למה פרפרים ואנשים צריכים קונפליקטים בשביל לגדול ולהתפתח?

מאת: דלית אליהו בורנטין

למילה קונפליקט יש תדמית שלילית כמשהו שצריך לפתור או להימנע ממנו. בפועל, קונפליקט הוא לא דבר שלילי, מדובר בתהליך טבעי שבו יש התנגשות של כוחות ורצונות מנוגדים.

קונפליקט יכול להיות תהליך שהוא כולו פנימי בין אדם לעצמו והוא עשוי לקדם תהליך שיפור עצמי.
קונפליקט, למרות יחסי הציבור הגרועים להם הוא זוכה, הוא תהליך שהשלכותיו השליליות יכולות להיווצר מדרך ההתמודדות אתו בלבד. לדוגמה, פרפר הוא זחל שנוצר בשל התמודדות מוצלחת של הזחל שעבר שינוי עם קונפליקט היציאה ממעטפת הגולם. ללא הקונפליקט וההתמודדות החיובית אתו, הזחל לא היה הופך לפרפר פעיל.

דלית אליהו
דלית אליהו בורנטין

דרך ההתמודדות עם קונפליקטים צריכה להשתנות מהיסוד, קודם כל ברמת הפרט ובין אדם לחברו, לפני שניתן להוביל שינוי שיתמיר קונפליקטים גדולים בין קבוצות גדולות כמו שאנו מכירים מקונפליקט שנמצא בתוכנו, הלוא הוא הקונפליקט הישראלי פלשתינאי.

אם נלך לאחור ונבחן את מהותם של קונפליקטים נראה כי הם נגרמים בשל שיפוטיות יתר של אדם כלפי עצמו ושיפוטיות כלפי האחר.
בבית המשפט של התודעה, האדם יכול לבחור אם למחול לעצמו, להרפות ולתת דרור לרצונות ולפחדים שלו או מאידך, במקרים רבים, אנשים בוחרים להתייחס אל עצמם בנוקשות, בגסות ובחוסר חמלה.
מי לא גער בעצמו על תיאבון מופרז?  על טעם רע? על בחירות לא נכונות?
כשבוחנים את ההיסטוריה של העצמי, כל אחד ואחת יכולים בנקל למצוא מקרים רבים, בהם הם התייחסו לעצמם בצורה שמעצימה את הקונפליקט הפנימי.

מרגע שאדם חווה קונפליקט פנימי – כמו לדוגמה: "אני משקיע המון מאמץ אך לא מתוגמל מספיק בעבודה" לאדם שחווה קונפליקט פנימי מהסוג הזה, יהיו בהכרח קונפליקטים שונים עם הממונים עליו שלא מתגמלים אותו כראוי, עם קולגות שמתאמצים פחות ומקבלים יותר וכו', הקונפליקט במקרה הזה נוצר לא בגלל הבוס או הקולגה או כל אדם אחר. הקונפליקט נוצר בגלל השיפוט העצמי והשיקוף שלו אצל האחר.

בפסיכולוגיה הרוחנית קיים עיקרון מנחה שבו מטפלים בבעיות בשיטה עם שם דומה למנת סושי אהובה – from the inside out כלומר – מטפלים קודם כל בבעיה האישית, הפנימית, זאת שמפריע לנפש ברמה פרטנית ואישית ורק לאחר מכן ניתן ורצוי לשפר ולקדם את מערכות היחסים השונות שבין אדם למשפחתו, חבריו, מכריו וכפועל יוצא מזה, בארץ הקודש גם עם שכניו הערבים או שכניו היהודים.

בשנה האחרונה אני מנהלת את עמותת one whole peace במשותף עם אווה דלק – פלשתינאית ילידת יפו, יועצת מיוחדת בענייני קונפליקט לאו"ם. במסגרת העמותה, יהודים וערבים משתתפים בסדנאות מבוא וסדנאות מתקדמים בהן הם יכולים לקבל כלים להתמרת קונפליקטים.

