מהו הסכם ממון? האם הוא גובר על הכתובה? שאלות ותשובות בנושא הסכם ממון

הסכם  יחסי  ממון – שאלות ותשובות

מאת : עו"ד ורד כהן ועו"ד רענן בר-און

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און


לפני כעשור הגיעו בני זוג לביהמ"ש וביקשו לאשר הסכם יחסי ממון ביניהם. בית המשפט התרשם שבהסכם יחסי הממון, בו נקבעה הפרדה רכושית מוחלטת בין בני הזוג, יש משום קיפוח של האישה, הזהיר את האישה שהיא מבצעת טעות, ודחה את הדיון על מנת שהאישה תחשוב פעם נוספת האם ברצונה להתקשר בהסכם יחסי הממון.

בדיון הבא התייצבה האישה והכריזה, כי היא עומדת על בקשתה לאשר את הסכם הממון. ואכן, הסכם הממון אושר על ידי בית המשפט. בחלוף שנים נפרדו בני הזוג, והאישה הגישה תביעה לביטול הסכם הממון, טענה שלא הבינה את ההסכם. כמו כן טענה, שההסכם בוטל "על דרך ההתנהגות". בימים אלה דחה בית המשפט את התביעה שהגישה האישה וקבע, כי ביטול הסכם הממון חייב להיות בכתב, וכי על האישה לכבד את ההסכם.
אומנם, יש מקרים בהם יבטל בית המשפט הסכם ממון שאושר כדין (למשל עקב שינוי מהותי מאוד בנסיבות, או זניחת ההסכם על ידי שני הצדדים בפועל), אך מדובר במקרים חריגים ביותר.

מהו הסכם ממון?

"הסכם  ממון" הינו הסכם בין בני זוג, הצופה פני עתיד, ומסדיר את יחסי הממון שביניהם ואת חלוקת הרכוש בין בני הזוג עם פקיעת הנישואין, בעת הגירושין.
ההסכם יכול להיערך לפני הנישואין או במהלך הנישואין או עובר לפקיעת הנישואין.

אין חובה לערוך הסכם יחסי הממון. כאשר אין בנמצא הסכם יחסי ממון תקף, יחול על זוגות שנישאו אחרי 1/1/1974 הסדר איזון משאבים, אשר בעיקרו הינו חלוקה שוויונית של כלל הנכסים בין בני הזוג.

מהן הדרישות לתוקפו של הסכם ממון?

את ההסכם יש לערוך בכתב (לא בעל-פה ולא בהתנהגות), וגם כל שינוי של הסכם כזה צריך להיעשות בכתב.
הסכם הממון צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אשר לו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. אם לאחר שאושר ההסכם יחפצו בני הזוג לשנותו – נדרש שגם השינוי יאושר על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני.

לפני שבית המשפט יאשר את הסכם הממון, יברר השופט היטב, ועליו להשתכנע בכך, שבני הזוג עשו את ההסכם (או את השינוי להסכם) "בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו", כלשון חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973.

באחד המקרים בו טיפל משרדנו, הגיע החתן המיועד דקות ספורות לפני תחילת טקס החופה אל רעייתו לעתיד, כלה נרגשת ועוטה לבן, שלף (לראשונה) הסכם יחסי ממון מכיסו וביקש ממנה בחיוך להוסיף את חתימתה עליו. בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו וקבע, כי בנסיבות אלה לא ניתן לומר שההסכם נעשה בהסכמה חופשית, תוך מודעות למשמעותו ותוצאותיו.

עם זאת  יש לזכור, כי בית המשפט המאשר את הסכם הממון – לא בודק את תוכנו, ולא אמור לבדוק את תוכנו. די שבית המשפט ייווכח, כי בני הזוג עשו אותו בהסכמה חופשית, ותוך הבנת תוצאותיו ומשמעותו.

מה קורה כאשר בני הזוג עורכים הסכם ממון ביניהם, אבל לא מגישים אותו לאישורו של בית המשפט?

אם ההסכם לא אושר על ידי בית משפט – אין לו מעמד של הסכם ממון, אבל עדיין יש לו תוקף של הסכם "רגיל".

