ניצה דביר מעלה הצגת יחיד מרגשת

מאת: אתר אישה


לניצה דביר יש מופע יחיד ששמו: "נשבעת לא לנסוע בטרמפים".
הסתקרנתי לדעת מיהי האישה מאחורי המופע, האישה שאזרה אומץ לכתוב את אשר על ליבה ולהופיע ברחבי הארץ במופע יחיד.
ניצה דביר "רצה" עם מופע היחיד שלה מ-27/3/11, התאריך שבו השיקה לראשונה את המופע באולם עינן שבמודיעין – לא פחות ולא יותר – היכל התרבות – מופע ראשון.

שמי ניצה דביר, "רצה" עם מופע יחיד שלי מ-27/3/11. ההופעה הראשונה שלי הייתה באולם עינן במודיעין – לא פחות ולא יותר.

ניצה דביר

 

אפילו העזתי לשלוח את המופע לתחרות תיאטרונטו של יעקב אגמון השנה, אליו הגיעו עוד מאה מופעים.

הצלחתי להגיע לשלב הפרזנטציה, 8 מופעים עלו לשלב הזה – ואני בתוכם!!

אני לא שחקנית ולא למדתי משחק.

יעקב אגמון אמר לי שלא עליתי לגמר כי המופע מועבר באופן אותנטי מאוד ולא תיאטרלי. וכך אני משאירה את זה – אותנטי ובגובה העיניים.

אני, ניצה דביר, שפחדה לעמוד דום מתוח מתחת לשולחן – הגעתי לפרזנטציה בתיאטרון יפו בפני יעקב אגמון – האם זה חלום???

כל מי שמכיר אותי קודם יכול להגיד – בלתי אפשרי!

אני גמלאית צה"ל, לאחר 23 שנות שירות בחיל האויר, נשואה לשלמה, גמלאי צה"ל. יש לנו 3 בנים גדולים: אדריכל בן 29. סטודנט ברופין בן 27 וסטודנט בבצלאל בן 24.

גרנו 16 שנים בערד, מתוכן 8 שנים בבסיס חיל האויר נבטים. אני בתפקיד קצינת קישור, תפקיד עם הרבה כוח ועוצמה. מתחת לכוח ועוצמה שלט פחד ובטחון עצמי ירוד מאוד.

עזבתי את הבית בשנת 75' כשהתגייסתי לצבא ומאז אני מחפשת את עצמי. עברתי תאונת דרכים קשה ב-78 ששינתה את חיי עד עצם היום הזה – אני מרחיבה על כך במופע.

עברתי לגור ברעות בהמלצתו של אילון בן יוסף הגרפולוג. היום אני מוכרת מאוד במודיעין בהיבט החברתי והעסקי, מוכרת ומקושרת מאוד.

 למדתי לאחר השחרור "עצמה אישית" ומיד אימון אישי ולאחריו – הנחיית קבוצות. היום אני מנהלת את אחת הקבוצות של עמותת נ.י.ב במודיעין- נשים יוזמות בעסקים, בהצלחה רבה.

 איך הגעת לעשות את ההצגה הזאת?

שנים רציתי לספר סיפור, מדוע אני כזו פחדנית. למה אני מתביישת. למה אין לי בטחון… אבל פחדתי. לא ידעתי שאני גם יכולה לדבר. ידעתי שרק מי שיש לו תעודה אקדמאית =שווה. לכן, אני לא!  היו ימים בהם הייתי "קונה" את השכנים עם אוכל, מבשלת קוסקוס וקוראת להם לבוא לאכול וכך הייתי "מרוויחה" אורחים. כל הזמן רציתי לדבר, כי ידעתי שהקול שלי מיוחד והוא עושה משהו. אך תמיד היה מעלי ענן של פחד ששלט בי ולכן לא עשיתי כלום.

