מה קורה כשנפגשים עם אהוב נעורייך אחרי 30 שנה? "אהבה וכאב" – בקורת הצגה

"אהבה וכאב" – מבית היוצר של התיאטרון העברי
דרמה ישראלית בהשראת רב המכר 'כאב' מאת צרויה שלו

אהבה וכאב - התיאטרון העברי

אהבה וכאב – התיאטרון העברי

מאת: חגית רימון hrimon@gmail.com

מה קורה כשפוגשים את אהבת נעורייך אחרי 30 שנה?? "אהבה וכאב" – בקורת הצגה

גיבורת ההצגה היא איריס, מנהלת בית ספר מצליחה מירושלים, ששוב מתעורר אצלה כאב חזק שאינו מרפה. אחרי שמיקי, בן זוגה, משכנע אותה לגשת לרופא המתמחה בכאב, היא מגלה להפתעתה שמנהל המרפאה הוא לא אחר מאשר איתן, אהוב נעוריה שנטש אותה בצעירותה לפני חתונתם. המפגש בין איריס ואהבת נעוריה מסעיר ומטלטל אותה, מערער את יחסיה עם בעלה עד שהיא נאלצת לבחור.

המחזה מבוסס על ספרה של צרויה שלו – כאב.

שחקנים: פנינה ברט, נבו קמחי, מירי אלוני, גדי צדקה, נטע בר רפאל, יורם יוספסברג, דורון גוברמן.

ההצגה "אהבה וכאב" מדברת על הרבה כאב, והמון אהבה. זה לצד זו. כאב ואהבה. אהבה מכאיבה. אהבה שנחתכת באבחת חרב. ואהבה שנמשכת שלושים שנה. כאב בלתי נגמר לצד אהבה וכמיהה לבלתי מושג.

כל צופה בהצגה, שהרגיש אי פעם אהבה, יכול להזדהות עם אחת הדמויות או עם מה שהיא עוברת.

אתחיל מהסוף, כי מי שמתכוון ללכת להצגה – עדיף שלא יקרא כעת את המשך מילותייך, כי עדיף ללכת להצגות (וגם לדייטים) בלי שום ציפייה מראש ובלי לדעת יותר מדי את העלילה.

אז הסוף הוא שזו הצגה מרגשה, נוגעת, אחת ההצגות הטובות שצפיתי בהן.

יש בהצגה המון הפתעות טובות – ראשית, עד לפני כמה ימים, מעולם לא שמעתי על "התיאטרון העברי". כן, מסתבר שיש תיאטרון כזה, והוא לא נופל באיכותו מבית לסין, הבימה והקאמרי, לפחות לפי ההצגה הזו שצפיתי בה בבית ציוני אמריקה בתל אביב.

מי שמבקש ללכת להצגה, שיפסיק לקרוא כעת וילך אליה כמו דף חלק. מקסימום אחרי שתחזרו מההצגה תמשיכו לקרוא את הכתבה הזו…

הפתעה שנייה – צוות השחקנים משחק נפלא! למרות שרוב שמות השחקנים לא היו מוכרים לי, שמחתי לגלות שהם מוכשרים. התחושה שהייתה לי, משורה שתיים באמצע, המקום הכי טוב באולם לדעתי, היא שאני מביטה באפיזודות אמיתיות המתרחשות במציאות. המשחק היה אותנטי, כאילו אני מציצה בדלת של השכנים.

ההפתעה השלישית – השחקנית הראשית פנינה ברט צדקה, שהינה גם המנהלת האמנותית של התיאטרון העברי וגם המקימה שלו, ביחד עם בן זוגה. פנינה ברט צדקה מחזיקה את ההצגה על כתפיה, ועושה זאת במקצועיות רבה. איך לא נתקלתי בה בעבר? מגיע לה להיות כוכבת תיאטרון.

המשחק שלה מרגש. בלי דרמות מיותרות. בלי צעקות והרמת קול. בלי מניירות ובלי תיאטרליות. גם כשהיא מתעלפת, היא עושה זאת בתנועה קטנה ועדינה, וגם כשהיא מרגישה סערה רגשית, היא עושה את זה "בקטן" אבל בעצם בגדול. בסצנות המרגשות ראיתי מהשורה השנייה את עיניה נוצצות, לעיתים מהתרגשות, לעיתים עמדו בהן דמעות.

נבו קמחי משחק נפלא את מיקי, הבעל האוהב, שמחכה עשרים שנה שאשתו תחזיר לו אהבה ותעריך את אהבתו. המשחק שלו עדין ורגיש. ללא דרמות וצעקות ניתן להרגיש את הכאב שלו ואת הכמיהה לחום ואהבה.

מיקי, המתייסר ומתלבט במשך שנים האם להתגרש מאיריס, מתפרש בעיני הצופים כחלש. למה אתה לא עוזב אותה? בטח רבים בקהל שואלים אותו בשקט.