באחד המקרים ייצג משרדנו אישה שבעלה התחייב כלפיה בהסכם ממון להעביר לה מחצית מזכויותיו בבית שבבעלותו, ואף סיכם עימה את אופן מכירת הבית במקרה של גירושין. לימים, חזר בו הבעל מהתחייבותו כלפי האישה. האישה פנתה לבית המשפט בבקשה לאכוף על בעלה את ביצועו של ההסכם ביניהם. בית המשפט קבע, שאין מדובר ב"הסכם יחסי ממון", הואיל ולא אושר על ידי בית משפט. ואולם, בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע, שעדיין מדובר בהסכם "רגיל", או הענקת מתנה, או עיסקה אחרת בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין, והינם תקפים בהתאם לדין הכללי.

אם  כך,   מדוע  לטרוח  לאשר  את  ההסכם  כדי  שיהיה  דווקא במעמד של הסכם יחסי ממון?

אישור ההסכם כ"הסכם יחסי ממון" מעלה את ההסכם ממעמד של הסכם רגיל, תורם לכוחו המחייב ומצמצם את היכולת לבטלו.

באחד המקרים בהם טיפל משרדנו, נערך בין בני זוג הסכם יחסי ממון, שאושר בבית משפט, במסגרתו התחייב הבעל להעביר נכס מקרקעין הרשום על שמו – לבעלותה המלאה של אשתו. למרות זאת – לא הועברו המקרקעין על שם האישה, וגם לא נרשמה לטובתה הערת אזהרה.

לאחר אישור הסכם הממון הגיש הבנק תביעה נגד הבעל, בגין חוב שנוצר לפני הסכם יחסי הממון, והטיל עיקול על המקרקעין. האישה פנתה לבית משפט, ועתרה לקבל סעד הצהרתי שהיא בעלת מלוא הזכויות במקרקעין מכוח ההסכם.

בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו ופסק, שזכותה של האישה במקרקעין מכוח הסכם יחסי הממון גוברת על זכותו של הבנק מכוח העיקול.

הסכם  ממון – רק  לבעלי  רכוש  או  גם  לנטולי  רכוש  ולבעלי  חובות ?

גם וגם וגם.
בעלי רכוש מעוניינים בהסכם יחסי ממון כדי להסדיר את חלוקת רכושם בעת הצורך, כדי להעניק זכויות מסויימות או לשלול זכויות אחרות מבן הזוג.
בני זוג נטולי רכוש, אשר צופים צבירת רכוש עתידי (כתוצאה פיתוח קריירה וכו'),  זקוקים להסכם ממון.
וגם בעלי חובות זקוקים להסכם ממון, בניסיון למנוע את שיתוף בן / בת הזוג בחובותיהם.
ללא הסכם ממון – בני הזוג הינם שותפים בזכויות ובחובות, והנושים עלולים להיפרע מכל אחד מבני הזוג. הסכם ממון המנוסח ועשוי היטב, ביד מקצועית, עשוי למנוע שיתוף בחובות.

האם  הסכם ממון גובר על כתובה?

באחד המקרים, קבע הבעל – במעמד החופה – כי הסכום בכתובה יעמוד על 3 מיליון ₪.
כאשר יחסי בני הזוג עלו על שרטון, טענה האישה שחובת תשלום הכתובה הינה חובה משפטית נוספת לזכויותיה האחרות. ואילו הבעל טען, שדאג לצרכיה של רעייתו במסגרת הסכם יחסי ממון, מכוחו קיבלה האישה נכסים בשווי 2 מיליון ₪,  וטען שהיא צריכה לקבל רק את הסכום הנקוב בהסכם יחסי הממון.
בית המשפט קיבל את טענת האישה, וקבע שבמסגרת הסכם יחסי הממון היא לא ויתרה על כתובתה. בית המשפט הפנה לסעיף 17 לחוק יחסי ממון, הקובע, כי אין באמור בחוק כדי לגרוע מזכויות האישה לפי כתובתה.

זאת, בניגוד למצב בו מעיד הסכם יחסי הממון על כוונה מפורשת לוותר על הכתובה באופן שסותר את התחייבותו המפורשת של הבעל בכתובה.
לסיכום :
קיימת חשיבות מכרעת לעריכת הסכם ממון ביד מקצועית, תוך התחשבות בכל דרישות הפסיקה וקביעותיה. התנהלות נכונה של בני הזוג עשוי להציל נכסים משפחתיים מידי נושים.

