לפעמים כדי להביא לשינוי יש צורך בנקיטת פעולות "קיצוניות"

מאת: חגית רימון

 

דניאלה בהפגנה למען בעלי חים
דניאלה אורטנר  בהפגנה למען בעלי חיים

 

שינויים בחברה מתחילים עם אנשים שאנו קוראים להם "קיצוניים"

אנשים שלא מסכימים עם הנעשה ונוקטים פעולות "קיצוניות"
כמו לצאת להפגנות סוערות ולנקוט פעילויות מעוררת מחלוקת
למשל
דפני ליף והאוהלים באמצע השדירה
היו שהתקוממו על הלכלוך והפגיעה בשטח ציבורי
אבל המהלך הזה הוביל לשינוי
נשים "מיליטנטיות" שמתנגדות לפגיעה בהן וצועקות שלא עוד
זה החל ב"שריפת חזיות" ופעולות אחרות שלעיתים גורמות לאנשים מסביב לצקצק בלשונם ולומר שהנשים הללו מגזימות ופמיניסטיות קיצוניות ואפילו יש נשים שמבקרות אותן
אבל בזכות הנשים הללו החברה החלה לתת שוויון הזדמנויות לנשים
הפעולות ה"קיצוניות" של פעילים טבעוניים, שלדוגמא צבעו מי מזרקות באדום ושמו ראשים כרותים של בעלי חיים ונקטו פעולות נוספות שמעוררות מחלוקת
אז נכון, הם אולי "קיצוניים" ומפריעים לעין של אוכלי הבשר
אבל בזכות כל האנשים הללו
ה"קיצוניים" שפועלים למען בעלי החיים
וה"קיצוניים" הפועלים למען הקופים הכלואים והארנבות שמבצעים בהם ניסויים ה"קיצונים" הפועלים למען הנשים, למען הנכים ולמען אלו שידם אינם משגת לרכוש דירה
הם מקדישים מזמנם
מסכנים את עצמם
ועושים ככל יכולתם
ובזכות ה"קיצוניים" הללו
החברה נעשית טובה יותר ושוויונית יותר
ואט אט אנשים מבינים ועוד יבינו
שלנשים מגיע שוויון זכויות מלא, ואסור לפגוע בהן (בבקשה שזה יקרה כבר בכל העולם!)
שצריך לסייע לנכים ומוגבלים פיסית להשתלב בחברה
שאסור לפגוע בבעלי חיים
שצריך לאפשר לאנשים לחיות ברווחה ולא בעוני
תודה לכל מי שפועל למען החברה!
ומה שמדהים זה, שהאנשים הללו (לדוגמא – טל גלבוע, ענת רפואה, דורית אברמוביץ, דניאלה אורטנר ואתם מוזמנים לכתוב שמות נוספים) עושים זאת בלי שום רצון לקבל תמורה
בלי לחשוב על קריירה פוליטית או התעשרות
אלא רק מתוך אידיאלים להגן על החלשים.
תודה לכם!

לעיתים לא ניתן להגיע לשום שינוי ללא פעולות רעשניות ומעוררות מחלוקת. והנקיטה בפעילויות ה"קיצוניות" נעשית בלית ברירה. הרי איזו אפשרות אחרת יש? לשלוח מכתבים לרשויות השלטון? לעשות הפגנות שקטות? אף אחד לא ישים לב, ושום שינוי לא יקרה.

בדרך כלל, כדי לגרום לשינוי תודעתי בחברה ובמוסדות השלטון, אין ברירה אלא לנקוט פעילויות קיצוניות.

 

הנה ראיון מעניין עם טל גלבוע מהאח הגדול

 

לקריאת סטטוסים לנשים ואירועים לנשים – הצטרפו לאתר אישה בפייסבוק

 

 

ראיון עם נילי בייטל – סטנדאפיסטית ומלהקת האח הגדול 

נילי בייטל בראיון חושפני על האח הגדול ועל היותה הסטנדפיסטית הבינונית הכי הטובה בארץ 

