מהו הסכם ממון? האם הוא גובר על הכתובה? שאלות ותשובות בנושא הסכם ממון

הסכם  יחסי  ממון – שאלות ותשובות

מאת : עו"ד ורד כהן ועו"ד רענן בר-און

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און


לפני כעשור הגיעו בני זוג לביהמ"ש וביקשו לאשר הסכם יחסי ממון ביניהם. בית המשפט התרשם שבהסכם יחסי הממון, בו נקבעה הפרדה רכושית מוחלטת בין בני הזוג, יש משום קיפוח של האישה, הזהיר את האישה שהיא מבצעת טעות, ודחה את הדיון על מנת שהאישה תחשוב פעם נוספת האם ברצונה להתקשר בהסכם יחסי הממון.

בדיון הבא התייצבה האישה והכריזה, כי היא עומדת על בקשתה לאשר את הסכם הממון. ואכן, הסכם הממון אושר על ידי בית המשפט. בחלוף שנים נפרדו בני הזוג, והאישה הגישה תביעה לביטול הסכם הממון, טענה שלא הבינה את ההסכם. כמו כן טענה, שההסכם בוטל "על דרך ההתנהגות". בימים אלה דחה בית המשפט את התביעה שהגישה האישה וקבע, כי ביטול הסכם הממון חייב להיות בכתב, וכי על האישה לכבד את ההסכם.
אומנם, יש מקרים בהם יבטל בית המשפט הסכם ממון שאושר כדין (למשל עקב שינוי מהותי מאוד בנסיבות, או זניחת ההסכם על ידי שני הצדדים בפועל), אך מדובר במקרים חריגים ביותר.

מהו הסכם ממון?

"הסכם  ממון" הינו הסכם בין בני זוג, הצופה פני עתיד, ומסדיר את יחסי הממון שביניהם ואת חלוקת הרכוש בין בני הזוג עם פקיעת הנישואין, בעת הגירושין.
ההסכם יכול להיערך לפני הנישואין או במהלך הנישואין או עובר לפקיעת הנישואין.

אין חובה לערוך הסכם יחסי הממון. כאשר אין בנמצא הסכם יחסי ממון תקף, יחול על זוגות שנישאו אחרי 1/1/1974 הסדר איזון משאבים, אשר בעיקרו הינו חלוקה שוויונית של כלל הנכסים בין בני הזוג.

מהן הדרישות לתוקפו של הסכם ממון?

את ההסכם יש לערוך בכתב (לא בעל-פה ולא בהתנהגות), וגם כל שינוי של הסכם כזה צריך להיעשות בכתב.
הסכם הממון צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אשר לו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. אם לאחר שאושר ההסכם יחפצו בני הזוג לשנותו – נדרש שגם השינוי יאושר על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני.

לפני שבית המשפט יאשר את הסכם הממון, יברר השופט היטב, ועליו להשתכנע בכך, שבני הזוג עשו את ההסכם (או את השינוי להסכם) "בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו", כלשון חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973.

באחד המקרים בו טיפל משרדנו, הגיע החתן המיועד דקות ספורות לפני תחילת טקס החופה אל רעייתו לעתיד, כלה נרגשת ועוטה לבן, שלף (לראשונה) הסכם יחסי ממון מכיסו וביקש ממנה בחיוך להוסיף את חתימתה עליו. בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו וקבע, כי בנסיבות אלה לא ניתן לומר שההסכם נעשה בהסכמה חופשית, תוך מודעות למשמעותו ותוצאותיו.

עם זאת  יש לזכור, כי בית המשפט המאשר את הסכם הממון – לא בודק את תוכנו, ולא אמור לבדוק את תוכנו. די שבית המשפט ייווכח, כי בני הזוג עשו אותו בהסכמה חופשית, ותוך הבנת תוצאותיו ומשמעותו.

מה קורה כאשר בני הזוג עורכים הסכם ממון ביניהם, אבל לא מגישים אותו לאישורו של בית המשפט?

אם ההסכם לא אושר על ידי בית משפט – אין לו מעמד של הסכם ממון, אבל עדיין יש לו תוקף של הסכם "רגיל".

