מיתוסים מחדר הלידה

מיתוסים מחדר הלידה

לידה לא חייבת להיות כואבת, ירידת מים לא מעידה על כך שהתינוק עומד לצאת ואפידורל ממש לא גורם לשיתוק. חוששים להיות מושפעים ממיתוסים רגע לפני שאתם נכנסים לחדר הלידה? הנה המדריך שיעשה לכם סדר

לידה לא תמיד כואבת

לידה היא ככל הנראה האירוע המרגש ביותר בחייהם של אנשים בוגרים. למרות שחציון גיל ההורים בלידה נמצא במגמת עלייה משנת 2000 ועד היום, גברים ונשים כאחד מגיעים לחדר הלידה כשהם טעונים בהתרגשות ולרוב גם ללא יכולת לחשוב בצורה בהירה. כתוצאה מכך נוטים חלק מהם לברוח למיתוסים שגויים ולראות בהם אמת מוחלטת, למרות שאין שום קשר ביניהם לבין המציאות.

"בצער תלדי בנים"? לא תמיד

אחד המיתוסים הגדולים שמלווים אותנו משחר האנושות הוא שלידה היא תמיד כואבת. בפועל, יש נשים שכמעט ולא מרגישות את הצירים וכאלה שעבורן החוויה בכלל לא מזוהה עם סבל. ההנחה כיום בקרב אנשי מקצוע היא שהכאב בלידה אינו גזירה משמיים, והכל תלוי באופן שבו מבצעים מעקב אחר שבועות הריון ומכינים את הגוף לרגע האמת.

עוד מיתוס שגורם ללחץ מיותר אצל הורים לא מנוסים קשור לירידת מים. בסרטים הוליוודיים אנחנו רואים את ירידת המים רגע לפני הלידה, בעוד במציאות עשויות לחלוף שעות ארוכות מהרגע שבו מגיעים לבית החולים ועד שהתהליך מסתיים. למעשה, לא כל הלידות מתחילות בירידת מים, מעל 80% מהנשים מפתחות צירים ונכנסות ללידה פעילה רק בתוך 24 שעות מרגע ירידת המים ואין סיבה לא להתקלח לפני היציאה לבית החולים.

מה כדאי לדעת על אפידורל?

הנושא של אפידורל הוא ככל הנראה הרגיש ביותר עבור נשים בהריון. יש מיתוסים שגורסים שקעקועים בגב לא מאפשרים מתן אפידורל, אחרים רואים בו חומר משתק ולא מעט בני משפחה עשויים להזהיר אימהות לעתיד מפני תופעות הלוואי שלו.

כמו כל דבר אחר, גם את האפידורל צריך לקחת במידה ובהתייעצות עם רופאים ואנשי מקצוע לפי הרקע הבריאותי של האם והעובר. אפידורל יכול להאט לידה אם מקבלים אותו מוקדם מדי, אבל הוא עשוי גם לזרז לידה כשהוא ניתן בזמן הנכון. בנוסף, מרדים מקצועי יכול להחדיר את המחט מעל ומתחת לקעקוע בגב ואין אף מחקר שלפיו מעבר האפידורל דרך הקעקוע עצמו בכלל אמור ליצור איזושהי בעיה.

המדיניות של בית החולים והצוות היא זו שקובעת מתי אישה תקבל אפידורל. סביר שעד שהשפעתו תיכנס לתוקף יגיע צוואר הרחם למוכנות גבוהה יותר ללידה, אך צריך לבחון כל מקרה לגופו. התייחסות אחראית לנושא של אפידורל תמנע את רוב תופעות הלוואי ותסייע לנשים להתמודד עם חששות מיותרים. חוץ מזה, בשנת 2011 עברו 42% מהיולדות בישראל לידה ללא אלחוש אפידורלי. זה נתון מעודד עבור מי שרוצה להימנע מהשימוש באפידורל ובשביל נשים ששוקלות להיכנס לחדר לידה טבעית.