מאת: ליאת בן דור

נילי בייטל, האישה והאגדה – מלהקת, עונה שנייה, בתוכנית הריאליטי "האח הגדול", מבין הסטנדאפיסטיות המובילות כיום בארץ ומגינה על זכויות בעלי חיים. שלום נילי, ספרי לי ולקוראות מעט עליך, על העשייה המקצועית תעסוקתית שלך.
בשנת 2000, מיד לאחר שחרורי התחלתי לעבוד כמפיקה ברשת, ערוץ 2. ב-2004 עבדתי כמפיקה במחלקת הפרומו של קשת וב-2008 עזבתי כדי להיות רכזת מערכת ב "הישרדות" עונה 3. בפברואר 2009 קיבלתי על עצמי לרכז את מערכת האולפן השקוף של ערוץ 24, בהקמתו ובהשקתו מחדש. כמו כן התמניתי לעורכת משנה בלייט נייט של ערוץ 24. בנובמבר אותה שנה נבחרתי להיות עוזרת במאי בעונה השנייה של "האח הגדול" ובמאי 2010, הצטרפתי למערך הליהוק של "האח הגדול 3".
חוץ מזה, אני סטנדאפיסטית בינונית ומטה, כמעט לא מצחיקה בכלל. משק"ית שמחות וחינגות ומתנדבת בעמותת "תנו לחיות לחיות".

נ.ב:
אני לא פנויה רגשית, חשוב לי להבהיר את הנקודה הזאת, מאחר שאני יודעת שיהיו לי עכשיו הרבה פניות והצעות חברות. אינני מעוניינת לשבור את הלב של אף בחורה, כזו או אחרת. אני זורמת אבל לא בקטע מיני, במיני קטע.

• מישהי פה אמרה "סטנדאפיסטית בינונית ומטה"… שאני אבין 🙂

נילי, די לי להסתכל על הרזומה שלך כדי להעריץ את הכישרון, ההתקדמות, חוש ההומור מפותח ביותר לצד עשייה התנדבותית והומאנית שאת ניחנת בהם. ש. מה גרם לך לעשות את צעד הראשון בתחום התקשורת? איפה ואיך בעצם התחלת?
כבר בתיכון ידעתי שאני רוצה להתעסק בקולנוע וטלויזיה. למדתי במגמת "תקשורת וקולנוע". במסגרת הלימודים ביימתי סרט עלילתי בן 12 דקות, סרט שזכה להצלחה בבית הספר בו למדתי. בצבא התקבלתי לש"הד (שירותי הדרכה), יחידת ההסרטה של חיל האוויר. במהלך השירות הפקתי סרטי תדמית והדרכה לכל בסיסי החיל בארץ.
השירות הצבאי חיזק אצלי את הצורך והבהיר לי עד כמה אני רוצה לעסוק בטלוויזיה, בפרונט או מאחורי הקלעים. ביום שהשתחררתי נשבעתי שאני לא הולכת לְמַּלְצֶר או לעבוד כמארחת. ידעתי שממני איש לא ישמע: "כמה אתם?", "מעשנים?", "יש לנו מקומות על הבר", "כשיתפנה מקום נעביר אתכם", "אני נורא מצטערת זה ייקח בין 15 ל-35 דקות", "תרצו עוד משהו מהמטבח? אנחנו סוגרים עוד כמה דקות",
"רוצים לשמוע על המיוחדים שלנו?"…
לא שאני מזלזלת חלילה בעבודת המלצרות, זה פשוט לא אני.

בראיון שלך עם גיא מרוז אמרת "אני לא רוצה להיות סתם עוד כוכבת, אני רוצה לעשות משהו עם אמירה", האם אכן אמירתך נשמעת?
קודם כל, כשאמרתי את זה התכוונתי שאני רוצה לעשות משהו עם אמירה בוזגלו 🙂
אני לא רוצה לעשות שום דבר עם אמירה. אין לי אמת מקובעת ולכן אני לא הולכת אחריה 🙂 אני נגד אג'נדות, זה מעייף, טרחני והכי סוף 2009!!!!

במסגרת "יום האישה הבינלאומי" השתתפת והנחת פאנל-לסביות בנושא ייצוג לסביות בטלוויזיה ובתוכניות הריאליטי, עם איזו אמירה הגעת לפאנל והאם לדעתך כיום עדיין ישנה הומוביות מסוימת בתקשורת?
אני חושבת שהצופים מיצו את המפגש שלהם עם הומואים, בטלויזיה בכללי ובפריים טיים בפרט. הקהל מוכן היום ורוצה לראות לסביות. לא באתי עם שום אמירה, היה לי חשוב להגיד : "היי בנות, אנחנו כאן, בואו נדבר על זה ובואו נעשה הכל כדי להישאר…". אני חושבת שהיום בטלוויזיה הרב ערוצית, יש מקום לכולם ובטח לנו.
זה לא מספיק להיות לסבית. את צריכה אישיות סופר מרובדת ומעניינת בשביל לקחת חלק בתכנית ריאליטי כזו או אחרת, ופרידה הכט היא הדוגמא הקלאסית כשניגשים לענות על שאלה זו, פרידה הכט לא נכנסה לבית "האח הגדול" כי היא לסבית, אבל נטייתה המינית נתנה עוד רובד לאישיות המחוספסת והכל כך מיוחדת.
האמירה היא: "אני כאן להישאר ואת?!!!"

