מאבל כץ: "הו'אופונופונו מאפשר תוצאות בכל שטחי החיים: במערכות יחסים, כסף, קריירה…" סמינר הו'אופונופונו מדהים במרץ! / אתר אישה

סמינר בשיטת ההופונופונו עם מאבל כץ

לפני מספר שנים השתתפתי לראשונה בסמינר בשיטת הו'אופונופונו, שהעבירה מאבל כץ, שהגיעה לארץ במיוחד. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נחשפתי לשיטה ההוואית העתיקה הזו. התרשמתי מאוד מפשטותה, ומאבל כץ העבירה את החומר בצורה מעניינת, קלילה ולעיתים מצחיקה. מאז השתתפתי בסמינרים נוספים אצלה, קראתי גם את סיפרה "הדרך הקלה ביותר" ולאט לאט הטמעתי את השיטה בחיי היום יום שלי. הכלים שנותנת מאבל הינם קלים ופשוטים, ואני מרגישה שיש תוצאות. אמנם לא נעשיתי מליארדרית וגם לא ביקשתי להיות כזו, אך בהחלט השימוש בכלים הפשוטים נותן יותר רוגע בחיים ונפתחות אפשרויות חדשות וטובות.

איך מאבל כץ שומרת על האנרגיה והמרץ? באילו תחומים השיטה עוזרת? מהו החלום שלה? על כל אלה ועוד בראיון עימה.

מאת: חגית רימון hrimon@gmail.co.il

את נוסעת מסביב לעולם ומעבירה סמינרים, ותמיד נראית קורנת ומחייכת. איך את שומרת על האנרגיה והמרץ שלך?

אני חושבת שהפנימיות שלנו משתקפת החוצה. אנו הנשים פעמים רבות עושות טיפולים קוסמטיים כאלה ואחרים כדי להיראות טוב יותר, ולאחריהם אנחנו חושבות שאנחנו נראות טוב יותר, אך אנחנו לא. כי החיצוניות מקרינה בסופו של דבר את מה שבפנים. לכן טוב יותר להתחיל לעבוד על החלקים הפנימיים שלנו, להיות מאושרת, שמחה ולעסוק במה שאוהבים, וזה ייראה בסופו של דבר גם בחוץ, יקרון באופן טבעי מאיתנו. וזה ייתן לנו גם את האנרגיה להמשיך.

הרבה פעמים אנו נוטים לעסוק, לפעול ולעשות את הדברים שאינם עובדים עבורנו, דווקא את אלה ששואבים מאיתנו אנרגיה: לשפוט, לבקר, להאשים, לשלוט, לעשות מניפולציות, לתת את הכוח שלנו לאחר, לפתח תלות באחרים שיעשו אותנו מאושרים. כל הפעולות הללו שואבות אנרגיה ומדלדלות את כוחנו.

לכן למצוא את המרכז של עצמך, זו התשובה לתחושה טובה שבסופו של דבר קורנת ממך. זה מה שהו'אופונופונו עשה עבורי. באמצעותו למדתי לבטוח בעצמי יותר, להאמין בעצמי, להתחבר למהות שלי, לאני העליון, לאלוהים, אם תרצי לקרוא לזה כך. אותו חלק בתוכי שבאמת יודע. ואז את מתחברת לטוהר ולתום הילדות שבתוכך. הופכת שוב לילדה. ומחייכת אל העולם. ככה ילדים, תמיד צוחקים. זה מה שכולנו צריכים לעשות.

מנסיונך, באילו תחומים הו'אופונופונו מביא לשינוי ?

הו'אופונופונו יכול להביא לתוצאות בכל תחום. קיבלתי מייל מאישה שאיבדה את אביה, והיא כתבה: מאבל, עשיתי מה שאמרת לי, אבי נפטר, אבל הוא היה מאושר. הוא אמר לנו שהוא הולך בשלווה, בשמחה.

