המרצדס הראשון שלי  

מאת: מאירה חיון



מי לא חווה את התחושה של קניית הרכב הראשון? תחושה מרוממת משהו, יש רשיון ועכשיו צריך רכב.
והנה סיפור המרצדס שלי.
מיד עם קבלת רשיון הנהיגה, התחלתי לחפש רכב. נכון, הרבה כסף לא היה לי ולכן החלטתי ללכת על רכב זול , אבל אמין. מה שלא ידעתי הוא, שאין דבר כזה, צירוף של רכב זול ואמין.
בקניית רכב, כמו בכל דבר אחר, צריך לפעמים גם קצת מזל וזה כפי שאתם יודעים, אין לי. הרכב הראשון שקניתי היה פורד ברנדה, אוטומט . קניתי אותו מחברה לעבודה. ידעתי שהמנוע לא בסדר, אבל אמרתי לעצמי, אסע בו חודש חודשיים ואחר כך אתקן. לאחר ששילמתי את הכסף, אמרתי אני אלך לעשות סיבוב, לא עברו מאה מטרים, המנוע מת, הפנסים נפלו, הדלת הקדמית לא נסגרה ועשן סמיך שמשום מה נכנס פנימה, כמעט גרם למותי. השארתי את הרכב על הכביש ופשוט הלכתי. בערב זומנתי לתחנת המשטרה כדי להסביר מדוע השארתי רכב בוער באמצע הכביש.
מאחר שלא רציתי להשאר בלי רכב, המשכתי בחיפושי, עד שמצאתי. זה היה בשעת לילה די מאוחרת, ראיתי רכב אאודי כחול, שנת ייצור 1973 (אחר כך אני אבין שבהחלט מדובר ברכב ממלחמת יום הכיפורים), ריפודים חדשים, אוטומט, אחרי שיפוץ עשרת אלפים, ממש כמו חדש, מיד הזעקתי את בעל הרכב, הוא דרש חמשת אלפים, אני הסכמתי לתת רק ארבעת אלפים, לחצנו יד, שילמתי את הכסף ולקחתי את האוטו.

למחרת בבוקר, התעוררתי מאושרת להתחיל את היום עם רכבי החדש ומייד עת צאתי לחנייה, חשכו עיני. זה עדיין היה רכב מסוג אאודי, אבל הצבע הכחול שראיתי בלילה, הפך לתכלת מזעזע עם מיליון נקודות לבנות. הריפודים, שאתמול נראו לי חדשים ואפילו עם דוגמא של חורים קטנים, היו באמת ריפודים עם חורים קטנים, מלא חורים. אבל מה, הרכב היה אוטומאט, הכי חשוב.
אמרתי לעצמי, שילמתי מעט כסף, זה לא נורא. נכנסתי לרכב , פתחתי את תא הכפפות, זרקתי פנימה את הארנק והסיגריות והתחלתי בנסיעה. שתי דקות אחרי כן , פתחתי את תא הכפפות להוציא את הסיגריות וכלום, המגירה ריקה. הבטתי לרצפה ושם היו הארנק והסיגריות. אחרי ארבעה נסיונות להכניס את הכל פנימה הבנתי שלמעשה לתא הכפפות כלל אין תחתית.
מה שעוד קרה זה שבכל פעם שפתחתי את המגירה, היא נסגרה פחות, עד שלבסוף נותרה פתוחה.
טוב, אמרתי לעצמי, רכב ישן, לא נורא.
המשכתי בנסיעה, ולאחר כעשר דקות, הוארו לפתע כל נורות השעונים, השמן , הדלק, חום מנוע, הכל דלוק ואני כמו מפגרת חושבת, איזה יופי, גם אורות מהבהבים בתוך הרכב.
רק לאחר שהרכב עמד לפתע, נגרר בבושת פנים הביתה, אמר לי אחי שזה לא נורא, רק אין שמן ברקס, המצבר מת, המנוע רותח כי אין מים ובגדול גם אין דלק.
במשך שבוע חיכיתי שיתקנו את כל הליקויים, שילמתי עוד אלף שקלים, וידעתי שזהו זה, עכשיו הכל בסדר.
במשך הזמן גיליתי שיתכן מאוד שיש לי גג נפתח, אבל לא היה לי כפתור ללחוץ עליו. פשוט מאוד, בכל פעם שלחצתי על הבלמים, הגג נפתח מעט, ככה מהצדדים, כשהתבוננתי מקרוב, נדהמתי לגלות כי כל הגג למעשה תפור לשאר חלקי הרכב, עוד כמה בלימות פתע והוא עף. תכונה נוספת , שהסתברה לי רק מאוחר יותר, שהיא מאוד ייחודית רק לרכב שלי, למרצדס שלי. כאשר למשל הדלקתי את האורות בערב, הנורות על מכוון השעונים הראו שהכל בסדר, אבל בפועל, שום דבר, חושך. הייתי מאותתת ושומעת את הרעשים הקטנים האלה והייתי בטוחה שזה עובד, אבל שוב, מבחוץ, שום דבר. רק אז הבנתי מדוע צופרים לי כל זמן, מאיפה לי לדעת?

ככה בעוד אני מתרגלת, נדהמתי לגלות שגם הברקסים לא בסדר, אז עברתי לנסוע על עשרים ועל מנת לעצור הייתי פשוט פותחת את הדלת ומוציאה את רגל שמאל החוצה ועוצרת על הרצפה, כמו המכוניות של הילדים.
עם דוושת הגז היה לי סיפור מאוד מוזר, לא הבנתי מדוע בכל פעם שאני לוחצת על דוושת הגז, אני מתרחקת מההגה, הייתי שומעת מן רעש מוזר עם הלחיצה על הגז ומיד מתרחקת מההגה. יומיים אחרי זה הסתבר לי שהכסא, שאמור להיות תפוס איפשהו, משתחרר בכל פעם שלחצתי על הגז. יום אחד הגעתי לרמזור, האצתי מיד כשהיה ירוק ומצאתי את עצמי במרחק של מטר מההגה, הרגליים כלל לא מגיעות לכלום ואני מנסה בכל הכוח להגיע עם הרגל לדוושה כשחגורת הבטיחות קורעת לי את הבטן ולצופים שבדרך אני נראית כמו מומיה בצרות.
עם הזמן גיליתי שדלת ימין נפתחת אך לא נסגרת, דלת שמאל נסגרת אך לא נפתחת, גיליתי עוד שהפונקציה של להשכיב את הכסא כלל לא קיימת אצלי, ניסיתי ערב אחד לעשות את זה ברכב כמו כולם, הכנסתי את שולה פנימה ובתנועת יד מיומנת ניסיתי להשכיב את המשענת, בהתחלה עוד חייכתי, אחר כך הגיעו הכאבים, אבל שום דבר, הכסא לא זז. האמת היא שלשולה לא היה אכפת, אבל אני סבלתי יומיים מכאבי צוואר נוראיים.

אט אט למדתי להתמודד עם מגבלות המרצדס שלי, למרות שלאחרים היה נדמה שאני נוסעת עם קורקינט, היו גם כאלה שחשבו שאני סתם טרקטורון.
לא נורא, חודש הבא אני עוברת לסוס ועגלה גם יותר זול וגם מהיר יותר.

 

Leave a Comment

^ TOP