתם גם את האוכל שנמצא לפניהם.

לאחר שקראתם את ההסבר הזה, אתם מבינים, שאם תאכלו פירות אחרי הארוחה, זה יגרום לפירות ולשאר האוכל לתסוס במערכת העיכול, וזה עלול לגרום לכם לגזים, לחוסר עיכול מספק, לספיגה לקויה של ויטמינים ומינרלים, ולפסולת בגוף. האם עכשיו יש לכם את הכלים הנכונים לקבל את ההחלטה? ברצוני להדגיש שגם אם תחליטו לאכול את הסלט זה בסדר! אולם לפחות אתם מודעים להשלכות של ההחלטה.

לכן, כאשר אנחנו מבינים מה עומד מאחורי כל הנחיה שאנחנו מקבלים, קל לנו יותר לקבל את ההחלטות הנכונות, וכמו שכתבתי בכותרת – ידע הוא כלי מאד חשוב שבמקרים רבים משמש אותנו במקום מוטיבציה. כאשר אתם יודעים למה אתם עושים כל דבר, קל יותר לעשות אותו.

העיקרון השני: מציאת סביבה תומכת

מציאת סביבה תומכת היא פעולה טובה לא רק כאשר אתם רוצה לרדת במשקל, אלא בכל מטרה שאתם רוצה להציב לעצמכם. כאשר אתם מנסים לרדת במשקל אך לאנשים מסביבכם אין מודעות של אכילה נכונה, התהליך קשה שבעתיים. בדרך כלל, כאשר אנשים מתחילים בשינוי, הסביבה הקרובה להם לא מקבלת את זה יפה. הסיבה לכך היא שזה מוציא אותם מאזור הנוחות שלהם, וגורם להם בעקיפין להרגיש מאוימים. כאשר מישהו בסביבתנו הקרובה עושה שינוי, שעמוק בפנים אנו ידעים שהוא שינוי נכון, אולם דורש מחויבות ומאמץ, הדבר גורם לנו לאי נוחות, ואנו מקווים שהוא יכשל, כדי שזה לא יגרום לנו להרגיש שגם אנחנו צריכים לעשות את השינוי. מניסיון אישי, כאשר הייתי בתחילת הדרך, ועדיין הייתי מרשה לעצמי "לחטוא" מפעם לפעם באכילת מאכלים לא בריאים, במיוחד באירועים, בארוחות משפחתיות או חברתיות, הסובבים אותי תמיד קבלו את זה בשמחה, ואף הציעו לי תוספת. לכאורה, התגובה אמורה להיות הפוכה, הרי הם יודעים שאני בעיצומו של תהליך שאין ספק שהוא תהליך טוב לי ולבריאותי. הם גם יודעים שהתהליך דורש ממני מאמץ ויכולת עמידה בפיתויים. לכן, אם הם רוצים את טובתי הם אמורים לעזור לי להתגבר על הפיתויים ולשבח אותי על כוח הרצון שלי, ולא ההיפך – להציע לי מנה נוספת. אולם, הם מבינים שכישלון שלי נותן גם להם לגיטימציה להישאר עם ההרגלים הישנים שלהם.

נסיון להתמודד עם בעיה זו

יש אנשים שפשוט לא מספרים לסביבה שהם התחילו בתהליך של שינוי הרגלי אכילה, וכאשר מציעים להם מנה לא בריאה ומשמינה, הם מסרבים בטענה שהם לא אוהבים את זה, או שהם מלאים, ואין להם מקום בבטן. הבעיה בשיטה הזו שהיא משאירה אתכם לבד. לא רק שאתם בתהליך לא פשוט שדורש מאמץ, אין לכם עם מי לחלוק את התחושות שלכם. לכן, אני ממליץ לכנס את סביבתכם הקרובה, אם אלו בני המשפחה, חברים או עמיתים לעבודה, ולהסביר להם שאתם מתחילים תהליך שדורש ממכם מאמץ, ולבקש מהם באופן ישיר להירתם לעזרתכם. מניסיון, שיחה קצרה של כמה דקות שתסביר לסביבה שאתם עוברים תהליך שדורש מאמץ ואתם מבקשים את עזרתם, יכולה לשנות את כל הלך הרוח סביבכם, ולנטרל מראש את ההתנגדויות שלהם ואת השמחה לאיד. בנוסף, נסו לגייס את המשפחה לעזרתכם. כך לדוגמא הארוחות המשפחתיות יכולות להתבסס על אוכל בריא יותר, על הקינוח המשמין בסוף הארוחה אפשר לוותר, או לפחות לא להגיש אותו לשולחן, וכל אחד יאכל ממנו באופן עצמאי בזמן ובמקום אחר. כמו כן, בקשו מהקרובים לכם, לעודד אתכם ולא לרפות את ידיכם, או לשמוח לאיד כל פעם שאתם מועדים.

