מי צריך לשלם את חובו של הנפטר? מה לגבי המשכנתא וחסכונות של הנפטר? מדריך ירושה וחובות

מה קורה כאשר חייב נפטר? מי צריך לשלם את חובו של הנפטר ?
כיצד ניתן בכלל לדעת האם יש חובות? האם ניתן שלא לקחת חלק ברכוש שמעניקה הירושה ?
התייחסות למשכנתה וחסכונות וקופות גמל של הנפטר
מדריש ירושה וחובות

עורכי דין ורד כהן ורענן בן און

עורכי הדין  ורד  כהן  ורענן  בר – און מסבירים :

משמעות הפטירה ביחס לנושים :

מות החייב אינו עוצר את גביית חובותיו.
כך, לפני חלוקת העיזבון ליורשים – צריך בראש ובראשונה לפרוע את חובות העזבון
ככלל, זכותם של הנושים לגבות את חובותיהם קודמת לזכותו של הנפטר להוריש את עזבונו ליורשיו.

לפני חלוקת העזבון – חלים החובות (שלא התבטלו עם פטירת המנוח) על העיזבון בלבד, ולא חלים על היורשים, גם אם אין די בנכסים אלה כדי לכסות את החובות.

לאחר חלוקת העזבון
– אם לפני חלוקת העזבון פרסמו היורשים מודעה כדין שמזמינה את הנושים להודיע על החוב, ואכן כל החובות הידועים – נפרעו, אזי אין היורשים חייבים לשאת בחובות שהתגלו לאחר מכן.

הטיפול בחובותיו של הנפטר :

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און מדגישים שמחובתו של מנהל העזבון, ואם לא מונה כזה – מחובתם של היורשים, לסלק כל חוב הידוע להם. כל אחד מהיורשים נושא בחובות של הנפטר בהתאם לחלקו היחסי של כל אחד מהם בעיזבון, אלא אם הורה הנפטר אחרת בצוואה.

החוק קובע מדרג של סדר עדיפויות לסילוק חובותיו של הנפטר :

כך למשל, הוצאות הכרוכות בלוויה, קבורה ומצבה של הנפטר ; לאחר מכן הוצאות הכרוכות בהנפקת צו ירושה / צו קיום צוואה / ניהול עזבון, בהנחה שאלה חלות על העיזבון ; חובות שהנפטר היה חייב ערב מותו ולא התבטלו במותו, כולל סכומים סבירים המגיעים לאשתו על פי כתובה ; וסכומי חוב המגיעים לפי חוק לבן זוגו של הנפטר, לרבות ידוע בציבור.

איך יודעים מהם חובות הנפטר ?

רוב החובות ידועים וברורים. בין מכוח כך שהנפטר כתב בצוואתו מהם חובותיו, ובין אם הנפטר הותיר אחריו מסמכים מסודרים.
לגבי חובות אחרים – שאינם ידועים ליורשים – החוק מעניק מענה ברור. לפני חלוקת העזבון שומה על היורשים לפרסם מודעה בעיתון, כלשון החוק, במסגרתה יוזמנו נושים שיש להם טענות לחובות על העזבון להודיע על החוב תוך 90 יום, בטרם יחולק העזבון ליורשים. זאת, כדי שניתן יהא להשיב לנושים את כספם מתוך רכושו של המנוח –
מהכסף והנכסים שהותיר אחריו המנוח – ועד לגובה שווי העזבון, גם אם נכסי העזבון אינם מספיקים לכיסוי החובות.

קופות גמל, ביטוחי חיים וקרנות השתלמות :

החוק אינו רואה בהם חלק מעזבונו של אדם שנפטר, והכספים הללו אינם מחולקים בהתאם לחוק הירושה, אלא ניתנים למוטבים שציין הנפטר בפוליסה. כל עוד לא הוטל על כספים אלה עיקול עוד בחייו של המנוח – הרי חסכונות אלה לא נחשבים כחלק מנכסי העזבון והם חסינים מתביעות של נושים.

הלוואות ומשכנתאות :

אם המנוח לקח הלוואה רגילה – היא תיגבה כחוב רגיל מזכויות העזבון, עד לגובה העזבון.
אם מדובר בהלוואה משותפת לשני בני זוג ואחד נפטר – צריך לבחון את תנאי ההלוואה. אם בן הזוג שחתום על ההלוואה ימשיך לשלם את תשלומי ההלוואה כנדרש – לא תקום לבנק זכות לדרוש את פרעון כל החוב.
במשכנתא המובטחת בפוליסת ביטוח חיים – הפוליסה תופעל וביטוח החיים יפרע את החוב. אם ביטוח החיים לא מספיק לכיסוי החוב – ניתן לגבות את יתרת החוב מהעזבון, עד לגובה העזבון.