בסמינר במדריד מישהי סיפרה שהיא התכוונה להתאבד. ולאחר שמצאה את הו'אופונופונו היא לא עשתה זאת.  לאחר שהיא שיתפה את הקהל ואותי ברגשות שחוותה, שאלתי את הקהל: "כמה מכם הרגשתם כך בנקודה כלשהי בחייכם?" את לא תאמיני כמה ידיים הורמו. ביקשתי ממנה להתבונן סביב. כי הרבה פעמים אנחנו חשים בודדים וסבורים שאנחנו היחידים שעוברים תקופות קשות, ורק לנו יש בעיות. אז הו'אופונופונו יכול למנוע התאבדות, וגם לעזור לילדים להיות יותר מאושרים.

אני רואה תוצאות מדהימות גם על ילדים שמתחברים להו'אופונופונו בקלות ובטבעיות. ילדים רבים בכל גיל מגיעים לסמינרים. אנחנו גורמים לילדים להיות מאושרים. ראיתי תוצאות מדהימות גם בעבודה עם ילדים אוטיסטים. אני כותבת עכשיו ספר עם ילדה אוטיסטית מארגנטינה. והיא זו שמעודדת אותי ואומרת לי: "מאבל מה שאת עושה זה חשוב מאוד, מאז שנפגשנו שינית את חיי. אני שמחה יותר עכשיו".

הו'אופונופונו ככלי לניקוי ולמחיקה מאפשר תוצאות בכל שטחי החיים: בחיינו האישיים, במערכות יחסים השונות שלנו, וכן על תודעת שפע, כסף, על קריירה, עבודה ונושאים משפטיים. אבל לפעמים זה לא עובד כפי שאנחנו מצפים. ואז אנחנו חושבים שזה לא עובד. אבל דעי לך, שזה תמיד עובד. לפעמים התהליך עובד על דברים אחרים. ואז דברים שהיו אמורים להופיע ולהתגשם בחיינו נמחקים עבורנו וכלל לא היינו מודעים להם, ואפילו שהיו יותר דחופים או קשים, אך אנו לא נדע על כך שהם נמחקו עבורנו. לעולם לא נדע מה הדברים שנמנעו מאיתנו בתהליך הו'אופונופונו. לעולם לא נדע כמה חיים הצלנו, רק כי אמרנו "תודה" או אמרנו: "אני אוהב אותך", או השתמשנו באחד מכלי ההו'אופונופונוו שעומדים לרשותנו. אנחנו יכולים להציל חיים, אפילו בלי לדעת זאת, פשוט כי היינו בהשראה לומר "תודה" ברגע מסוים. כי אנחנו כולנו אחד, כולנו מחוברים, ואנחנו חולקים זיכרונות משותפים. עשינו תהליך ניקוי על עצמנו, וזה מהדהד הלאה.

הו'אופונופונו, נראה פשוט, אך זו עבודה עמוקה וזה עובד בכל התחומים. את צריכה לתת רשות לאלוהים לתקן, להתמיר, וכל מה שנמחק מאיתנו, נמחק מילדינו, ממשפחתנו, מקרובינו, מאבותינו הקדומים. זה עמוק. תביני. אנחנו אנשים מאוד עוצמתיים. אנחנו יכולים לעשות שינויים אדירים. מעוררי השראה!

הו'אופונופונו מחולל בנו תהליכים עמוקים, אנשים חווים שינויים משמעותיים. אני אישית, למשל, ממש לא חיפשתי לשנות את הקריירה שלי, הייתי רואת חשבון והצלחתי מאוד בתחום הזה בלוס אנג'לס. הייתי מומחית לענייני מיסוי. היו לי הרבה לקוחות, הרבה עבודה. הייתי טובה בזה. אך לאלוהים היו תוכניות אחרות עבורי. אולי אם הייתי ממשיכה לא הייתי כל כך אנרגטית וקורנת כפי שאני מרגישה כעת ולא הייתי מחייכת כל הזמן.

אז עשו מה שאתם אוהבים, צריך לתכנת אותנו מחדש, מכל מה שלמדנו, על איך אמורה להיות העבודה שלנו. אם כל אחד יעסוק במה שהוא אוהב, לא תהיינה בעיות כלכליות, לא יהיו מחשבות שליליות, הכל יזרום טוב יותר עבור כולם.