אלברט איינשטיין, אחד הגאונים הגדולים ביותר שידעה האנושות, אמר כי "כדי לפתור בעיה כבדת משקל עלינו להגיע אל רמת חשיבה גבוהה מזו שבה היינו כשיצרנו את הבעיה".
בעמותת one whole peace אנו מאפשרים בסדנאות להתכנס פנימה, להיעזר במשתתפים האחרים בסדנא ולהעלות את רמת החשיבה, היצירתיות והיכולת להתמודד בצורה נכונה עם קונפליקטים מכל הסוגים בדגש על התמודדות בראש ובראשונה עם קונפליקטים פנימיים.
החזון שלנו מניח כי אינדבידואלים שיתמירו בהצלחה קונפליקטים אישיים ירחיבו את המעגלים שלהם להתמודדות נכונה לחברים, משפחה והקהילה המורחבת שלהם ולבסוף נראה התמרה גם של קונפליקטים קשים ורחבים יותר בדרך לשלום אמיתי.

* הכותבת היא מאמנת בכירה ומייסדת משותפת של עמותת one whole peace

 

 

ראיון עם המאמנת נטאלי בן דוד: אני רוצה שאנשים יידעו לטפל ברגשות המאמללים אותם

מאת: חגית רימון 

האמת היא שלפני שראיינתי את נטאלי בן דוד לא הכרתי אותה. חברה סיפרה לי שהלכה לערב מבוא איתה בחברת "אימושיין", והאולם היה מלא. לאחר ש'עשיתי גוגל' על נטאלי, הבנתי שהיא נחשבת למאמנת בכירה ומוכרת, אז סיקרן אותי לשמוע את הסיפור שלה, ואיך היא הגיעה למה שהגיעה.

נטאלי בן דוד ובתה גבריאלה
נטאלי בן דוד ובתה גבריאלה

 

 ספרי בכמה מילים על עצמך

באוקטובר אהיה בת 48. אני גרה בת"א. אמא לגבריאלה, בת 11. הבעלים של חברת אימושיין מזה 11 שנים. עוסקת בעיקר באיך להקל על הסבל שלי ושל אנשים. הייעוד שלי בעולם זה לסייע לאנשים להיות חופשיים ושלווים ביומיום שלהם. זו מטרת חיי ואני עושה זאת 20 שנים. כל יום אני נפגשת עם קבוצות גדולות של אנשים ומדברת איתם על שקט, שלווה וחופש, ומלמדת אותם להיות כאלה.

את כזו?

אני כזו בהרבה מובנים, לעומת מי שהייתי. אני כעת הכי חופשייה, הכי שליווה והכי נינוחה מאי פעם, והביטוי של זה הוא שאני חופשיה מלרצות, להתחנף, להיעלב, מלדאוג ובעיקר עסוקה באיך לתרום לעצמי ולסביבה.

פיתחתי שיטה שנקראת שיטת סאטיה שפירושה קשב עמוק בסנסקריט. אני מאמינה שכשאתה מלמד אנשים להקשיב לעצמם בכמה רבדים, ברובד התחושות, הרגשות, המחשבות והשפה ואתה מלמד אותם להיות נוכחים לעצמם בכל רגע ורגע – – הם פחות מפחדים ואז הם פחות מרצים ואז הם יותר חופשיים לחיות את החיים שהם רוצים.

פיתחתי את השיטה במהלך 11 השנים האחרונות, לאחר עבודה אנליטית רבה עם עצמי, כשראיתי שנשארו לי עניינים לא פתורים. עד לאותה העת נותרו מועקה, כעסים ופחדים, והבנתי שיש משהו שלא נגעתי בו ואני חייבת לגעת בו. ואז גיליתי את הגוף שלי. הבנתי שהכעס והפחד והחרדות שלי זה הכל בגוף. לא בראש שלי. לא משנה כמה עבודה אנליטית אעשה – לא אפתור את הרגשות המאמללים שיש לי. ואני, כמי שמגדירה את עצמה פורצת דרך ומפתחת תוכניות לימודים, כי זה חלק מהכשרון שלי, אני בדיעה שמה שחסר לך תמציא. אני באה מתפיסת עולם שאינה מקבלת את המובן מאליו ככזה.

אז אם חסר לך משהו?

אז הלכתי והמצאתי לשיטה להיות שליווה, בלי להיות במנזר או לעשות מדיטציה. רציתי להיות יותר נינוחה.

אז איך מגיעים לשלווה?

באים ללמוד פה. זה תהליך ארוך. אני חסידה של התנסות. עדיך לחוות זאת מאשר שאדבר על כך.

