סיפור אהבה – שתי נשים – פרק 4 – את ואני

מאת: חגית רימון,   13/12/2014 

הפרקים הראשונים בתחתית הסיפור

 womannice

"מיכלי, אני משתגעת. אני לא יכולה יותר". סיגל אומרת לי בטלפון כמעט בבכי.

"מה קרה?"

"אתמול איציק חזר הביתה באחת וחצי בלילה. כשהתקשרתי אליו הוא לא ענה. השתגעתי מדאגה. אבל אז הוא סימס לי שהוא יחזור מאוחר. וזהו. לא הצלחתי להירדם. חיכיתי לו ערה. צפיתי בסדרות משעממות בטלויזיה ודמיינתי אותו נוגע באישה אחרת. לא יכולתי. חשבתי שאני כבר לא אוהבת אותו, אבל הקנאה הרסה אותי. הוא לא יכול לחכות? כל כך מהר הוא מתחיל לחגוג? ואז נשמע המפתח בדלת והוא נכנס בשקט. כמו גנב. הוא שתה כוס מים ונכנס למקלחת. היה לי ברור מה הוא עשה. עשיתי את עצמי ישנה. הוא נכנס למיטה, הרגשתי שהוא מביט בי, השארתי את עיניי עצומות והסתובבתי לצד השני, כשגבי אליו. אחרי חמש דקות נרדם. כאילו כלום! בבוקר הוא התעורר לפניי, הכין סדנוויצ'ים לילדים ולא החליף עמי מילה. גם אני שתקתי. את לא מתארת לעצמך כמה נוראה השתיקה הזו. והגועל הזה שבעלך, כן, הוא עדיין בעלי, משתרלל עם מישהי אחרת."

"אני לגמרי מבינה אותך." עניתי. קרה לי פעם. ששתקתי באותו הבית עם מישהי שאהבתי. זה היה בסוף הקשר, עדיין גרנו ביחד, היא חיכתה שהדירה שלה תתפנה כדי לחזור לשם בחזרה. עברתי חודשיים של סיוט מתמשך, כשכמעט כל לילה היא יצאה וחזרה מאוחר. ימים של שתיקה מעיקה, של מילים שנתקעו בתוך הבטן ואהבה שנגדעה. זה היה נורא! המעבר הזה מאהבה לזרוּת כל כך קשה. אבל אין ברירה. השלמתי עם זה ועברתי הלאה. ואחרי כמה שבועות הכרתי בת זוג חדשה. רגע, סליחה שאני מספרת עליי כשאת רוצה לדבר על עצמך."

"זה בסדר." אמרה סיגל. "דווקא מנחם אותי לשמוע שלא רק אני עוברת את החרא הזה. אבל אני לא מחשב. אני לא יכולה עם השתיקה הזו. פעם היינו החברים הכי טובים. אבל בעצם, על מי אני עובדת? כבר כמה שנים שאנחנו סוג של שותפים בדירה, חיים ביחד כדי להתמודד עם ההוצאות ומגדלים את הילדים כאילו זו חברה בע"מ. שיילך להזדיין הוא וה'לא יודעת מה שלו'. אני לא הולכת לשתוק לו על זה. אם הוא לא מכבד אותי ולא אכפת לו לפגוע בי, אני לא אחוס עליו. על איזה עורך דין רצית להמליץ לי?"

אני נותנת לסיגל את הפרטים של עורך דין טוב, שממליץ ללקוחות שלו קודם כל לנסות את הדרך של גירושין דרך גישור. אני לא אוהבת את עורכי הדין שעושים מגירושין מלחמת עולם, ובמקום להשכין שלום בין המתגרשים הם מתסיסים למלחמה קשה, שבה הם היחידים היוצאים מורווחים.

"אני מיד מתקשרת אליו כדי להתייעץ. מצידי, שאיציק יעוף מהבית. אני לא יכולה לחיות ככה איתו." היא שותקת כמה שניות וממשיכה. "את צודקת מיכלי לגבי מה שדיברנו עליו. מה את צריכה אישה כמוני, שנמצאת עכשיו בבלגן? ובעצם, אני סתם מקשקשת. האמת היא שאני מתגעגעת אלייך. לא נעים לי להודות, אבל אני מדמיינת את הנשיקות שלנו שוב ושוב, כמו סרט שאני צופה בו, וזה הדבר היחיד שמרגיע אותי."

"סיגלי", אני אומרת ברוך, "נראה לי שעדיף שנשמור על החברוּת שלנו. אל דאגה, אם את רוצה אישה, אני אעזור לך למצוא."

"נו באמת", היא עונה במהירות. "רציתי אותך", היא אומרת בלחש, כמעט בבכי. "אבל נכון. את צודקת. זה לא לעניין. וכן, אני רוצה שנישאר חברות. לתמיד. גם בגיל תשעים."
"בטח. גם בגיל מאה." אני מחייכת. וסיגל סוף סוף צוחקת.

~~~~~

פרק 1 – סיפור אהבה – שתי נשים

פרק 2 – סיפור אהבה – שתי נשים

פרק 3 – סיפור אהבה – שתי נשים

 

Leave a Comment

^ TOP