שיטה טובה נוספת היא לעבור את התהליך ביחד עם שותף, בין אם זה בן הזוג, קרוב משפחה או חברה. כך תוכלו לחזק אחד את השני ויהיה לכם מישהו שיש לכם איתו שפה משותפת בתהליך. כאשר שני בני הזוג מחליטים ביחד לעבור לאורח חיים בריא יותר הכל יותר קל. החל מהקניות בסופר דרך הכנת הארוחות המשותפות וכלה בהוצאה של אוכל משמין ולא בריא מהבית.

דרך נוספת לתוצאות טובות יותר היא בחירת שותף מחויבות שותף מחויבות הוא אדם שתפקידו לוודא שאתם אכן עומדים ביעדים שהצבת לעצמך. שותף המחויבות לא חייב לעבור את התהליך בעצמו, אלא להיות כעין ה"מפקח" שלכם. לדוגמא: אם החלטתם שאתם יוצאים להליכה בימים ראשון שלישי וחמישי בין השעות שש וחצי לשבע בבוקר, אתם מספרים על כך לשותף המחויבות, ואתם מסכמים שבימים אלו, הוא יתקשר אליכם בשעה שבע וחמישה, כאשר חזרתם מההליכה, כדי לשמוע איך היה. אם ביום ראשון כאשר השעון המעורר צלצל ואתם צריכה לצאת מהמיטה, ללבוש את בגדי הספורט ולצאת להליכה החלטתם לכבות את השעון ולהסתובב לצד השני, אתם יודעים שבשבע וחמישה, כאשר שותף המחויבות יתקשר אליכם, אתם תיאלצו לספר לו שוויתרתם לעצמכם ולא קמתם. עצם המחשבה על כך יש בה את הכח כדי להרים אתכם מהמיטה…

העיקרון השלישי: בדיקה מעמיקה של כל גישת תזונה שמתיימרת להיות בריאותית, לפני שאתם מאמצים אותה

בשוק קיימות אינספור שיטות לירידה במשקל, שמתבססות על עקרונות בריאותיים לכאורה. חלקן היו מאד פופולאריות בעבר, אך כיום קרנם ירדה. אנו עדים לשיטות חדשות שצצות כפטריות אחרי הגשם, אך לרובן אין בסיס אמיתי. עליכם לבחון כל שיטה באופן שקול וביקורתי לפני שאתם מאמצים אותה.

אני רוצה להתייחס בקצרה לשתי סוגי דיאטות מפורסמות. הראשונה: אכילה לפי סוג הדם. השיטה מתבססת על הגיון מסוים שצריך לבחון אותו. השאלה המרכזית שצריכה להישאל היא האם סוג דם שונה גורר בהכרח תזונה שונה? האם השוני הזה הינו רלוונטי לעניין תזונה? הרי אם מחר אני אנסה לפרסם דיאטה חדשה שדוגלת ב"אכול לפי צבע העיניים שלך" ברור שאתקל בתגובות מזלזלות, כיוון שצבע עיניים שונה הוא לא סיבה לתזונה שונה. אך האם סוג דם שונה הוא סיבה לתזונה שונה? אני ממליץ לכם לקרוא פוסט שכתבתי בבלוג שלי בנושא "האם לכולנו מתאימה אותה תזונה?"