מילה אחת על שלווה

זה יהיה שטחי אם אגיד במילה אחת. אבל אם יש משהו שהוא הכי חשוב בבית שמגדלים בו ילדים, זה שיהיה בית שליו ושקט. לא בית עם כסף, חוגים, ציונים, אלא בית שקט. ילדים צריכים אוירה שקטה כדי לחוות רוגע ושקט נפשי. זה דבר ראשון שאני אומרת להורים. הבריאות הנפשית של ילדינו תלויה בשלווה שלהם בבית.

דבר נוסף, בכל פעם שאתה במתח או בלחץ או בדאגה, תסכול או מועקה, אל תקבל שום החלטה של פעולה. כי פעולה כתוצאה מכך אינה טובה ואינה מדוייקת.

ככה את כל הזמן, רגועה ושליווה?

מה פתאום? רוב הזמן. אני גם מאוד כואבת. יש המון סבל בעולם. אני יכולה לבכות כשאני שומעת על ילד שחווה אלימות. כל המקומות בהם נפגעתי כילדה ולא טיפלתי בהם, משפיעים עלי רגשית היום.עברתי בילדותי גם נטישה וגם אלימות והתעללות מינית וקושי כלכלי, קשה להתחרות בהסטוריה שלי, והמוטו שלי שאם אני יכולה כולם יכולים. הייתי מתוסכלת וכעסנית וברחתי מהעבר שלי ובגיל 35 הבנתי שעדיף שאשפר את מי שאני, כי הנוחות הכלכלית לא עזרה לשיפור התודעה ומי שאני. אנשים משקיעים הרבה בשיפור המצב הכלכלי שלהם מאשר במי שהם.

הגעתי למצב שנמאס לי מעצמי. נמאס לי מצד אחד להיות מצליחה בעבודה שלי, לעשות את מה שאימנו אותי כל החיים לעשות, שזה ללמוד, לעבוד, להרוויח כסף ולהיות טובה, אבל בסופו של הדבר הדברים החשובים הם כמה אני שמחה, כמה מבטאת אהבה בחיים שלי, והם הטרידו אותי. אנשים מתחילים צמיחה והתפתחות אישית כי הגיעו למצב שלא מוכנים יותר לחיות כמו שחיים עכשיו. אני אדם אופטימי. מאמינה שיש לנו יכולת לחולל מפנה במציאות שלנו, בכך שנחולל מפנה במי שאנחנו.

אז ב- 2001 עזבתי את עבודתי כשכירה, עבודה שבה עסקתי בתהליכי שינוי בקבוצות, ויצאתי לשנה של התבוננות עם עצמי, וב- 2002 הקמתי חברה שמטרתה להקל על הסבל של אנשים ועל הסבל שלי בעיקר. כי מאוד סבלתי. והבנתי שאני חייבת לעבור דרך הילדות שלי. מכיוון שלא למדתי פסיכולוגיה או תרפיה, ואני יותר מחוברת לפילוסופיה ולאקסיסטיניאליזם  כתפיסת עולם, חיפשתי דרכים יותר פילוסופיות לרפא את עצמי ולהשתחרר מהאחיזה הרגשית של הילדות שלי. התחלתי במסע לשחרור עצמי מעצמי, מהעצמי המגביל והמאמלל. והשיטה עובדת. לי ולסביבה שלי. עד היום השתתפו בדרך הזו שנקראת "נקודת מפנה" כ- 4,000 איש, וזה עובר מהפה לאוזן. עובדים עובדים בחברה כ- 35 מאמנים.

וואאוו, זו חברה גדולה

ובנוסף לכך אני, שהינה הבעלים והמנכ"ל וגם מורה, ואני אשת עסקים טובה.

אם יש משהו משמעותי שאני יכולה להגיד שסימן את המפנה בחיים שלי זה שהייתי מוכנה לשלם כל מחיר כדי לא להיות שכירה. הייתי במצב כלכלי קשה. לא עבדתי ונגמרו לי הפיצויים ולא ידעתי ממה אתפרנס. ידעתי שאני כשרונית ומבינה אנשים ולא ידעתי איך אפתח עסק. עד אז הייתי שכירה, אבל הגוף שלי כבר לא היה יכול ללכת לעבוד. לאחר שעזבתי את עבודתי כשכירה, אפילו לא חיפשתי עבודה. פשוט זה היה משהו מיסטי. לא יכולתי לחשוב אפילו שאני אחזור לעבוד כשכירה. ידעתי שאו שאני עצמאית או שאני עצמאית. אני מאמינה שכשאין לך פתחי מילוט אתה זז קדימה.