 

 

איך מחלקים את הרכוש בגירושין? מתי משנים את גובה המזונות? מדריך כלכלי למתגרש / אתר אישה

מדריך   כלכלי   למתגרש

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און

המדריך כולל בתוכו הסבר לגבי חלוקת הרכוש במקרה של גירושין, התייחסות לחוק יחסי ממון, לקביעת דמי המזונות וליוזמה החדשה של שרת המשפטים וועדת שיפמן לחלוקה שווה בדמי המזונות וכמובן דוגמאות.

מאת: עו"ד ורד כהן ועו"ד רענן בר – און

גירושין הינם צעד מטלטל ורב השפעה בשלל תחומים. שתי ההשלכות הכלכליות העיקריות לגירושין הינן – חלוקת הרכוש בין בני הזוג ותשלומי מזונות הילדים.

קיימות כמובן השלכות כלכליות נוספות.

חלוקת  הרכוש :

בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74, עם כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון, בוטלה לגביהם חזקת השיתוף בנכסים. כך, חזקת השיתוף ממשיכה לחול רק על זוגות שחוק יחסי ממון אינו תקף לגביהם (זוגות שנישאו לפני 1.1.74 וידועים בציבור).

בפני בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74 קיימות שתי אפשרויות : האחת  –  לחתום ביניהם ולאשר בבית משפט הסכם ממון, אשר מגדיר את חלוקת הרכוש ביניהם על פי רצונם. השנייה  – באם בני הזוג לא כרתו הסכם ממון, אזי במקרה של גירושין ייערך ביניהם איזון משאבים.

כלומר – הסדר איזון המשאבים המפורט בחוק יחסי ממון, רלבנטי למי שבחר שלא לכרות הסכם יחסי ממון (ובו להסדיר חלוקת רכוש אחרת מזו הקבועה בחוק).
המשמעות של "הסדר איזון משאבים" הינה, שעם פקיעת הנישואין, במקרה של גירושין או מוות, קיימת לכל אחד מבני הזוג הזכות לקבל מחצית מהרכוש שנצבר במהלך הנישואין ללא צורך בהוכחת השיתוף. כל הנכסים אשר נצברו במהלך הנישואין נכללים במאגר האיזון למעט חריגים שצויינו בחוק. יחס החלוקה באיזון הוא שוויוני (למעט מקרים בהם ניתן לבית המשפט הנכבד שיקול דעת לשנות את בסיס האיזון, או להוציא נכסים ממאגר האיזון).

עקרון איזון המשאבים למעשה הביא לכך, שאין משמעות על שם מי מבני הזוג רשום הנכס, כיצד נרכש הנכס, האם היתה כוונה ליצירת שיתוף בנכס וכיוצ"ב. מכניסים לתוך "סל החלוקה" את כל נכסי בני הזוג ואומדים את שוויים. כך למשל, אם הנכסים הרשומים על שם האישה שווים יותר מאלו הרשומים על שם הבעל – יחולק ההפרש בין בני הזוג, וההיפך.

כאמור, לכלל זה קיימים חריגים. מקרים בהם בית המשפט מתערב ומשנה את בסיס האיזון.
אם ההסדר החוקי של חלוקה שוויונית של מכלול הנכסים במקרה של גרושין אינו נושא חן בעיני בני הזוג (שנישאו לאחר 1/1/74) – עומדת להם האפשרות לערוך ביניהם הסכם ממון, ואף לדאוג לאישורו על ידי בית המשפט.
באם לא עשו זאת – יחול על היחסים הכלכליים ביניהם במקרה של פקיעת הנישואין הסדר איזון המשאבים, לפיו יקבל כל אחד מבני הזוג מחצית מהרכוש שנצבר במהלך הנישואין (כאמור – למעט חריגים).

מזונות  ילדים  :

גם כאן – במידה שההורים לא השכילו להגיע ביניהם להסכמה לעניין גובה המזונות, ייפסקו מזונות הילדים בהתאם לחוק, המבוסס על הדין העברי.

במצב החוקי כיום – מוטלת חובת המזונות על האב, ו"ההתמודדות" עם גובה המזונות נעשית במסגרת בקשות להפחתת סכום המזונות במקרים בהם חל שינוי נסיבות.