לפני מס' שנים השתתפת בתכנית המטורללת – "בהפרעה" של ערוץ ביפ ו "התעמתת" עם עידו רוזנבלום בכל מיני קטעים מצחיקים והזויים כאחד, איך בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה שלך עם עידו בתוכנית ?
עבדתי בקשת 5 שנים ועשיתי המון קטעי וידאו לאמבטיה (טרום מאקו). עידו חבר טוב וחשבנו יחד איך למשוך צופים לראות את התכנית באתר של קשת. הכל נעשה בהומור ובהסכמה ואני אוהבת להשתטות.
זאת אומרת ברור שעידו היה שמח לשכב איתי אבל לי זה פחות התאים 🙂

אני מניחה שלהיות מלהקת של תוכנית "האח הגדול" לא הסתכם בבחירת המתמודדים, אלא גם בליווי מרחוק של המתמודדים לאורך כל תקופת שהותם בבית, האם בשלב מסוים, משום קשיי ומצוקת המתמודדים או התנהגותם, היתה לך תחושה שבחירתך/ם היתה שגויה?
ליהקתי את העונה של "האח הגדול" עם עוד 5 מלהקים. מעלינו הייתה עורכת ועורך ראשי ועוד קודקודים משידורי קשת וקופרמן הפקות, שיחד בחרו את המתמודדים שהרכיבו את העונה האחרונה. כשאתה בוחר אנשים לתכנית ריאליטי, אתה אף פעם לא יודע מה יקרה בזמן אמת. אדם שהיינו בטוחים שיישב על המשבצת של הגו'קר, יכול לצאת פתאום בבית האח הגדול מופנם, אגרסיבי או מפחד לשתף פעולה. מצד שני מתמודד שהיית בטוח שלא ייפתח ולא יעבור תהליך בבית האח הגדול, פתאום משיל את עורו והופך למישהו אחר. זה הקסם של הפורמט הזה שנקרא "האח הגדול".. כשאתה יוצא עם הדיירים לדרך, אתה יודע איך זה יתחיל אבל אתה לא יודע, ואני לא חושבת שאי פעם
נדע, איך זה יסתיים.
אני חושבת שהסיפור של ליהיא זו הדוגמא המובהקת לכך שהמציאות עולה על כל דמיון. את יודעת, מאוד קל לשפוט ולנתח את הקאסט בדיעבד אבל זה לא רלוונטי. כן ישבנו והפקנו את הלקחים מהעונה הקודמת ואנחנו יוצאים ללהק את העונה הרביעית עם תובנות חדשות, בתקווה להפתיע את הצופים בבית.

ספרי לנו על "הספייסי גירלס", עד כמה היותך חלק מקבוצת נשים סטנדאפיסטיות מאפשרת לך להתפתח בתחום?
חברה שעובדת בתיאטרון חולון הציעה לי להופיע עם חומרים שלי במסגרת "יום האישה" וביקשה שאבנה מופע באורך של 50 דקות.
מאחר ועוד אין לי כזה, פניתי ל-4 חברות סטנדאפיסטיות (שירי זלמן, מיכל שמטוב, קארין פז ושרית מקלצקי) וביקשתי מכל אחת מהן לבוא עם 10 הדקות הכי טובות שלה ויחד יצרנו את ההרכב שנקרא ה"ספייסי גירלז". בלי קשר לקבוצת הנשים אני מתפתחת בתחום ודווקא נעזרת בהרבה גברים מצחיקים. לצערי אין הרבה נשים מצחיקות בארץ, זאת אומרת אין בכלל חוץ ממני, כאילו לא פגשתי מישהי שיותר מצחיקה אותי ממני, בלי להיות מושתלת של עצמי כמובן. אם אתן רוצות לראות הופעה שלי אתן מוזמנות לסניף הדואר הקרוב לביתכן סתםםםםםםםםםםםםםםםםםם.