השנייה: דיאטה טבעונית. הטבעונות תופסת תאוצה בזמן האחרון, ותומכיה טוענים שהיא הדרך הנכונה הן מבחינה מוסרית והן מבחינה בריאותית. כאשר אנחנו מתבוננים בטבע, אנו רואים שחלק מהחיות, כגון סוס, פיל, פרה וג'ירפה, הם טבעוניות. לעומתן, האריה, הנמר, הכלב והחתול הן חיות טורפות. המבנה האנטומי והביוכימי של החיות הטבעוניות שונה מהמבנה של החיות הטורפות, וכל קבוצה מותאמת באופן מיטבי לסוג האוכל שאותו היא אוכלת. במאמר מוסגר ברצוני להדגיש שהחיות הטבעוניות הן בעלי מסת שריר אדירה, אינן סובלות מעיפות או אנמיה ואינן חולות, למרות שהן אינן אוכלות בשר. כעת עלינו לבחון את המבנה האנטומי ואת התכונות הביוכימיות שלנו כבני אדם, על מנת להבין האם אנחנו חיה צמחונית, או חיה טורפת.

לסיכום: אני מעודד אתכם להשתמש בכושר השיפוט שלכם ובחוש הביקורת, כדי לבחון באופן ביקורתי ומושכל כל שיטה לפני שאתם מחליטים לאמץ אותה.

אז מה היה לנו עד עכשיו?

דיברנו על טעויות שחשוב להימנע מהן: 1. ספירת קלוריות או הרעבה. 2. שימוש בתוספים או תכשירים למיניהם. 3. הימנעות מפחמימות. 4. בחירת סוג פעילות גופנית שלא מתאימה לכם. ודיברנו על עקרונות מועילים שכדאי לאמץ:

1. ידע = כוח = מוטיבציה. 2.סביבה תומכת, מעבר התהליך עם אדם קרוב, שותף מחויבות. 3. בחינה מעמיקה וביקורתית של השיטה.

מה עושים תכל'ס? כעת אני רוצה לתת לכם כמה עקרונות תזונתיים לפעול על פיהם.

כדי לתת את כל התורה כולה, המדריך הזה לא יספיק, לכן אתן כאן כמה טיפים על קצה המזלג. בחרתי להתמקד בכללים חשובים, שאינם הכללים הנדושים שרובכם מכירים, אלא דווקא בכללים פחות מוכרים ומדוברים, שחלקם בוודאי ישברו לכם כמה מיתוסים בנוגע לתזונה נכונה. טיפ מספר אחד – התחילו את הבוקר בארוחת פירות אחד המיתוסים הלא נכונים בתזונה הוא שיש להגביל את כמות הפירות ל3 ביום. מיתוס זה אינו נכון כלל. הפירות הם המזון האידיאלי לגופינו, קל יותר לעכל אותם מכל מזון אחר, והם יוצאים מן הקיבה במהירות הרבה יותר מכל דבר אחר שנאכל. כמה בננות יעזבו את הקיבה תוך 40-30 דקות לאחר האכילה. בשר יכול לשבת בקיבה לכל אורך היום. את כל האנרגיה המושקעת בעיכול הבשר ניתן להפנות למטרות טובות יותר כמו תפקוד מוחי.

בזמן השינה, הגוף עסוק בחיזוק מערכת החיסון ובניקוי רעלים. ניקוי הרעלים יכול להתבצע במלוא האפקטיביות כיוון שבזמן השינה איננו אוכלים ולכן איננו מכניסים רעלים לגופינו. אכילת פירות בבוקר תגרום לגוף להמשיך את תהליך ניקוי הרעלים גם לתוך היום. לעומת זאת אכילה של מזון מעובד, או שתיית קפה, תקטע את התהליך בברוטליות.

המיתוס שפירות מלאים בסוכר ולכן משמינים הוא אינו נכון. לצערי היריעה כאן קצרה מכדי להסביר מדוע. באכילת פירות יש שני כללים חשובים:

א) לאכול אותם כארוחה בפני עצמה או בשילוב ירקות. כמו שהסברתי קודם, הפירות מתעכלים מהר מאד ולכן אם נאכל אותם בצירוף מאכלים שדורשים עיכול ממושך, הם יתססו במערכת העיכול ויתסיסו את שאר האוכל (בדומה לדימוי של מכונית שנתקעת מאחורי משאית שנתתי קודם).

ב) לאכול רק פירות בשלים. האינטרס של הצמח הוא שנאכל את הפירות שלו ונפזר את הגרעינים של הפרי, שהם למעשה הזרעים של הצמח, ועל ידי כך הוא יתרבה. אולם כאשר הפרי לא בשל, מן הסתם גם הזרעים אינם מוכנים לפעולה. לכן, הצמח אינו רוצה שנאכל את הפירות כאשר אינם בשלים. כדי למנוע זאת מאתנו, הפירות מכילים חומצות שרעילות לנו כל עוד הם אינם בשלים, וגם צבעם בדרך כלל פחות אטרקטיבי.