בעל דין המבקש לשנות את דמי המזונות שנקבעו – חייב להוכיח שינוי נסיבות מהותי ומתמשך (בנבדל מזמני), שהתרחש לאחר קביעת שיעור המזונות, וכן להוכיח, כי עסקינן בשינוי, אותו לא ניתן היה לצפות מראש.

כך למשל, בדרך כלל מצב בו האב פוטר מעבודתו אינו נחשב כשלעצמו שינוי נסיבות מהותי, הואיל והאב לא איבד לצמיתות את כושר השתכרותו, אלא באופן זמני בלבד. אין די בהוכחת העובדה כי האב פוטר, כי אם יש לבדוק את יכולת ההשתכרות שלו ויכולתו למצוא עבודה חלופית. באם יש בידי האב למצוא עבודה חלופית והוא אינו עושה כן – לא יופחתו דמי המזונות. במצב הפוך, אם מוכח, כי האב משתכר שכר גבוה משמעותית מגובה שכרו ערב פסיקת דמי המזונות, ניתן לעתור להגדלת דמי המזונות המושתים עליו.

במצב החוקי הקיים, גם האמרת או הפחתת הכנסתה של האישה מהווה שיקול.
הכנסתה של האישה משפיעה על גובה המזונות לפי גילם של הילדים. כך, במקרים מסויימים, אם שכרה של האישה יאמיר, ניתן יהא לחייב אותה לשלם מזונות לילדים מכוח "דין צדקה". מאידך, במקרה בו ירדה האם מנכסיה, והפכה לפושטת רגל, יכול ויגדיל בית המשפט את גובה המזונות שהוטל על האב.

ישנם מקרים בהם יופחת סכום המזונות. למשל, במקרה שהאב מוכיח ירידה משמעותית בדמי המדור המוטלים על האם, ושעלויות המגורים השתנו באופן ניכר. למשל, במקרה של הולדת ילד נוסף לאב, הגוררת ירידה חדה במצבו הכלכלי והרעה בהכנסותיו. למשל, במקרה של מעבר הקטין להתגורר עם האב. למשל, מקרים קיצוניים של סירוב הקטין לקשר עם אביו ואי קיום הסדרי הראיה, ועוד.

ברם, המצב החוקי כיום הינו הטלת חובת מזונות הילדים על האב, כאשר בנסיבות שונות ניתן לשקול את הפחתת סכום המזונות.

שינוי  חוק  המזונות  :

על הפרק עומדת הצעת חוק שתתבסס על מסקנות ועדת שיפמן, שמונתה בשנת 2006. בשעתו, המליצה ועדת שיפמן על ביטול "חזקת הגיל הרך" (ילדים עד גיל 6 יוחזקו אצל אמם),  וקביעת עקרון אחר במקומה : שני ההורים יטפלו בילד ויממשו את אחריותם ההורית כלפיו, תוך בחינת טובת הילד באופן פרטני. לפי ההצעה כבר לא יהא בנמצא הורה בעל משמורת והורה אחר בעל הסדרי ראיה, אלא שני ההורים יהיו בעלי מעמד הורי שווה. בהתאם, המליצה ועדת שיפמן, כי דמי המזונות לא יוטלו על האב בלבד, כנהוג כיום על פי הדין (החרגת קביעת המזונות מהדין הדתי, כך שהתשלום לא יוטל עוד על האב בלבד), אלא זהות ההורה שישלם מזונות, וגובה התשלום, ייקבעו לפי רמת ההכנסה של שני ההורים ולפי מידת הטיפול בילד, בהתאם לנוסחה כלכלית שתיקבע.

היוזמה החקיקתית כיום מנסה ליצור מתווה חדש על בסיס ועדת שיפמן. לקבוע, כי שיעור התמיכה הכלכלית לגידול ילד יחושב בהתאם להכנסות הוריו ללא התייחסות מגדרית, אלא על בסיס שוויון הורי.
בהתאם למוצע, אם האם מרוויחה יותר מהאב – סכום המזונות החודשי של האב יקטן. ככל שהילדים נמצאים יותר זמן אצל האב – כך יירדו דמי המזונות המוטלים על האב.

מדובר ביוזמה מבורכת. שכן, המצב החוקי הקיים מתעלם מגובה ההכנסות של ההורים, ללא אחידות וללא צדק. הגיוני יותר להתחשב בנתוני ההשתכרות של שני ההורים גם יחד, וכן בזמני הטיפול של כל אחד מהם בילד.

