ראיון עם מאבל כץ – המעבירה סדנאות בשיטת ההואפונופונו ומגיעה לארץ

מאת: חגית רימון  12/11/2013

הו'אופונופונו הינה אומנות הוואית עתיקה לריפוי ולמציאת שלווה פנימית באמצעות ניקוי מחשבות, אחיזות וזכרונות שליליים מהעבר שלנו. מאבל כץ נחשפה לשיטה לפני למעלה מ- 15 שנים, ומצאה בו'אופונופונו כלי פשוט, ישים ועוצמתי מאין כמותו המחולל שינויים בכל הרמות ואימצה אותו כדרך חיים. לדברי מאבל, דרך השיטה הזו היא הגיעה למודעות, שלווה ולמיקוד. וזו כל מהות ההו'אופונופונו – הוא פשוט מאפשר לך לחיות בשלום עם עצמך בלי קשר למה שמתרחש סביבך ולנסיבות חייך.

מאבל מעבירה סדנאות במדינות רבות וגם מגיעה לארץ מדי שנה. לרגל בואה בשנת 2013 ראיינתי אותה.

מה היה החלום שלך בילדותך?

כשהייתי קטנה, אמרתי שתהיה לי רשת של חנויות. דמיינתי שיש לי חנות ספרים בבית, ואפילו קניתי ניירות עטיפה וחשבוניות לחנות בבית.

איזו ילדה היית? האם קרה משהו מיוחד בילדותך או נערותך, שהינו סימן לבאות?

הייתי מורדת. תמיד רציתי לומר את המילה האחרונה. הייתי מאוד בטוחה בדברים שרציתי. היה לי חוש שישי. ידעתי דברים. ידעתי מי עומד להתקשר אלי. אנשים שאלו אותי שאלות והפתעתי אותם בכך שידעתי את התשובה.

לא הייתי תלמידה כל כך טובה. מאוד אהבתי את בית הספר בגלל הענין החברתי, כי אני מאוד חברותית. אבל לא אהבתי ללמוד. הייתה לי היכולת לדעת מתי המורים יפנו אלי, לכן למדתי רק את החומר הנחוץ כדי לעבור.

תמיד השגתי כל מה שרציתי. לעיתים אמי סירבה לבקשתי, אבל התעקשתי ושאלתי למה לא, ולבסוף השגתי את מה שרציתי, בדרך זו או אחרת.

מדוע עזבת את ארגנטינה? איך היו חייך שם?

נהניתי בארגנטינה. נישאתי לגבר יהודי ארגנטינאי, שרצה לעזוב את ארגנטינה כי למד בארה"ב. קיבלתי את רצונו שנעזוב כי ידעתי שאם נישאר בארגנטינה הוא יאשים אותי כל החיים. לכן הסכמתי לבקשתו. וכעת אני מאוד מודה על כך. בכל הארבעה ביולי,  יום העצמאות של ארה"ב, אני מודה לאל ולו על המקום שבו אני גרה. בהתחלה היינו מהגרים, היינו "אף אחד", אבל יהדותנו עזרה לנו בארה"ב. היה קשה, אבל לאחר השנה הראשונה אמרתי שאם הוא ירצה לחזור, שיחזור, אבל אני נשארת כאן (מאבל צוחקת). אני גרה כאן 30 שנים ומאוד נהנית, וכאן לגמרי הבית שלי. התגרשנו, ובעלי לשעבר עדיין גר בארה"ב וגם ילדיי.

איך הגעת לנושא הואפונופונו?

בעבר, כי בני הבכור דיבר אלי כפי שדיברתי אליו – בצורה מאוד כועסת ומתוסכלת. כשראיתי בו את התסכול ואת הזעם, אני התעוררתי ואמרתי לעצמי שאני צריכה לעשות משהו. אז התחלתי במחקר. היה לי ברור שישנה דרך לטפל בכך. לא האמנתי בדרך של ה"דרמה" שבה הולכים אחורה ומטפלים בקשרים ובסיפורים מהעבר.

אומרים שכאשר התלמיד מוכן המורה מופיע. וזה מה שקרה. ד"ר איהליאקלה הו לן הופיע בתוך חיי. פגשתי אותו בנברסקה, שם הוא לימד. לאחר שלמדתי אצלו, הזמנתי אותו להעביר סדנאות בלוס אנג'לס. התחלתי לנסוע איתו לכל מיני מקומות. לקחתי אותו לקליפורניה, לארגנטינה, התחלתי ללמד איתו. בזמן מסויים הוא פרש, והתחלתי ללמד לבדי.