הבעיה שלרוב האנשים יש. איך הייתה ההתחלה?

בקורס הראשון שעשיתי השתתפו 6 אנשים בסלון שלי, כי זה מה שהבית יכול היה להכיל. לא פרסמתי את הקורס, וגם איני מאמינה בפרסום. אני מאמינה שמה שהוא טוב, יש לו דרך משלו לשווק את עצמו. אני מוכרת לאנשים את היכולת להיטיב עם החיים שלהם, שזה לא כמו למכור נעליים, דהיינו דבר מוחשי. ויש הצפה כזו גדולה בתחום הזה. ויחד עם זה, מי שמכיר אותנו יודע שאנחנו מובחנים.

אתם גם יקרים

נכון. אני משלמת באופן הולם למאמנים. התלמידים נפגשים שעה בשבוע עם המאמן, והוא מתפרנס מזה. המאמנים אינם מתלמדים אלא בכירים.

איזה טיפ יש לך לתת לך למי שרוצה לעזוב את עבודתו כשכיר? כי יש גם סיפורים הפוכים משלך

לא לעשות שום דבר בלי התבוננות, בלי שהות עם הדברים. הייתי חצי שנה בבית, שבה כתבתי תוכניות, קראתי, הלכתי למט"י (מרכז טיפוח יזמות), 

לקחתי ליווי עסקי, לקחתי הלוואי מקרן רש"י, הייתה לי תוכנית עיסקית וליווי. השתמשתי בדברים שהמדינה נותנת. הצמידו לי חונך ממט"י. היה לי ברור שאני צריכה מזכירה ועוד עובד. אני עובדת טוב עם עוד אנשים. לקחתי הלוואה מהקרן בסך 6000 דולר אחרי שהכנתי תוכנית עסקית במט"י, והיה לי ברור שאני קונה אוטו בהרבה תשלומים. לא רציתי לעבוד בלי מזכירה ואוטו.  בהתחלה עשיתי הכל. הייתי הכל. המזכירה, הכותבת, הקניינית, האוטו שלי היה המשרד שלי. עברתי ממקום למקום. הנחיתי בבית, אצל חברה, בבני דן, וזה גדל מאוד מהר. אחרי שנה עברתי להיות חברה בע"מ כי הכנסותיי מאוד גדלו.

צפית זאת? שתגדלי ככה?

אילו היו אומרים לי, לא בטוח שהייתי רוצה לגדול ככה. למה לגדול עוד? למה? זה ידרוש ממני יותר שעות עבודה. אני בעד נוחות ושלווה. 'אני אוכלת במסעדה שלי' –  מה שאני מלמדת, אני מדגימה על עצמי. אם אני חושבת שלהיות שליו ונינוח ולהיות חופשי זה ייעוד, אז לגדול לא בהכרח יגרום לכך. הבנתי שיותר כסף לא משפר את חייך.

תלוי מאיזו כמות

נכון. נניח מ- 15000 ₪. אבל מאיזה שהוא קו זה לא משפר את החיים.

אבל לא כולם מגיעים לכך

מי שרוצה מגיע

מה גורם לך שמחה?

המון דברים משמחים אותי. קריאה משמחת אותי בצורה יוצאת דופן. כעת אני קוראת את הביוגרפיה החדשה של איינשטיין, מאת וולטר אייזקסון, ואת "קרוב ורחוק," על משנתו של הפילוסוף עמנואל לוינאס. אני תמיד קוראת כמה ספרים במקביל.  משמחת אותי טרנספורמציה שמתרחשת אצל אנשים. שנפתר להם משהו ופתאום נופל להם משהו נכון בגוף שלהם. יש להם יותר אויר בגוף, כשיש להם הקלה. וזו העבודה שלי, שאותה אני אוהבת. מהנה ומצחיק זה השהות שלי עם הבת שלי. אנחנו מאוד אוהבות להיות ביחד. מאוד נהנות מהשקט, מהשלווה, מהקריאה מהצחוקים. גבריאלה היא ילדה אופטימית. אימצתי אותה כשהייתה בת 6 מגוואטמלה. היא מלמדת אותי הרבה על אהבה ושמחה.