אם ישונה החוק – יהא בכך סיומו של עידן, בו נבדקה הכנסתו של האב בלבד, והאחריות על כלכלת הילד תיקבע לפי הכנסתם של שני ההורים.
הדבר משרת באופן ישיר את טובת הילד עצמו, ובוודאי ישפיע לטובה על שיתוף הפעולה בין שני ההורים.

השינוי אף יתרום לסילוקן של דרישות סרק ל"משמורת משותפת". יש גברים שפסיקת המזונות הקשתה עליהם, ולכן דרשו משמורת משותפת גם כאשר לא היה להם את הרצון או היכולת לעמוד בכך. זאת, רק על מנת לטעון, כי בגין המשמורת המשותפת יש להפחית את סכום המזונות המוטל עליהם ("משמורת טקטית").

כל עוד לא שונה החוק – נותרה חובת מזונות הילדים על האב. גם כאן, יש בידי בני הזוג החפצים להתגרש להגיע להסכמות ביניהם, בהתאם לצרכיהם המיוחדים. הניסיון הוכיח, כי הסדרת הפרידה הכלכלית במסגרת הסכם – טובה יותר ויציבה יותר, ובוודאי מופחתת אמוציות המתעוררות כתוצאה מהליכי משפט מתישים, ממושכים ויקרים.

בכל מקרה מומלץ ורצוי להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום, גם לצורך עריכת הסכם. זאת, על מנת שיהא בפני הצדדים מלוא המידע באשר לזכויותיהם וחובותיהם החוקיות בטרם כריתת ההסכם ביניהם, בחינת מכלול השיקולים הכרוכים בעניין וקבלת החלטות בעינא פקיחא.

 

איך להרוס זוגיות בשישים יום?

הכרתם לפני כך וכך שנים, או חודשים. האהבה ניצתה די מהר. ראיתם את ההווה והעתיד שלכם נכרך האחד בשני. התשוקה גאתה, וזיקוקי אהבה קישטו את השמיים. אבל אחרי כמה זמן… חלה ירידה… החלו ויכוחים… מריבות… חילוקי דיעות… שקט רועש…
אז איך הורסים זוגיות בשישים יום?

מאת: חגית רימון

הכתבה מתאימה לנשים, גברים וטרנסג'נדרים. תשנו את המין כרצונכם.

love

 

אם אחד או יותר מהסעיפים קורה לכן, והזוגיות חשובה לכן, כנראה שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי:

  1. בגידה.
    אור אדום מהבהב… אם תפסת אותו במיטה עם מישהי אחרת… אולי מוטב להשאיר את ההריסות ולא לבנות שוב. החלטה שלכם. יש כל מיני סוגים של בגידות… וכמובן שזה אינדבידואלי לצדדים האם ניתן לשקם את הזוגיות לאחר בגידה, אם לאו.
  2. ויכוחים רבים.
    אם הזוגיות חשובה לכם – כדאי לעלות על פסים של דיבורים, דיאלוג, התחשבות זה בזו.
  3. תקשורת גרועה. או אי תקשורת.
    כמו סעיף 2 – מומלץ לדבר, להקשיב, להבין כמה שיותר.
  4. העדר מחמאות ופירגון הדדי.
    כל אחד אוהב לקבל מחמאות ולהרגיש מוערך, בייחוד ע"י בן או בת זוגו. אם המחמאות ההדדיות והפרגון ההדדי נגמרו נגמרו – כדאי להדליק שוב את האש. להחמיא, לפרגן, לעודד, לתמוך. אם מעולם לא היה בקשר פרגון ועידוד ומחמאות – מה יש לכם לעשות ביחד?
  5. את מעדיפה לפגוש חברות מאשר להיות עם בן או בת זוגך.
    אבל בעבר זה היה ההיפך, לא? העדפת קודם כל לעשות דברים עם בן/ת זוגך… אז אולי אפשר לעשות REWIND?
  6. בהמשך לסעיף 5 – את כבר לא רואה בבן זוגך כחברך הטוב. את בקושי מתייעצת איתו, יש ביניכם הרבה שתיקות, את בקושי משתפת אותו במה שעובר עלייך.
    האם זה ניתן לתיקון? לעיתים כן ולעיתים לא.
  7. תשוקה, ריגושים – אם בזוגיות נעלמו התשוקה והריגושים… אהמממ… זה לא סימן כל כך טוב, אלא אם זה מתאים ונוח לשניכם.
    רצוי כמובן כל הזמן להבעיר את האש… להתרגש… ללטף… לחבק… להתנשק… וכמובן לעשות אהבה.
  8. השקעה הדדית – לפעמים אחרי כמה זמן ביחד, מפסיקים להשקיע האחד בשני. אבל… אם לא תשקיעי, איך תוכלי לצפות שהזוגיות תפרח?
    תשקיעי בזוגיות, וזה יניב תוצאות – מתנות קטנות ומשמחות (אפשר גם מתנות גדולות), טיולים ביחד, פתקי אהבה בכל מיני מקומות מפתיעים… פשוט תפעילי את הדמיון והיצירתיות.
  9. אתן מוזמנות ומוזמנים להוסיף עוד סעיפים – שאיתם ניתן להרוס את הזוגיות…