בזמן ההבשלה, הצמח מפריש אנזימים שמנטרלים את החומצות, והפרי הופך ראוי למאכל. רוב תופעות הלוואי שאנשים מיחסים לאכילת פירות (כגון – הרבה בננות גורמות לעצירות) קורות עקב אכילת פירות לא בשלים.

טיפ מספר שתיים – הוסיפו אוכל חי לכל ארוחה אוכל חי הוא אוכל שלא עבר חימום כלשהו, כגון בישול אפיה טיגון וכדומה. בסעיף הקודם המלצתי לכם לפתוח את היום באכילת פירות. ארוחת פירות מבוססת על אוכל חי בלבד. בהמשך היום, גם אם אתם אוכלים ארוחה עם מאכלים מבושלים כגון בשר, מרק, אורז, לחם וכדומה, כדאי להקפיד לשלב גם אוכל חי בארוחה כגון ירקות חתוכים או סלט כלשהוא. שילוב אוכל חי בארוחה טוב לשני דברים: הראשון, הוא עוזר לנו בעיכול הארוחה, מוסיף סיבים תזונתיים ומים ומגדיל את נפח האוכל בלי להוסיף הרבה קלוריות, והשני, הוא מונע מאתנו אכילת יתר.

אוכל מבושל הוא בעל ערכים תזונתיים נמוכים יותר וכמו כן הוא קל יותר ללעיסה ובליעה, ולכן אפשר להיגרר ולאכול ממנו כמויות גדולות, בניגוד לאוכל חי. האם קרה לכם פעם שתכננתם לאכול 2 פרוסות לחם בארוחה, אולם בסופו של דבר אכלתם 5 או 6 פרוסות? רוב הסיכויים שהתשובה היא חיובית. מצד שני, האם קרה לכם פעם שתכננתם לאכול קערת סלט, אולם בסופו של דבר אכלתם 4 קערות? כנראה שלא. לכן הוספת אוכל חי לכל ארוחה הוא אחד המפתחות העיקריים לירידה במשקל ושמירה על משקל תקין.

טיפ מספר שלוש – הימנעו מאכילת שמנים המופקים מזרעים במשפחת השמנים המופקים מזרעים אפשר למנות את שמני הסויה, חמניות, שומשום, תירס, חריע, אורז, בטנים, זרעי ענבים וגם קנולה. כל שמני הזרעים מכילים כמות גבוהה של אומגה 6 ביחס לאומגה 3 ולכן מעלים את רמת הדלקתיות בגוף. בנוסף, חומצות השומן בהם מאד לא יציבות ונוטות להתחמצן בקלות. שמנים מזרעים לא מופקים בכבישה קרה, אלא בזיכוך וזיקוק, וממילא מתחמצנים כבר בתהליך ההפקה שלהם. העדיפו להשתמש בשמנים מפירות, כגון זית, קוקוס ואבוקדו, על פני שמנים מזרעים.
כאשר אתם קונים מוצר בסופר וברשימת הרכיבים מופיע "שמן מן הצומח" בדרך כלל זהו שמן סויה. היו בטוחים שאם זה היה שמן זית או שמן קוקוס, היצרן היה דואג לרשום זאת במפורש. אם על התווית מופיע "שומן צמחי מוקשה" או "שומן צמחי מוקשה חלקית" שמרו ממנו מרחק, אלו מילים נרדפות לשומן טראנס.
על פי אותו עיקרון, אל תרבו באכילת טחינה. טחינה נתפסת כיום כמאכל בריאות. הטחינה מופקת משומשום, נכון שהיא עדיפה בהרבה על פני שמן השומשום, כיוון שהיא מגיעה עם כל הסיבים של השומשום וכמו כן היא עשירה בסידן, אולם היא עדיין מכילה כמות רבה של אומגה 6. בנוסף החלבון בטחינה קשה לעיכול, ועלול לגרום לאלרגיה בקרב חלק מהאוכלוסייה. המלצתי היא להגביל את צריכת הטחינה ללא יותר מפעם פעמיים בשבוע, וגם אז, להשתדל לצרוך רק טחינה משומשום מלא, ואם אפשר גם מונבט, שנעשתה בכבישה קרה. גם כאן, אם לא מצוין על האריזה בפירוש שתהליך ההפקה נעשה בכבישה קרה, כנראה שזה לא קרה…