השינוי לעסוק במה שאתה אוהב וקורא לך מבפנים יכול להתחיל כתחביב שעושים בחינם, ואז צעד צעד זה מתקדם ומתפתח, נפתחות דלתות ואפשרויות תמיד אני שואלת את השאלה: מה היית מוכנה לעשות גם אם לא היית מקבלת על כך תשלום? התשובה מלמדת אותנו הרבה.

מערכות יחסים והו'אופונופונו

הו'אופונופונו עובד גם על מערכות יחסים, ומערכת היחסים החשובה ביותר היא שלנו עם עצמנו ועם אלוהים. לכן תמיד צריך להתחיל מעצמנו. להרגיש טוב עם עצמנו ולהיות בשלווה ושמחה גם כשאנחנו לבד. זה מאוד חשוב כי אחרת, אנחנו נקלעים למערכות יחסים של תלות. מערכות תלותיות הן לא טובות לנו. אז אפילו אם יש לנו מערכות יחסים, אך אנו שם בתלות, או שהיא זו שמגדירה אותנו להיות מישהו "או מישהו חשוב" או שיש שם תלות כלכלית, ללא חילופין נכונים, או כל חיבור שהוא לא מהסיבות הנכונות. אנחנו לא נהיה מאושרים. הדבר החשוב ביותר הוא לעבוד על להיות אנשים מאושרים זו הדרך היחידה.

אחד מההישגים הגדולים עבור כל אחד בתהליך למציאת האיזון והשלווה הפנימיים הוא לדעת שהוא מאושר לבד. להיות לבד ולא להרגיש בודד. זהו הישג אדיר! ומצד שני, לדעת שלעולם אינך לבד, אלוהים תמיד איתך. זה חשוב מאוד! אז מערכת יחסים נכונה ובריאה עם עצמנו זה הדבר שהייתי שמה במקום הראשון. ואם מערכת היחסים שלנו עם עצמנו טובה, אנחנו מושכים אלינו את האנשים הנכונים לנו, אנשים שאוהבים ומקבלים את עצמם ואינם תלותיים.

משתתפים רבים באים לסמינרים של הו'אופונופונו כזוג. הם מוצאים בהם את המקום לתרגל הרמוניה ושלווה בחייהם כזוג ושל כל אחד בנפרד. הו'אופונופונו מפיח חיים חדשים בזוגיות. וכן, יש גם זוגות שנפרדו בעקבות התהליך, כי זה היה נכון עבורם באותו זמן, להיפרד ללא סבל, הם מצאו את האומץ לעשות זאת, ונתמכו על ידי תהליך הו'אופונופונו לעבור שלב זה בחייהם.

מדוע נשים רבות מגיעות לסמינרים של הו'אופונופונו?

זו שאלה מעניינת, שמעסיקה אותי לא פעם במחשבה. משתתפת בסמינר בבודפשט שאלה אותי זאת, ולאחר ששתקתי, התשובה שקיבלתי מתוך השראה אותו היא לשאול אותה ואת כולם: מי הם אלה שאינם מוכנים לשחרר? שמחזיקים בכול? שזוכרים הכול? מי הם אלה שאינם נוכחים בהווה, חיים בעבר וזוכרים וממחזרים במחשבתם כל הזמן זיכרונות: למה אמרתי ככה? ומדוע עשיתי ככה? ולמה הוא לא אמר או לא עשה? ולא משחררים? הנשים כמובן. והן גם מחנכות את הילדים, כי הן נמצאות איתם יותר זמן.

הנשים צריכות למצוא את המרכז שלהן. להיות בנוכחות בהווה, אנחנו אלה שבאמת צריכות להיות שמחות ומאושרות, כי אנו אלה שמבלות זמן רב עם הילדים. ואנחנו מהוות להם דוגמא חשובה מאוד. חשוב שנגדל ילדים מאושרים, ולכך חשוב שנהיה אנחנו מאושרות. אם הנשים בעולם תהיינה מאושרות, העולם יהיה מקום מאושר. מקום שמח מאוד וטוב לחיות בו.

עתה זה הזמן שאנו מחוייבות  להחזיר לעצמנו את כוחנו, הזמן שאנו צריכות באמת להאמין בעצמנו. כי לנו הנשים יש משימה מאוד חשובה בזמנים אלה של שינוי של אבולוציה. הנשים הן שמגיעות לסמינרים, הן אלה שמתעוררות, הן אלה שמבקשות להניע את השינוי.