את הסעיפים הללו פירטתי לא כדי שתהרסו את הזוגיות שלכן, אלא להיפך – כדי שתהיו ערות לכך שאם אחד או כמה מהסעיפים קיימים – הזוגיות שלכן עלולה להתפרק.

ואם הזוגיות שלכן חשובה לכן – שבו, תדברו, תשקיעו, ובעיקר בעיקר – תאהבו.

 

 

 

בעלי טוען שהוא לא ייתן לי גט אלא אם אתן לו את הילד למשמורת וכן את הבית. האם הוא יכול לדרוש זאת? שאלות ותשובות בנושא מעמד אישי / עו"ד אריאל דרור

i_love_you

שאלה:

בעלי טוען שהוא לא ייתן לי גט אלא אם אתן לו את הילד למשמורת וכן את הבית. האם הוא יכול לדרוש זאת? האם הילד אמור להיות אצל האם ?

תשובה:

בעלך יכול לדרוש כל דבר, אך לא בהכרח יקבלו. ככלל העיקרון המנחה בקביעת משמורת הילדים הוא: "עיקרון טובת הילד".

בנוגע לבית – ההלכה היא שרכוש שנרכש במהלך הנישואין שייך לשני הצדדים בחלקים שווים, גם אם נרשם על שם אחד מהם, אך גם כאן לא פירטת ואין לי מספיק אינפורמציה לגבי מועד רכישת הבית, אופן הרישום וכו'.

שאלה:

אשתי הגישה לאחרונה תביעת מזונות נגדי, בשמה ובשם 3 ילדינו. התביעה היא על סכום אסטרונומי, שמעולם לא הוצאנו. אציין כי אשתי עובדת במשרה חלקית, ואני משתכר כ- 8000 ₪ לחודש, אולם יש לי דירה מהוריי שהנני משכיר בעלות חודשית של 5000 ₪ ויש לי חסכונות שונים. מה גובה המזונות שיפסקו לי? האם הדירה והחסכונות שבבעלותי רלוונטיים?

תשובה:

כאשר ביהמ"ש קובע מזונות, הוא בוחן את צרכי הילדים ואת השתכרות ההורים, לרבות השתכרותם מנכסים שונים. לכן, השכירות והחסכונות שלך הם בהחלט רלוונטיים לפסיקת המזונות. עליך להוכיח לביהמ"ש את הסכום האמיתי שהוצא בפועל למען המשפחה עת גרתם יחד, על מנת להוכיח כי הסכום אותו דורשת האישה הינו מופרז. אציין גם כי ככל שיפסקו לאשתך מזונות אישה, הרי שאלה יתבטלו עם הגירושין.

שאלה:

אבי הינו קשיש בן כ – 80. בעת האחרונה, מצבו הרפואי הדרדר מאוד, ונאלצנו להעביר אותו להתגורר בבית אבות.  לאבי רכוש רב, והנני חוששת כי צד ג', ינסה לשכנע את אבי להעביר לו את רכושו  ע"י עריכת צוואה, תוך שהוא מנצל את ההידרדרות במצבו הקוגניטיבי. מה אני יכולה לעשות כדי למנוע זאת?

