אור ירח – סרט אמריקאי שמצליח להפתיע – בקורת סרט

אור ירח הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 2016, בבימויו של בארי ג'נקינס. הסרט מבוסס על ספרו של טארל אלווין מקראני "In Moonlight Black Boys Look Blue". הסרט זכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר לשנת 2017. (ויקיפדיה)
עלילת הסרט מגוללת את סיפור חייו והתבגרותו של גבר אפרו-אמריקאי צעיר בשלוש תקופות שונות ומשמעותיות בחייו: כילד, כנער, וכמבוגר.
תאריך הפצה: 21 באוקטובר 2016 (ארצות הברית)
במאי: בארי ג'נקינס

שחקנים: טרוונט רודס, אנרדרה הולנד, ז'אנל מונה, אשטון סנדרס, נעמי האריס ומהרשלה עלי.

פרסים: פרס גלובוס הזהב לסרט הדרמה הטוב ביותר, עוד
מפיקים: Adele Romanski, דדה גארדנר, ג'רמי קליינר
מועמדויות: פרס גלובוס הזהב לבמאי הקולנוע הטוב ביותר ועוד
 "אור ירח" – בקורת סרט
 מאת: עדית קמחי

אור ירח – סרט אמריקאי שמצליח להפתיע. פעם אחת בכך שלא מופיע אפילו אדם לבן אחד על המסך במשך כל הסרט. פעם שניה בשל העדינות, השקט, הסאונד האיכותי, העלילה האיטית וההתמקדות בהתפתחות של אנטי גיבור. פעם שלישית בשל המסר – באיזו מידה האדם מסגל לעצמו מודלים מסביבתו, האופן בו נסיבות הגדילה של אדם, תבנית נוף משפחתו וקהילתו, מקדם או מעכב את הפוטנציאל של האדם.

צילום יוצא דופן, אינטואיטיבי מאוד, ההופך את הצופה לנוכח בזירת העלילה. סאונד איכותי ביותר המשלב סגנונות, כולל מוסיקה קלסית, צלילי טבע ודממה.
רגעים רבים שאין צורך במילים וגם מסתבר אין כל כך יכולת מילולית בכלל ולבטא מצוקות ורגשות תסכול בפרט.
לא ברור מהי התקופה המסופרת. מהרבה בחינות נראה כי מדובר בשנות השמונים אך יש גם סממנים, בעיקר טכנולוגים, כאילו מדובר באמריקה היום. זהו אולי ניסיון להעביר מסר על זמני.
משחק רגיש ועמוק, יותר דומה לקולנוע זר, של דמויות שאנחנו מאמינים להן, גם כאשר גיבור הסרט עוטה על עצמו חזות הפוכה לפנימיותו. גם אז הוא מעורר אמפטיה והבנה.

בסיום יש גם התקרבות מרגשת.

~~~

 "אור ירח" – בקורת סרט
מאת: חגית רימון
העלילה של הסרט מעניינת, אבל לא כל כך התרגשתי ממנו. רק קצת בסופו.
המשחק מצויין, הצילום מיוחד, והמוסיקה נפלאה, עם קטעים שהינם השראה ממוסיקה קלסית. בתור סרט אמריקאי, זה סרט טוב. אבל הסתכלתי על הסרט מבחוץ. היה לי חסר אלמנט של התרגשות. כנראה שהבמאי בכוונה לא עשה את הסרט ל"משתפך", אלא כזה שאנו מסתכלים עליו מהצד.
הסרט מטפל ונוגע במספר נושאים – יחסי אמא ובנה, הסכנה בשימוש בסמים וההידרדרות מכך, הרוע של ילדים ובני נוער כלפי מי שחלש מהם, היחס להומואים, החיים בשכונה אפרו אמריקאית ענייה, האפשרות למימוש עצמי כשנקודת הפתיחה שלה נמוכה ועוד.
גיבור הסרט, שייבון, הוא "אנטי גיבור" – הוא לא חכם כל כך, לא כריזמטי כל כך, לא יפה כל כך, ילד שגדל עם אמא מכורה לסמים, שנתון לפגיעות של הילדים ואחר כך הנערים בבית הספר. נער שמגלה את המיניות שלו בלילה אחד, ובורח ממנה. אבל לא ניתן לברוח מהמהות שלך… ואחרי עשר שנים הוא מתחיל לגעת בפנימיות שלו ולממש את עצמו. .
מפתיע להיתקל בכזו הומופוביה, בושה והסתרה בסרט שנעשה בשנות האלפיים. יש לקוות שזה יפוג מן העולם.
זהו סרט על "החיים הפשוטים". על קשיי היום יום. על אנשים שלא נולדו עם כפית של זהב בפה, וגם כשבגרו – לא הפתיעו את העולם עם קריירה מזהירה או עם הישגים מרשימים. הם פשוט חיים. מיום ליום. אין להם אהבה גדולה או עבודה עם שכר גבוה, הם לא גרים בבית מפואר ואין להם מטרות גדולות. כן, החיים יכולים להיות גם כאלה. אפורים ולא מרגשים. במיוחד כשאינך מממש את המהות שלך.
ומהי המהות שלך? המהות שלך היא הדברים שאתה או את אוהבים לעשות, והאנשים שאתם רוצים להיות איתם ולאהוב אותם. לא משנה אם זה גבר או אישה.

Leave a Comment

^ TOP