מהו הואפונופונו?

זוהי שיטה עתיקה מהוואי לפתרון בעיות. בעיקרון השיטה אומרת שאף אחד לא עושה לך כלום, אלא אלו המחשבות שלך שעושות לך את זה וגורמות לך לתחושות שאתה חש. לכן אתה אחראי ב- 100%, וגם יכול לשנות זאת. זה תלוי בך. אתה היחיד שיכול לשנות זאת. "אני מצטער. בבקשה סלח לי, על מה שהיה בי שיצר זאת". אימרו זאת ללא אשמה. הואפונופונו הוא המפתח לשינוי ה"סרט" שלנו. אנו יוצרים את המציאות שלנו. את הגורל שלנו. השיטה יכולה לגרום לנו להשתחרר לחופשי. כשאני פועל לפי השיטה, זה גם משנה את האנשים מסביבי. זה משפיע גם על ילדינו ונכדינו.

איך החלטת לעשות את המעבר מהעבודה שהייתה לך לתחום הואפונופונו?

ראיתי שהשיטה פעלה נפלא על העסק שלי. הייתי רואת חשבון והתמחיתי במיסים בארה"ב. לפחות אחת לחודש נסעתי לסדנאות ואפונופונו. כבר שנים לפני כן רציתי לעזוב את עבודתי, ידעתי שזה אינו הייעוד שלי, אינו התשוקה שלי. הייתי מאוד טובה כרואת חשבון, והרווחתי הרבה כסף. עבדתי פחות מאשר כעת, והרווחתי יותר. אבל זו לא הייתה התשוקה שלי. עבדתי עבור הכסף, אין ספק בכך. אילו לא היו משלמים לי, לא הייתי עובדת בכך. יום אחד קמתי ופשוט ידעתי שאני עוזבת את הקריירה שלי. וכן, חלק בי שאל איך תעזבי? יש לך נסיון רב בעבודתך, ואולי חבל. והיו לי גם ספיקות וחשש. אבל לחלק אחר בי לא היה ספק. פשוט ידעתי. למרות שאפילו לא היו לי חסכונות. לא חשבתי על כך יותר מידי. פשוט קפצתי. ומיד לאחד שקפצתי התחלתי לקבל מיילים עם הזמנות מכל העולם ומאז זה לא פסק.

איך ומדוע נעשית כל כך מפורסמת בתחום?

הואפונופונו הפכה לשיטה מוכרת. ג'ו ויטלי כתב ספר – "אפס מגבלות" – וע"י כך יותר אנשים החלו להתעניין בשיטה. ד"ר הו לן פרש, והתחלתי ללמד גם באנגלית. העברתי סדנאות ואנשים ביקשו עוד ועוד ללמוד, אז פתחתי עוד סדנאות. הגיעו תלמידים מכל העולם, והחלו להזמין אותי לכל מיני מדינות להעביר סדנאות. יש לי מתנה שמתבטאת באופן שאני מעבירה את הסדנאות.

אני ממליצה להגיע לכמה סדנאות, כי מתרחש תהליך של "ניקוי" והפנמה. אני בעצמי נהגתי ללכת לסדנאות הללו לפחות פעם בחודש. לעולם זה לא אותו האימון, כי אתה אינך אותו אדם בדיוק. ככל שיותר "תנקה", ככה יותר "תבריא" ותראה דברים בדרך שונה. זו תמיד חוויה שונה, בכל סדנא שתעברו.

מהם הטיפים שאת יכולה לתת כדי להצליח?

