ענת זמשטייגמן, בת 42, היא שחקנית ומורה בבתי ספר למשחק, בזוגיות + ארבעה ילדים.

מיקה הייתה תלמידה שלי בבית צבי. היא פנתה אלי וסיפרה לי על המופע וביקשה שאביים אותו. בתהליך החזרות הצטרפתי גם כשחקנית.
ענת: אני שחקנית מקצועית, בוגרת בית צבי ושיחקתי בתיאטראות רפרטואריים – הבימה, בית ליסין, באר שבע וחיפה.
אני משחקת כבר 5 שנים בהצגת יחיד אשר הועלתה לראשונה בתיאטרונטו. כמו כן משחקת בתיאטרון הסיפריה.
במה זה כרוך מבחינתכן להיות שחקנית? מה זה דורש, ומהי ההרגשה על הבמה ולאחר מכן?
תמר: להיות על הבמה זה להיות הכי חדה שיש. הכי קשובה גם לעצמי, גם לפרטנריות שלי וגם לקהל, כמו לפצל את הקשב לשלושה חלקים, להיות במאה אחוז בכל אחד מהם. וזה רוחני לחלוטין.
לפני הצגה אני מרגישה בכל פעם מחדש שאני הולכת למות, מחפשת עם העיניים איפה אני אוכל להקיא, חושבת מה יקרה אם אמות על הבמה, כל מיני מחשבות סימפטיות ולא חרדתיות בכלל. אחרי ההצגה אני בהיי מטורף, מרחפת.
ענת: להיות שחקנית זה בראש ובראשונה הרצון והיכולת לגעת בבני אדם. לעורר קשב, ריגוש, שמחה ולפעמים אפילו שינוי.
זהו מקצוע קסום ובלתי אפשרי שרוב העוסקים בו מתמכרים לו ונאמנים לו על אף המהמורות בדרך. משחק דורש קודם כל היכרות מעמיקה עם עצמך, היכרות עם נפש האדם, דמיון רב ויכולת הזדהות טוטאלית.
המפגש עם הקהל הוא תמיד תעלומה. כל הצגה זה כמו בליינד דייט. אין לך מושג איזה קליק יתרחש. לשמחתי המופע הוא אחלה דייט.
תמר: מגיע קהל מגוון ומהמם של נשים ואנשים פתוחים ושמחים שרוצים לצחוק ולהתרגש איתנו, מכל מגדר ונטיה.
ענת: בראשית דרכנו רוב הקהל היה מורכב מהקהילה וברובו נשים. ככל שהמופע תפס תאוצה המעגל הזה התרחב אל אוכלוסיות רחבות יותר. זה מרגש ומשמח.
מתוך המופע:
תמר: אם היו תגובות לא נעימות, כנראה הן נאמרו מאחורי הגב, כי זכיתי להמון פירגון וחיבוק סביב ההצגה הזו. קהל שמגיע אחר כך ומשתף, ומדבר – איפה זה פוגש אותם בחיים שלהם. לא רק לסביות, גם סטרייטים מאוד מזדהים עם הרבה ממה שאנחנו מדברות עליו.
ענת: התגובות חמות ומרגשות. המופע נוגע גם באנשים אשר אינם שייכים לקהילה הלהטבי"ת. אני באופן אישי לא נתקלתי בהערות או תגובות פוגעניות. להפך…. חום, פרגון והזדהות רבה גם בקרב אנשים מחוץ לקהילה. בסופו של יום זהו מופע על מערכות יחסים ולכן נוגע בכל קשת האוכלוסיה.
תמר: אני לא לסבית, אני בי-סקסואלית, ותפוסה 🙂
ענת: אני לסבית. חיה בזוגיות עם אישה ולנו ארבעה ילדים.
אם לדייק – סטטוס רומנטי – תפוסה חזק.
תמר: אממ… שלום עולמי?
החלום הכללי שלי, מלבד חלומות פרטיים, הוא שילדיי יגדלו למציאות בה מגדר יהווה פרט שולי ותפל.
לסביות- כנ"ל