להזדקן יחד מול השקיעה- סיפור נישואין וגירושין 

איש לא הכין אותה לרגע בו הבינה שלרון יש מישהי מהצד…ואחרי הראשונה הגיעה השניה והשלישית ורבות אחרות במשך השנים… 

מאת: ציפי המרמן

i_love_you

סוגיות בהליכי פירוד בין בני זוג, ייחודו של הליך הגישור במשפחה וסיפורים מחדר הגישור

"ואני חלמתי שנזדקן יחד מול השקיעה", אמרה לי רונית בסיומו של הליך הגישור ולאחר שהגיעו, היא ובעלה, להסכם אשר מהווה סיום פרק של 30 שנות נישואין, 4 ילדים משותפים, נכד קטנטן וחברות שהחלה בתקווה גדולה והסתיימה בשבר גדול.

החלום ושברו הוא הסיפור שמאחרי כל הליך פירוד בין בני זוג. ההחלטה להינשא/לחיות יחד ולהקים משפחה מלווה בתקוות גדולות אשר אף אחת מהן אינה עוסקת באפשרות של פירוד ופירוק וממילא לא בתנאים והסכמות למקרה של פירוד.
רונית ישבה מולי. אשה נאה, מפוכחת, רגישה ופתוחה. בבהירות תיארה באזני את תמונת חיי נישואיהם מתחילתם ועד להחלטה להיפרד.
נישואים שהחלו באהבה גדולה שפרחה במהלך השירות הצבאי והתעצמה עם הזמן. אהבה שלוותה בהמתנה רוויית געגועים לשובו של רון מהצבא בחלק מסופי השבוע, בשיחות טלפוניות ליליות ארוכות מלוות ברעשי הטלפון הקוי הצבאי, בטיולים רגליים ברחבי הארץ, בשינה מתחת לכיפת השמיים במדבר או על חוף הים, בשיחות האינסופיות על כל דבר שבעולם.
ההחלטה להינשא, אמרה, התקבלה למורת רוחם של הוריה שטענו מלכתחילה שרון הוא בחור נחמד אך לא בשבילה.

את מסיבת החתונה תיארה רונית כמסיבה מהאגדות. היא ריחפה בתוך ענן של אושר שלא היה בו מקום להכרה בתלאות החיים בכלל ובקשיי זוגיות ("מה זה המונח הזה" ?…) בפרט.
לאחר החתונה רכשו דירה קטנה בדרום הארץ ובזה אחר זה הביאו לעולם 4 ילדים. שני בנים ושתי בנות. שלושה מהם בוגרים לאחר שירות צבאי, האחד הפך לאחרונה לאב והצעיר לומד בביה"ס התיכון.
במהלך שנות גידול הילדים השתחרר רון משירותו הצבאי, למד מקצוע אקדמי נדרש ומצא את מקומו באחת מהחברות הטכנולוגיות המוכרות כשהוא מטפס אט אט במעלה דרגות הניהול, צובר וותק, הטבות והעלאות שכר ושעות היעדרות רבות מהבית, חלקן בנסיעות שהתארכו לימים ולעיתים לשבועות.

רונית מצידה לקחה השתלמויות בתחומי רפואה אלטרנטיבית וטיפול בילדים חריגים והחלה לעבוד במערכת החינוך במשרה חלקית תוך שהיא מטפחת במקביל את הקן המשפחתי, מלווה את הילדים במערכות החינוך, זמינה לכל צורכי הבית והמשפחה, וכלשונה: "זורמת עם החיים".
איש לא הכין אותה לרגע בו הבינה שלרון יש "מישהי מהצד".

שיחה מקרית עם חברה משותפת, חיבור והצלבה של אירועים וכמה תמונות שהבזיקו במוחה גרמו לה להבין שהיא עוצמת את עיניה כבר זמן מה. שחלק מההעדרויות של רון אינן לצורך ועקב עבודה. רונית הבינה באחת שהשינוי שעובר על רון בחודשים האחרונים מקורו אינו רק בשיקולי בריאות, דיאטה קפדנית ואימוני הכושר. כל אלה הם התוצאה של הסיבה הראשונית לשינוי : אשה אחרת.
רון לא היה נבוך ולא הכחיש. זה צורך שלו, הסביר,  אין לכך דבר וחצי דבר עם אהבתו לרונית ולילדים, עם מחויבותו למשפחה ואין לו שום כוונות לפרק את המשפחה ולהיפרד אלא רק להוסיף מעט טעם לחיים, דבר שבסופו של עניין הוא לטובת רונית והבית כולו.

"בטפשותי הרבה השתכנעתי" אמרה רונית. הבית, הילדים, האהבה לרון, העובדה שאלמלא הידיעה היו החיים לצידו ממשיכים להיות טובים ומספקים שכנעו אותה. רונית סירבה לוותר על סיפור האגדה שלה והסכימה בשתיקה לנשים אחרות בחייו של רון. נשים ש"לא פוגעות בה, לא קשורות אליה, לא מהוות איום,לא….".