באחד המקרים ייצג משרדנו אישה שבעלה התחייב כלפיה בהסכם ממון להעביר לה מחצית מזכויותיו בבית שבבעלותו, ואף סיכם עימה את אופן מכירת הבית במקרה של גירושין. לימים, חזר בו הבעל מהתחייבותו כלפי האישה. האישה פנתה לבית המשפט בבקשה לאכוף על בעלה את ביצועו של ההסכם ביניהם. בית המשפט קבע, שאין מדובר ב"הסכם יחסי ממון", הואיל ולא אושר על ידי בית משפט. ואולם, בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע, שעדיין מדובר בהסכם "רגיל", או הענקת מתנה, או עיסקה אחרת בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין, והינם תקפים בהתאם לדין הכללי.

אם  כך,   מדוע  לטרוח  לאשר  את  ההסכם  כדי  שיהיה  דווקא במעמד של הסכם יחסי ממון?

אישור ההסכם כ"הסכם יחסי ממון" מעלה את ההסכם ממעמד של הסכם רגיל, תורם לכוחו המחייב ומצמצם את היכולת לבטלו.

באחד המקרים בהם טיפל משרדנו, נערך בין בני זוג הסכם יחסי ממון, שאושר בבית משפט, במסגרתו התחייב הבעל להעביר נכס מקרקעין הרשום על שמו – לבעלותה המלאה של אשתו. למרות זאת – לא הועברו המקרקעין על שם האישה, וגם לא נרשמה לטובתה הערת אזהרה.

לאחר אישור הסכם הממון הגיש הבנק תביעה נגד הבעל, בגין חוב שנוצר לפני הסכם יחסי הממון, והטיל עיקול על המקרקעין. האישה פנתה לבית משפט, ועתרה לקבל סעד הצהרתי שהיא בעלת מלוא הזכויות במקרקעין מכוח ההסכם.

בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו ופסק, שזכותה של האישה במקרקעין מכוח הסכם יחסי הממון גוברת על זכותו של הבנק מכוח העיקול.

הסכם  ממון – רק  לבעלי  רכוש  או  גם  לנטולי  רכוש  ולבעלי  חובות ?

גם וגם וגם.
בעלי רכוש מעוניינים בהסכם יחסי ממון כדי להסדיר את חלוקת רכושם בעת הצורך, כדי להעניק זכויות מסויימות או לשלול זכויות אחרות מבן הזוג.
בני זוג נטולי רכוש, אשר צופים צבירת רכוש עתידי (כתוצאה פיתוח קריירה וכו'),  זקוקים להסכם ממון.
וגם בעלי חובות זקוקים להסכם ממון, בניסיון למנוע את שיתוף בן / בת הזוג בחובותיהם.
ללא הסכם ממון – בני הזוג הינם שותפים בזכויות ובחובות, והנושים עלולים להיפרע מכל אחד מבני הזוג. הסכם ממון המנוסח ועשוי היטב, ביד מקצועית, עשוי למנוע שיתוף בחובות.

האם  הסכם ממון גובר על כתובה?

באחד המקרים, קבע הבעל – במעמד החופה – כי הסכום בכתובה יעמוד על 3 מיליון ₪.
כאשר יחסי בני הזוג עלו על שרטון, טענה האישה שחובת תשלום הכתובה הינה חובה משפטית נוספת לזכויותיה האחרות. ואילו הבעל טען, שדאג לצרכיה של רעייתו במסגרת הסכם יחסי ממון, מכוחו קיבלה האישה נכסים בשווי 2 מיליון ₪,  וטען שהיא צריכה לקבל רק את הסכום הנקוב בהסכם יחסי הממון.
בית המשפט קיבל את טענת האישה, וקבע שבמסגרת הסכם יחסי הממון היא לא ויתרה על כתובתה. בית המשפט הפנה לסעיף 17 לחוק יחסי ממון, הקובע, כי אין באמור בחוק כדי לגרוע מזכויות האישה לפי כתובתה.

זאת, בניגוד למצב בו מעיד הסכם יחסי הממון על כוונה מפורשת לוותר על הכתובה באופן שסותר את התחייבותו המפורשת של הבעל בכתובה.
לסיכום :
קיימת חשיבות מכרעת לעריכת הסכם ממון ביד מקצועית, תוך התחשבות בכל דרישות הפסיקה וקביעותיה. התנהלות נכונה של בני הזוג עשוי להציל נכסים משפחתיים מידי נושים.