תשובה:

על מנת למנוע מצב בו אביך יערוך צוואה כאשר הוא לא מודע לה ולתוצאותיה, עלייך לבקש להתמנות כאפוטרופסית על אביך. ניתן לבצע מינוי זה ביחס לרכושו, ו/או ביחס לגופו- כלומר, אם עליו לבצע פעולות רפואיות שונות, ו/או ביחס לדין- כלומר, אם מתנהלים הליכים משפטיים בענייניו.

במקרה בו בית המשפט ימנה אותך כאפוטרופוסית על אביך, אזי אביך לא יהיה יכול לבצע פעולה משפטית, כגון צוואה, וגם אם זו תיערך על ידו- הרי שלא יהיה לה תוקף. הנני מציע לך לפנות בהקדם לביהמ"ש לענייני משפחה לצורך הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס ולהצטייד במסמכים הרפואיים המתאימים המעידים על מצבו הקוגניטיבי.

שאלה:

אני ובן זוגי מנהלים יחד קשר מחייב מזה כ-13  שנים. יש לנו ילד משותף, ואנו גרים תחת קורת גג אחת. איני עובדת, אך מושכת כספים מהחשבון המשותף, וזאת בהסכמת בן זוגי, שמשתכר סכומים גבוהים. באם אני ובן זוגי נפרד, מהן זכויותיי ומהן זכויות בני?

תשובה:

באם את ובן זוגך תיפרדו, אזי ילדך יהיה זכאי למזונות אשר ייפסקו בהתאם להשתכרות בן זוגך, השתכרותך וצרכי הילד עצמו. אין כל משמעות לעובדה כי את ובן זוגך אינם נשואים בכל הנוגע לפסיקת מזונות קטין.

ביחס אלייך, הרי שלעיתים ביהמ"ש פוסקים מזונות משקמים לידועה בציבור,  כאשר מוכח כי האישה אינה יכולה לקיים את עצמה, וכי בן הזוג מסוגל לשלם. באם לא הוסכם ביניכם אחרת ובהסתמך על פרמטרים נוספים, כגון משך הקשר וקיום ילדים משותפים. מזונות אלו ייפסקו לזמן מוגבל, ובסכום עליו יחליט ביהמ"ש. אציין כי ביהמ"ש לא ממהרים לפסוק מזונות מזוג זה,  אלא במקרים מיוחדים כאשר יכולת ההשתכרות של האישה אינה גבוהה.

 

לשאלות נוספות ניתן לפנות למייל: drorlawoffice2@gmail.com

 

כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.

 

האם ניתן להרחיק את הבעל מהבית? שאלות ותשובות בנוגע למעמד אישי

מאת: עו"ד אריאל דרור 

עו"ד אריאל דרור
עו"ד אריאל דרור

שאלה:

אני נשואה מזה 15 שנים. בשנתיים האחרונות היחסים ביני ובין בעלי הידרדרו מאוד. הוא מאיים וצועק עליי ולא מאפשר לי גישה חופשית לכספים המשותפים לנו. הוא לא נקט כלפיי באלימות פיזית, אך האווירה טעונה מאוד ואני חוששת שזה יגלוש לכך. האם יש משהו שאוכל לעשות על מנת להרחיקו מהבית, ולו לזמן קצר?

תשובה:

באפשרותך להגיש צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה. חוק זה אינו מחייב קיומה של אלימות פיזית לצרכי הרחקה, ודי בהוכחת התעללות נפשית מתמשכת , או התנהלות שאינה מאפשרת קיום תקין של חייך. ככל שתצליחי להוכיח זאת, קיים סיכוי טוב כי ביהמ"ש ירחיק את בעלך לתקופה מסויימת אשר במהלכה  תוכלו לנסות ולהגיע להסכמות לגבי הבאות (לפי החוק הצו ניתן לשלושה חודשים אולם ניתן להאריכו לשישה חודשים).

שאלה:

שלום רב, מצבו המנטלי של אבי הדרדר לאחרונה, וכאשר במקביל הוגשו לאחרונה תביעה כספית כנגדו על כספים שלא שילם ונותר חייב. אני חושש שהוא לא יוכל להגן על עצמו כראוי, בעיקר מאחר והוא מבולבל, ואינו זכור היטב את העובדות. אני בקיא בנושא שעלה בתביעה, כיצד אוכל לקחת בה חלק?

תשובה:

הינך יכול להגיש בקשה לביהמ"ש לענייני משפחה להתמנות כאפוטרופוס לדין של אביך. תפקידו של אפוטרופוס מסוג זה הינו לדאוג לכל ענייניו המשפטיים של החסוי.