ואחרי הראשונה הגיעה השניה והשלישית ורבות אחרות במשך השנים.
ואז פוטר רון מעבודתו. נסיבות הפיטורים, מבחינתה של רונית, לוטות עד כה בערפל. יום אחד מצא עצמו רון ללא עבודה.
הישיבה בבית התארכה לשבועות חודשים ושנים. חשבון הבנק התרוקן אט אט, תכניות חסכון נפתחוי והוזרמו לצורכי היומיום של המשפחה ואט אט התמעטו גם הכספים שהצטברו בהן.
ראיונות עבודה ספורים שהיו לרון במהלך החודשים הסתיימו בלא כלום.
רונית המשיכה לעבוד אך לא היה במשכורתה כדי למלא אחר כל צורכי המשפחה שהתרגלה במשך השנים לרמת חיים לא נמוכה.
רון ניסה כוחו במסחר בבורסה, מהלך שמחק עוד סכום משמעותי מכספי החסכונות שנותרו ולא הראה סימני מצוקה.
בחלוף שנתיים ימים מהפיטורים, כשהעתיד הכלכלי נראה מאיים, טענה רונית שרון צריך להתפשר בעניין המשרה המיוחלת ולקחת על עצמו עבודה גם אם אינה במשרת ניהול בכירה ולו כדי להכניס סכום כסף מסוים מידי חודש ולהפסיק את הבטלה. רון סרב. החלום שלו היה אחר.
עובדת קיומה של "עוד אשה אחרת שלא מהווה איום ולא מסכנת ולא מפחיתה מאהבתו…" הכתה את רונית הפעם בבטן הרכה.
הנהנתנות, השאננות, הבטלה, חוסר האחריות, כל אלה נראו פתאום כבדים מדי. רונית דרשה מרון להפסיק עם "נשים אחרות". רון סרב. זה חלק מההסכם וההבנות הלא כתובות ביניהם, טען.
רונית התנתה את המשך החיים המשותפים בהתחייבות לחדול. רון סרב.
התוצאה היתה ברורה: פירוד.
רונית פנתה להליך גישור לצורך פירוק קשר הנישואים ביניהם בדרך של הדברות ישירה והסכמות. רון שיתף פעולה.
לאחר כמה וכמה פגישות ארוכות, במהלכן דנו בקור רוח ובסגנון מכובד על מועדי העזיבה של רון את הבית, חלוקת אביזרי הבית ביניהם, מכירת דירת המגורים, הסדרי ראיה בין רון לצעיר הבנים, הפרדת חשבון הבנק והסדר מזונות בסיסי עם כללים לשינוי בהתאם לשינויים בכושר ההשתכרות של רון הגיעו רון ורונית להסכם, חתמו עליו והתגרשו.
בצאתם מבית הדין הרבני לאחר סידור הגט אמרה לי רונית : "את יודעת ציפי לא חשבתי שזה אי פעם יגמר. ייגמר, אני דווקא חלמתי שנזדקן יחד מול השקיעה".

הכותבת היא מגשרת בתחום דיני המשפחה

 

גירושין וגישור 

זוג אחד מכל שלושה זוגות מתגרש. מהו ההליך הנכון לגירושין? ומהם היתרונות בהליך גישור? 

מאת: ציפי המרמן

 

i_love_you

הסטטיסטיקה מדווחת על אחד מכל שלושה זוגות שמתגרש. זוגות רבים נכנסים למערכת זוגית ללא נישואים וגם ביניהם מתרחשות פרידות אשר אינן כלולות בסטטיסטיקה הנזכרת לעיל.
מעבר לנתונים המספריים היבשים נמצא סיפור חייהן של עשרות אלפי משפחות הנתונות בהליך של פירוק ופירוד המלווה בחרדה מיום המחר, במאבקי כוח, ברגשות של קנאה, כעס ועלבון, במאבק על מקומם של הילדים ועל מקומו של כל אחד בעולמם של הילדים ובשבר כלכלי.
בתקופה רגישה זו מוצאים את עצמם זוגות רבים מנוהלים על ידי עורכי דין העושים מלאכתם נאמנה כשמשתדלים, כל אחד, למקסם את רווחיו וזכויותיו של הלקוח שלו.
התרגום היומיומי של המשפט הנ"ל הינו: מאבק על סכום המזונות לילדים, מאבק סביב ההוצאות הנוספות של הילדים (חוגים, טיולים, מסיבות…), מאבק סביב שגרת חייהם של הילדים והסדרי הראיה עם כל אחד מההורים ומאבק סביב חלוקת הרכוש הכולל עיקולים על חשבונות בנק, מניעת יציאה מן הארץ ופגיעה בשגרת העבודה וההשתכרות.
ואם לא די בכך: בדרכו למקסם את רווחיו בהליך משפטי מרוקן כל אחד את הקופה בעשרות אלפי שקלים של תשלומים לעורכי דין , אקטוארים, שמאים, יועצים ושאר חוות דעת מקצועיות, בעודו נאבק על הקטנת סכום המזנות לילדיו בעשרות בודדות של שקלים לחודש.

