אנג'ל – סיפור אהבה בין שתי נשים


מאת: חגית רימון         29/8/2014


אנג'ל – סיפור על שתי נשים…

נכנסתי לבר הנשים הגדול ביותר שביקרתי בו מימיי. החברה שאיתה נסעתי לגרמניה נשארה במלון כי חטפה וירוס של שלשולים. "צאי היליתוש, צאי ותהני, שלא תיהרס לך החופשה בגללי." אמרה לי כשהיא שכובה במיטה ומעליה השמיכה.
"איך אצא לבד, ועוד בלילה? אפילו לקולנוע מעולם לא הלכתי לבד." עניתי לה. ובתוכי התמרמרתי קצת על כך שאת הלילה האחרון שלנו בגרמניה  נבזבז בחדר.

"מה, תישארי איתי כאן? ממילא אני הולכת לישון. אני חייבת לישון. העיניים שלי נעצמות. לכי לבר שהתכוונו ללכת אליו. יאללה, תעשי חיים נשמה שלי. מה כבר יכול להיות, מקסימום מישהי תתנפל עלייך."

חייכתי. "את יודעת מה? אני הולכת."

נשמתי עמוק. קצת אומץ היליתוש, דיברתי לעצמי. מה כבר יכול להיות. את כבר בגרמניה… אז תהני.

צחצחתי שיניים, התבשמתי, לבשתי מכנסי ג'ינס צמודים וחולצה שחורה. מרחתי אודם בצבע אדום בורדו. התבוננתי במראה וכרגיל נראיתי לעצמי לא מספיק טוב, עם בטן וטוסיק שגדלו. חייכתי מול המראה. אני נראית מצויין. עודדתי את עצמי. טלי נישקה אותי בלחי. "תהני גם בשבילי. תישארי שם כמה שבא לך. אני במילא אשן. תעירי אותי כשתחזרי."

נכנסתי לבר ונדהמתי מגודלו ומכמות הנשים שהייתה בו. מעולם לא הלכתי לבד לבר. התרגשות החלה לפעפע בי. שירי פופ ורוק נעימים ברקע. והמון המון נשים. עומדות. יושבות. מתלטפות. מתנשקות. מה אני אמורה לעשות כאן? לבד בבר נשים בגרמניה.

החלטתי ללכת לשבת על הבר. כמו בסרטים. שהאישה יושבת שם ושותה משהו ולפעמים מישהו מזמין אותה לדרינק. כך אוכל להביט מסביבי ולספוג את האוירה.
לא הייתה לי שום תוכנית. אני גם בקושי שותה. התיישבתי. מרוב מבוכה הוצאתי את הפלאפון מהתיק. כאילו התעסקתי בו. אבל אפילו אינטרנט אין לי. אז די היליתוש. תתמזגי עם המקום.
מאחורי הבר הסתובבו שלוש ברמניות, שתיים בלונדיניות צעירות ואחת כבת שישים, מלאת גוף, עם קוצים כהים בשיער וקעקועים בזרועות הידיים. הבלונדינית התקרבה אליי, הניחה כוס בירה לפניי ואמרה: "דיס איז פור יו".

"פור מי??" שאלתי.

"יס. פרום דה ליידי אובר דר". היא הצביעה על אישה שישבה כמה שולחנות מאחוריי.
הסתובבתי לעברה, עיניי נתקלו בעיניה, שלא ראיתי את צבען כי היה קצת חשוך. כמה שהיא יפה. הסמקתי. היא נראית כמו שאני אוהבת. נשית, אך לא נשית מדי. נטלתי את הכוס, הרמתי אותה ואמרתי  'צ'ירס', ושתיתי לגימה. היא חייכה אליי ושתתה במקביל. היא קמה ממושבה ופסעה לעברי. לפני שהספקתי לחשוב, היא עמדה לידי ושאלה: "מיי איי סיט היר?" ריח של 'אנג'ל', הבושם האהוב עלי, עלה באפי.

"יס" עניתי.

"טנק יו פור דה  ביר". אמרתי לה.

"יואר וולקאם". היא השיבה.

"צ'ירס." היא הרימה את הכוס שלה, הקישה בכוס שלי, והביטה בעיניי. כעת ראיתי שהינן כחולות. מקרוב היא אפילו יותר יפה.

"What shall we drink for?" שאלתי.

"We will drink for love."

היא השיבה.

לגמנו מעט מהבירה. "איי אם קריסטל." היא חייכה והושיטה אליי את ידה. נטלתי את ידה והתמזגנו. כמה נעים.

"איי אם הילית."

"סורי, וואט איז יור ניים?" המוסיקה הייתה רמה. היא הניחה את ידה על גבי וקירבה את פניה אל פניי.
שוב שאפתי את ניחוחו המתוק והמשכר של הבושם אנג'ל. "איי אם הילית." היא הותירה את כף ידה צמודה לכף ידי.
למרות שחשתי מבוכה, רציתי להמשיך להרגיש אותה קרוב, וגם אני לא הוצאתי את אצבעותיי. חיוך התפשט בתוכי. וחום ונעימות.
לא חשבתי על כלום. לא על בת הזוג לשעבר, שזכרונות אהבתנו עדיין נותרו בי, ולא על טרדות היומיום. כלום. רק  אצבעותינו דיברו.

"דו יו וונט טו דנס?" היא שאלה.