המדריך השלם להורים: כל הסידורים לאחר הלידה

הלידה מתקרבת, ולצד ההתרגשות תידרשו לדאוג בשבועות הקרובים ללא מעט סידורים ובירוקרטיה. כך תעברו את כולם בשלום.

מי שכבר היה שם, יודע שבקרוב שום דבר לא יחזור לקדמותו. ומי שיהפוך לראשונה בחייו להורה ילמד מהר כי ההתרגשות הרבה מלווה בהרבה סידורים ובירוקרטיה. עבור אותם הורים טריים, ועבור אלו שהספיקו לשכוח, לפניכם רשימת המטלות המלאה לשבועות לאחר הלידה:

כל מה שרצוי לדעת אחרי לידה
כל מה שרצוי לדעת אחרי לידה

1. לקראת הלידה: הכנת הבית

רצוי להיערך מראש ולארגן את הבית עוד לפני הלידה. החלקים החשובים ביותר בהכנות:

  • ציוד – השתדלו לקנות מראש הכל, מעגלה עד חיתולים, ולהכין רשימת קניות מפורטת לאחר הלידה.
  • חדר התינוק – מומלץ למקם את המיטה ליד קיר פנימי, ולארגן פינת החתלה שלא דורשת להתכופף, עם חיתולים, משחות ובגדים. בנוסף, רצוי לסדר כרית תמיכה, פינת ישיבה נוחה ומוזיקה נעימה, לשעות ההנקה.

אוכל – יש לקנות מראש ציוד הנקה, כולל פדים, משאבת חלב, בקבוקים וחזיות הנקה, או בקבוקים ותחליף חלב אם.
.
2.    לאחר הלידה: בדיקות בבית החולים

מיד לאחר הלידה, המיילדת מוסרת את הרך הנולד לידי אחות המחלקה, שעורכת לו (או לה) בדיקה גופנית, מודדת חום, ושמה לו תג אישי לזיהוי. לאחר מכן, התינוק מקבל חיסון ראשון ועובר בדיקה על ידי רופא. בהמשך, הוא יעבור סדרה של בדיקות וחיסונים, כולל בדיקה שנייה אצל רופא, בעת השחרור.

כדאי לדעת: דבר לא נעשה לתינוק ללא הסכמת ההורים וחתימתם. עם הרישום לחדר לידה, תקבלו פירוט של הבדיקות והטיפולים לאחר הלידה, וטופס סירוב לביצוע בדיקות.

3.   שחרור מבית החולים: מתן שם וקבלת ספח לת"ז

רישום התינוק ושחרור היולדת מתבצעים במשרד הרישום בבית החולים. הרישום כולל "הודעת לידה" (ממשרד הפנים), "מענק לידה" (מביטוח לאומי), ו"אישור על לידה" (מבית החולים). כדי להסדיר את הרישום והשחרור, שני בני הזוג חייבים להיות נוכחים, ולהצטייד בתעודות זהות עם ספח. התהליך כולל גם הצהרת אבהות, בנוכחות האב. הספח המעודכן של תעודת הזהות, עם פרטי הילד ומספר ת"ז שלו, יישלח אליכם ממשרד הפנים בתוך שבועיים. ברישום ילד ראשון יש להצטייד גם בפרטי חשבון הבנק של היולדת, או פרטי חשבון משותף של בני הזוג, כדי לקבל את המענק וקצבת הלידה מהביטוח הלאומי.

 כדאי לדעת: מי שבוחר לא להעניק שם לתינוק ברישום, יכול לעשות זאת גם באינטרנט.
 

4.    טיפת חלב: מעקב התפתחותי

עליכם לרשום את התינוק בקופת החולים: גשו לסניף עם תעודת זהות של התינוק (מבית החולים), תעודת זהות של האם, סיכום שחרור מבית החולים, ורישום הביטוח הרצוי לילד. לאחר הרישום, ניתן להנפיק לתינוק כרטיס מגנטי, ולקבל שירותי בריאות.