אם הנכסים לא מספיקים לכיסוי חובות :

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און עומדים על האבחנה הבאה :

לפני חלוקת העזבון ליורשים –
חובות שהיו לנפטר ישולמו מתוך העזבון בלבד, ולא על ידי היורשים, גם אם אין בעזבון מספיק כספים ורכוש כדי לכסות את כל החובות.
אם שווי העזבון (כספים ורכוש) נמוך מסכום החוב לנושים – ישולם לנושים רק הסכום (או שווי הרכוש) הקיים בעזבון.
במקרה בו כספי ורכוש העזבון אין בהם כדי לפרוע את מלוא החוב לנושים –
יורשיו של המנוח אינם חייבים לשלם לנושים את יתרת החוב העולה על שווי העזבון.
(חוץ מיורש שהעביר או שיעבד את חלקו בעזבון לפני שחולק העזבון – הוא לא יהיה פטור מאחריות לחובות העזבון).
אם שווי העזבון (כספים ורכוש) גבוה מסכום החוב לנושים –
יקבלו היורשים את מה שנותר בעזבון אחרי תשלום החובות.

לאחר חלוקת העזבון ליורשים –
אם לפני חלוקת העזבון, פירסמו היורשים מודעה לנושים המזמינה אותם להגיש את תביעותיהם לפני שיחולק העזבון, הנושים לא תבעו את חלקם, והעזבון חולק ליורשים, יכול הנושה לתבוע את היורשים בתוך שנתיים מתום 90 הימים שניתנו להגשת התביעות. ברם, הנושה יכול לתבוע מכל יורש רק חלק יחסי מתביעתו, בהתאם לחלקו היחסי של אותו יורש בעיזבון כולו.
כלומר – נושה שלא הודיע על קיום החוב בתקופה של 90 יום מאז פרסום המודעה –
לא יוכל לגבות את מלוא החוב אלא רק חלק יחסי בהתאם לחלקו של היורש בעזבון וגם זאת רק בתקופה של שנתיים מאז פרסום המודעה.
לעומת זאת, אם היורשים לא פעלו בהתאם לנוהל הזמנת נושים ולא סילקו את חובותיו של הנפטר – יהיה היורש אחראי באופן אישי לתשלום חובות שלא סולקו, עד כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה. רק אם היורש יוכיח שלא ידע על החוב – יחוייב רק עד גובה חלקו הספציפי בעזבון.

הסתלקות מעזבון :

חוק הירושה מאפשר ליורש להסתלק מחלקו בעזבון המנוח. זאת, לאחר מות המוריש ולפני שחולק העזבון.

ההסתלקות היא רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. כך, יכול יורש שלא לקבל את חלקו בירושה, אלא להעביר את חלקו לקרוביו הישירים של המנוח.

ההסתלקות נעשית בהגשת תצהיר הסתלקות, לרשם לענייני ירושה או לבימ"ש, בטרם חלוקת העזבון.

המשמעות המשפטית של ההסתלקות היא ויתור על הזכויות בעזבון כאילו המסתלק לא היה יורש מלכתחילה.

במרבית המקרים, ילדים מחליטים להסתלק מזכות הירושה שלהם, לטובת ההורה שנותר בחיים. ההנחה היא, שממילא הרכוש נשאר במשפחה, והילדים יקבלו בסופו של דבר את כל הירושה לאחר פטירת ההורה השני.

ואולם, במקרים רבים, השיקול להסתלק מהעזבון אינו משפחתי, אלא כדי למנוע מנושה של היורש המסתלק לפרוע את חובו מחלקו של היורש בעזבון.

כך, מנסים יורשים למנוע את העברת כספי הירושה בה זכו לפרעון חובותיהם כלפי הנושים. יורש שהסתלק מחלקו בעזבון – נושיו מנועים מהטלת עיקול על חלקו בעזבון. אלא אם יוכיחו, שהסתלקותו נועדה להתחמק מנושיו.

במקרים רבים מדובר בהסתלקות למראית עין, שכן היורש המסתלק מקבל בסופו של דבר את חלקו בעזבון באופן עקיף מאותו יורש שלטובתו הוא הסתלק מן העזבון, ואשר לרוב משתף עימו פעולה, מאחורי גבם של הנושים.

באופן עקרוני, אין רלבנטיות למניעי ההסתלקות. ואולם, כאשר מוכח, שההסתלקות לא נעשתה בתום לב, אלא מתוך כוונה להבריח נכסים מנושים, ייבחן בית המשפט את מניעי ההסתלקות, ואף יפסול אותה כאשר ייקבע כי זו נעשתה בנסיון לפגוע בזכויותיהם של הנושים. שהרי היתה בידי היורש זכות כלכלית, שאסור היה לו להעניקה באמצעות הסתלקות לטובת יורשים אחרים ללא תמורה.

אם הספיקו הנושים להטיל עיקול על חלקו של היורש עוד בטרם הודיע על הסתלקותו – לא יוכל היורש להסתלק מחלקו בירושה.

הנושים של יורש שהסתלק מחלקו בעזבון יכולים לעתור לבית משפט, ולתבוע סעד הצהרתי בדבר ביטול ההסתלקות.