האם הו'אופונופונו מתאים לילדים?

בוודאי שכן. אנחנו חייבים לעבוד על עצמנו אם ברצוננו לעזור לילדים שלנו. אנחנו צריכים להראות להם דוגמא. כך גם עלינו להפסיק לתכנת אותם בצורה שתכנתו אותנו, בצורה שלא עובדת, ולמען האמת מעולם לא עבדה, ולעולם גם לא תעבוד. כי היא פשוט לא נכונה.

עלינו לעזור להם להאמין בעצמם, לעזור להם להתחבר להשראה, להאמין ולדעת שהם לא לבד. שהם אנשים חשובים מאוד ובעלי ערך כבר מקטנותם. כי אותנו לימדו אחרת. אותנו לימדו שצריך להרוויח זאת, ללמוד, להשכיל, להתעשר, כדי להיות מאושר ולהיות מישהו "נחשב" ולא כך! אז עזרו להם להתחבר לכישרונותיהם הייחודיים שיוכלו לאהוב ולקבל את עצמם, כפי שהם.

האם ידעת שמערכת החינוך בפינלנד היא במקום הראשון בעולם. ומה הם עושים שם שונה? הכל! פחות שעות, פחות מבחנים, פחות שיעורי בית, יותר עניין, יותר אמון, יותר לימוד של נושאים בהתאם לנטיות הלב של התלמיד. דמיינו לעצמכם מקום ראשון בחינוך ועושים הפוך מכל העולם המערבי. אז צריך לעצור וללמוד מהם. יש הרבה דברים שאנחנו צריכים ללמוד מחדש. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, אולי אנחנו לא יודעים כפי שחשבנו.

אנחנו צריכים לגדל ילדים מאושרים, לא ילדים מומחים במידע. הם יהיו מומחים אחרי שיהיו מאושרים. כאשר הם מאמינים בעצמם, הם לומדים ומעשירים עצמם בידע מהסיבות ולמטרות נכונות עבורם ועבור התפתחותם.

הו'אופונופונו ותחומי השפע, כסף ותכנון תוכניות

הדבר החשוב הוא לדעת שאינך צריך להיות עשיר כדי להיות מאושר או למצוא שלווה בחייך. משפט זה כבר נשמע כקלישאה, שחוק, אך אני פוגשת כל כך הרבה אנשים שלא באמת מאמינים בכך. ועם זאת כשאתה עצמך, וכשאתה עוסק בתחום שאתה אוהב, דברים מתחברים וזורמים, וגם כסף מגיע.

אין דבר שצריך לדאוג עבורו, לא צריך לתכנן. אני לא מתכננת הרבה דברים מראש. אספר לך: יצאתי לחופשה משפחתית עם שני הבנים שלי ועם אחיינים שלי והדבר היחיד שידעתי מבחינת היומן שלי הוא שבאחד באוגוסט אני מתוכננת להעביר סמינר ביפן ובקנקון ואולי גם בסין. אמרתי שאיני קובעת דבר נוסף עד לשובי מהחופשה. היתה לי תחושה שדברים ישתנו. ואכן דברים השתנו. הסמינר בסין נדחה, ולכן חשבתי שגם יפן יידחה, אך המארגנים מיפן אמרו שהם ישלמו את הכרטיס המלא, אע"פ שבתכנון הראשוני הם היו אמורים לחלוק את העלויות עם סין.

בסוף נסעתי לנסיעה קצרה ליפן וחזרתי. הקיצור פתח עבורי הזדמנות לנסוע להר שסטה שהיה מסע מרגש, רוחני, מתנה לנפש. זו הייתה מתנה עבור עצמי. התחלתי לתכנן את הסמינרים באירופה, כדי לתת למארגנים במדינות השונות תאריכים ומספיק זמן להתארגן. ופתאום קיבלתי הזמנה מהודו להגיע להרצות בקונגרס עולמי לשלום. כשהתבוננתי ביומן לא האמנתי – בתאריכים האלה היה לי חלון ויכולתי לנסוע גם להודו. הצטרפו אליי למסע להודו חמש נשים שקפצו על ההזדמנות. היה מסע מדהים. אז מהאחד באוגוסט ועד נובמבר כשחזרתי, ולמעשה לא היו לי כל תוכניות והייתי: ביפן, קנקון, הר שסטה, בודפשט, הודו, בוקרשט, מדריד, זגרב, בלגרד, וחזרתי.

