ראיון עם מנדי מיכאלי, מנכ"לית ארגון איגי – נוער גאה

מנדי מיכאלי, צילום באדיבות איגי

מנדי מיכאלי, צילום באדיבות איגי

 *
ספרי לנו מי את, ואיך הגעת להיות מנכ"לית של ארגון איגי
 *
שמי מנדי מיכאלי,  אקטיביסטית, פמיניסטית ואוהבת בעלי חיים, בת 33, חיה עם זוגתי במושב אודים בשרון. באיגי אני פעילה מזה 8 שנים, התחלתי כמדריכת נוער גאה,  המשכתי להדרכת צעירים בני 18+, ריכזתי את תחום מנהיגות הנוער באיגי ותוכנית ניר – תוכנית חינוכית הפועלת בבתי-ספר בנושא מגדר, גזענות ודינמיקה בין זהויות בחברה הישראלית במטרה לעודד סולידריות רחבה ומוגנות בבית הספר עבור כל הנוער.
 *
מדוע בחרת לעבוד בארגון?
 *
מזה שנתיים אני עובדת כמנכ"ל שותפה לארגון המדהים הזה (בשותפות עם גבר הומו מהמם- כן! אנחנו יכולות להסתדר, לאהוב ולעשות דברים מדהימים יחד, למרות שהמין השני כביכול "לא מעניין אותנו").
הרצון לעבוד באיגי בא מתוך האמונה בעבודה חינוכית ככלי לשינוי מציאות ותחושת אחריות רחבה על עתיד הקהילה הגאה והחברה הישראלית.
 *
מה דעתך על המושג "לצאת מהארון", ואת מוכנה לספר על היציאה מהארון שלך?
 *
ה"ארון" נכח בחיים שלי אישית לתקופה די קצרה, מילדות הרגשתי מאוד שונה בנוף, כאילו אני לא שייכת לא לחבורת הבנות ולא לחבורת הבנים,  למרות שחלקים ממני הזדהו עם שני המגדרים,  אבל לקח לי 17 שנים להבין מהי אותה שונות שבי, מאחר שלא היו לסביות סביבי, בטלויזיה ואת המילה החשובה הזאת לא שמעתי בראשל"צ בה גדלתי.
לא ידעתי לתת שם לתחושה שלי כלפי נשים לעומת גברים, לא ידעתי אם כולן מרגישות ככה או רק אני וגם לא העזתי לברר את זה עם חברות.  בגיל 17 התאהבתי עד מעל הראש בחברה לתנועה ופתאום נפל האסימון.  רציתי לספר לכל העולם, לצעוק את זה מהגג של עזריאלי,  אבל  האישה שאהבתי פחדה מאוד להחשף. לכן, למרות שזה היה קשה מאוד,  שמרתי את הדבר הכי מדהים שעבר עליי במשך חצי שנה לעצמי עד שהתגייסתי והכרתי אנשים שלא מכירים אותה ושם הרגשתי פעם ראשונה בנוח לשתף אחרות ולחיות בפתיחות עם כל הזהויות שלי.
 *
להורים שלי פשוט הצבתי את זה כעובדה כשהבאתי אותה אלינו הביתה.  היה להם לא פשוט להבין,  כי גם הם לא הכירו מקרוב וממה ששמעו יהיו לי חיים קשים.  דרך שיחות רבות ביננו לאט לאט קילפנו את התפיסות הישנות והיינו בחוויה הזאת יחד.  זה אחד הדברים הכי חשובים, להמשיך לקבל אהבה מההורים גם אם חלק ממני הוא לא מה שהם ציפו בחלומות שלהם.
 *
עברו 15 שנים מאז שפירקתי את הארון הפנימי ומול הסביבה שלי, אבל החברה בונה סביבנו ארון,  בכל מפגש חדש עם אדם שמניח/ה אוטומטית שאני נמשכת לגברים ואני צריכה שוב ושוב להפגיש את האדם שמולי עם האמת ולהתמודד עם התגובה. ככה שהארון מלווה אותנו לכל החיים,  מה שמשתנה בעיניי היא התחושה הפנימית כשמספרים,  האם הלב דופק,  הגוף רועד והגרון מתכווץ או שזאת אמת שפשוט מספרים אותה בלי קושי.
 *
בישראל בשנת 2015, האם ישנה הומופוביה?
 *
בישראל 2015 אין ספק שקיימת הומופוביה כמעט בכל מקום, הומופוביה שיכולה גם לעיתים להוביל לרצח בדם קר על בסיס השונות הזו בלבד,  האהבה השונה וכל מה שמשתמע מכך.  כאדם בוגר אחרי שקיבלתי מכות כילדה בבית ספר כי התנהגתי קצת כמו בן ואנשים לא ידעו מה לעשות עם ההתנהגות הלא נשית ולא "מקובלת" שלי ואחרי שלמדתי להכיר ולאהוב את עצמי ולהבין שאין אצלי שום בעיה,  הבעיה היא באיך שהחברה תופסת אותי וזה מה שצריך להשתנות, מאז אני מתמודדת בקלות יחסית עם גילויי הומופוביה רבים שנזרקים לעברי באגרסיביות. גם בתקופה הארוכה שחייתי בת"א זה קרה לא פעם מאנשים ברחוב ואנשים שפגשתי פעם ראשונה.  אני רואה את עצמי כשגרירה של הקהילה גם בחיי הפרטיים ולא רק כמנכ"לית.