 

 

הכתובה – סכום של כבוד או נטל כלכלי מחייב? האם סכום של מליון דולר בכתובה הוא מחייב?

בימים האחרונים נדרש בית הדין הרבני בצפון הארץ לעסוק בסוגיה קשה. צעיר מהצפון טוען, כי בעת הקידושין, מישהו ניצל את העובדה שהיה שתוי, והוסיף אפס לסכום הכתובה. כעת, כשהם מתגרשים, דורשת האישה 5 מיליון שקלים במקום 500 אלף שקלים כפי שטוען הבעל.

מאת: עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און

הסכום בכתובה - האם הוא מחייב?

יהודים שנישאים כדת משה וישראל – בטרם החופה חותם החתן על שטר כתובה. מדובר בשטר לפי הדין העברי, בו נוקב החתן בסכום שהאישה תהא זכאית לו באם יפר את חובות הנישואין כלפיה ("תוספת כתובה"), בנוסף ל"סכום הבסיס", סכום קבוע המהווה את עיקר הכתובה.

לבעל יש מספר חובות כלפי האישה : חובות מזונות, כסות, מדור, עונה, ריפוי, פדיון שבויים, תשלום עיקר כתובה, קבורה, מזונות האישה בזמן אלמנותה ומזונות הבנות עד נישואיהן.

סכום הכתובה מהווה עבור האישה את הסכום הראשוני להתחלת חייה לאחר הגירושין, היינו שטר הכתובה מקנה בטחון סוציאלי לאישה.

הבעל או יורשיו צריכים לשלם את הסכום שהוא "עיקר הכתובה" לאישה עם פקיעת הנישואין (גירושין או פטירת הבעל), אלא אם הופטר הבעל מתשלום הכתובה מכוח מספר עילות מוכרות לכך.

אין בתביעת סכום הכתובה כדי למנוע מהאישה להגיש תביעות כספיות נוספות נגד הבעל, כדוגמת – הסכם לחלוקת הרכוש שנצבר בחיי הנישואין, ועוד.
לרגל פתיחת עונת החתונות המסורתית, כדאי לדעת כמה דברים חשובים על קביעת הסכום בכתובה.

הסכום שנקבע בכתובה אינו דבר של מה בכך, ויש השלכות לקביעת סכום גבוה במיוחד.

זוגות רבים מייחסים לכתובה משמעות טקסית בלבד, ונוקבים בכתובה בסכומים מופרזים על מנת להרשים את הנוכחים ולהוכיח עד כמה אוהב הבעל את אשתו.

ואולם הכתובה הינה זכות השווה כסף. כתובה – היא כמו המחאה. התחייבת – שילמת !
הכתובה הינה מסמך משפטי מחייב, בעל משמעות חוזית והסכמית מחייבת. הכתובה היא מסמך המעיד על התחייבות כספית, שהבעל נוטל על עצמו כלפי אשתו עם הנישואין לה.
במקרים רבים נדרשים בעלים לשלם את סכום הכתובה כתנאי לקבלת גט.

באחד המקרים חפץ החתן לרשום בכתובה סכום סימלי של כ- 2,000 ₪, ואילו הורי הכלה לחצו לנקוב בסכום מכובד, כ- 400,000 ₪, כדי להראות שבתם "לא התחתנה עם קמצן". וכך היה. כחודשיים לאחר החתונה –  הגיש הבעל תביעת גירושין, טען שבחודשיים בהם היו נשואים לא הספיקו בני הזוג לצבור רכוש משותף ואין להם ילדים משותפים, וביקש להתגרש. האישה דרשה לקבל את סכום כתובתה. בית הדין הרבני חייב את הבעל לשלם לאישה את סכום כתובתה במלואו, למרות הנישואין הקצרצרים.

הבעל מתחייב בכתובה– לזון, לפרנס ולכבד את האישה, וכן לשלם עיקר הכתובה (סכום בסיס), תוספת הכתובה (סכום שרשאי הבעל להוסיף לפי שיקול דעתו), נדוניה ותוספת נדוניה, במקרה של פקיעת הנישואין עקב גירושין או מות הבעל.

מהו  הסכום  בו  כדאי  לנקוב  בכתובה ?

הסכום הנקוב בכתובה אמור להבטיח את מצבה הכלכלי של האישה לאחר הגירושין. בנוסף, נועד סכום זה למנוע את פירוק הנישואין בקלות, ולגרום לבעל "לחשוב פעמיים" – "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה".