אז כמו שאת רואה אני לא עושה תוכניות. אני מנסה לחיות בזמן ההווה ולהקשיב. להשאיר מרווח להשראה לבוא לחיי. בוודאי שאני מתכננת את ביקורי בארצות אחרות, כדי שיהיה זמן למארגנים לפרסם, ולארגן אולם וכו'.

אלה החיים שאני חיה ואני מאוד אוהבת זאת. יש לי תמיד יותר ממה שאני צריכה. כי אני לא מתכננת, אני לא עושה דמיון מודרך,  אני לא אומרת לאלוהים מה לעשות, אלא מרשה לו להנחות אותי ולהוביל אותי ולארגן לי.  כן. יש שמתמודדים עם נושא הכסף. לא כל אחד הגיע לכאן לצבור חומר, וזה חשוב לדעת. לכן צריך להפסיק להשוות עצמנו לאחרים. מה יש להם או אין להם. לכל אחד בעולם הזה יש את ההתנסות הייחודית לו, שמותאמת לגדילה שלו. המקום הזה, כדור הארץ הוא בית ספר. אנחנו באים לפה כדי ללמוד, להתנסות, ולחוות את ההתנסויות שבחרנו לעצמנו לפני שבאנו הנה. אז אני משתדלת שלא להעמיס על יומני תוכניות, להשאיר חלונות ומרווחים, סומכת על אלוהים ובוטחת בדרך.  אני יודעת בוודאות שדרך תכנון ודרך החלטות מהאינטלקט והחלטות רציונליות לא הייתי מגיעה להישגים ולתוצאות ולמקומות האלה בחיי.

אספר לך משהו שקרה לאחר אחד הסמינרים בישראל: גברת אחת כתבה לי שבוע לאחר מכן, שהיא ישבה בסמינר ליד משתתפת שמיד עברה בה תחושה שהיא אינה רוצה לשבת שם. היא לא ידעה להסביר זאת לעצמה מה קרה מלבד זאת שמרגע שהתיישבה התעוררה בה תחושת דחייה, אך האולם היה מלא ולא היה מושב פנוי אחר, לכן היא לא יכלה לזוז משם ונאלצה להישאר במושב הזה לצידה. בארוחת הצהריים הן כבר התחבקו, ובסוף הסמינר הן החליפו טלפונים כי רצו להישאר בקשר.

זה בדיוק מה שעושה תהליך הניקוי של הו'אופונופונו.  למה יש לנו את תחושת הדחייה הראשונית הזו מאנשים שכלל איננו מכירים? אלו הם הזיכרונות שלנו שמתפעלים אותנו ואנחנו מגיבים עליהם.

דבר נוסף שהיא כתבה שכאשר יצאה מהסמינר, היה שם ברחוב קבצן שביקש נדבה, ובעוד היא מכניסה את ידה לתיק לחפש את הארנק ולהוציא מטבעות, צפה ועלתה בה תמונה והיא ראתה את האדם הזה לבוש בהידור רב רכוב על סוס ואת עצמה כקבצנית שמבקשת נדבות והוא זה שהשליך לעברה מטבעות.

מה זה אומר? איני יודעת. אנחנו לא יודעים הרבה על זכרונות שמתפעלים אותנו. אבל כל דבר הוא מושלם. אנחנו צריכים להיות אסירי תודה על מה שיש לנו, כי זה מושלם. ו'לנקות' (כפי שאני מלמדת בסמינר) בכל פעם שמציף אותנו זיכרון או תחושה לא נעימה או שאנו נתקלים בבעיה. אף אחד לא בא לכאן כדי לסבול. צריך לאפשר לאלוהים, להשראה להיכנס לחיינו, ולא להתנהל מתוך פחד ומצוקה.