כדאי לדעת: עליכם לקבוע תור ראשון בטיפת חלב בין יומיים לשבוע מאז הלידה, לשם הערכת משקל וקביעת חיסונים. בנוסף, קבעו תור לרופא התפתחותי בחודש הראשון.

5.     בריאות היולדת

האם הטרייה צריכה לקבוע תור לגניקולוג, כ-6-8 שבועות מתאריך הלידה, לשם מעקב אחר נושאי בריאות שונים: דימומים, לחץ דם, רמת סוכר, תפקוד בלוטת התריס, ועוד.
 

6.     תכנית חיסכון – בישראל פועלת תכנית ממשלתית בשם חסכון לכל ילד, שבמסגרתה מפקיד הביטוח הלאומי מדי חודש 50 שקלים עבור כל ילד עד גיל 18, בחשבון חיסכון ייעודי על שמו. הביטוח הלאומי אינו מנהל את                   הכספים בתכנית, אלא מפקידם לקופה שההורים קובעים מי ינהל – קופת גמל או בנק – ובאיזה מסלול. ההורים נדרשים לבחור תוך חצי שנה מתאריך הלידה בגוף שינהל את כספי החיסכון, מרשימת הגופים שנבחרו                     על ידי האוצר. אחרת, הביטוח הלאומי יבחר עבורכם באחד ממסלולי ברירת המחדל.

 כדאי לדעת: את התכנית פותחים באתר ביטוח לאומי, או במוקד טלפוני שמספרו 2637*.

7.      עבודה וכספים

עליכם למסור את פרטי חשבון הבנק לאנשי המנהל בביה"ח, לשם העברת כספי מענק הלידה. כמו כן, יש לוודא כי הפרטים הועברו לביטוח הלאומי ולמשרד הפנים, כדי לקבל קצבת ילדים חודשית מביטוח לאומי (כ-140 שקלים), מענק לידה (כ-1,700 שקלים מביטוח הלאומי) ודמי לידה (שלושה חודשי עבודה במסגרת חופשת הלידה).

 כפי שתלמדו די מהר, ילדים זו שמחה – ולא מעט עבודה. עם הזמן תלמדו טוב יותר לנהל את שלל המשימות החדשות ולהתמודד עם העומס. זכרו: התקופה לאחר הלידה היא תקופה קסומה, שלא שוכחים לעולם. לכן, רצוי להיערך מראש לבירוקרטיה, כדי ליהנות מכל היתר. והכי חשוב: בהצלחה, ושיהיה בשעה טובה.

 

זכויותיה של עובדת בהריון  

האם מותר לפטר עובדת בהריון? האם מותר לפגוע בהיקף משרתה? להלן פירוט הזכויות של עובדת בהריון. 

24/10/2011

מאת: עו"ד הילה פורת

איסור פיטורים – חל איסור על מעביד לפטר עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה ולא יותרו פיטורים כאמור אם הפיטורים הם בקשר להריון. הוראה זו חלה גם על עובדת קבועה וגם על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה 6 חודשים לפחות.

"פיטורים" – לרבות אי חידוש חוזה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:

1. חוזה לתקופה קצובה של 12 חודשים או יותר.
2. חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה ב – 12 חודשים שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהייתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

יצוין, כי כאשר מעביד מעונין לפטר עובדת בהריון שמועסקת על ידו פחות מחצי שנה, הוא יוכל לפטרה במידה שהסיבה האמיתית לפיטורים לא נובעת מההריון, שכן, פיטורי אישה מחמת הריונה מהווים אפליה, האסורה עפ"י חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 ומנוגדים לעקרון השוויון.

במקרה שהמעביד הינו קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך 6 חודשים לפחות, יראו לענין איסור הפיטורים גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים, ובנוסף:
לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהריון בניגוד להוראות איסור זה.
פוטרה עובדת בהריון בניגוד לאיסור זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא או הוכיח אחרת.
בקשה להיתר לפיטורים תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.