ולסיום, במבט האישי, האם תוכלי להגיד לנו כמה דברים שלא ידענו על נילי בייטל ?
– אני מקיאה 3 פעמים ביום ושום דבר בין ההקאות.
– כשאני מגיעה לסופר אני לא יודעת אם להחנות עם הפנים לחנייה או עם התחת.
– אני סופר רגישה ויכולה לבכות מפרסומת לפלאפון שמקדמת מסלול חיילים.
– אני לא לועסת מסטיקים מה – 17/5/2009
– מעולם לא שכבתי עם גבר או אישה בשביל להתקבל לעבודה.
– אני נראית הרבה יותר טוב בבגד ים שלם (עטוף בשמשייה, עם המון בגדים מעליו).
– אני מאוהבת באישה.
– והחלום הכי גדול שלי זה לשקול כמו JPEG

נילי, תודה רבה לך, נהניתי מאוד לראיין אותך, אני בטוחה שהקוראות תתחברנה מיד לסיבה. המשיכי לעשות חייל בעבודתך.

 

פורסם ב-24/9/2011

 

ראיון עם בת שבע גרניט, על תסמונת טוראט ועוד 

ראיון עם בת שבע גרניט, יושבת ראש עמותת א.ס.ט.י העוסקת בטוראט 

מאת: ליאת בן דור

בת שבע גרניט, מי שיסדה את עמותת א.ס.ט.י. – ארגון סינדרום טוראט בישראל, ושימשה לאורך שנים רבות כיו"ר ומנהלת העמותה, סבורה שתסמונת טוראט שלא אובחנה וטופלה בצורה נכונה ובזמן, עלולה להשפיע בצורה הרסנית גם על החולה וגם על בני משפחתו. לכן, היא ממליצה לאבחן נכון של התסמונת כצעד הראשון וחשוב לטיפול יעיל ושיפור איכות חייו של הלוקה בתסמונת.

שלום בת שבע, אני מניחה שיש לך נגיעה אישית לתסמונת הטוראט, נגיעה שהביאה אותך בעשרים ושבע השנים האחרונות להיות פעילה בעמותה שהקמת, שתפי אותנו בסיפורך האישי ובעשייתך המבורכת.

אני אם לבן בשנות ה-40,  נשוי, אב לבת ועובד במערכת הביטחון. לבני יש תסמונת טוראט מאז ילדותו, אך כפי שהוא אומר: "יש לי טוראט אך אינני סובל ממנה".
הקמתי את עמותת (א.ס.ט.י.) ארגון סנדרום טוראט ישראל לפני 26 שנים, בזכותו ושימשתי בה כיו"ר ומנהלת העמותה, כאשר כל פעילותי היתה ועודנה בהתנדבות בלבד. המטרה שלשמה העמותה הוקמה, היתה להביא למודעותן של המשפחות את כל הפרטים האפשריים בנוגע לתסמונת, לאפשר למשפחות אלו ליצור קשרים עם רופאים ומרפאות, וכן להגדיל את המודעות של מערכת החינוך לצרכים ולתסמינים של תלמידים ותלמידות הלוקים בטוראט, זאת על מנת שהמערכת תדע כיצד להתמודד, תבין אותם וכד' .
במהלך השנים, נתתי הרצאות למוסדות חינוכיים בכל רחבי הארץ, כמו גם במרפאות להתפתחות הילד, סמינרים למורים ומכללות שונות.
מאז הקמת העמותה, אנשים רבים פונים לקבלת מידע, ייעוץ, הכוונה ועוד, בעיקר באמצעות הטלפון, אך כמובן שישנן גם פגישות אישיות לצורך הרגעה ומתן כלים ואם יש צורך, אני מגיעה לא אחת למוסדות החינוך השונים. הפניות הן מישראלים ומאנשים החיים בחו"ל.
לאור פעילותי הרבה, אשר התקיימה במשך 11 שנים מביתי, זכיתי לקבל כאות הוקרה והכרה משרד מעירית רעננה ומאז מרוכזת כל פעילות העמותה משם.

מקריאה מוקדמת אודות עשייתך, אני מבינה שגם כיום פונים אלייך, כמעט מדי יום ביומו, הורים לילדים שלקו בתסמונת ומתייעצים, מבקשים הנחיות, תשובות. מה הבעיה הכי קשה היום להורים שמקבלים את הידיעה אודות היות ילדם לוקה בטוראט?