ככל שביהמ"ש יאשר את המינוי (לאחר קבלת אישור יתר הקרובים, וכן בדיקת מצבו הרפואי של אביך), תצטרך לטפל בנושאים הבאים:

א. לייצג, בעצמך או באמצעות עו"ד, את החסוי בהליכים משפטיים שונים בפני רשויות או ועדות, כגון דיונים של ועדה לביטוח לאומי, ועדת תביעות וכיוצב'.

ב. לדאוג ליזום הליכים בפני ועדות ורשויות אם יש בכך צורך על מנת לשמור על האינטרסים של החסוי ורכושו, ולדאוג לייצוג משפטי אם הדבר נדרש   בהליכים אלו.

ג.  אם יש צורך בכך,  לשכור שירותים מקצועיים    על מנת לשמור על ענייני החסוי.

אציין כי עליך ליידע את הלשכה לשירותים חברתיים באם יש שינוי במצבו של החסוי, לטובה או  לרעה, המצריך שינוי צו האפוטרופסות.

שאלה:

לי ולאשתי יש 2 בנות, האחת בת 12 והשניה בת 9.  הקשר שלי איתן מאוד הדוק וחם. אשתי עזבה איתן את הבית לפני חודשיים וכעת הגישה תביעות משמורת ומזונות. האם אוכל לבקש משמורת משותפת? מה הסיכויים שדרישתי תתקבל? והאם יש לכך השפעה על המזונות?

תשובה:

בעת האחרונה בתי המשפט נוטים יותר ויותר לאשר משמורת משותפת, במקרים המתאימים . באם תגיש תביעה מתאימה, ביהמ"ש ימנה איש מקצוע שיערוך תסקיר ויבחן מה רצון הילדים, האם ביכולת ההורים לעמוד במשמורת המשותפת, היכן גר כל צד, מהו טיב היחסים בין ההורים , ומהי טובת הילד – ולבסוף ייתן את מסקנתו.

לאור גילאי הבנות, הרי שלא מתקיימת חזקת הגיל הרך, מה שמגביר את הסיכויים למשמורת משותפת, אולם לא ניתן לקבוע משמורת מראש,  מה גם שמדובר בנושא רגיש מאוד, המחייב עירוב של גורמי מקצוע.

ביחס למזונות, הרי שאם תיפסק משמורת משותפת, ייתכן והמזונות יהיו נמוכים מהמזונות שהיו עלולים להיקבע ללא משמורת משותפת, אולם כל מקרה נבחן לגופו.

שאלה:

אני נשוי פעם שנייה ונולדו לנו  2 תינוקות, האחד בן שנתיים והשני בן חצי שנה, ואשתי הנוכחית אינה עובדת. התגרשתי בשנת 2009 ויש לי ילד בן 10 מנישואי הקודמים.

במסגרת הסכם שנחתם ביני ובין גרושתי, אני משלם בעבור הילד מזונות בסך של 1400 ₪ לחודש, לא כולל מחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות מדור.

האם ניתן להגיש בקשה לבית הדין הרבני, בו אושר הסכם הגירושין, ולבקש להפחית הסכום? כפי שידוע לי, מעמדה הכלכלי של גרושתי השתפר, והיא החלה לעבוד לאחר חתימת ההסכם, ומשתכרת סכום הדומה למשכורתי שלי.

תשובה:

ככלל, יש אפשרות להגיש לבית הדין הרבני תביעה להפחתת מזונות כאשר יש שינוי נסיבות מהותי ובמקרה שלך 2 התינוקות הנוספים יכולים להוות שינוי נסיבות. כמו כן, גם לעובדה כי גרושתך עובדת יש משקל. אולם, עליי לציין כי המזונות שנפסקו לך הינם על הצד הנמוך – ועל כן נראה כי לא סביר שתהא הפחתה משמעותית בסכום, ככל שבית הדין יקבל את תביעתך. בנוסף, אציין כי מאחר והסכום נקבע בהסכם – הרי שיש קושי גדול יותר לשנותו, מאחר וחזקה עליך כי לקחת בחשבון השינויים העתידיים.

 

 

לפניות ושאלות נוספות ניתן לפנות למייל: drorlawoffice2@gmail.com

כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.