איש מאיתנו אינו יודע מה יילד יום ומה צופן לנו העתיד. והיה אם יגיעו בני הזוג לכדי גירושין, או חלילה ימות הבעל, זכאית האישה לקבל את הסכום הנקוב בכתובתה.

יש מקרים בהם עלולה האישה לאבד את כתובתה (אישה מורדת, אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה, אישה הבוגדת בבעלה, אישה עוזבת את הבית ללא סיבה וכן הלאה).
ואולם, בדרך כלל האישה זכאית לקבל את הסכום הנקוב בכתובה.

בעוד לבעל יש אינטרס לנקוב בכתובה סכום סימלי,
הרי לאישה יש  אינטרס שהסכום יהא גבוה ככל הניתן.

בקביעת סכום הכתובה יש לקחת בחשבון, שיתכן ויבוא יום בו יהיה על הבעל לשלם את הסכום בו נקב בכתובה. התחייבות שנעשתה בלהט האירוע עלולה להביא לתוצאות הרסניות בעתיד.  חתן שנקב בסכום דמיוני בכתובה, כאקט של התפארות,  ימצא עצמו עם התחייבות אישית שלו כלפי רעייתו, המהווה אקט משפטי מחייב לכל דבר וענין.

אומנם, לבית הדין הרבני, המחזיק בסמכות ייחודית לדון בנושא הכתובה, יש שיקול דעת בנסיבות המקרה, והוא יכול להתייחס גם לסכום ההתחייבות עצמו, בכל הנוגע לסכום העולה על עיקר הכתובה (סכום הבסיס). ברם כל מקרה לנסיבותיו ובהתאם להשקפות הדיינים.

יש מקרים, בהם תיקנו בתי הדין הרבניים את הסכומים הדמיוניים שננקבו בכתובה "מוגזמת". בתי הדין קבעו, כי הבעל לא תיאר לעצמו שישלם סכום זה, כי הסכום בלתי הגיוני ויוצר בעייתיות קשה, וכי אין כוונת הכתובה להעשיר את האישה הגרושה ולהוריד עד עפר את הבעל. כך למשל, במקרה של בעל עובד הייטק שנקב בכתובת אשתו בסכום של 18 מיליון ₪. ביה"ד הרבני קיבל את טענת הבעל שלא התכוון להתחייב בסכום כזה, והפחית את הסכום לסכום סביר (בנסיבות) של מיליון ₪ בלבד.

ואולם, בפסקי דין אחרים נקבע, כי אין פסול בכתובה הכוללת סכומים מוגזמים, ויש לכבדה, למרות הסכום המוגזם הנקוב בה. כך למשל, באחד המקרים פסק בית הדין הרבני, כי שומה על בעל לשלם לרעייתו דמי כתובה בסך של  מיליון  דולר,  כנקוב בכתובה, למרות שמדובר בסכום אסטרונומי, אשר נכתב לשם הכבוד בלבד.

לאור האמור, מומלץ לכל המתחתנים לשקול היטב בטרם יירשמו סכום אסטרונומי בכתובה, וליטול בחשבון גם את התרחישים האחרים, הריאליים. כמו בכל תחום – גם כאן – מוטב לנקוט מעט צניעות. מומלץ לנקוב בסכום סביר כפועל יוצא מהרכוש הקיים. נקיבת סכום כתובה דמיוני כהפגנת כבוד או כהתפארות – עלולה לגרור תוצאות כלכליות הרסניות בעתיד.

 