אני חושבת שיש משמעות עצומה לחשיפה של אנשים לזהות שעוד לא מכירים אישית ובכל זאת יש להם דעה מוצקה, ופשוט לדבר על זה.  להציף דווקא את הקשיים ולפרק אותם יחד.  אבל  עבור רבים מבני ובנות הנוער שאני פוגשת באיגי לאורך השנים,  הומופוביה פוגעת קשה בבטן הרכה יום יום,  בעיקר אצל כל מי שעוד לא מקבלות ומקבלים את עצמם, שהפנימו את ההומופוביה החברתית וסופגים הערות, אלימות והשפלה בבית,  בבית הספר,  בתנועה, בצבא בעבודה.  מסביבנו קיימים גם העומדים מהצד,  שעדים לאירועים האלה ושותקים. השתיקה הזאת מעבירה מסר חזק נוסף והוא: "אני לא רואה משהו לא תקין בסיטואציה". זה רק מחזק את התחושות הקשות כלפי עצמנו וגורם לנו להשאר לבד עם הידיעה, להסתתר כל הזמן ולהרחיק את עצמנו מכל מי שאוהב אותנו מתוך הפחד שיגלו.
 *
לאילו סיפורים של הומופוביה את נחשפת במהלך עבודתך?
 *
בעבודה אני נחשפת לסיפורים שונים של התמודדות עם הומופוביה: מפגיעות חריפות מצד משפחה,  מורים וחברים שגורמת לשנאה עצמית, בידוד ובמקרים לא מעטים לפגיעה עצמית ומחשבות אובדניות, ועד לנוער שעומד איתן מול אלימות גזענות, סקסיזם והומופוביה. ישנם צעירים וצעירות שמספיק חזקות פנימית כדי לבחור לקחת אחריות על עצמן והחברה שעוטפת אותן להיות גלויות ולחנך את הסביבה שלהן לכבוד הדדי, חופש ושיוויון מתוך הסיפור האישי שלהן.
 *
מהו ארגון איגי? אילו פעילויות יש בו? מהי המטרה שלכם? היעד?
 *
איגי- ארגון הנוער הגאה היא עמותה שפועלת 13 שנים בפריסה ארצית מקרית שמונה ועד אילת.  בחזוננו שואפות לשנות את המציאות הקיימת ולעצב חברה פלורליסטית וסולידרית,  שלא רק מקבלת את השונים אלא גם מעריכה את היתרונות שבקיום אנשים שונים עם חוזקות וזהויות שונות שהופכים את החברה שלנו למגוונת, מעניינת וצבעונית,  בה כל אחת ואחד יכולים לממש את הפוטנציאל והאהבות שלהם.
עד שיגיע אותו יום 'ורוד' העמותה מפעילה פעילות חברתית-חינוכית מגוונת לנוער וצעירים להט"ב (לסביות,  הומואים, בי-סקסואלים וטרנסג'נדרס) בגילאי 14-23. בקבוצות ובמרחבי הנוער של איגי מתקיים מרחב בטוח וחופשי בו רובם מתנסים לראשונה בשיח על הזהות המינית או המגדרית השונה,  מתבטאים בחופשיות בלי שיפוטיות מבחוץ, לומדים יחד, מבלים, מכירים אנשים שדומים  או שונים ממאוד מהם ולומדים לחיות במרקם של קבוצה וקהילה ממשית שדואגת לחברות והחברים בה.  גם לנוער וגם למאות המתנדבים באיגי – צוות ההדרכה והמטה, זה מקום להתפתחות אישית, יצירת חברויות עמוקות והתאגדות משותפת לעשייה חברתית משמעותית.
מתוך החזון שלנו אנו מפעילות במקביל לפעילות לנוער גאה תוכניות חינוכיות במסגרות חינוך כלליות,  הדרכות לנוער הטרוסקסואלי ולהט"ב יחד,  ללא צורך להזדהות,  על מנת לקרב בין המגזרים מתוך הכרות עם זהויות שונות, שיח עמוק ופתוח על גזענות, סקסיזם, יחסי כוחות בחברה, מיניות אחריות לשינוי המציאות והקשר בין מנגנוני דיכוי ומאבקים שונים בחברה שלנו. כל זאת במטרה לשבור את הטאבו סביב הנושאים האלה שכל אדם מושפע מהם וכך להפוך מרחבים להם הנוער נמצא ביום יום לבטוחים יותר.
 *
מהו החלום שלך?
*
החלום שלי הוא שנצליח לפרק את התבניות שהחברה מכניסה אותנו לתוכן מינקות,  מבחירת צבע שראוי למין כזה או אחר, דרך צעצועים ש"נכונים" למגדר מסויים, תחביבים,  יכולות והזדמנויות למימוש עצמי בעתיד כאנשים בוגרים. שנדע לכבד כל אדם,  גם אנשים שאני לא בהכרח מסכימה עם הבחירות שלהם כל עוד לא פוגעים באף אחד או מנצלים את האחר (אדם או בע"ח) , ולא נשפוט מגזרים שלמים ואינדיווידואלים בלי להכיר באמת. ושנוכל כולנו לחיות את חיינו בחופש בחירה וביטוי עצמי של האמת הפנימית וניצור חברה שוויונית, צבעונית, מעצימה ובריאה.

3 Comments

  1. מאת יומרנית ומטומטמת- מכירה אותה אישית:

    מדברת גבוהה גבוהה ובפועל אפס מאופס

  2. מאת אחד שיודע:

    בזכותך העולם מקום טוב יותר. בזכותך אני אדם טוב יותר

  3. מאת יקיר הקהילה:

    אמיצה. חכמה. איכותית ומרגשת – אין על מנדי בכל העולם

Leave a Comment

^ TOP