שמתי לב למגמה חדשה בשנים האחרונות בסרטים ובתיאטרון – אם בעבר הגבר היה החזק, זה ש"כובש" את האישה וכל מה שהאישה רוצה זה שהוא יאהב אותה ויתחתן עימה, הרי שכעת יש יותר ויותר דמויות של גבר רגיש, חלש יותר, פגיע.

מיקי, הבעל בהצגה, הוא לא רק גבר חלש אלא קצת "גבר סמרטוט", כי הוא אוהב ונמשך לאישה שאינה אוהבת אותו כבר שנים רבות. אישה שנרתעת מהמגע שלו, שלא מוכנה לישון איתו ביחד, ואפילו מתנגדת לחבק אותו.

הרופא האשכנזי מול הבעל העירקי שמסתיר את זהותו המזרחית

אמנם הנושא של מזרחים ואשכנזים זה כבר פאסה, אבל ישנה התייחסות עדינה אליו בהצגה. הרופא, ד"ר רוזנפלד, מייצג את האשכנזיות – רופא הוא כמובן סמל להצלחה בארצנו, וד"ר רוזנפלד הוא מנהל מחלקה. הוא נטש את איריס זמן מועט לפני חתונתם, ללא כל הסבר, והותירה שבורה ופגועה. הוא לא טרח לבדוק במהלך השנים מה שלומה והאם התגברה על הפרידה ממנו.

אנשים שנפרדים מאחרים בפתאומיות משולים בעיניי לאנשים בריונים ואלימים. הם נעלמים, לא מותירים עקבות, לא מספקים תשובות ומסרבים לשום דיאלוג. הם מלאים בעצמם והם אגואיסטים. לא מעניין אותם שהצד השני נפגע מהפרידה שביצעו ביום אחד, וכך נותר הצד השני ללא סגירת מעגל, שנחוצה כל כך עם סיום קשרים רומנטיים ואחרים.

לעומת ד"ר רוזנפלד, הרופא האשכנזי המצליח, שבחייו הרומנטיים נכשל בגדול, ניצב מיקי מועלם, בעלה של איריס, שעיברת את שם משפחתו לעילם.

מיקי פגש את איריס כשהייתה מרוסקת מנטישתו של איתן, ואסף אותה אל חיקו החם. שורשיו בעיראק, ובעברו אהב להאזין לפאריד אל עטרש ואחרים. אבל במהלך השנים הוא משנה את שם משפחתו לעילם ומפסיק להאזין למוסיקה מזרחית. למרות שהוא אדם חם במהותו וכמה לחיבוק, הוא מסכים לחיות עם איריס, שלמעשה קצת נגעלת ממנו ודוחה אותו.

לקראת סיום ההצגה, כשהוא מבין שהוא עומד לאבד את איריס, הוא חוזר לשורשיו ובעצם לעצמו ומעיז להשמיע לאיריס את פאריד אל אטרש, אך היא מביטה בו בהתנשאות ומביעה שאט נפש מהמוסיקה.

המוסיקה בהצגה נפלאה – פסקול השירים של לאונרד כהן. שיא הרומנטיות והאהבה.

עיבוד כתיבה ובימוי : גדי צדקה / עיצוב תפאורה: סשה ליסאנסקי / עיצוב תלבושות: גלינה אילן / עיצוב תאורה: זיו וולושין / עריכה מוזיקלית: רן בגנו

השחקנים מצויינים – גדי צדקה מרשים בהופעתו, והוא נראה ומשחק בול כמו רופא כובש לבבות. הופתעתי לגלות שצדקה , שלא הכרתיו לפני כן, גם כתב וביים את ההצגה. שאפו! מחכה להצגות נוספות שלך.

עוד הופתעתי לגלות שגם בחיים עצמם יש קשר רומנטי בין צדקה לבין כוכבת ההצגה, והם נשואים זה לזו. גם יתר השחקנים טובים.

לסיום – מירי אלוני!! היא משחקת את האמא חולת האלצהיימר של איריס. זוהי הופעתה הראשונה על הבמה, ותקשיבו – היא פשוט נהדרת! מצחיקה ומרגשת. כאילו היא כוכבת תיאטרון ותיקה. הקהל מאוד פירגן לאלוני.

מירי יקרה, ממליצה לך להמשיך לשחק. זה מתאים לך כמו כפפה ליד.

האם כדאי ללכת להצגה?… אם אהבתם פעם, אם ננטשתם פעם, אם אתם כמהים לאהוב מהעבר, או אם סתם בא לכם להתרגש – אני ממליצה לכם לצפות בהצגה. אבל כאמור – תאמצו את משנתי – ללכת להצגות ולדייטים בלי ציפיות. מקסימום תהנו.

אתר האינטרנט של התיאטרון העברי

http://www.teatron.org.il/

 

 

 

 

 

Leave a Comment

^ TOP