באחד המקרים שנדונו בבימ"ש ירשו 3 אחים את אמם. אח אחד הסתלק מחלקו לטובת 2 האחיות. הבנק שהיה נושה של האח, גילה את הדבר ועתר להצהיר על ביטול ההסתלקות. בית המשפט קבע, שהאח הסתלק מחלקו בעזבון במטרה להבטיח נכסים מנושיו, וכי הסתלקות מירושה על מנת להבטיח נכסים מנושים היא פסולה וניתנת לביטול. עם ביטול ההסתלקות היה בידי הבנק לפעול להטלת עיקול על חלקו של האח בירושה לשם גביית החוב כלפיו.

במקרה נוסף,  הגישו הנושים בקשה לתקן את צו הירושה ולהוסיף את הבן שהסתלק מחלקו בירושה, על מנת לעקל את חלקו בעזבון. בית המשפט קבע, כי לנושים יש מעמד כלפי היורש כמעוניינים בעזבון. עוד קבע בימ"ש, כי מאחר שהעיקול נרשם לפי חלוקת העזבון ולפני הודעת ההסתלקות, אזי היורש לא היה רשאי להסתלק מהירושה.

במקרה אחר בו בוטלה הסתלקותו של יורש, קבע בימ"ש, כי ההענקה אינה מחייבת קיומה של כוונת תרמית מצד המעניק, במובן של העדפת נושה אחד על פני אחרים, או אף כוונה להבריח נכסים מפני הנושים. הרציונל לביטול ההענקות הוא בכך, כי בפרק זמן מוגדר, הקודם למעשה פשיטת רגל, כאשר אדם יודע שמצבו הכלכלי מצוי בשפל, עליו להיות בראש וראשונה הוגן כלפי נושיו, בטרם יהא נדיב כלפי קרוביו.

בנוסף, פסק בית המשפט  העליון, כי אפילו אם הוטל עיקול לאחר שהיורש מסר הודעת הסתלקות, אבל התברר בדיעבד שהסתלקותו לא היתה תקפה מבחינת הדין המהותי – אזי תבוטל ההסתלקות, ויינתן תוקף לעיקול הנכסים.

בבוחנו את ההסתלקות יחיל בית המשפט לא רק את דיני הירושה, אלא גם את דיני תום הלב ותקנת הציבור, דיני פשיטת רגל, דיני חוזים, דיני בטוחות, הלכות שיתוף בין בני זוג וכל דין כללי רלבנטי.

 

 

מדריך לבני זוג חד מיניים – כל מה שחשוב לדעת / עו"ד אריאל דרור, משרד לדיני משפחה וירושה

התמונה להמחשה בלבד
התמונה להמחשה בלבד

קוראים נכבדים שלום רב,

מדריך זה הינו מדריך ייחודי ויעודי, אשר חובר על מנת לענות על כל השאלות המתעוררות אצל בני זוג חד מיניים המנהלים חיים משותפים.

מדריך זה  עונה על שאלות רבות המתעוררות בתחום, לרבות:

כיצד ניתן לערוך הסכם ממון או הסכם חיים משותפים בין בני זוג חד מיניים?

  1. כיצד ניתן לערוך הסכם הורות משותפת, ומה רצוי לכלול בו?
  2. מה המצב המשפטי לגבי נישואי חד מיניים?
  3. מהו המסלול לאימוץ ילדים אצל בני זוג חד מינים?
  4. מהו המצב המשפטי בנוגע להליך פונדקאות אצל בני זוג חד מיניים?
  5. כיצד אמורה להערך צוואה בין בני זוג חד מיניים, ומה אומר החוק?

במדריך זה תמצאו מאמרים בנושאים אלו, אשר ידריכו אתכם בכל בעיה שעלולה להתעורר בנושא.

אנו מקווים כי מידע זה יהיה לכם לעזר, ויקל עליכם לקבל מענה לשאלות בפניהם אתם עומדים.

באתר המשרד מידע רב נוסף על המידע המצוי במדריך זה, ככל שיש לכם צורך בכך.

כל האמור במדריך זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד

תוכן עניינים:

הכרה בנישואי חד מיניים– עמ' 3-4

 אימוץ או הורות ביולוגית?  על המורכבות בסוגית הורות אצל בני זוג חד מיניים- עמ' 5-7

עריכת הסכם ממון בין בני זוג חד מיניים ואישורו בבית המשפטעמ' 8-9

פונדקאות אצל בני זוג מאותו מין- עמ' 10-11

הסכם הורות משותפת- עמ' 12-13

החשיבות בעריכת צוואה אצל בני זוג חד מיניים- עמ' 14-15

הכרה בנישואי חד מיניים

לפני חודשים ספורים, לאחר מאבק סוער וארוך, הפכה צרפת למדינה ה- 14 בעולם המאשרת נישואים של בני זוג חד מיניים.

בין יתר המדינות המכירות בנישואים מסוג זה מצויות הולנד, בלגיה, מדינות סקנדינביה, קנדה, ספרד, פורטוגל, אורוגוואי, ארגנטינה , וניו זילנד. כמו כן,  המדינות מסוימות בארה"ב מכירות גם כן בנישואין מסוג זה.

ומה המצב בישראל?

כידוע, מוסד הרבנות בראשית הוא המוסד האחראי על נישואין וגירושין בישראל.

על מנת להינשא כדת וכדין, יש צורך כי בני הזוג יהיו יהודים, רווקים, וכמובן- גבר ואישה.