אל תאכלו לחם מחיטה מלאה

לחם מחיטה מלאה נתפס בעיני הציבור כמאכל בריאות. התשובה לשאלה האם מאכל מסוים הוא בריא, היא לא תמיד מוחלטת, אלא יחסית. האם לחם מחיטה מלאה הוא בריא? ביחס ללחם לבן, כנראה שכן, אולם ביחס ללחם מקמח כוסמין או שיפון, כנראה שפחות. והאם לחם מקמח כוסמין הוא בריא? בואו נעצור כאן, אני מניח שהבהרתי את הנקודה… החיטה עשירה מאד בגלוטן, ביחס לכוסמין ולשיפון. חלק גדול מהאוכלוסייה אלרגי לגלוטן ברמות שונות, החל מחולי הצליאק ועד כאלו שהגלוטן גורם להם להאטה בחילוף החומרים.

אני ממליץ להימנע לחלוטין מחיטה ומוצריה, גם מחיטה מלאה, ולהעדיף מוצרים מכוסמין או שיפון. ככלל, אני ממליץ להמעיט באכילת לחם ומוצרים דומים שמכילים גלוטן, ככל שניתן.

כעת, בואו נתמקד בשתי דוגמאות של לקוחות: המקרה של א'. א' היא בחורה בת 33 שבאה אלי עם עודף משקל ועם בעיות של פצעונים וגירוד בעור. א' הגיעה אלי אחרי שנים של שימוש במשחות וכדורים שקיבלה מרופאי עור שונים, וכן אחרי שירדה ועלתה במשקל כ50 קילו במצטבר בשנתיים האחרונות. א' היתה במצב גופני ונפשי ירוד. היא היתה אובדת עצות כיוון שמאמציה לא נשאו פרי. התאמתי לא' תפריט על פי צרכיה ויכולותיה והוריתי לה להפסיק למרוח את המשחות ולהפסיק להשתמש בכדורים שנתן לה הרופא. כבר בשבוע הראשון א' החלה לרדת בהדרגה במשקל ובנוסף חל שיפור מסוים במצב עורה. לאחר כחודשיים, הפצעונים והגרד נעלמו כמעט כליל. כיום א' שומרת כבר כשנה על משקל גוף תקין, לאחר שירדה 18 קילו בתהליך, ומרגישה אנרגטית ונמרצת מאי פעם, ללא כל זכר לבעיות העוריות.

המקרה של מ'

מ' היא אישה בשנות הארבעים המאוחרות לחייה. עד לפני כשלש שנים מ' לא סבלה מעולם מבעיות משקל, אולם במהלך שלש השנים האחרונות חלה עליה קלה במשקלה. מ' היא אישה בריאה, עוסקת בפעילות גופנית ומגדירה את עצמה כאישה ששומרת על עקרונות הבריאות. מ' הגיעה אלי כיוון שהרגישה שלמרות הקפדתה על ניהול אורח חיים בריא ועל עיסוק בפעילות גופנית, היא איננה מצליחה להשיל את חמשת הקילוגרמים העודפים שצברה בשנים האחרונות. לפני שמ' הגיעה אלי לפגישת הייעוץ הראשונה, נתתי לה למלא שאלון על הרגלי האכילה שלה וכמו כן, ביקשתי ממנה לנהל יומן אכילה במשך 3 ימים. לאור הנתונים הללו, בניתי למ' תפריט, וכן נתתי לה המלצות לאורח חיים בריא שאינן קשורות באופן ישיר לתזונה. תוך חודשיים וחצי, מ' השילה 7 קילוגרמים ממשקלה, וכיום, לאחר שישה חודשים, מ' שומרת על משקל יציב, מרגישה נהדר, ומקבלת מחמאות מכל הסובבים אותה על השינוי שעשתה.

אז מה עושים עכשיו?