קראתי את הספר שכתבת – "הדרך הקלה ביותר" ונהניתי ממנו. אני גם כותבת. את יכולה לתת טיפים לכתיבה באופן כללי ולכתיבת ספר בפרט?

הרשו לאלוהים לכתוב במקומכם. אני לא מחשיבה עצמי כסופרת, ובכל זאת כבר כתבתי כמה וכמה ספרים שקוראים אומרים עליהם שהם שינו את חייהם. אז לא מדובר בלקחת שיעורי כתיבה, לא מדובר בלהיות סופר עם התווית של סופר, מדובר על לכתוב את עצמך ולהיות עצמך, לשים את הלב שלך בכל דבר שאת עושה. כי אם להודות על האמת אין לי ההכשרה המקצועית לעשות כמה דברים שאני עושה: אין לי הכשרה לעמוד בפני קהל ולדבר, אין לי הכשרה ככותבת. אבל זה קורה ועובד, כשאת באה מאהבת העניין. אז בבקשה תנו אמון. ביטחו!

כשתכננתי את ביקורי בזגרב, שאלה אותי המארגנת אם ספרי החדש יצא כבר לאור, זה היה כחודשיים לפי הסמינר. אמרתי לה שלא, כי המוציא לאור המקומי אמר שאין מספיק זמן לכך. כשאת במסגרת מקובעת, התשובות שלך באות משם. אם את אומרת שאין זמן, אז אין זמן. זה מה שתפגשי במציאות, וזה מה שיגרום לך להחמיץ הזדמנויות שם בחוץ.  אז המארגנת בזגרב לקחה על עצמה להוציא לאור את הספר. והיא עשתה זאת. וכשהגעתי לסמינר  חיכתה לי הפתעה – היה ספר והוא נראה נפלא! באמת עשוי באופן מקצועי. אמרתי למשתתפים: ראו את העבודה שהיא עשתה. כי היא רצתה, כי היא אהבה, כי היא התחברה. צחקתי ואמרתי להם: "אני לא כותבת והיא לא מוציאה לאור. וזה עבד!"

אז כמה עוד תמתינו להגשים חלום? ותסתתרו מאחורי: "אין לי את ההכשרה המתאימה? אין לי כסף אני לא יודע, לא מגיע לי…"  צאו לדרך!

מהו החלום שלך?

להביא שלום לעולם ולהתחיל בישראל. אני יודעת שזו משימה לא קלה, אך זו משימה שאני רוצה להניע ולקחת בה חלק. כשאנשים יהיו מוכנים, הם יתחילו לזוז. אני רואה את תולדות העם היהודי, כבר מתחילת הדרך בסיפורי התנ"ך, העם תמיד מצא על מה להתלונן על כך ועל כך, ואנחנו עדיין אותו עם… כשנפסיק להתלונן, כשאנשים יגידו שדי להם, שיהיו יותר ענווים ופתוחים, שיגידו יותר "אני לא יודע", "אני חוזר להיות ילד", כשאנשים יאמינו בעצמם ויבטחו, אז יבשיל הזמן.

אז זה אולי יהיה כמו שהרב שלום ארוש אמר לי במפגש שהיה לנו בירושלים: "ביום שכל היהודים יאמרו תודה. אז יבוא השלום".  אז לעת עתה, אנחנו בעיצומו של תהליך 'ניקוי', ואולי זו הסיבה שאני חוזרת שוב ושוב לישראל, עד שיגיע היום ונהיה כולנו מוכנים לומר תודה. ואני אומרת לך חגית תודה על ההזדמנות לשתף אותך במחשבותיי.

 

הו'אופונופונו אומנות הריפוי מהוואי שכובשת את המערב עם מאבל כץ, מהמורות הבכירות בעולם 29 במרץ בתל-אביב!

הו'אופונופונו – שיטת ריפוי עתיקה, פשוטה ויעילה לשחרור ולמחיקת בעיות, חסימות וזיכרונות, המשיבה את האיזון והשלווה הפנימיים באמצעות תהליכים של ניקוי, סליחה, הכרת תודה ואהבה. דרך הו'אופונופונו מלמדת אותנו להתבונן בחוויות החיים, ולקחת אחריות מלאה על המתרחש בחיינו, שיטת ההו'אופונופונו המפתיעה מאוד בתוצאותיה, נלמדת בסמינר יום מעמיק ועוצמתי בתהליכים המאפשרים הטמעתה כדרך לחיים היא מאפשרת לנקות אתתת דרכנו מתיכנותים ישנים ומאחיזות עבר שחוזרים ומתפעלים אותנו, ולזמן הזדמנויות חדשות ואתגרים מתוך שלווה, זרימה ושמחת חיים. זה לא מה שכל הזמן חיפשת לעצמך וליקירייך?

