סילביה – סיפור קצר

היי, אני משה. זה מהתנ"ך. רצו שאהיה מנהיג, אבל יצאתי מנקה מדרגות בבתים

סלביה – סיפור קצר / מאת חגית רימון

היי, אני משה. זה מהתנ"ך. רצו שאהיה מנהיג, אבל יצאתי מנקה מדרגות בבתים. נולדתי בפסח 1968 לזוג הורים נחמדים וצנועים שעלו לארץ ממרוקו. החינוך היה מאוד חשוב להם, אבל מה שהיה לי חשוב זה לשחק כדורגל, אז כל היום שיחקתי. גם במהלך השיעורים. ההורים ספקו ידיהם בדאגה ואמרו לי – מה ייצא ממך? ועניתי להם: אני רוצה להיות שחקן כדורגל. אבל למרות שרצון שלי ולמרות האימונים היומיומיים הייתי שחקן די בינוני. בעצם די גרוע. אבל המשכתי להתאמן ולא קיבלתי את רוע הגזירה. אני רוצה להיות שחקן כדורגל. אבל תמיד שמו אותי כמחליף, בקושי נתנו לי לשחק. וכשכבר המאמן נתן לי הזדמנות – פספסתי. התרגשתי. ובכיתה י"ב פרשתי. בלי בגרות. בלי קריירה של שחקן כדורגל.

שירתתי בצבא בגולני ואחר כך פגשתי את סילביה, שהגיעה לארץ כמה שנים לפני כן מארגנטינה. לא התאהבתי במבט ראשון. גם לא בשני או בשלישי. אבל היא הייתה בחורה צעירה וחייכנית וגם רצינית עם קצת חוש הומור. אז הצעתי לה נישואין. והתחתנו באולם די קטן ברחובות. עם 85 מוזמנים. ואחרי פחות משנה נולד לנו מריו. ההורים שלי השתבצו כששמעו על השם שבחרנו, יותר נכון סילביה בחרה, אז הוספנו לו שם אמצעי – מריו חיים.
והוא החיים שלי. מגיל שנה התחלתי ללמד אותו כדורגל. היום הוא בן שלוש ואני צופה לו עתיד גדול. פעמיים בשבוע אני לוקח אותו מהבית של סילביה ואני מלמד אותו לבעוט. כן, סילביה ואני התגרשנו. בעצם, היא זרקה אותי. אמרה לי שאין איתי עתיד ואני לא מפנק אותה ובקושי מקשיב לה. היא באמת ניסתה, אבל אני לא הקשבתי. הייתי מכונס בעצמי. יוצא עם חברים לבר פעם בשבועיים, שותה כמו גרמני וחוזר באחת בלילה, כמעט על ארבע.
פספסתי כמה ימי הולדת שלה. שכחתי. לא יודע מה גרם לי להתנהג כמו חמור. ועכשיו אני מבין איזה טמבל הייתי. אז נרשמתי לאתר היכרויות, וחיפשתי שם מישהי שדומה לסילביה. עם שיער ארוך בהיר ועיניים בהירות. אבל לא מצאתי. אז יצאתי גם עם נשים יותר כהות. וגיליתי שעולם הדייטים הוא עולם מסעיר ומרגש, אבל יש בו המון אכזבות. נשים כותבות לי על עצמן שהן נראות טוב, אבל זה אולי נכון בחושך. יש כאלה שמחפשות רק עשירים שיתמכו בהן, ואני לא הכתובת. בקושי יש לי למזונות ולעצמי. יש מלא שמעשנות, וזה גורם לי לבחילה. ויש כאלה שנראות מאוד מתוקות בהתחלה, אבל אחרי חודש חודשיים השריטות שלהן החלו להתגלות, וזה היה די מפחיד. אחת הייתה אורבת לי ליד הדלת, מתחננת שנחדש את הקשר. יום אחד כשחזרתי מהבר עם חברים והדלקתי את האור בחדר המדרגות, פתאום ראיתי אותה. נעתקו המילים מפי. היא התקרבה אליי והרגשתי כמו בסרט "חיזור גורלי". בסוף נתתי לה להיכנס הביתה, עשינו אהבה והיא נשארה לישון, ובבוקר דיברה על חתונה. אמרתי לה שאני חייב לטוס לעבודה, ונעלתי פעמיים את הדלת אחרי שיצאה.

אתמול בלילה חלמתי על סילביה. היינו משפחה די מתוקה. היא הייתה די מצחיקה, והמבט שלה חימם לי תמיד את הלב ואתמול היא הופיעה לי בחלום ורק חייכה. ואני הרגשתי געגוע.
הטלפון מצלצל והנה על הצג מופיע השם: סילביה. אלוהים, אני לא ביקשתי ממך הרבה דברים, אבל בבקשה תעשה שיהיה לי נס של פסח. תודה רבה.

 

Leave a Comment

^ TOP