הכתובה – מסמך משפטי מחייב לכל דבר וענין, גם בעידן המודרני

מאת: ד"ר  שרון פרילינג, עו"ד מומחית בדיני משפחה וירושה

עו"ד שרון פרילינג
עו"ד שרון פרילינג

כולם מכירים את הסיטואציה: כמה דקות לפני החופה החתן יושב עם הרב והעדים החותמים על שטר הכתובה. בחוץ האורחים מחכים לתחילתו של טקס החופה. ההתרגשות בעיצומה. הרב שואל את החתן מה הסכום עליו הוא מתחייב במסגרת הכתובה. החתן, שחש כי עליו לענות על הציפיות להתחייבות לסכום גבוה במיוחד, מציין סכום אסטרונומי. "תרשום מיליון שקלים", הוא מכריז ותוך דקות מוקראת הכתובה קבל עם ועולם ונדיבותו של החתן זוכה לקריאות התפעלות מהאורחים. אלא שמדובר בצעד פזיז מדי, שבמרבית המקרים אין מאחוריו חשיבה מעמיקה ומודעת. רבים סבורים, ובטעות, כי סכום הכתובה משקף את מידת ההערכה והאהבה שחש הגבר כלפי בחירת ליבו וכי ככל שהסכום גבוה ומרשים יותר, כך מופגנת ברבים אהבתו לאשתו לעתיד. לא כך הדבר. הכתובה היא חוזה משפטי מחייב לכל דבר ועניין. בבוא היום עשוי הגבר למצוא עצמו מחויב "לפרוע את השטר" ולשלם לאשה את סכום הכתובה.

מה כתוב בכתובה?

הכתובה הינה "הסכם הממון" הקדום ביותר בין בעל לאשה והיא כוללת את התחייבויותיו של הבעל כלפי האשה, עם הנישואים. בין היתר מתחייב הבעל לדאוג לפרנסתה של האשה ולסיפוק כל צורכיה. בנוסף, בכתובה מצוין סכום כספי, אותו תהא האשה זכאית לקבל מהבעל, אם וכאשר בני הזוג יתגרשו.

מטרת הכתובה, לפחות בתקופה קדומה יותר, אז לא היו דיני חלוקת רכוש שוויוניים כפי שיש כיום, היתה להרתיע את הבעל מלגרש את האשה ללא שיקול דעת מעמיק, שכן הגירושים יטילו עליו חיוב כספי לא מבוטל של תשלום הכתובה.

ממה מורכב סכום הכתובה?

משלושה מרכיבים – עיקר הכתובה: זהו הסכום שעל הבעל לשלם לאשה כאשר הנישואים יגיעו לקיצם. על מנת להבטיח את זכויותיה של האשה, נקבע סכום מינימלי של 200 זוזים, שהם שווי ערך כיום לפרנסת האשה למשך שנה והבעל מחויב לשלמם בכל מקרה; תוספת הכתובה: הבעל רשאי לרשום כל סכום שיחפוץ בו ויכול להיות גבוה מהסכום המינימלי של "עיקר הכתובה"; ו-נדוניה: סכום שווה ערך לנכסים ולכספים שהביאה איתה האשה אל הנישואים. בחישוב שווי הכתובה משוקללים שלושת המרכיבים והסכום המתקבל הוא הסכום לתשלום.

מתי תהיה האשה זכאית לקבל את כתובתה?

על פי ההלכה היהודית, גירושים בין בני זוג יכולים להתבצע בהסכמה הדדית של שני בני הזוג. אם אין הסכמה, רק אם בן הזוג המעוניין בגירושים יכול להוכיח שקיימת סיבה מוצדקת שבהסתמך עליה ניתן לכפות את הגירושים על בן הזוג השני. המקרה המובהק שבו תזכה האשה לקבל את כתובתה, הוא במצב שבו יוזם הגירושים הוא הבעל, שמעוניין לסיים את קשר הנישואים בלי שיש בידו עילת גירושים נגד האישה. כלומר, כאשר באשה אין דופי בכל הנוגע לסיבה לגירושים: היא אינה מורדת, לא בגדה בבעל וכד'.

יחד עם זאת, קיימים מצבים שבהם האשה תוכל לזכות בכתובתה אפילו כשהיא זו שיוזמת את הגירושין. מדובר במצבים בהם היה הבעל אלים או בוגדני במשך שנות הנישואין, או במצבים שבהם הבעל עקר ולצדדים אין סיכוי להביא ילדים לעולם. כמו כן, בעל שעזב את הבית ומסרב לחיות עם האשה תחת קורת גג אחת, עשוי להיות מחויב בתשלום הכתובה.

יצויין, כי כאשר קיים דופי בהתנהלות האישה בחיי הנישואין, לדוגמה כאשר האישה מורדת בבעל, כאשר עזבה את הבית ללא סיבה ומסרבת לחיות עם הבעל, כאשר בגדה עם גבר אחר וכיוצ"ב, היא מפסידה את סכום הכתובה ואינה זכאית לה.

כיצד מתייחסים בתי הדין הרבניים לסכום כתובה הנחשב ל"מוגזם"?