פשוט סימכו על עצמכם, שאתם יכולים לעשות מה שאתם אוהבים, מה שאתם טובים בו באופן טבעי, לא בגלל שלמדתם זאת באוניברסיטה, שאתם עושים זאת אפילו אם לא ישלמו לכם. תסמכו על עצמכם, ולגמרי אל תעשו זאת עבור הכסף. זה הדבר העיקרי. אם תעשו דברים עבור הכסף, זה יהיה קשה, וההצלחה יכולה לבוא וללכת. אבל אם אתם  תלכו בעקבות התשוקה שלכם , ותהיו מוכנים לעשות מה שזה ידרוש מכם, כי כפי שציינתי לפני כן, יש בכך גם הקרבה – כי אילו הייתי עושה דברים עבור הכסף, הייתי מכינה שומות למס הכנסה. כפי שציינתי, הרווחתי יותר כסף כשהייתי רואת חשבון. אבל כעת אני נמצאת בתשוקה שלי. לכן אני מוכנה לשלם את המחיר שנדרש. לפעמים אתה קורא לכך עבודה קשה, אבל אם אתה עושה את מה שאתה אוהב, זו כלל לא עבודה. אבל כן. ישנם כנראה דברים שצריך להקריב בדרך. לא צריך להסתכל על החלום דרך החלון החוצה ולומר – יפה שם בחוץ. אלא צריך לצאת החוצה. לסמוך ולהאמין בעצמך.

האם את שמחה בחייך?

כן. אני שמחה בחיי כי אני לא תלויה באף אחד או בשום דבר כדי להיות שמחה. אני יכולה פשוט להיות שמחה, לא משנה מה קורה מסביבי. זה הואפונופונו. זה מה שאנו מלמדים, וכך אנו מתנהלים. איני תלויה באף אחד כדי להיות שמחה ובשום דבר חיצוני. זה מה שאני מלמדת. האושר אינו בחוץ. זה היה גדול עבורי, כי בעבר חיפשתי את האושר בחוץ. הייתי תלויה במעשים ובהתנהגויות של אנשים, או שזה היה תלוי עבורי בסכום של כסף בבנק, או מגורים בבית מסויים או שתהיה לי מכונית מסוג מסויים. עבורי, האושר הוא ללא סיבה. אני שמחה כי אני כל כך מוקירת תודה לאלוהים. אני מודה לו על חיי, על האפשרות שיש לי.

את מעבירה סדנאות בכל מיני מדינות. האם יש מחיר שאת משלמת בחיים שלך, או שאת מרגישה לגמרי סיפוק?

אני שבעת רצון. אני לומדת לעוף עם הרוח. איני יודעת מה עומד לבוא. אני חיה ברגע הזה. אני פתוחה לכל האפשרויות, כי בכל פעם שאני מרפה, או כמו שאומרים בואפונופונו I let go and I let god   – נפתחות בפניי דלתות נוספות.

דיברנו על כך לפני כן, לגבי המחיר שאני משלמת, ובעצם –  מקריבה. נכון, אני טסה הרבה ובכנות, אני נהנית מזה. לעיתים זה קשה, שוב לארוז ולהתארגן לנסיעה, ולעזוב את הבית, אבל אז, מיד לאחר שאני במטוס, אני בסדר. ואני שמחה. אני חיה עם הודיה לרגע הזה. איני חושבת על מה שעלי לעשות מחר או איך אעשה זאת מחר. כשאני רחוקה מהבית אני מתגעגעת לילדי, אבל אנו שומרים על קשר. לא התגעגעתי אליהם כל כך הרבה כשהיו קטנים. כעת, כשהם בוגרים,  כשאני נוסעת אני מתגעגעת אליהם. כעת, כשהם בוגרים, אני מתגעגעת אליהם יותר מאשר כשהיו קטנים. כשאני בבית, אני מאוד נהנית להיות איתם. יש בינינו הרבה אהבה והערצה.

איך ניתן להגיע להרגשה של שמחה ואהבה, ולקשר זוגי מספק וחיים שמחים?

את ההרגשה של שמחה ואהבה אנו יכולים למצוא בתוכנו. אם נמצא זאת בנסיבות חיצוניות, למשל ממי שאיתנו, התחושה תהיה זמנית. שמחה ואהבה אמיתיים הם בתוכנו. לעשות מה שאנו אוהבים. להוקיר תודה. להתמקד במה שיש לנו, במקום במה שאנו חושבים שחסר לנו. להפסיק להאשים ולהתלונן. להיות פתוחים. להיות שוב ילד, ולדעת שאיננו יודעים כלום. ולהאמין. לסמוך. ילדים שמחים בלי סיבה. הם לא צריכים הרבה. להיות יותר תמימים. להיות יותר צנועים. איני זקוקה לאף אחד ולשום דבר מסביב כדי להיות שמחה. כך הייתי גם בילדותי. התחלתי להרוויח כסף כבר מהילדות. אנו יכולים לשחרר את עצמנו לחופשי, וזה תלוי רק בנו.

מהו החלום שלך?

