סימונה (סיפור קצר) – סיפורה של אישה שעובדת כזונה

מאת: חגית רימון

wom

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

היי, אני סימונה, לא מדימונה אני סימונה מתל ברוך. כן בדיוק מה שעולה לכם בראש, אני זונה זונה בת זונה, עומדת בלילה עם מכנסונים של מעודדת וחצי מהציצים היפים שלי בחוץ ואני מחכה שיעצור לי נסיך עם שברולט כסופה שייקח אותי לגור איתו בבוורלי הילס כמו ב"אישה יפה" ואני אכנס לחנות הבגדים עם כרטיס אשראי מזהב ואקנה כל מה שיבוא לי שמלות כמו לטקס האוסקר ואותן אלבש במסיבות שאלך אליהן עם בעלי שיהיה דומה לריצ'ארד גיר.
כן, אני יודעת, אני מדברת שטויות במיץ עגבניות.
אני יושבת עכשיו בסלון שלי בגבעתיים ומעשנת ג'וינט ומפנטזת על מה שיכול להיות, בעצם מה שאף פעם לא יכול להיות, סימונה תרדי כבר מהחללית שלך תתאפסי על עצמך, תגמרי את התואר שלך ותמצאי לך איזו משרה נחמדה משמונה וחצי עד ארבע וחצי, מה את מחפשת בתל ברוך ולמה את עומדת שם כמו זונה, בעצם את זונה, מה את צריכה את זה? מה זו תאוות הבצע הזאת? אז תגורי בבית יותר קטן ותסתפקי במועט ותסעי על פיאט מודל 99 ויהיה לך כבוד עצמי, מה יש לך שם שגורם לך לחזור לילה לילה? לא, זה לא הסרסור המכוער שיש לך, למרות שהוא יצור נקלה – אם תגידי לו שאת מפסיקה להגיע הוא יקבל את זה. ברור לך שהוא לא יעשה לא סצנות ולא ישסף לך את הגרון, אז סימונה נשמה מה מונע ממך להפסיק? הרי אם תבקשי כסף מאמא שלך היא תיתן לך בשמחה תוך שנייה, את יודעת את זה, היא אוהבת אותך יותר מאשר את עצמה, אָת החיים שלה, השמחה שלה, האור שבעיניה ויש לה מספיק כסף אז אל תרגישי אי נעימות.
היא תעזור לך לממן את הלימודים באוניברסיטה ועוד שנתיים שלוש תוכלי למצוא גבר נחמד לעשות איתו שניים שלושה ילדים, אבל את תקועה עם המציצות שלך בלילות והסטירות שלפעמים את מקבלת וההשפלות היומיומיות והשיחות עם החרדים שבאים אלייך כדי לשפוך את הלב וגם לזיין אותך וקמצנים שמגיעים ואחרי שגומרים וגונחים הם מחליטים לשלם לך חצי מהמחיר ואת למדת לא להתווכח כי ראית מה קרה לחברות שלך שהתווכחו או שהיכו את הקליינטים שלהן כדי להגן על עצמן, זה לא נגמר בטוב אף פעם, אז למה סימונה, למה את נשארת?