אני שמחה כשאני בים. אני רוב הזמן שמחה. בעבר הייתי עצובה אבל בכיתי מספיק, הרבה. אנשים אומרים שאני אדם מצחיק. אם לא הייתי מנחה הייתי סטנדאפיסטית. אני מעריכה הומור. כי בהומור קל יותר לגעת פנימה. אני מעבירה את הסדנאות עם הומור, ויש בי ישירות ויכולת לא לשפוט אף אחד. אני ישירה עם התלמידים, הרבה פעמים אגיד לאנשים דברים שמעולם לא אמרו להם, אבל אומר זאת בנועם ובעדינות ובקלילות. אולי זה יזעזע אותם, אבל יגרום להם להסתכל פנימה. אם מישהי תגיד לי שהיא אוהבת את הילד שלה והיא צועקת עליו מאהבה, אגיד לה שזה לא נכון. שבאותו הרגע שהיא צועקת עליו היא לא אוהבת אותו. המדד למורה טוב זה לומר לתלמידים את האמת בפנים. אנשים רוצים לשמוע מישהו שהוא ישיר וישר איתם וגם אוהב וחומל אותם. השילוב של יושר וחמלה ותבונה הוא משהו שלא מוכר לאנשים במציאות. הם פוגשים זאת איתי ואז נדהמים. אני מלמדת תקשורת ישרה ולא פוגענית. פעמים רבות אנו משתמשים בכעס כדי להרגיש חזקים, אבל מה שנאמר מתוך כעס ישמש נגדנו ויגרום לצד השני להיסגר ולכעוס חזרה. אנחנו משתמשים באחרים לפרוק כעס במקום לטפל בכעס.

אז אינך כועסת?

בטח שאני כועסת. מי לא? אבל אני מכירה היטב את הכעס שלי, ושולטת בו.

לפעמים אדם באמת מכעיס אותנו

אין מצב כזה. כל הכעסים בעקבות התנהגות של אחרים הם טריגרים שקיימים בך. לאנשים קשה להתבונן בכעס שלהם. היכולת ללכת פנימה ולטפל בגוף היא כמו לעשות דיליי לתגובה. שימי לב, המילה 'אחריות' באנגלית responsibility  היא היכולת להגיב. כשאת כועסת אני שולחת אותך להביט פנימה. את חייבת להרגיע את עצמך קודם.

אני רוצה שאנשים יידעו לטפל ברגשות המאמללים אותם. אני רוצה להוריד את רמות המתח. זה לרוב בבית, בעבודה ובזוגיות.

בקורסים אני מדברת עם המשתתפים מול הקהל, ועוסקת גם ביחסים עם כסף. אנשים שאומרים שהם במצוקה כלכלית, זה אומר שהם במצוקה. אני פיתחתי את שיטת ההפרדה. אם אתה במצוקה רגשית ואתה חושב שהיא כלכלית אבל היא בעצם רגשית, אתה תעשה את כל הטעויות הכלכליות, כי תהיה מודאג. אנשים לא יודעים לטפל בעצמם. הם מטפלים במצב. לא בעצמם. כל פעם שאתה מטפל במצב ולא בעצמך, זה מגביר את הבעיה.

מרגע שהביצית והזרע נפגשו אנחנו גוססים למוות, כולנו בגסיסה, השאלה היא האם אתה חי איך שאתה רוצה. יש שתי שאלות שאני שואלת את התלמידים:

האם אני מוכנה לחיות חיים שליווים ונינוחים ולעשות מה שנדרש לזה?

האם אני מוכנה לשקול באופן מפוכח מה טוב לי ומה טוב לילדיי ולפעול בהתאם לכך?

אני מלמדת אנשים לדייק את עצמם לעצמם. ושהעולם יתמודד.

נראה לי שהכסף והמשכנתא הם אילוצים לכך שאיננו עושים מה שאנו רוצים

ההוצאות הקבועות הן לא הבעיה אלא המשתנות. הקניות הלא מתוכננות למשל, שלעיתים נעשות כפיצוי רגשי. אני מלמדת אנשים להיות ערים לפעולות שלהם לפני שהם מבצעים אותן. יש משפט  של פול וולרי: הדרך הטובה ביותר להגשים את החלומות שלכם היא להתעורר. אם אתה ער, תעשה דברים יותר נכון ומדוייק.

