"אני לגמרי מבין את אייל גולן כשדיבר על הסטייק והשוקולד" – סימה – סיפור קצר על אהבה

מאת: עו"ד חגית רימון

 

עו"ד חגית רימון

עו"ד חגית רימון

 

היי, אני שלום. היום אני חוגג ביחד עם סימה את חתונת הזהב שלנו. מי היה מאמין. אנחנו נשואים חמישים שנה. חמישים! היא בת 76 ואני כבר בן שמונים. איך שהזמן רץ. הילדים שלנו, האהובים שלנו, כבר חצי שנה עמלים על מסיבה. נחגוג באולם יפה בראשון לציון, ויגיעו כל החברים ובני המשפחה. בכל פעם שאני מספר כמה זמן אני נשוי, אומרים לי – כל הכבוד. כל הכבוד. כי היום, כידוע, נישואין בקושי מחזיקים מעמד. ומי שעובר את החמש שנים – מגיעה לו מדליה. אבל באמת שלא מגיע לי כבוד. לסימה אולי כן. אבל לי? לא. אם אתם חושבים שבמשך חמישים שנה הייתי עם אישה אחת – נו באמת, זה נראה לכם אפשרי?

אני לגמרי מבין את אייל גולן כשדיבר על הסטייק והשוקולד. כמובן שזה חסר טאקט להכריז על זה בטלויזיה, אבל המהות נכונה.
כשהייתי צעיר, מידי פעם הייתי מסובב את העיניים שלי ימינה ושמאלה. תמיד היה לי כסף, והיה לי בטחון עצמי, ונשים נמשכות לזה.
אני מודה שגם אני פה ושם התחלתי עם מישהי, אבל גם הן, הנשים, לא טמנו את ידן בצלחת. ואני, מה, אני קדוש? זה כמו שישימו לך גלידה מול הפרצוף וישאלו אותך – רוצה לק? כמה כבר יגידו לא? אז אני מודה שגם אני מידי פעם אמרתי כן. אבל באמת שהשתדלתי לא להחסיר מסימהל'ה כלום. באלוהים שבלב שלי תמיד הייתי נאמן לה. האישה שעשתה לי ילדים. האישה של החיים שלי. אבל זה נכון שאחת לכמה שנים רציתי לעוף מהבית ולפתוח דף חדש. כן, זה מפתה, להתחיל מהתחלה, להרגיש פרפרים, כמו שאומרים. להרגיש תשוקה.

פעם, כשהייתי בן ארבעים וחמש, בשיא שנותיי, ובאמת שנראיתי טוב, והמזכירה שלי לא הפסיקה לעשות לי עיניים, אמרתי לסימה שאני רוצה לעזוב את הבית. היא לא עשתה סצנות, רק אמרה לי – אתה תחזור על ארבע.
עזבתי את הבית, גרתי במלון דירות במשך שבועיים. המזכירה שלי באה לבקר ועשינו שמח. אבל אחרי שבועיים התחננתי בפני סימה שנחזור. סימה היא העוגן שלי בחיים. העיצות שלה במהלך השנים היו שוות זהב. גם בעבודה, גם עם הילדים, היא תמיד הצד המפשר. איזו משפחה הקמנו ביחד, באמת כל הכבוד לנו. בעצם לה. כי אילו זה היה תלוי בי, כל חודש הייתי בברוגז עם ילד אחר. יש לי דם חם. אבל היא, הנשמה שלי, מאזנת אותי. סימהל'ה שלי. והיום, היום נצעד שוב ביחד, כמו לפני חמישים שנה. ואני מחייך בלב, וטופח לעצמי על השכם. בעצם, לא לעצמי, כי אני בטוח שאלוהים שלח אותה אליי. אלוהים שלח לי את סימה. ואני מודה לו על כך כל יום.

 

 

 

‎‎פרסום‎ by ‎אתר אישה‎.‎

1 Comment

  1. מאת כוכי:

    נחמג

Leave a Comment

^ TOP