לעיתים הסכום שמצוין על ידי הבעל בשטר הכתובה הינו גבוה מאוד ומוגזם, כך שנראה על פניו כי לא תיאר לעצמו שיבוא יום והוא ייתבע לשלם לאשה את הסכום בו נקב. בתי-הדין הרבניים התייחסו במספר פסקי דין שניתנו בנושא הכתובה למצבים שבהם סכום הכתובה מוגזם ובלתי הגיוני בעליל. בפסק דין שניתן על ידי בית-הדין הרבני הגדול בירושלים, צוין כי סכום כתובה מוגזם יוצר בעייתיות בלתי מבוטלת. במצב החוקי הקיים כיום, לפיו האשה זכאית לקבל מחצית מכלל הרכוש והנכסים שנצברו במהלך הנישואים, משמעות הכתובה המוגזמת היא שהבעל עלול להישאר בחוסר כל. בנוסף, יש לזכור כי על הבעל מוטלת התחייבות כספית נוספת לשלם את מזונות ילדיו עד הגיעם לבגרות. בית הדין הרבני הגדול סבר שיש לקבוע סכומי מינימום ומקסימום לכתובה, בהתחשב באפשרות הקיום של האשה לאחר הגירושים, לפי רמת החיים שהיתה מורגלת בנישואים, וזאת למשך שנה אחת. הסכום המינימלי שנקבע כרף תחתון עומד על 36,000-48,000 שקל והסום המקסימלי על סך של 120,000 שקל. יחד עם זאת, קיימים פסקי דין אחרים של בתי-הדין הרבניים, שאינם מוצאים כל פסול בכתובה הכוללת התחייבות כספית גבוהה במיוחד של הבעל. לדוגמה, בפסק דין שניתן על ידי בית-דין הרבני האזורי בנתניה, חויב בעל בתשלום כתובה בסך של מיליון שקל. הנימוק: הכתובה מוגזמת רק במצבים שבהם הסכום המדובר הוא בלתי צפוי להיות מושג באופן סביר במהלך החיים המשותפים של בני הזוג. לפיכך, כאשר מדובר בגבר בעל אמצעים, הוא עשוי להיות מחויב בסכום כתובה גבוה מאוד.

מה קורה עם חיוב הכתובה כאשר בני הזוג מתגרשים בהסכמה?

במקרה כזה, על-פי רוב מוותרת האשה על כתובתה, כחלק בלתי נפרד מהוראות ההסכם. חשוב לציין את הוויתור באופן מפורש בהסכם הגירושין ולא להשאיר את הנושא פתוח, אחרת עלולות להתעורר בעתיד מחלוקות בין בני הזוג שבעקבותיהן תתבע האשה את קבלת סכום הכתובה.

למי הסמכות לדון בנושא הכתובה?

נושא הכתובה נתון בסמכות ייחודית של בית-הדין הרבני. לבית המשפט האזרחי – בית המשפט לענייני משפחה – אין סמכות לדון בנושא הכתובה במצב שהנושא מתעורר אגב גירושין, אולם יש לו סמכות מקבילה לזו של בית-הדין הרבני, במצב שנושא הכתובה מתעורר אגב פטירה של הבעל.

גם לאלמנה יש זכות לקבל את כתובתה עקב פטירת הבעל, אלא שככל שתהיה זכאית לחלק מן העיזבון גם כיורשת, סכום הכתובה ינוכה בהתאם מחלקה בירושה.

האם בני זוג יכולים להסכים שלכתובה יהיה תוקף סמלי בלבד?

במסגרת הסכם ממון, ניתן לקבוע שלנוכח הוראות חלוקת הרכוש הקבועות בחוק האזרחי, מוסכם על בני הזוג שהכתובה לא תיגבה בנוסף לזכויות הרכושיות של האשה על פי החוק. אם בכל זאת תתבע האשה את סכום הכתובה וזכויות אלה תוענקנה לה על ידי בית הדין הרבני, ניתן לקבוע מראש בהסכם הממון, שסכום הכתובה יקוזז מהזכויות הרכושיות של האישה, כך שלא יבוצע תשלום כפול.

לעדכונים, כתבות מעניינות וסטטוסים מעודדים – הצטרפי לאתר אישה בפיסבוק

 

‎‎פרסום‎ by ‎אתר אישה‎.‎
~~~