הבעיה העיקרית של ההורים היא החששות ולעיתים חוסר הבנת נושא הטוראט,בעברלא ידעו כלל על התסמונת והיא אובחנה בטעות כהפרעה פסיכולוגית, רק בשנת 1885 היא תוארה לראשונה על-ידי הנוירולוג הצרפתי ד"ר ז'יל דה-לה טורט ומאז מבינים שתסמונת טוראט הינה הפרעה נוירולוגית, עצבית ושאבחון נכון ומוקדם שלה הוא הבסיס לטיפול יעיל, המקל מאוד על הלוקים בה ומשפחתם.
אך טבעי הוא שלעיתים הורים מקבלים קשה את העובדה שילדם לוקה
בטוראט, התהיות והלבטים שלהם רבים ומורכבים. שאלות שגורות כמו: "מה עלי לעשות שהילד שלי יהיה אותו ילד המושלם עליו חלמתי? האם הוא יוכל להשתלב כמו כולם בכל מערכת ומסגרת אליה ילך?" עולות וצצות חדשות לבקרים ובצדק.
תמיד, תמיד קיימת הכמיהה שילדים אחרים לא יצחקו מילדם והחשש שנפשו תושפע ו/או תפגע מיחס החברה אליו. ההורים רוצים שהסביבה תקבל את ילדם כפי שהוא עם כישרונותיו, מעלותיו וגם עם חסרונותיו כפי שיש לכל אדם באשר הוא. כמובן שהם מקווים שתומצא "תרופת פלא" אשר תעלים לגמרי את כל הסימפטומים השייכים לטוראט, אבל מהר מאוד אשליה זו נמוגה כשם שבאה. חשוב לי לציין שמחקרים מצאו כי הגורמים לתסמונת הינם גנטיים ב 80% מהמקרים ו- 20% הנותרים, הינם מגורמים סביבתיים וטראומטיים, אולם הגן הספציפי עדיין לא פוענח וכן שאל לנו לשכוח שאוכלוסיית הלוקים בטוראט, הם אינטליגנטיים ומוכשרים ברוב המקרים אף יותר מאוכלוסיה "בריאה" או רגילה.

מחקרים מצביעים על כך שאחד מכל מאתיים ילדים לוקה בתסמונת טוראט, נתון מדאיג, שאני בספק אם יודעים עליו בציבור הרחב, האם ישנו איזה שהוא קשר של שתיקה או השתקה, מצד רשויות הבריאות בארץ? 

הנתונים היבשים בשטח אכן מצביעים סטטיסטית על כך שאחד למאתיים יילודים לוקה בטוראט, כמו גם שהתסמונת מופיעה בין גיל שלוש ל-16 (בממוצע בגיל שבע) והיא שכיחה יותר בקרב בנים לעומת בנות. הלוקים בטוראט הינם מכל קצות הקשת החברתית ומכל הגילאים והעמים, ישנם רופאים, מנתחים, שופטים, עורכי דין, מוסיקאים, מרצים באוניברסיטאות השונות, שחקנים ידועים יותר ופחות בספורט ובמדיה, סופרים ועוד (יש חוקרים הסבורים שגם מוצרט לקה בטוראט). אינני יכולה לומר שיש קשר של שתיקה או השתקה, כיוון שאוכלוסיה שאין לה נגיעה לתסמונת, לא מתעניינת בנתונים הסטטיסטיים אודותיו ואלה שיש להם נגיעה יודעים זאת.

בתוכנית הריאליטי הפופולארית "האח הגדול" השתתף לוקה טוראט (בנצי), האם החשיפה של התסמונת לציבור צופים כה גדול, שינתה את יחס הסביבה ללוקים במחלה, הביאה למודעות גבוהה יותר? 

מי שצפה באדם מקסים זה, בבנצי שהשתתף בתוכנית "האח הגדול", יכול היה לראות כמה חינני, חיוני ואנושי הוא, בנצי עשה שירות גדול וחשוב למען אוכלוסיית הלוקים בטוראט. ובמה דברים אמורים? לפתע כל הילדים עם טוראט הפכו ל "סלבס" וכולם רצו פתאום להיות חברים שלהם. זו היתה בוודאות חוויה מתקנת עבורם.

ולבסוף, במבט האישי: האם תוכלי להגיד לנו כמה דברים שחשוב לך שקהל קוראות תדענה על התסמונת?

ת. יש לי מסר מסוים וברור לכלל קוראית הראיון הזה באתר: אין צורך לרחם, אם יש צורך כלשהו בעזרה בלימודים, יש לספק זאת ולראות בלוקי טוראט, אוכלוסיה רגילה לחלוטין עם תוספת של "טיקים" מסוגים שונים. הם משרתים בצבא ומנהלים חיים רגילים, אם רק לא יפריעו להם בהערות שונות וגסות-רוח כפי שקורה לעיתים וחבל.