"מממ… אוקיי." השבתי. השילוב בין נשיות לגבריות מושלם בעיניי. מצד אחד, היא נראית לי רכה ונעימה, הריח שלה משכר ומגע עורה רך כמשי. ומצד שני היא יוזמת ועושה את הצעד הראשון.
פסענו למקום שבו נשים נוספות רקדו. עניין אותי מהיכן היא, מהו גילה ומה היא עושה בחייה, אבל ששש… עכשיו אני מתמסרת לריקוד.
היא הניחה את ידה על עורפי ונצמדה אליי. זרם של חשמל חלף בכל גופי. הביג'יס נשמעו ברקע.

How deep is your love, how deep is your love"
I really mean to learn
'Cause we're living in a world of fools
Breaking us down when they all should let us be
"We belong to you and me

"היא זמזמה באוזניי את השיר בקול של מלאכית. עצמתי את עיניי.
היא הצמידה את לחייה על לחיי.  שאפתי את ניחוח האנג'ל אל תוכי. היה לי כה נעים לחוש את לחיה, ואת גופה צמוד אליי.

צעדינו התאימו, כאילו התאמנו עליהם לפני כן. יכולתי לרקוד איתה כל הלילה. לא מיהרתי לשום מקום. לשום דבר. הרגע הזה הוא מושלם.

ידה החלה ללטף את גבי ובשקט נאנחתי מהנאה. היא הזיזה את לחיה, ואט אט שפתיה התקרבו אל שפתיי. מגע חדש. מרגש. לא מוכר.
שפתינו התאימו האחת לשניה. הן היו עדינות ורכות. היא הניחה את שתי כפות ידיה בשני צידי פניי, והלהבה בערה בי.
רק היא ואני עמדנו שם. זרמים של הנאה עברו בגופי, כמו פרפרים שיצאו לחופשי מתוך קופסא.
שלושה חודשים שלא נגעתי באף אחת ואף אחת לא נגעה בי. אף אחת מהנשים שהתחילו איתי לא משכה אותי.
חששתי שכבר איני נמשכת לאף אחת וחלום הזוגיות המופלאה ומלאת התשוקה מתרחק ממני. והנה, כאן, בגרמניה, אישה זרה מבעירה את תשוקתי ומעניינת אותי.

רקדנו צמודות במשך כמה שירים. בשיר הבא הרגשתי את לשונה נוגעת בלשוני. כמו סוכריה בטעם חדש שאני טועמת לראשונה. לא היה טעם בפיה. כמו שאני אוהבת. כאילו שהיא צחצחה שיניים לפני חמש דקות.
האש בערה גבוה יותר, והפכה לזיקוקי דינור מרהיבים.

כשהחל שיר רעשני של ריהאנה, קריסטל הציעה שנשב. הפעם התיישבנו על ספה בהירה ואור אדום האיר מסביבנו.
היא התיישבה צמוד אליי, כאילו הכרנו כבר. ידיה לא הפסיקו ללטף אותי, את גבי, את פניי, ואני השבתי לה בליטופים עדינים בשערותיה ובעורפה.

היא סיפרה לי שהיא אמנית, ציירת ופסלת בסגנון פופ ארט. בקרוב יש לה תערוכה גדולה בלונדון, שם היא גרה. היא הראתה לי עבודות שלה, ונפעמתי מכשרונה ומהצבעוניות של יצירותיה.

"You must come" היא אמרה לי.

"I will send you a ticket and you will live in my place. You will meet my son. He is gorgeous"

מממ… יש לה בן. אוקיי. היא סיפרה לי על האישה שאיתה הביאה את הילד לעולם. כמה חודשים לאחר שנולד היא תפסה אותה בוגדת בה עם סוזי, החברה הכי טובה של קריסטל, ושתיהן עברו לגור באמסטרדם.
מאז היא איבדה אמון באנשים. סיפרתי לה עבודתי, על תחביביי, ילדיי, קשרים קודמים שהיו לי, ובשעה שלוש בבוקר הכרנו האחת את השניה באופן די עמוק.

קריסטל התחננה שאאריך את שהותי בגרמניה, אבל הסברתי לה שזה בלתי אפשרי. מחר אני חוזרת לארץ.
בארבע בבוקר התחבקנו חיבוק אחרון. חיבוק לפני פרידה הוא חיבוק שמשאיר בנו חותם. הידיעה שייקח זמן עד לחיבוק הבא, אם בכלל יהיה עוד אחד כזה.
דיברנו על מפגשים נוספים, ואפילו על קשר רומנטי. רצינו להישאר עוד ביחד, צמודות, לא רצינו להפסיק את רגעי הקסם הללו. אבל הגיעה העת להיפרד.
התנשקנו נשיקה שארכה כמעט שיר שלם. היא ליוותה אותי למלון, והבטחנו האחת לשנייה להישאר בקשר.

כן, חזרתי לארץ. לא, אני לא בנויה לקשר טראנסאטלנטי. אסביר זאת לקריסטל, והיא בטוח תבין.
כשחזרתי לארץ, ראיתי שתיבת ההיכרויות שלי באתר ההיכרויות נמלאה בהצעות. מעניין אם אחת מהן תגרום לי להרגיש כמו שקריסטל גרמה לי.

מיד לאחר שהגעתי, המתינה לי הצעת חברות בפייסבוק מקריסטל. כמובן שאישרתי את ההצעה. ועוד שבועיים אני נוסעת לתערוכה של ציירת מפורסמת בלונדון. אחר כך תהיה מסיבה, וקריסטל הבטיחה לי שיהיה בה לפחות שיר אחד או שניים של הביג'יס…

1 Comment

  1. מאת נעמה יערי:

    אהבתי מאד.

Leave a Comment

^ TOP