הרבנות כלל אינה מכירה באפשרות של נישואין של גבר לגבר או אישה לאישה, שכן היהדות אוסרת  מערכת יחסים שכזו.

למעשה, הרבנות אף אינה מכירה באפשרות של נישואין אזרחיים- כלומר, בנישואין שלא נעשו דרך מוסד הרבנות, כגון נישואים בקפריסין, או נישואין שנעשו בארץ- אולם לא ע"י רב מוכר ומאושר.

אולם, יובהר כי לאחרונה חלו מספר שינויים בנושא.

כך למשל,  בג"ץ הורה למשרד הפנים לרשום  זוגות חד מיניים אשר נישאו באחת המדינות בהן מוכרים נישואי חד מיניים.

יובהר כי חובה זו הינה רק כלפי בני זוג שנשאו באחת המדינות בה מוכרת נישואים אלו,  ולא לגבי בני זוג שנשאו במדינה אחרת ( לרבות ישראל)

חשוב להדגיש כי ישראל מכירה בזכויות שונות של בני זוג חד מיניים הנוצרות מתוקף הקשר המחייב ביניהם, ולמעשה הזכויות שלהם דומות לזכויות של בני זוג ידועים בציבור  (בני זוג המנהלים משק בית משותף, במסגרת קשר מחייב-  ללא נישואין).

כך למשל, ביהמ"ש מאשר הסכם ממון שנערך בין בני זוג חד מיניים ( אף שלכאורה הנישואין אינם מוכרים).

כמו כן, ביהמ"ש מכירים בכך כי בן זוג יכול לקבל פנסיה ו/או קצבת שארים של בן זוגו , וצה"ל אף מכיר בבני זוג חד מיניים כאלמנים ואלמנות.

בנוסף, המדינה אינה פוסלת מתן היתר לבני זוג חד מיניים לאמץ ילד שהינו ילדו הביולוגי של אחד מבני הזוג, לאחר שתיבחן טובת הילד הספציפי.

כמו כן, אדם הרוצה להעביר את דירתו על שמו של בן זוגו, פטור ממס שבח, כאשר פטור זה חל גם על בני זוג חד מיניים.

 

אימוץ או הורות ביולוגית?  על המורכבות בסוגיית הורות אצל בני זוג חד מיניים

בעת האחרונה, המגמה לאפשר לבני זוג חד מיניים (שני גברים או שתי נשים) לאמץ ילד חדש למשפחתם, או לאמץ ילד ביולוגי של אחד מבני הזוג, מתרחבת.

בשנים האחרונות ניתנו מספר פסקי דין המאפשרים במקרים מסוימים אימוץ ילד על בני זוג חד מיניים.

זאת ועוד-  לפני חודשים ספורים ניתן פס"ד ייחודי אשר קבע כי לילד יהיו 2 אמהות בפועל, ולא אם מאמצת ואם ביולוגית.

א.        מהו המסלול החוקי לאימוץ?

 אימוץ בישראל מוסדר בחוק אימוץ ילדים, הקובע כי :

"אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד – (1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;"

עד לאחרונה, בתי המשפט פרשו את המונח "איש ואשתו" כגבר ואישה דווקא, ובשל כך קבעו כי החוק אינו מאפשר אימוץ ילד בידי בני זוג מאותו המין.

הוראה זו חלה גם על בני זוג חד מיניים, בין אם הם רוצים לאמץ ילד שאינו צאצא ביולוגי של אחד מהם, ובין אם אחד מהם מבקש לאמץ את הילד הביולוגי של בן זוגו. בשני המקרים, המדובר באימוץ ילד, וזה היה מותר, עד לאחרונה, רק על ידי גבר ואישה.

ב.        תחילת השינוי בסוגית האימוץ המדובר:

בשנת 1997 בנות זוג חד מיניות עתרו לבית-המשפט לענייני משפחה בדרישה להכיר בהורותן המשותפת על ילדיהן (שנולדו לכל אחת מהן מתרומות זרע אנונימיות). בית-המשפט דחה את בקשת האימוץ, אולם אישר צווי אפוטרופסות לבנות הזוג, כל אחת על ילדי השניה, לאחר שקיבל תסקירים המעידים כי זוהי טובת הילדים.

הצו קובע כי כל אחת מבנות הזוג הינה אפוטרופסית על ילדי בת זוגה, כך שאם יקרה דבר מה לאם הביולוגית, לא יהיה אפשר לקחת את הילדים מבת זוגה, והם יישארו אצלה לפחות עד למתן צו אימוץ. כמו כן, צו האפוטרופסות מאפשר לאם הלא-הביולוגית לעשות פעולות בשם הילדים שילדה זוגתה.

ביהמ"ש המחוזי דחה גם כן את בקשת האימוץ, ועל כן בנות הזוג עתרו לבג"צ, שם הוכרה לבסוף אפשרות אימוץ מסוג זה. פסק דין זה נחשב כפורץ דרך.

ג.         מה נקבע בבג"צ בפס"ד חקק נ' היועמ"ש?