הצטרפו לסמינרים עם מאבל כץ, מהמורות הבכירות בעולם, בבית ציוני אמריקה בתל-אביב. לפרטים ולהרשמה: https://goo.gl/vHlYQ8

מאבל כץ חוזרת לביקור בארץ במהלך חודש מרץ הקרוב ותעביר 2 סמינרים בואפונופונו!
סמינר הו'אופונופונו – סמינר יום מעמיק, ביום רביעי 29.3.2017

סמינר תדר אפס – הדרך הקלה ביותר, ביום ראשון 2.4.2017

בשבוע הקרוב תוכלו עדיין להירשם במחירי השקה!

 

ההבדל בין שני הסמינרים:

סמינר הו'אופונופונו – הסוד מאחורי הסוד
סמינר יום מעמיק של לימוד שיטת הו'אופונופונו, הפילוסופיה שעומדת מאחוריה וכיצד ליישם אותה בחיי היומיום, ביחסים בינאישיים, במשפחה ובעסקים. כיצד לשחרר את העבר, אמונות מגבילות ואחיזות כובלות, למחוק זיכרונות ישנים ותיכנותים שליליים שמתפעלים אותנו שוב ושוב. בסמינר נלמדים כלים של הו'אופונופונו, לתהליכי ניקוי פנימיים, שרק מאבל כץ מורשית ללמדם, כן מתרגלים חיבור ועבודה עם 'הילד הפנימי', אותו חלק בנו האוגר את כל הזיכרונות והאחראי למימוש עצמי ולהגשמה. הסמינר הוא כמו תכנות מחדש, והמשתתפים משיגים באמצעותו ובמהלכו ניקוי של זיכרונות רבים. בסמינר זה הו'אופונופונו נלמד בדרך המסורתית מהוואי עם ההתאמה לדרך החשיבה המערבית שנעשתה על ידי הקאהונה מורנה סימאונה.


סמינר "תדר האפס – הדרך הקלה ביותר לשפע, שלווה ושמחת חיים"
סמינר שמכוון יותר לאינטלקט, והוא בנוי כסדנא אינטראקטיבית של תרגול. במהלכו עובדים באופן מעמיק על שחרור של העבר ועל תהליכי סליחה במטרה לפנות מקום לחדש בחיינו, כי חלקים מסוימים בעבר שלנו הם כמו עוגן או משקולת שאינם מאפשרים לנו להתקדם בדרכנו ולגדול. בסדנא לומדים כיצד לחיות יותר בהווה, כדי ליצור לעצמנו עתיד קורן יותר. סדנא זו אינה מוקדשת ללימוד של הו'אופונופונו, אלא להעמקת התרגול: כיצד להפוך שיטה זו לחלק מחיינו היומיומיים, זיהוי מה מעכב אותנו, כיצד לעבוד עם כישרונותינו הטבעיים, כיצד לעסוק ולהתמקד בחיינו במה שאנחנו אוהבים תוך הגשמה ויצירת שפע. זהו הבסיס ליצירת חיים מאושרים ושלווים עבור עצמנו, ובכך גם תרומתנו לעולם שלם ושלו יותר. כי כשאני משתנה, העולם משתנה, וכשאני מאושר, זה מה שמוקרן ממני לסביבתי.


שני הסמינרים עם מאבל כץ, עומדים כל אחד בפני עצמו, ונבנו באופן שניתן להשתתף בכל אחד מהם בנפרד, ללא תלות האחד בשני. עם זאת ההשתתפות בשניהם מעצימה את היכולות של המשתתף בהם, מטמיעה את תרגול השיטה בחיי היומיום ומתמירה את תובנותיו.

 

 

Leave a Comment

^ TOP