אני מודה לך מאוד ומקווה שהחזון שלך אכן יתממש.
אני מודה לך מאד ליאת על התעניינותך ועל שאלותייך, חשוב להביא ולהגדיל את המודעות אודות התסמונת לתודעה רחבה יותר בציבור, אני לשרותך אם יהיו לך עוד שאלות.

 

רשת קפה לנדוור משיקה סניף עשירי בגבעתיים וזו סיבה למסיבה 

סניף חדש של קפה לנדוור זו סיבה ראוייה למפגש בלוגרים! אז הגענו כולנו… 

מאת: חגית רימון

"יפתי", אמרה לי מרינה, "בואי איתנו להשקת הסניף החדש של בית קפה לנדוור, בגבעתיים." ברור שהגעתי. גם קרוב לבית שלי, גם מפגש עם מרינה ובלוגריות נוספות, גם ארוחה במסעדה. מושלם. 

השתתפתי כבר בכמה מפגשים של בלוגרים, ואני תמיד נהנית!  יש דפוס דומה במפגשים האלה. קודם כל, האוירה תמיד חמה ונעימה, ויש הרבה צחוקים. כולם חוץ ממני מצויידים במצלמות, אני מסתמכת על כך שכבר יתייגו אותי בפייסבוק. בשלב מסויים, אחרי הדיבורים המקדימים, כולם מתנפלים על האוכל. בעצם, כשהמנות מגיעות מחכים שתיים שלוש דקות עד שכולם יסיימו לצלם אותן מכל זוית אפשרית, ואחר כך, קרב מזלגות!

אחרי החיבוקים עם מרינה, כנרת ואיבי והיכרות עם השאר, המנה הראשונה מגיעה – חביתה ענקית מלאה בכרישה וגבינת עיזים, קערת סלט טרי ולחם ולחמניות מצויינים (נפגשנו לפני פסח). אחר כך הגיעו גם איטריות עם רוטב פסטו, שניצל ענק ומעולה עם צ'יפס וירקות קלויים… שתינו משקאות מעולים כמו שוקו מלא בשוקולד והר של קצפת, משקה פסיפלורה וגם לימונענע טעימה. המחירים סבירים והמקום בהחלט מומלץ.

לפני מספר שבועות ישבתי עם חברות בסניף לנדוור באבן גבירול בתל אביב. גם סיון מהאח הגדול הייתה איתנו, אז לא חלפו כמה דקות וצלם פאפרצי הופיע פתאום והבהיל אותנו כשתקע את המצלמה סמוך לסיון. הנה התמונה עם חברתי נאווה שרוב השנה גרה בחו"ל וסיון.

אודות קפה לנדוור – קצת רקע
בשנת 1919 פתח משה לנדוור בית קפה קטן במרכז ברלין. לימים עשה הקפה עלייה והפך לבית הקלייה הראשון בארץ. שמונה עשורים מאוחר יותר נפתח 'לנדוור – בית הקפה', הממשיך מסורת ארוכת שנים של קלייה ואהבת קפה.
לצד האספרסו והקפוצ'ינו העשויים לפי סטנדרטים איטלקיים נוקשים, זהו אחד המקומות הבודדים בהם אפשר ליהנות מחוויית קפה שחור המתבשל בכלי מיוחד ונמזג מפינג'אן לתוך כוס קפה טורקי קטנה. את הקפה המהביל אפשר לקבל במספר תערובות המיוחדות לקפה לנדוור: תערובת בוקר בניחוח וניל, ים תיכוני, שקדים, אלג'יראי, מסאלה, הל או חוויאג'.
בית הקפה פועל לפי מספר עקרונות מנחים: איכות, פשטות, טריות, שירות מעולה ומקוריות. הלחמים הטריים והאיכותיים מבוססי מחמצת טבעית וקמח המיושן חודש שלם, מה שמקנה להם טעם מיוחד וערכים תזונתיים גבוהים. הם נאפים מדי יום בתנורי אבן מיוחדים ומהם מכינים את הסנדוויצ'ים המצוינים ומבחר פוקצ'ות עשירות. כל המנות נעשות רק בעת הזמנת הלקוח.

לנדוור גבעתיים, רחוב אילת 1, כיכר רמב"ם
03-7321463
שעות פעילות: א-ו- 07:30-24:30 שבת- 10:00-24:30

 

 

 

 

ראיון עם יריב נתי, בן הזוג של דנה מהאח הגדול!! 