 באחד מטיפולי הרפקסולוגיה, חברתי המטפלת זיהתה בכף הרגל שלי – שיש בי משהו שבוער לצאת החוצה כמו לבה בהר געש. היא נדהמה ושאלה – מה אני רוצה לעשות בחיים שלי? סיפרתי לה. ומיד היא קישרה אותי עם מאמנת בכירה מאוד –עדנה רמות שידעה להרים אותי מהקרקפת למעלה למעלה למעלה ולהאמין שבאמת אני גם יכולה.

ואז עברנו למעבדת המופע – בתיה חרמון.

 מהו המסר שאת רוצה להעביר בהצגה?

 המסר שאני רוצה להעביר הוא פשטות. ענווה. צניעות. כל אחת יכולה. אקדמיה אינה בהכרח חכמת חיים. אפשר להעז ולהצליח.  למצוא את הכשרון שלך ואותו למנף. לדבר בגובה העיניים. כל נושא הלימודים של הילדים שלנו – ללמוד להרפות ולזהות כישורים שאפשר להעצים, ותעודה היא לא הכרטיס כניסה של הילד לעולם…
רצוי להשמע לאינטואיציה שלנו, של ההורים-לרוב זה מצליח.

מהן התגובות של הקהל להצגה?

באתר שלי  www.nizadevir.co.il  ניתן לקרוא את רוב תגובות הקהל. התגובה האחרונה שגרמה לי להתבוננות עמוקה במופע היתה מאחת החברות שבמקצועה הינה מטפלת משפחתית וזוגית. למחרת המופע היא התקשרה ואמרה: "שמת לב מה קרה אתמול אחרי המופע? נשים שיתפו, סיפרו על אבא שהרביץ, על אוכל לא טעים ולא מספיק, על אמא שלא פרגנה… אני במקצועי מטפלת מגיעה לשיתופים האלה אולי אחרי 9 מפגשים, וכאן בסלון, כשחלק מהחברות לא מכירות בכלל – פתאום משתפות ומספרות בפתיחות כזו, שרק דרכך, הדרך שאת סיפרת את הסיפור שלך גרם להם להפתח מבלי לפחד…"   זה היה חזק מבחינתי.

את מרגישה שעברת תהליך כלשהו מהרגע שהחלטת לכתוב את ההצגה ועד היום?

אכן עברתי תהליך של חופש, של ביטוי עצמי נקי לגמרי, אמונה שבאמת יש לי מה להגיד. הבנתי שבאמת יש לי יכולת לגרום לנשים לעשות משהו עם עצמן. שיש לי עוצמות שנשים אקדמאיות אינן יכולות להגיע אליהן אפילו.  שאני רוצה לפתח עוד את המופע לאיפה אני היום? מה זה עשה לי ולאן הגעתי היום.

האם יש לך טיפים כלשהן שאת רוצה לתת לגולשות אתר אישה?

 יש לך כישורים? ולא משנה מה הם, את יודעת שאת טובה בלצייר/לרקום/לדבר/לנאום/לכתוב/לסדר/לנקות/לקשר/לחבר בין אנשים – לכי על זה. היצמדי לחונכת טובה שתעזור לך למנף את הכישורים הספציפיים האלה ועשי זאת הכי טוב.

 האמיני בעצמך והאמיני שכולם שווים.  – הקלישאה הזו: "השמיים הם הגבול" – יכולה להיות מפתח לעשייה.

אפשר לדבר, לבקש, לשאול, להיעזר בכל אחד ואחד ללא שום גבול של תואר או תפקיד – אפשר לנסות-מקסימום תצליחי!

שתפי את האוהבים שלך בלבד לפני שאת יוצאת לדרך – ואח"כ כבר כולם ידעו על כך.

 מהו החלום שלך?

 לפני המופע – "להעביר את זה הלאה…" פשוט לעשות מעשה טוב אחד ולבקש מאותו אחד שיעשה גם למישהו אחר.

יחד עם זה עכשיו, במופע שלי, ראית? התרשמת? ספרי והעבירי הלאה…

 להופיע 3 פעמים בשבוע בפני גברים ונשים גם יחד. ולהתחיל לחשוב על חלק ב'.

 

Leave a Comment

^ TOP