החלום שלי כרגע הוא לאחד את כל הדתות. כולנו משפחה אחת. כולנו צאצאים של אותו אבא. כולנו מחפשים אחר אותו הדבר. אבל איננו מקשיבים האחד לשני. במקום להאשים אחרים, צריך למחוק את  ההאשמות והמחשבות שלנו שגורמים לתחושה לא נעימה, בעזרת שיטת הואפונופונו. השלום מתחיל בתוכי. אני מאמינה שיגיע בימינו השלום במזרח התיכון.

מאבל כץ מגיעה לארץ בתחילת חודש דצמבר, לשתי סדנאות. 

איך מתרגלים של שיטת הואפונופונו? הנה חלק מכתבה שכתב אבי קלשטיין

כשאני נתקל במכשול או בבעיה או בתופעה שלילית כזו או אחרת, אני אומר לעצמי בשקט: אני מצטער, אנא סלח לי על מה שבתוכי שיצר אותו, תודה, אני אוהב אותך.
אם נדמה לי שמישהו בסביבתי הוא בעיה עבורי או שחל ביני לבין…. קצר בתקשורת, מה שאני עושה הוא  – אני משנה את גישתי כלפיו, ואז התמונה משתנה. למרבה הפלא, שינוי הגישה משנה לא רק את ההרגשה שלי אלא גם את הרגשתו של מי שקשור לבעיה שהתעוררה.
כשאני מזהה בעיה, אני לא מתעסק בה, אלא משחרר את המחשבה עליה. לפי ההו'אופונופונו  ולפי מיטב אמונתי – אני סומך שאלוהים יודע יותר טוב ממני מה טוב עבורי. אני לא נותן חלילה הוראות לאלוהים אלא רק רשות. שינון צמד המילים 'תודה לך'  – הוא הדרך הבטוחה ביותר להשתחרר מבעיה מטרידה ולתת רשות לאלוהים לפעול בדרך הטובה והמתאימה לי ביותר.
אם אני דואג כל הזמן וחושב מאין יבוא עזרי, איני מאפשר לאלוהים לעזור לי. אם אני מעסיק את מוחי בדאגות, אני מציב חסימות, ואלוהים לא יכול לעשות דבר. לפיכך, בכל פעם שעולה בתוכי דאגה בנוגע לכספים או יציבות כלכלית או עושר שאני רוצה, אני אומר: תודה לך, אני אוהב אותך. אני מודה לאלוהים על מה שיש לי בהווה ואני בוטח בו לחלוטין  בנוגע לעתיד.
האמירה 'תודה לך' היא למעשה סיסמה, המשולה לנקישות על דלת, והדלת נפתחת תמיד. אני מאמין שכל מה שקורה לי בחיים הוא ברכה. כשאני אומר תודה אני לא אומר זאת כדי שהבעיה תחלוף. אני אומר זאת כדי לחיות בשלום עם עצמי.
כשיש לי "בעיה" עם אדם אחר אני מבין שאלה הן רק המחשבות שלי על האדם האחר, הזיכרונות שלנו ממנו. אי לכך אני לוקחים את מלוא האחריות ומנקה את אותם זיכרונות. כל מה שנמחק ממני, נמחק אף מהאדם האחר, ממשפחתי, מקרוביי, מאבותיי ומהאדמה. הוא נמחק מכל דבר. אין  לי צורך בנוכחות האנשים האחרים ואין  לי צורך לבקש את סליחתם. אני עושה את זה לבד עם עצמי. הזיכרונות נמצאים בתוכי, וכאשר אני מנקה, כל מה שיוצא ממני יוצא גם מהאחרים ללא צורך בנוכחותם.

מאבל כץ מגיעה לארץ גם השנה ! סמינר ההופונופונו עם מאבל כץ . הנה הפרטים

http://www.hooponopono.co.il/p/blog-page_6.html

 

חגית רימון

hrimon@gmail.com

2 Comments

  1. מאת ר.י.:

    מעוניינת לדעת על סדנאות בארץ בזמן הקרוב – מאי 2015.

  2. מאת חגית:

    זוהי שיטה נפלאה וקלה. הבסיס שלה – לומר פעמים רבות ביום, כל יום – תודה תודה תודה.
    או – אני אוהבת אותך. ניתן לומר זאת בשקט, בלב.
    בהצלחה!

Leave a Comment

^ TOP