בג"צ דן בשאלה העקרונית, האם שתי נשים לא-נשואות, אימהות לילדים, המקיימות מערכת חיים זוגית משותפת, כשירות על-פי דין לאמץ הדדית האחת את צאצאי רעותה.

פסה"ד קבע כי ניתן באופן עקרוני לתת צו אימוץ לבני זוג חד מיניים, והתנאי בו יש לעמוד הינו טובת הקטין. אם לאחר בדיקה מעמיקה בידי גורמי מקצוע יעלה כי האימוץ הינו לטובת הקטין, הרי שהאימוץ יאושר, למרות היות ההורים המאמצים בני זוג חד מיניים.

ד.        המצב המשפטי באשר לילד שאומץ בחו"ל ע"י בני אותו המין

בשנת 2000 חייב בג"ץ את שר הפנים, במסגרת פס"ד ברנר-קדיש נ' משרד הפנים, לרשום זוג לסביות בעלות אזרחות ישראלית כשתי אמהותיו של ילד שילדה אחת מהן בארצות-הברית. הרישום נעשה מכוח צו אימוץ זר שניתן לאם הלא-ביולוגית בקליפורניה, שם אימוץ שכזה מותר ע"פ החוק.  מאחר וצו האימוץ לא נפסל בישראל, נקבע בפסק הדין כי משרד הפנים לא רשאי לבחון האם הוא נכון או לא, ויש לבצע הרישום על פי מה שכתוב בצו.

ה.        מהי ההלכה כיום?

ביחס לאימוץ ע"י בני זוג חד מיניים:

פסק דין חקק הוביל את השינוי בתפיסת אימוץ ע"י בני זוג חד מיניים, ולאחריו באו פסקי דין אשר המשיכו את דרכו.  כיום, הדין מכיר באימוץ על ידי אם חד מינית, ובמצב בו יהיו שתי אמהות לילד אחד, אשר יירשמו ככאלה.

היינו, במקרים שטובת הילד תומכת באימוץ, יוכל גבר לאמץ את ילדיו של בן זוגו, ואישה תוכל לאמץ את ילדיה של בת זוגה,  והעובדה שמדובר בזוג מאותו מין לא תשמש שיקול נגד האימוץ.

למעשה, נקבע בפסיקה כי השאלה שתישאל אינה אם עדיף לילד לגדול במשפחה חד מינית או לא, אלא האם עדיף לילד, החי כבר ממילא במשפחה החד מינית, להיות מאומץ על ידי בן/בת הזוג של הורהו או להמשיך לגדול בה ללא אימוץ.

על כן, כיום יכול בן זוג לאמץ את ילדי בן זוגו ( וכנ"ל לגבי בנות זוג) ואף להירשם כהורה בכל המסמכים הרשמיים, בהתאם לעקרון טובת הילד.

ביחס להורות ביולוגית ע"י בני זוג חד מיניים:

לאחרונה ניתן פס"ד בנושא תרומת ביצית והפרייתה אצל בנות זוג חד מיניות.  במקרה דנן, ביצותיה של נ' הושתלו ברחמה של ת' , אשר ילדה את בנם. בעוד המדינה טענה כי ע"פ הנהלים- תורמת ביצית לא נחשבת כאימו של הילד, טענו בנות הזוג כי מדובר באם גנטית, ולא אם מאמצת, וכי מונח זה מפחית מזכויותיה וזכויות הילד. כב' השופטת עליסה מילר קבעה כי שתי הנשים הינן אמהותיו הגנטיות של הילד.

אולם, יובהר כי עקב נוהלי משרד הבריאות כיום, לא ניתן עוד לבצע הפריית ביצית של אישה ברחמה של זוגתה, ועל כן המדובר במקרה כמעט יחידני,שאינו יכול להיחשב כפורץ דרך למקרים רבים אחריו.

 

עריכת הסכם ממון בין בני זוג חד מיניים ואישורו בבית המשפט

בני זוג בני אותו מין, אשר חיים יחד ומנהלים משק בית משותף, יכולים להסדיר את מערכת היחסים הרכושית ביניהם במסגרת הסכם. הסכם זה יעסוק בסוגיות של בעלות ברכוש, ניהול חשבונות בנק, חלוקת רכוש במקרה של פרידה, וכיוצב'.

אציין כי הנני סבור כי הסכם זה הינו הסכם חשוב ואקוטי, גם במקרה בו בשלב זה, אינכם בעלים של רכוש רב.

על מנת שההסכם יחשב כהסכם ממון ע"פ חוק, יש צורך באישור ביהמ"ש המוסמך ( ולא די בחתימת הצדדים עליו).

א.        מהי סמכות בית המשפט לענייני משפחה?

ע"פ החוק, בית משפט זה מוסמך לאשר הסכמים בכל עניין בו הוא מוסמך לשפוט, כלומר- בענייני משפחה.

"ענייני משפחה" מוגדרים כ: "כתובענה אזרחית בין אדם כנגד בן משפחתו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. "בן משפחתו" הוגדר כ: "בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו".