מאוד עניין אותי איך מרגיש יריב נתי, בן הזוג של דנה רון מהאח הגדול, האם יש לו חששות? מי לדעתו יזכה? ומה הוא חושב על הדיירים בבית? … 

מאת: חגית רימון  24/9/2011

 

 

דנה רון ויריב נתי

מאוד עניין אותי איך מרגיש יריב נתי, בן הזוג של דנה רון מהאח הגדול. האם יש לו חששות? מי לדעתו יזכה במקום הראשון? ומה הוא חושב על הדיירים בבית? על כל זאת, בראיון הבא. אני רק אגלה לכם שגיליתי גבר מקסים ומפרגן.

איך הרגשת כשדנה אמרה לך שהיא התקבלה לאח הגדול?
מאוד הופתעתי מעצם העובדה שהיא בכלל הגישה מועמדות. כי עשתה את זה מתוך שיעמום.

היו לך חששות?
לא. אני חושב שמגיע לה את זמן האיכות שלה עם עצמה, ומגיע לה להתנתק מתוך המחויבויות והלחצים שיש בחוץ, היא כל החיים שלה רק נתנה לנו המשפחה ועכשיו אנחנו נותנים לה את הזמן שלה.

כל הכבוד על הפרגון
זה בא מהלב. זו דרך חיים. מגיע לה. היא עשתה בשבילנו כל כך הרבה וזה בכלל לא עניין של פרגון. ככה צריך להיות בין כל בני זוג. כל הקטע של הקנאה והרכושנות סתם עוצרים את הקשר. כשלבנאדם יש את החופש לבחור והוא בוחר בך, זו התשובה הכי טובה שמישהו יכול לקבל בזוגיות, אז מה יש לי לדאוג?
אתה לא חושש שהיא תשתנה?
לא. היא בת 39. היא בנאדם מאוד ברור ברגשות ובבחירות שלו. דנה היא אישה מיוחדת. אין לי דאגות בעניינים האלה.

מה אתה עושה בזמן הזה?
עכשיו למשל אני מקפל כביסה. ואני עושה גם בישולים וכל מה שצריך. בעבר היא לא הייתה נותנת לי להרים כוס בבית.

הגעת לתובנות כלשהן בתקופה הזו?
חוץ מזה שאני מאוד אוהב אותה והיא החברה הכי טובה שלי, אז לא. זה היה יותר אישור מאשר תובנה.

מה דעתך על הדיירים?
אני אגיד משהו כללי. אני חושב שכל הטוקבקיסטים למיניהם הם סתם חולירות, כי במקום לראות את הבנאדם שבכל אחד מהדיירים, הרי הם אנשים עם משפחות ורגשות וחששות, במקום לראות אותם הם מסתכלים ורואים את הדמות שכביכול כל אחד בנה לעצמו. כל ההדבקות האלה של תארים למיניהם עושים עוול לכל הדיירים, ואין אחד שם שבעיניי הוא לא בן אדם מדהים. עצם העובדה שיש להם את הכוח להיות בכזה דבר זה בעיניי אומץ שלי אין. ובטוח שלהרבה אנשים שמגיבים בטוקבקים אין, כי אילו היה להם את האומץ הזה הם לא היו מסתתרים מאחורי שמות בדויים.
מעבר לזה, כשאני קורא את הטוקבקים לי זה לא מפריע. מפריע לי שזה פוגע בילדים שלי.

ואיך הילדים מגיבים?

הם לוקחים את זה קשה כי הם צעירים עדיין, והם לא מבינים עדיין שיש אנשים נטולי רגישות.

הם מקבלים תגובות בבית הספר?
אנחנו מקבלים הרבה פרגון ואהבה מהסביבה, מהחברים, ברחוב ואפילו כשאנחנו הולכים לקניות בסופר.

יש לך פיתויים עכשיו?
כמו תמיד. אני מתעסק בתחום שנוגע להרבה אנשים ותמיד יש פיתויים והצעות, אבל זה לא משנה את העובדה שאני בזוגיות כמו שתמיד הייתי. אני מנהל משפחה, יש לי אהבה גדולה ושום פיתוי שהיה לפני או אחרי לא יכול לערער את היציבות שבניתי לעצמי או לפגוע בקשר שלי עם דנה.