בדרכו להבטיח את חלק הרכוש שיישאר לו ליום שלאחר הגירושין מוציא כל צד סכומי עתק בנסיון להוכיח מה רק שלו ומה לא יחולק , בעוד שפשרה סבירה היתה מותירה בידי שני הצדדים לעיתים יותר משנותר להם לאחר הליך משפטי.
המאבק מלווה ביצרים ורגשות חזקים, נמשך על פני שנים במהלכן מנהל הסכסוך את חיי היומיום ומחריף ומעצים את העוינות לעיתים עד כדי פגיעה פיזית.

אז מה ניתן לעשות ואיך אפשר אחרת?
הפרדה בין רגשות הכעס הנקם והעלבון לסוגיות המעשיות הטעונות פתרון וחיפוש פתרונות אשר יאפשרו לשני ההורים להמשיך בחייהם, לשמר את ההורות ולחלק את הרכוש המשותף במינימום הוצאות לגורמים חיצוניים תקל הן על ההידברות, הן על התוצאה והן על המאגרים הכספיים. תאפשר לצמצם במידה ניכרת את פרק הזמן של ניהול ההליך ולהתחיל כל אחד את חייו במהירות האפשרית, תוך מיזעור ההשלכות הכספיות, צמצום משך העימות ושמירה על דרכי קשר עם השני לצורך סוגיות עתידיות הקשורות בילדיהם המשותפים.
הליך גישור הוא פתרון.
בחדר הגישור מנהלים בני הזוג את המשא ומתן ביניהם, בשפתם הם ולא דרך צדדים שלישיים זרים להם ולמשפחה ובשפה משפטית ונסיונות להשיג יתרונות משפטיים.
בחדר הגישור מנהלים בני הזוג שיח שמאפשר פשרות הדדיות ושיקול דעת עצמאי.
בהליך הגישור נפגשים בני הזוג מידי פרקי זמן סבירים וקצרים ומתקדמים אט אט בחיפוש ונסיונות של פתרונות תוך שהם נכנסים בהדרגה להליכי פירוד, פירוק נכסים, חלוקת נכסים, תשלומים שונים והסדרים בקשר לילדים.
בהליך הגישור יוצרים בני הזוג בעצמם את המשפחה החדשה אשר תהא לאחר הפירוד ואת ההסדרים שבבסיס תפקודה ומגבשים דרך לנהל חילוקי דעות עתידיים.
סופו של הליך הגישור הינו הסכם גירושים וממון אשר גובש בהדרגה תוך ניסוי ותעיה, ע"י שני הצדדים ובאופן המתאים ביותר להם, לנכסיהם המשותפים ולילדיהם המשותפים והכל תוך שהנציג של שניהם הוא המגשר – אדם המחויב לתהליך ולניטראליות אשר עוזר להם להתקדם במשא ומתן, עוזר במציאת פתרונות חלופיים במקרים של מבוי סתום ומחוייב לשני בני הזוג.
אין ספק שהליך הגישור יוצר דגם תקשורת בין בני זוג מסוכסכים, מצמצם תחושות של חרדה וחוסר שליטה בתוצאה.
אין ספק שהוא זול יותר, מהיר יותר ותוצאתו מתאימה יותר לבני הזוג ובמיוחד מאפשר לצד החלש יותר לנסות בדרך של משא ומתן להוביל לפתרון אשר יקל על שלבי ההסתגלות ועל ההתמודדות עם היומיום שלאחר הפירוד.

ברוב תיקי הגירושין הנשים נשארות עם הילדים, האבות משלמים סכום מזונות חודשי אשר אינו מספיק להוצאות הילדים השוטפות וכאשר היו עקרות בית ואמהות ללא מקצוע ועבודה חיצונית הן מתקשות לקיים גם את עצמן.
גישור מצמצם את הוצאות ההליך ומאפשר להן לנהל מו"מ עם פתרונות יצירתיים אשר יקלו על הסתגלותן, יאפשרו להן להביא לידי ביטוי את תרומתן לתא המשפחתי למרות שלא היה לה ביטוי כספי ישיר ובהתאמה למשאבים הקיימים.
בעלים/אבות אשר יגלו שיש להם שותף לניהול משא ומתן אשר יחסוך עלויות של עשרות אלפי שקלים יירתמו פעמים רבות להצעה נדיבה יותר בחלוקת הרכוש, מועד חלוקתו ותשלומים לילדים.
אין מה להפסיד מלנסות.
יש הרבה מה להרויח.

ציפי המרמן, עורכת דין ומגשרת משפחה
מושב יד נתן 9, ד.נ. שדה גת
טל. 0526848129