אני אוהבת השיר של אריק איינשטיין 'מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר'. "להיות אדם חופשי", אמרה לי הפסיכותרפיסטית, זה מה שאתה עושה כשאתה קם בבוקר, את אותם הדברים אבל לאט. אני בעד האיטיות. תעשו הכל לאט יותר. וכבר נבזבז פחות כסף.

מהי הגישה שלך לכסף? אנא תני לנו טיפים להרוויח כסף?

הגישה שלי לכסף היא גישה שקשורה לשלווה. אם תפתח את השקט והשלווה שלך, ההחלטות הכלכליות שתעשה יהיו יותר שליוות ונינוחות. אני חושבת שאנשים מבזבזים כסף, כי כסף זו הסחת דעת. הייתי עכשיו בחו"ל שבוע ולא היה לי מה לקנות, כי יש לי הכל. מספיק מהכל. כשאתה חי שלווה, אתה חי שפע. לרוב האדם יש מספיק מהכל. אבל הם חיים באשליה שאם הם יחליפו משהו, יהיה להם טוב יותר ואז הם מגדילים ההוצאות, וזה מעצים החוב. אנו חיים בתרבות צרכנית וצרחנית שצורחת שחסר לך. ולא חסר לך כלום. יש לך יותר מדי מכעסים ודאגות. שחרר מזה, ואז העניינים הכלכליים יסתדרו. העניין הכלכלי קשור למצב הרגשי וליחסיך עם הוריך. מי שיותר כועס, יש לו יותר חובות. אני מתמחה בכך כבר 11 שנים.

בחצי שנה הקרובה אני נחה. גדלתי בבית שעבדתי בו בחופשות. וכעת, כשהבת שלי בחופשה גם אני.

מהו מדד האושר שלך?

לא מאמינה במדדים. אבל אני בנאדם שליו. מדד אושר זה מדד שלווה שלא תלויה בנסיבות.

אז את שליווה?

אני בעבודה על כך. לא אוהבת את הטוטאליות הזו. אני בנאדם. עכשיו כשאת שואלת אותי, אני עשר, שליווה. מה יהיה כשאמא שלי תתקשר אליי ותגיד שאיני באה מספיק? שבע או שמונה.

החיים שלי מאוד טובים, אז זו לא חוכמה. יצרתי אותם כאלה. אני באה מחיים לא פשוטים. הרבה אנשים ממשיכים להיות קורבנות גם שנים רבות אחר כך, אבל אפשר להניח לכך ולעשות עבודה עם עצמך. אני מציעה שאנשים כל רגע ישאלו את עצמם 'מה אני חש עכשיו?' ויראו שזה חולף ומשתנה ואז יהיה להם יותר קל.

אני מזמינה אנשים לשאול את עצמם את השאלה: "מה אני רוצה"? כל הזמן לשאול. בסוף זה ייסדק ותגיע התשובה. אבל צריך לשאול מספיק את השאלה. מה אני רוצה, ומה אני מרגיש.

מה החלום שלך?

מבחינתי, אני חיה במהלך היומיום את החלומות שלי ואת החיים שאני אוהבת.

במקום 'חלום' אני מעדיפה להשתמש במילה 'חזון'. החזון שלי הוא להמשיך ולממש את דרכי היום, שמהותה – להקל על סבלם של אנשים. באופן אישי, אשמח להוציא לאור את הפילוסופיה של שיטת סאטיה דרך סדרת ספרים.

מקום נוסף אליו אני שואפת הוא הקמת עמותה שתומכת בילדים בסיכון כלכלי- סוציאלי- מנטאלי – משפחתי בפריפריה. 