ב.         אישור הסכם בין בני זוג חד מיניים ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה

בשורה של פסקי דין, נתנו הלכות סותרות ביחס לאישור הסכם שכזה כאשר זה נעשה ע"י בני זוג חד מיניים. להלן מקבץ מהם:

בתיק 16610/04 נדחתה בקשה לאישור הסכם. כב' השופט גייפמן מביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן קבע כי עניין זה מעלה סוגיות חברתיות שונות, אשר אין מקום לפתור אותם בבית המשפט. כל עוד לא נקבע בחוק כי בני זוג חד מיניים יכנסו תחת הגדרת הידועים בציבור,  אין ביהמ"ש רשאי להחליט אחרת. לפי קביעתו, סכסוך בין ידועים בציבור חד-מיניים ידון בבתי המשפט הרגילים (ביהמ"ש שלום או ביהמ"ש מחוזי  לפי שווי התביעה) ושם יוכלו המבקשים לממש את זכויותיהם המהותיות.

לעומת זאת, ישנם פסקי דין בהם אושרו הסכמים אלה, בהתאם לנסיבות התיק.

כך למשל, בתיק  4772/06 אישר כב' השופט שטרק מביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן הסכם ממון בין שתי נשים, זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והתפתחות הפסיקה אשר העניקה זכויות שונות לבני זוג חד מיניים. אולם, נאמר במפורש כי אישור זה אינו קובע כי הצדדים נשואים זל"ז.

בנוסף, בתיק 3140/03 אישרה כב' השופטת ריש- רוטשילד מביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן הסכם רכושי בין שני גברים. היא טענה כי הם נכנסים תחת הגדרת "ידועים בציבור", בשל העובדה כי הם מנהלים משק בית משותף מזה עשרות שנים.

היינו, במצב הדברים כיום, אין הלכה חד משמעית לפיה ביהמ"ש לענייני משפחה אכן אמור לאשר הסכמים מסוג זה.

ג. מה בין הסכם ממון להסכם לחיים משותפים:

אציין כי במקום לערוך הסכם ממון, ניתן לערוך הסכם לחיים משותפים ( בדומה להסכם להורות משותפת, שם ההסכם נעשה מול האם/האב המיועדים)

בהסכם חיים משותפים הצדדים מצהירים על עצמם כבני זוג,  וקובעים עקרונות יסוד לפיהם יתנהלו חייהם המשותפים ( לרוב מהבחינה הכלכלית).

הסכם שכזה אינו צריך לעבור את אישור ביהמ"ש, אך עליו לכלול גם הוא את כל הסוגיות הרלבנטיות של ניהול החיים המשותפים, לרבות מה יקרה במקרה בו תינשאו ,אם תביאו ילדים לעולם, וכן ומה יקרה במקרה של פרידה. על 2 הצדדים לחתום עליו.

על  כן, במקרה בו הינכם רוצים לערוך הסכם  שיסדיר סוגיות אלו, ואינכם רוצים לעבור דרך ביהמ"ש לאור הבעייתיות שבעניין – הסכם זה יכול להיות הפתרון עבורכם.

פונדקאות אצל בני זוג מאותו מין:

במצב הקיים כיום, נשים (גם אלו המנהלות קשר עם בת זוג ולא עם בן זוג) רשאיות קבל מהמדינה טיפולי הפריה והזרעה ככל אישה אחרת. על כן, הן יכולות להפוך לאמהות ע"י תרומת זרע.

לאחר הלידה, האישה אשר אינה האם הביולוגית אמורה לעבור הליך אימוץ על מנת שתרשם גם היא כהורה, כאשר הליך זה הינו בפיקוח ביהמ"ש לענייני משפחה וגורם טיפולי.

אולם, במקרה של שני  גברים המנהלים קשר זוגי – המצב סבוך יותר.

הם אינם יכולים לאמץ ילד שנולד במדינת ישראל, וכן אינם יכולים לעבור הליך פונדקאות במדינת ישראל מאחר וחוק הפונדקאות הישראלי מגדיר את הזכאים לפונדקאות כ"איש ואישה שהם בני זוג".

אציין כי  בחודש דצמבר 2013 הודיעה שרת הבריאות על כוונתה להוביל לשינוי החוק כך שכל אדם, אשה או גבר, זוג או בודד, יוכל להיכנס לתהליך פונדקאות, באופן שיאפשר גם לזוגות הומוסקסואלים לעבור הליך פונדקאות בישראל- אולם  בפועל, החוק טרם שונה.

על כן,  בני זוג אשר רוצים להיות הורים ישנם כיום 2 אפשרויות:

  1. להתקשר עם אישה שרוצה להיות אם, ולערוך עימה הסכם הורות משותפת ( על כך ראה מאמר נפרד).

2. לעבור הליך פונדקאות בעזרת פונדקאית בחוץ לארץ.

נוהלי משרד הפנים במקרה שכזה קובעים כי  על ההורים המסתייעים בפונדקאית  ורוצים להביא את התינוק ארצה- להגיש תביעה להצהרה על הורות בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתה מתבצעת בדיקת רקמות על מנת לראות כי   אכן אחד מבני זוג הינו הורה ביולוגי של הילד (אף כאשר קיימים מסמכים         רשמיים מהמדינה בה נולד התינוק).