די תפסיק להתיפייף. איפה אני יכולה להרוויח מאתיים שקל לשעה אה? וזה קנה המידה שלך, הכסף? אפשר לקנות אותך בכסף? את כולנו אפשר לקנות בכסף ואל תדבר גבוהה גבוהה.
אבל את הורגת את הנשמה שלך את לא מרגישה? הנשמה שלי בסדר. בלילה אני משאירה את הנשמה לי בבית והולכת לעבוד.
אבל בשביל מה את עובדת דווקא שם, מה את רוצה להשיג? ככה אני עצמאית ומרוויחה מספיק כסף כדי לדאוג לעצמי. נמאס לי שכל הזמן הלב שלי נשבר, עוד גבר ועוד גבר ועוד אחד אני נותנת להם את הלב שלי, רוצה להקים משפחה ובית ולעשות ילדים אבל כל פעם נשבר לי הלב מהם. הכי בטוח עבורי לעבוד בתל ברוך, לא רוצה להתאהב לא מאמינה באהבה החיים זה לא סרט ואת תעבדו עליי שיכול להיות טוב. סימונה לכי לטיפול. לך אתה לטיפול ואל תתנשא עליי, מה כבר יהיה בטיפול, יישב מולי פסיכולוג עם מחברת יעשה את עצמו כאילו שהוא מתעניין בי וכל הטיפול ידמיין בראש באיזו תנוחה הוא מזיין אותי. אני יודעת מה עובר לגברים בראש, הם מספרים לי, הכל אחיזת עיניים ותעתוע. אני כבר בת 34 ומרגישה בת שמונים. לפעמים כשאני מגיעה הביתה ונכנסת למקלחת אני חושבת לעצמי שלא היה אכפת לי למות עכשיו, מה כבר יש לי להפסיד, אין לי למה לחיות, הסיוטים שחוזרים לי כל לילה כמעט לא מרפים ממני גם אחרי כל כך הרבה שנים. אזלו כוחותיי ואין לי אפילו את מי לשתף. אין סיכוי בעולם שאספר לאמא מה אבא היה עושה לי כשאמר שהוא לוקח אותי לגינה. איזו גינה ואיזה נעליים. הוא היה לוקח אותי לבית של חבר שלו ושם עושה בי מה שבא לו כאילו אני בובה מתנפחת. זה מה שעשינו בשבתות כשהיית מחייכת אליו בהכרת תודה שהוא נותן לך לנוח.

אני לא אשכח לעולם את הפעם הראשונה שהגענו לדירה, אבא אמר לי שאין לו כוח ללכת לגינה ועדיף שנשב בסלון ונראה סרט אז הוא שם בטלויזיה קלטת שאלוהים ישמור מה היה בה. לא הבנתי מה זה ומה קורה אבל הוא הפשיל את המכנסיים שלו והוציא את האיבר שלו דרך החור בתחתונים הצהובים שהיו לו והחל לשפשף ולגנוח לשפשף ולגנוח ואני התאבנתי, מילה לא יצאה ממני, רק הלב שלי רצה לעוף משם ולהשאיר את היצור הדוחה הזה בסלון ולברוח אבל לא יכולתי לזוז ואני מתביישת לספר לכם מה אבא עשה לי בפעמים הבאות כשהוא לקח אותי לדירת הגיהנום הזו, אני אפילו לא יכולה להעלות זאת על דל שפתיי.

אלי, לא יודעת למה זה קרה לי ומה עשיתי רע שזה הגיע לי דווקא, הייתי ילדה ממש טובה, תמיד נתתי כבוד לאמא ולאבא ועזרתי לאמא בבית והייתי תלמידה די טובה והיו לי חברות אבל מאותו היום הארור הזה כבר לא היה לי כלום. בכיתה לא הבנתי כלום, המילים עברו ליד האוזניים שלי ולא נכנסו, הייתי בוהה במורה ומקווה שתשאל אותי מדוע הידרדרתי בלימודים ולמה יש לי מבט אטום בעיניים אבל אף אחד לא שאל כלום.

חשבו שאני מטומטמת ולא יוצלחת ולא שווה והם כנראה צדקו כי עובדה היא שבגיל 34 אין לי כלום, לא בעל לא ילדים לא תואר לא מקצוע אני זונה בתל ברוך כן זונה שמוצצת לגברים ושוכבת איתם למרות הריח המסריח שנודף מהם, הם אפילו לא מתקלחים לפני שהם באים אליי, הם הרי קונים אותי בכסף זה מה שהם חושבים אז בשביל מה להתקלח. אלוהים בבקשה תן לי את הכוח לצאת מהגיהנום הזה בבקשה אני מתחננת אני לא רוצה למות אני רוצה לחיות, כן אני רוצה לחיות ללמוד לראות עולם לאהוב וגם לקבל אהבה למה לא? גם לי מגיע!

 

 

 

 

Leave a Comment

^ TOP