אם קראתם עד לכאן, כנראה שזה לא במקרה. כנראה שאתם מתחברים למסר שלי. עם הכלים שקיבלתם במדריך זה, אתם יכולים כבר היום לצאת לדרך חדשה, לשנות הרגלים שמרחיקים אתכם מהמטרות שלכם, ולהטמיע הרגלים חדשים שמקדמים אתכם בכיוון הנכון!

אנו חיים בעידן שבו רוב האנשים מחפשים תוצאות כאן ועכשיו, מבלי להיות מוכנים לעבור תהליך ולהשקיע בזה זמן ומאמץ. אם אתם מסוג האנשים האלה כנראה שכאן נפרדות דרכינו. אני מאחל לכם הצלחה בהמשך, אך כנראה שאני לא יכול לעזור לכם. אבל, אם אתם שייכת לסוג אחר של אנשים, ואתם מאמינים שכדי להשיג תוצאות צריך להשקיע משאבים, אני מאמין שיש לנו דרך ארוכה לעשות ביחד! אז מה הצעדים הבאים שלכם בדרך להצלחה? 1. אם אתם אכן שייכים לסוג השני של האנשים, אתם מבינים שאין תרופות פלא או קיצורי דרך, ושאתם יכולים להצליח רק אם תהיו מחויבים לתהליך. אני אשמח לתת לכם שיחת ייעוץ קצרה ללא תשלום, כדי שתוכלו לקבל הכוונה להתחלת הדרך.

2. כתבו לי תגובה על הדברים שקראתם כאן, כיצד הם השפיעו עליכם, ומה הצעד הבא שאתם מתכננים לעשות. אני מבטיח להתייחס לכל תגובה.

3. מוזמנים להירשם לאתר שלי – המתינו לאימיילים ממני בימים הקרובים. אני אשלח לכם עוד טיפים ומסרים בעלי ערך רב. 4. היכנסו לאתר שלי, יש בו מאמרים בעלי ערך, טיפים ועוד. 5. בקרו בדף הפייסבוק שלי, יש בו תוכן מעניין שיעזור לכם בתהליך. 6. אני מקווה ומאמין שהמדריך הזה הוא בעל ערך בשבילכם, ושמצאתם בו תועלת.

שינוי אורח חיים הוא לא דבר פשוט. מעל %90 מהאנשים שמנסים לעשות זאת לבד נכשלים. לכן, האפשרות הנכונה ביותר מבחינתכם היא להיעזר באיש מקצוע. אני אשמח להיפגש אתכם ולעזור לכם להשיג את המטרות שתציבו לעצמכם. אז איך זה עובד? ראשית, לפני שאני נפגש עם מטופל, אני מבקש ממנו למלא שאלון. עלי לדעת מה מצבו הבריאותי, האם הוא סובל ממגבלות כלשהן, אילו תרופות או תוספים הוא נוטל, או אולי אלרגי למאכלים מסוימים. בנוסף עלי להבין מה רמת המחויבות שלו לתהליך, וכמה רחוק הוא מוכן ללכת עם השינוי. כמו כן, אני מבקש מכל מטופל למלא יומן אכילה במשך יומיים או שלושה, בו הוא מתעד מה אכל כל יום, ובאיזו שעה אכל כל דבר, מתי התעורר בבוקר ומתי הלך לישון. ביומן מתועדת גם כל שתיה של משקה שאינו מים.

בזמן הפגישה, אני בונה למטופל תפריט שמסתמך על השאלון שמילא ועל יומן האכילה, בנוסף אני מסביר למטופל את העקרונות התזונתיים שעל פיהם נהגתי. ביחד אנו בונים תכנית עבודה ומציבים מטרות ריאליות שהמטופל יכול לעמוד בהן. במקרה הצורך אנו קובעים עוד פגישה או שניים למעקב ושיפורים קטנים, או פגישות תמיכה.

לקביעת פגישה, צלצלו אליי או שלחו מייל

לסיכום: השתדלתי לתת לכם במדריך את מירב הכלים שיכולתי. אני מקווה ומאמין שמצאתם את המדריך הזה בעל ערך בשבילכם, ושתוכלו בעזרתו לצאת לדרך חדשה. מאחל לכם בהצלחה ומחכה לשמוע מכם.

לירון לסר.

©כל הזכויות שמורות ללירון לסר. www.lironlasser.co.il אתר liron@lironlasser.co.il , 050-8551143

 

Leave a Comment

^ TOP