למי לדעתך יש יותר כוח – למחזר או למחוזר? באיזה צד את מעדיפה להיות?

למי לדעתך יש יותר כוח – למחזר או למחוזר? באיזה צד את מעדיפה להיות?
 מאת: חגית רימון 21/3/09
woman

למי לדעתך יש יותר כוח – למחזר או למחוזר?

התשובה הראשונית והאוטומטית שלי היא שברור שלמחוזר יש יותר כוח מאשר למחזר. הרי בדרך כלל המחזר אוהב יותר את המחוזר, מאשר המחוזר את המחזר. כמו כן, המחזר כל הזמן עושה פעולות כדי לרכוש את ליבו ואהבתו של המחוזר:– הוא מספר למחוזר בפתיחות על אהבתו הגדולה כלפיו, הוא קונה לו מתנות ומזמין אותו לצאת איתו לכל מיני מקומות. הוא מרעיף אהבה ותשומת לב על המחוזר. המחוזר נהנה מאהבתו ומתשומת ליבו של המחזר. האגו של המחוזר עולה באופן ישיר לחיזוריו ולגילויי האהבה שהוא מקבל מהמחזר. עם הזמן, המחוזר עשוי להתייחס לאהבתו של המחזר כמובנת מאליה. הוא מתחיל להרגיש שהוא מקסים ונפלא, שהרי המחזר אומר לו זאת שוב ושוב, ואט אט מחלחלת במחוזר התחושה שאולי המחזר אינו ראוי לאהבתו…

במבט מהצד, נראה שלמחוזר יש יותר כוח מאשר למחזר. בדרך כלל המחוזר מביע פחות את אהבתו כלפי המחזר, וגם עוצמת אהבתו של המחוזר קטנה יותר מאשר של המחזר. המחוזר מקבל ומקבל ומקבל, ונראה שהוא נותן למחזר פחות ממה שהוא מקבל.

אבל האם באמת למחוזר יש יותר כוח לעומת המחזר?בעבר ניצבתי בעמדת המחוזר. ובעמדה הזו הרגשתי שאני צוברת כוח. מאוד נהניתי מחיזוריה של המחזרת. אהבתי אותה. והיא אהבה אותי. מאוד. היא חיזרה אחריי בצורה רומנטית. שלחה לי פרחים. הביעה את אהבתה אליי במילות אהבה ובמכתבי אהבה.  היא סיפרה לכל מכריה וגם לי כמובן שאני אהבת חייה. הרגשתי שאהבתה אליי גדולה מאהבתי, וכך גם זה נראה למי שצפה מבחוץ.. היא היללה ושיבחה את תכונותיי ויתרונותיי, וכתוצאה מכך הביטחון העצמי שלי גדל.

אבל האם באמת היה לי יותר כוח ממנה?

המחזר נוהג להצהיר בריש גלי על אהבתו הגדולה ואינו מתבייש ברגשותיו. לגישתו, הבעת רגשות אינה חולשה. לעומתו, המחוזר בדרך כלל יותר עצור ברגשותיו. הוא לא יעז להצהיר על אהבתו ראשון, אלא הוא ימתין שהמחזר יצהיר קודם על אהבתו. המחוזר מפרש את הבעת רגשותיו של המחזר כאל הפגנת חולשה, ולכן הוא מרגיש חזק יותר מהמחזר. אך זו טעות. האיש המפגין את רגשותיו כלפי האחר, לרבות את חולשותיו ואת אהבתו – הוא האיש החזק. המחזר אינו חושש לספר למחוזר שהוא אינו יכול בלעדיו. המחוזר לא יעז לומר למחזר משפט כזה, כי הוא ירגיש חשוף ופגיע.

היא אהבה אותי בכל ליבה, ואהבתה געשה כאוקיינוס. ואני, נתתי רק את מה שיכולתי לתת. ליבי לא היה פתוח לגמרי לאהבה, אלא רק חלקית. לא הצלחתי להזיז את המעצור שבליבי. היום אני מבינה שלאהוב בעוצמה של שמונים אחוז זה להיות קצת חלשה. מי שאוהב בכל מאת האחוזים הוא הוא החזק. הוא זה שנהנה מהאהבה, מכל עוצמתה וגווניה. הוא זה שליבו רחב, והבזקים של אור חודרים לתוך חדרי ליבו. הוא זה שנוטל את המושכות בידיו. הוא האקטיבי. הוא זה שמחליט מתי הוא רוצה לאהוב ואת מי, וכשהוא אוהב, זה מכל הלב. אהבתו עוצמתית ומרגשת, והוא יכול לחצות אוקיינוסים בשביל האהבה.

בלי לשים לב, המחוזר נעשה תלוי בחיזוריו של המחזר. בטחונו העצמי עולה ככל שהמחזר ממשיך בחיזוריו. וכאשר יום אחד החיזורים פוסקים, כפי שאירע, העולם נחרב. ליבי נוסר לחלקיקים קטנים. הגנרטור שהזרים לליבי ונשמתי שמחה וביטחון – נותק. שמחת החיים שהייתה לי עד לאותו הרגע – התפוגגה.

הבנתי על בשרי שהמחוזר אינו חזק יותר מהמחזר. למרות שזה נראה למחוזר בלתי אפשרי, המחזר יכול בכל רגע להפסיק את חיזוריו. המחזר בוחר את מי לאהוב. ובכל פעם שהוא אוהב, הוא עושה זאת ללא מורא. כל תא בגופו של המחזר מרגיש את האהבה בכל עוצמתה, ונהנה ממנה. המחזר נהנה לחזר. הוא זה שבעצם נוטל את המושכות במערכת היחסים. המחוזר הוא פסיבי, ובלי משים הוא נתון לחסדיו של המחזר. המחזר ימשיך לחזר אחריו כל עוד הוא יקבל את מה שהוא רוצה במערכת היחסים. אך אין לטעות, האהבה של המחזר אינה בלתי תלויה ויש לה סוף.

המחוזר עלול לטעות שהמחזר יאהב אותו בכל מצב, גם אם הוא יתייחס למחזר כמובן מאליו. כן, גם אני חשבתי כך. סברתי לתומי שהמחזרת שהייתה לי תמשיך לאהוב אותי גם אם אבקר אותה על כל צעד ושעל. גם אם אהבתי כלפיה תהייה מסוייגת. חיזוריה גרמו לי להרגיש חזקה. על גג העולם. היא אינה יכולה בלעדיי. אין סיכוי שהיא תעזוב. וגם אם ניפרד, היא תתחנן לחזור.

אך טעיתי. זה לא קרה.

וכשחיזוריה פסקו- נשברתי.

אבל למדתי.

ויישמתי את השיעור שקיבלתי.

וכעת אני יודעת יותר לאהוב.

כיום, שנים לא מעטות לאחר שכתבתי את המילים, הדרך המועדפת עליי היא להיות גם מחזרת וגם מחוזרת. פעם ככה ופעם ככה. הדדיות ביחסים זה הדבר הכי נעים. לאהוב מכל הלב. ולקבל אהבה.

Leave a Comment

^ TOP