מה דעתך על הקשר בבית האח הגדול בין דנה לפרידה?
לדעתי שתיהן נשים מדהימות. ואני לא אומר את זה בגלל שתותי שואלת אותי אלא בגלל שכשמסתכלים רואים שתי נשים חזקות, עם לב ענק. טבעי שיהיו חילוקי דיעות ביניהן, וטבעי שכל אחת תמצא בשנייה דברים שהיא פחות או יותר אוהבת, כמו שקורה גם בין חברות טובות. בעיניי לכל אחת מהן יש מה ללמד את השניה. בסך הכל הן באות משני עולמות שונים. לפרידה יש ללמד את כל הנושא הבינאישי, הרגישות והחום, שיש את זה המון בדנה אבל היא לא מוציאה את זה החוצה בבית האח הגדול. היא עברה חיים מאוד קשים, ההורים שלה כל הזמן היו בשליחויות בחו"ל והיא גדלה בעצם בלי משפחה תומכת. את כל מה שיש לה היא בנתה במו ידיה. היא הייתה אם חד הורית וגידלה שני ילדים לבד, עד שפגשה אותי. היא התמודדה עם החיים בצורה הכי יפה שיש. לפרידה יש ללמוד מדנה את כל הנושא של האסרטיביות. בפרידה יש מין תמימות כלפי אנשים, והיא רואה את העולם בצבעים ורודים, ובקטע הזה דנה יכולה לתת לה כמה כלים כדי שהיא תוכל להשתמש בהם גם בעסקים ובכל תחום. ואני חושב שפרידה היא אישה מדהימה, היא נותנת עיצות, היא אכפתית, היא מדהימה בעיניי.

מהן הדקות הכי קשות שלך?
זה כל דקה. זה לא להיות איתה. זה עצם העובדה שאני לא יכול להרים טלפון וסתם לקשקש. או לראות אותה סתם שוכבת בסלון בשקט בלי שנחליף מילה. עצם הנוכחות שלה חסרה לי. מעבר לדברים הברורים שהיא החברה הכי טובה שלי, וכרגע היא אי שם בנווה אילן.

יריב מעדכן אותי במהלך הראיון שעכשיו פרידה ודנה במטבח.
"תראה איזו טלפטיה", אני אומרת לו.

איך זה לישון בלילה לבד?
לישון בלילה לבד זה מאוד קשה, כי זה לבד. זה בלי דנה.

 

מי לדעתך ייסע לספרד? ומי לדעתך יזכה במליון?
אני מקווה שדנה לא תיבחר לנסוע לספרד, כי גם ככה היא רחוקה, אז עד ספרד?

ומי יזכה במליון? האמת היא שכולם מוצלחים שם אז קשה לי להגיד. ואני הכי אמיתי. זה עניין של חיבור של אנשים עם הקהל בחוץ. אני מאוד מקווה שזה מישהו שיש לו אמירה, ולא אחד הליצנים שם. כי מעבר לליצנות, יש מסרים. עכשיו דרך אגב פרידה ודנה מנשנשות במטבח.

לאן לדעתך תגיע דנה?
דנה ללא ספק תגיע לסוף. וגם פרידה.

ועכשיו יריב שואל אותי: מה יש בפרידה שהצופים עדיין לא גילו?
האמת היא שפרידה היא בנאדם מוחצן שאין לו שום רסן לפה. אני לא יודעת אם יש משהו לחדש, פרט לעובדה שלדעתי פרידה פחות עממית ממה שהיא עשוייה להצטייר בציבור. למשל היא מאוד אוהבת אופרות, מוסיקה קלאסית,ו יש לה יידע גדול בהרבה תחומים. אין לה שום סוד שהיא מסתירה.

יריב: אצל דנה זה הצד המצחיק שבה. היא קורעת אותי מצחוק. הצד המגונן שבה התחיל לצאת, היא כל הזמן מגוננת על ליאם כי היא רואה שהיא במצוקה. אני לא יודע אם לדנה יש חיבור רגשי לליאם, אבל יש לדנה נטייה לייצר שלום, היא לא אוהבת ריבים, והיא גם לא אוהבת שאומרים לה מה לעשות. דנה היא שטותניקית שאין דברים כאלה, והיא מגניבה. יש לה הומור מאוד מפותח, ופה משום מה אני עוד לא רואה את זה.

עוד משהו?
אני רוצה למסור לכל מי שקורא את הראיון שיידע שבין המשפחות בחוץ אין ולא תהיה שום יריבות, לפחות אני יכול לדבר על עצמי ואני מקווה שכולם חושבים ככה. לאנשים יש דיעות ולא כולם מסתדרים עם כולם, וזה לגיטימי וככה גם בחיים האמיתיים, על אחת כמה וכמה בתוך סיר לחץ. ואני הייתי מאוד מעריך את זה אילו היו מתייחסים לכך בפרופורציה הנכונה כי בסך הכל כולנו בני אדם.

 

חגית רימון, אתר אישה hrimon@gmail.com