 

חגית רימון

hrimon@gmail.com

 

גבולות עם ילדים – זה כל הסיפור 

הגבולות מעניקים לילדים ביטחון ומתוך תחושת ביטחון זו, גדלים הילדים עם ביטחון עצמי ואמון בעצמם ובבחירות השונות שיצטרכו לעשות במהלך חייהם  

מאת: טל בוקריס

boy

הצבת גבולות – שם המשחק בהורות ואחד הכלים היותר חשובים במקצוע "ההורות". תשאלו "מדוע"? הגבול מלמד את הילד להבחין בין הרצוי למצוי, בין המותר לאסור ואפילו בין טוב לרע. הגבולות מעניקים לילדים ביטחון ומתוך תחושת ביטחון זו, גדלים הילדים עם ביטחון עצמי ואמון בעצמם ובבחירות השונות שיצטרכו לעשות במהלך חייהם.  

לא פעם מגלים הילדים התנגדות לגבול שהוצב להם, אבל באופן פרדוקסאלי, הם שמחים שהוא קיים. הסמכות שמבטא ההורה בזמן הצבת הגבול מקנה לילד תחושה שהוא לא לבד בעולם. גבול הוא בסופו של דבר מסר של אהבה לילד- הילד מבין שיש מי ששומר עליו, אוהב אותו, מגן עליו, יש מי שמכבד אותו והתחושה הספציפית הזו יכולה לעשות את כל ההבדל!
אכן, הצבת גבולות זו עבודה קשה והרבה מאד פעמים הורים נתקלים בסירוב מצד ילדיהם: בכי, ברוגזים ועוד מניפולציות שונות ומשונות, אבל רק על ידי הצבת גבולות תוכלו לשמר את הסמכות ההורית שלכם וליצור אווירה יותר נינוחה בבית. אז הנה לכם מתכון קצר ופשוט, להצבת גבולות:
1. לימדו להכיר ולדעת מה חשוב לכם באופן אישי, למשל: יכול להיות שבבית של אחרים אסור לאכול בסלון, אבל אתם דווקא נורא אוהבים, לכן: לעולם לא להציב גבול שאינכם יכולים לעמוד בו בעצמכם! גבולות חייבים להיות במסגרת מה שמקובל עליכם באופן אישי וזכרו: מה שנכון לכם לא תמיד נכון לאחרים וההיפך. בדקו מה חשוב לכם ועל זה שימו את הדגש.
2.הסבר- הסבירו את משמעות הגבול, חשיבותו. תנו היגיון לדברים.- רק כך הילד מבין את מטרת הגבול וגם אם הוא לא מקבל את-זה, הוא מבין שיש כאן עיקרון שצריך לכבד.
3. אפשרות בחירה: תנו לילד אפשרויות בחירה בטווח הגבול (עדיף לא יותר מ-3 אפשרויות). באמצעות הבחירה לומד הילד לקחת אחריות על הבחירות שלו, מבין שדעותיו חשובות ונחשבות ולא יימנע מלהביע אותם בעתיד. הוא לומד לכבד סמכות, אבל יחד עם זאת יילמד מתי הסמכות היא נכונה ונוהגת במסגרות המקובלות ומתי היא חורגת.(חשוב בעידן של הטרדות מיניות, הצקות מיותרות מצד הבוס ובכלל).
4. עקביות- אמרתם, הצבתם, הצלחתם. חובה להמשיך באותו גבול לאורך כל הדרך. כשהורה אינו מגלה עקביות עם הגבול שהוא מציב בפני ילדיו הוא פוגע בסמכות ההורית של עצמו וגורם לילד לבלבול, הילד לומד שחוקים ניתנים להפרה ושמילה של הוריו היא חסרת משמעות ובעתיד לבוא ישליך זאת על המילה של המורה, מפקד בצבא, מעביד וכד'.
זו כל התורה!
חשוב לציין, שיש פעמים שחריגה מהגבול היא מותרת ואפילו רצויה: בחופשה, כשמגיעים אורחים, בסיטואציה חריגה וכד'. אך ציינו בפני ילדכם מדוע אתם חורגים וכמובן אל תשכחו לחזור לשגרה-לגבול.

והנה דוגמא שתארגן לכם את הנוסחא בראש:
סיטואציה: ילדכם רוצה ללכת לחבר אך יש לו שיעורי בית. לכם, חשוב שידע: "שעורי בית לפני הכל"! מתחיל ויכוח. "אני אעשה כשאחזור" "השיעורים הם לא למחר", " יש לי רק 2 שאלות, אני עושה אותן ב5 דק' ועוד ועוד.