לאחר מכן, אמור בן הזוג שאינו האב הביולוגי לעבור הליך אימוץ.

אציין כי בחודש 5/13,  קבע היועץ המשפטי לממשלה ‏כי בן זוג של הורה ביולוגי יוכל להסתפק רק בצו בית משפט על מנת שירשם כהורה, ולא ייאלץ לעבור הליך   אימוץ ממושך‏.

יתרה על כך- בחודש 1/14 קבע ביהמ"ש העליון, עקב עתירה שהוגשה אליו, כי על משרד הפנים לרשום  את שני אבותיה של ילדה שנולדה בפונדקאות בחו"ל כהורים באופן רשמי, ללא צורך באימוץ .( זאת מאחר ובידם היה פס"ד מביהמ"ש בחול   המצהיר על אבהותם).

אציין כי לאחר הלידה, אמורים האבות לקבל תמיכה מביטוח לאומי כפי שמקבל כל זוג הטרוסקסואלי, בהתאם לנוהלי הביטוח הלאומי. 

הסכם הורות משותפת

כללי:

בשנים האחרונות רווחו עשיית הסכמים מסוג זה, אשר עוסקים בסידור מערכת היחסים בין אנשים אשר מעוניינים להביא יחדיו ילד לעולם, כאשר בד"כ אין מדובר בבני זוג, ולעיתים מי מהם מצוי בקשר עם בת /בן זוג אחרים.

הסכם הורות משותפת מסדיר למעשה את כל הסוגיות הקשורות לילד העתיד להיוולד, החל ממימון בדיקות ההיריון וכלה במשמורת, מזונות וכיוצב'.

בהקשר זה אציין כי  נשים לסביות זכאיות לטיפולי הפריה חוץ גופית והפריה,  ככל אישה אחרת.

מה יש לכלול בהסכם?

מאחר ומדובר בהסכם אשר אמור להיות תקף לפרק זמן ארוך (עד הגיע הילד שטרם נולד לבגרות), הרי שישנה חשיבות מיוחדת בהתייחסות לכל הסוגיות הרלוונטיות, וכן בניסיון "לצפות פני עתיד", היינו לנסות ולצפות בעיות העלולות להתעורר במהלך השנים.

במבוא להסכם, במידה ואין מדובר בצדדים המנהלים מערכת יחסים זוגית, יש להבהיר כי הצדדים אינם במערכת יחסים חרף רצונם להביא ילד לעולם, כי כל צד רשאי לנהל מערכת יחסים ע"פ רצונו ( עם בן זוג או בת זוג), וכי הינם מעוניינים להסדיר את התנאים להורותם המשותפת.

ביחס לרכיבים הבסיסיים שעל כל הסכם לכלול כלולים סוגית מימון בדיקות ההיריון, מה קורה באם ההיריון אינו תקין, עריכת ברית, גובה מזונות הקטין, משמורת- היינו אצל מי מההורים הוא יגדל, סדרי ראיה להורה אשר לא יקבל משמורת, קביעת שם משפחתו של הילד, ורכוש.

כמו כן, יש לכלול בהסכם רכיבים נוספים שלא בהכרח יהיה בהם שימוש, אולם הם נועדו להגן על הילד בעתיד, כגון זהות המשמורן במידה וההורה המשמורן ילך לעולמו, האם מותר למי מהצדדים לעבור דירה ואם כן- לאיזה מרחק? מה קורה אם מי מהצדדים מתחתן, מה יהיה סכום המזונות במקרה של פטירה, האם הילד יהיה זכאי לחלק מהעיזבון, מה קורה במצב בו מופר ההסכם, או שלא ניתן לעמוד בו עוד, וכיוצב'.

מהו תוקפו של ההסכם?

ע"פ דיני החוזים, להסכם יש תוקף מחייב עם חתימת הצדדים עליו מרצונם החופשי.

אולם  על מנת ליתן להסכם תוקף של פסק דין, ניתן לפנות לביהמ"ש בענייני משפחה בבקשה לאישור ההסכם גם ללא שמתנהלת תביעה בין הצדדים.

החשיבות בעריכת צוואה אצל בני זוג חד מיניים

ע"פ חוק הירושה, לאחר מותו של אדם מתחלק עזבונו. חלוקה זו נעשית בהתאם לכללי ירושה ע"פ דין, או בהתאם לצוואה שהשאיר אחריו.

ע"פ החוק, במקרה בו אדם הותיר אחריו בן זוג וילדים- הרכוש יחולק חצי לבן הזוג והיתרה בין ילדיו באופן שווה.

חוק הירושה לא מכיר בבני זוג חד מיניים כבני זוג לעניין הורשה, אלא רק בזכותם של בני זוג הטרוסקסואלים (מלבד פס"ד בודד אשר הכיר בזכות של גבר לרשת את בן זוגו).

על כן, על מנת להבטיח כי אכן הרכוש יחולק באופן הנכון והמתאים לכם- מומלץ מאוד כי תערכו צוואה המפרטת כיצד יתחלק עזבונכם לאחר פטירתכם.