איסור פגיעה בהיקף מישרה ובהכנסה של עובדת בהריון – חל איסור על מעביד לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא תותר פגיעה כאמור אם היא בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.

"פגיעה", בהיקף המשרה – למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא;
"פגיעה" בהכנסה, למעט –
(1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
(2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעביד.

נראה כי גם פגיעה בהיקף משרה ובהכנסה של עובדת בהריון, שמועסקת פחות מחצי שנה, עלולה להוות אפליה מחמת הורות ועומדת בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.

היעדרות לצורך בדיקות – עובדת רשאית להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההיריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון, הנעשים ע"י רופא נשים, או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד, או עפ"י הפנייתה.

1. לגבי אשה העובדת שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה, יותר מארבע שעות ביום – 40 שעות במשך חודשי הריונה.

2. לגבי אשה העובדת עד ארבע שעות ביום, שבוע עבודה מלא כנהוג במקום עבודתה – 20 שעות במשך חודשי הריונה.

שמירת הריון

1. עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר. דין היעדרות זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי חוק הביטוח הלאומי בעבור תקופה זו או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.

2. עובדת רשאית להעדר מעבודתה, בחודשי ההריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות (או בכתב אם לא נקבע עדיין טופס), כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהריון, או את עוברה; דין היעדרות זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כזו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעבידה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;

3. עובדת רשאית להעדר מעבודתה, בחודשי ההריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות (או בכתב אם לא נקבע עדיין טופס), כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהריון; דין היעדרות זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כזו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעבידה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;

4. עובדת מבוטחת הזכאית לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, שהיתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון. לענין זה נקבעו האישורים הנדרשים, הכללים והתנאים בחוק ובתקנות הביטוח הלאומי.

"שמירת הריון" מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כהיעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
1. מצב רפואי הנובע מההריון ומסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.

2. סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האשה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

שיעור הגמלה לכל יום – סכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת ולא יותר מ- 100% מהשכר הממוצע במשק מחולק ל- 30.

לא תשולם גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי למי שזכאית לתשלום בגין אותה תקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון והתשלום הוא בשל שמירת ההריון – מגורם אחר כלשהו, אך לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת הריון בשל זכאותה לדמי מחלה לפי סעיף (1) הנ"ל, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת הריון בעד אותה תקופה.

עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית – חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, אוסר על מעביד להעביד עובדת שהודיעה לו שהיא בחודש החמישי להריונה או משנודע לו על כך בדרך אחרת, בשעות נוספות ובמנוחה שבועית, מהחודש החמישי להריון ואילך. אך, מעביד רשאי להעביד עובדת בהריון, למרות האמור לעיל, בשעות נוספות או במנוחה שבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה לו אישור רפואי של רופא מומחה בילוד ובגניקולוגיה, כי אין מניעה להעבידה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית ובכפוף לתנאי האישור.

עבודת לילה – חל איסור על מעביד להעביד עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה בעבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעבידה בכתב כי אין היא מסכימה לעבודת לילה.

היעדרות ואיסור פיטורים בעקבות הפלה
1. עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר – הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מ- 6 שבועות.

2. דין היעדרות זו כדין העדר מפאת מחלה.

3. חל איסור על מעביד לפטר עובדת בימי היעדרה מהעבודה בעקבות הפלה וליתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה. במשך ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא תבוא בתקופה זו.

4. פיטורים – לרבות אי חידוש חוזה לתקופה קצובה של 12 חודשים או יותר או של פחות מ – 12 חודשים אך שהאריך או שחידש העסקה קודמת.

 

• עו"ד הילה פורת – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא", ומנהלת אתר עולם העבודה – הפורטל למעסיקים www.hilaporat.co.il