בנוסף, באם יש לכם ילדים משותפים, חשוב לציין בצוואה מיהו האדם בו אתם בוחרים כי  יגדל את ילדכם. (הדבר חשוב במיוחד מקום בו רק בן זוג אחד הינו הורה ביולוגי, ובן הזוג השני טרם אימץ סופית את הילד ועל כן מעמדו המשפטי אינו ברור).

איך צריכה להיערך הצוואה?

בחוק הירושה נקבעו כללי עשיית הצוואה, אשר דורשים כי הצוואה תהיה בכתב ( ידו של המצווה), בעדים (בכתב), בפני רשות (שופט, רשם לעניני ירושה או חבר בי"ד  דתי), או  בעל פה (במקרה של אדם חולה במיוחד העומד למות).

הוראות שונות בנוגע לעריכת צוואה:

בחוק ישנן הוראות רבות ביחס לעריכת וקיום הצוואה.

לדוגמה, נקבע כי קטין או פסול דין או מי שאינו יכול להבחין בטיבה של צוואה( למשל בשל מחלת נפש) אינם יכולים לערוך צוואה.

בנוסף, נקבע כי צוואה אשר נעשתה מתוך אונס/תרמית/השפעה בלתי הוגנת/תחבולה- הינה פסולה, זאת מאחד ועל הצוואה להיות מעשה אישי, והיא אמורה לכלול את רצון המצווה בלבד, ללא כל התערבות או השפעה חיצונית.

ישנה אפשרות כי מצווה, באם שינה את דעתו ביחס לצוואתו, יערוך צוואה נוספת , ואולם עליו לציין במפורש כי צוואה זו מבטלת את הצוואה הקודמת.

למי יש לפנות לאחר מות המצווה על מנת להסדיר את ענייני העיזבון?

לאחר מות המצווה, על הזוכים ע"פ הצוואה, כולם או מקצתם, לפנות בבקשה לקיום צוואה אשר צריכה להיות מוגשת לרשם לענייני ירושה, אשר באזורו התגורר המצווה ערב הפטירה,  ויש לחתום עליה בנוכחות עו"ד. הרשם לענייני ירושה יבחן את הבקשה, והוא זה אשר יחליט האם ליתן צו קיום צוואה. רק לאחר קבלת צו זה, ניתן יהיה לחלק את הירושה בין הזוכים.

 

בגד, וביקש להתגרש ולקבל מחצית מירושת אישתו

מאת: ד"ר עו"ד שרון פרילינג

 

בכספי הירושה נרכש בית שחציו נרשם על שם הבעל. למרות שסירב לערוך הסכם ממון, בית המשפט לא הכיר בתביעתו למחצית מהנכסים והחזיר את הגלגל לאחור, על אף שהנכס נרשם כדין על שם שניהם

עו"ד שרון פרילינג
עו"ד שרון פרילינג

בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה קבע לאחרונה כי יש לראות בכספי ירושה שאישה הכניסה לתא המשפחתי כמתנה על תנאי שלא מומש על ידי הבעל ולכן דרישתו לחלוקה שווה של הרכוש אינה מקובלת.

 להלן סיפור המעשה: במהלך חיי נישואין מאושרים (מבחינת האישה), שיתפה האישה את הבעל בירושה גדולה שקיבלה, ממנה רכשו בית מגורים בצפון הארץ, שנרשם על שם שניהם. האישה ביקשה לערוך הסכם ממון, אולם הבעל הניא אותה מכך בטענה, כי הוא רואה עצמו מזדקן איתה, כי הדרישה מעליבה אותו וממילא יש לו גם נכס ירושה שהוא צפוי לקבל בעתיד, אשר ייכנס אף הוא לתא המשפחתי והאישה תהנה מכך.

 שנים ספורות לאחר שהאישה שיתפה את הבעל בירושתה, בגד הבעל באישה, עזב אותה וביקש להתגרש, כשהוא מבקש לקבל את חלקו ברכוש, לרבות זה שנרכש מירושת האישה, בעוד הוא כופר בהבטחתו להכניס את ירושתו העתידית לתא המשפחתי.

 האישה, באמצעות ד"ר עו"ד שרון פרילינג, דרשה לקבל חזרה את כספי הירושה שהכניסה לתא המשפחתי, הגם שמהם נרכש בית שנרשם בשותפות עם הבעל. בפסק דין המלמד שהמשפט הוא גם מקום של צדק ומוסר, קבע ביהמ"ש לענייני משפחה, שאכן יש לראות במתנה שנתנה האישה לבעל מתנה על תנאי (תנאי שלא מומש על ידי הבעל) וכי מדובר במקרה מובהק בו יש לעשות שימוש בזכות בית המשפט לשנות מן ההסדר המקובל של חלוקה שווה של הרכוש.

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי יש להשיב את המצב לקדמותו וכי האישה זכאית לקבל את כל כספי הירושה שהכניסה לתא המשפחתי.

 עוד מלמד פסק הדין, כי גם כאשר רכוש נרשם על שם הצד שכנגד, עדיין ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, למרות הגישה הרווחת, שרכוש שנרשם כדין על שם הצד השני אינו בר השבה.