הצבת גבול: שיעורים עושים פני שהולכים לחבר! הסבר: "עכשיו זה נראה לך פשוט, אבל בערב כבר תהיה עייף ולא תהיה לך סבלנות, ויש את התוכנית שאתה אוהב לראות וגם אני אהיה עייף/עייפה מידי בשביל לעזור וחוץ מזה: לימודים זה לפני הכל!
אפשרות בחירה: "אתה יכול להכין עכשיו עד שהאוכל יהיה מוכן", "אתה יכול לאכול, להכין שעורים ואז ללכת", "אתה יכול לבחור לא ללכת היום, אם אתה עייף מידי לשעורים, לנוח ולעשות את השעורים בשעות אחה"צ המאוחרות."- (כל בחירה במסגרת האפשרויות הנ"ל הם במסגרת הגבול: שיעורים לפני חברים, חובות לפני זכויות )business before pleasure .

עקביות– מחר כשאותה שאלה תחזור, תנו בדיוק את אותה תשובה! אחרי מספר פעמים כבר יבוא המשפט מעצמו- "אמא/אבא אני עושה שיעורים ואח"כ הולך לשחק כדורגל"
ותאמינו לי החיים פתאום קצת יותר קלים.
ותוך כדי זאת הפקתם עוד כמה נקודות זכות: חיזוק סמכותכם כהורים,מתן מסר של כבוד לעצמכם ולילדכם,לימדתם אותם מהי בחירה ואחריות,חיזקתם את ביטחונם העצמי.
ועוד דבר אחד:
גבולות נמצאים בכל מקום בחיינו: תמרור עצור, רמזור אדום, חניית נכים, זמן הגעה לשיעור,לעבודה, סגנון דיבור לבוס, חוזה כתוב בין אנשים, ועוד ועוד. את הגבולות מציבים האנשים בעלי הסמכות וזה יכול להיות הורה, מורה, מפקד בצבא, מנכ"ל. הגבולות והחוקים עושים סדר בחיינו ובעצם שומרים על כולנו. על מנת שאנחנו כחברה נדע לשמור על הגבולות והחוקים יש להבין את חשיבותם ומשמעותם כבר בגיל ילדות וזה באחריות ההורים. ילד שלא מבין את האחריות והתפקיד של הגבולות בחייו ובחיים בכלל, סביר להניח שיתקשה במסגרות חברתיות בעתיד. כל בעל סמכות צריך להעמיד גבול כלשהו, בין אם זה הורה לילד, מורה לתלמיד, מעביד לעובד, מפקד לחייל וכן הלאה.
חשוב ביותר שהגבול יהיה הגיוני, בר ביצוע ובהתאם לנורמות המקובלות בחברה. וחשוב לדעת לבחון אם הגבול אינו פוגע בזכויות האדם!
את כל זה יידעו ילדכם כמבוגרים אם ילמדו זאת עכשיו – בעודם ילדים.

בהצלחה!

טל בוקריס, מאמנת אישית


פחות אבל עדיין כואב  

אהבה… רגשות…. זה יכול להיות נעים ומשמח, פשוט וקל, וזה יכול להיות עצוב וכואב, מסובך וקשה… 

מאת: טל בוקריס

pe

מתאים לכל הזוגות מכל המינים וההגדרות – כי באהבה הכל יכול להיות

לא פעם כתבתי ואמרתי שאני אוהבת לאהוב, מאוהבת באהבה, שאהבה מבחינתי זה הדלק לחיינו. אהבה… רגשות…. זה יכול להיות נעים ומשמח, פשוט וקל, וזה יכול להיות עצוב וכואב, מסובך וקשה. זה יכול להיות לבבות אדומים וזרי שושנים בצבעים שונים וזה יכול להיות לבבות חצויים ושיח קוצים, כי אין מה לעשות – אהבה זה לפעמים גם כואב.
פצע הנגרם מאהבה הוא פצע כואב במיוחד, המדמם בתוכו ולתוכו את תחושת העלבון, הכעס, החרטה, אכזבה ובעיקר את הצורך העז הזה לשים "פלסטר" של חיבוק ארוך ומנחם, חיבוק של הבנה, ביטחון ואמפטיה.

וכשכואב, כמה אפשר לשמור בבטן? כמה אפשר להתעלם אחד מהשני ולשחק במשחק "לי זה לא איכפת"?
ולמרות שהפצע הפך לימים לצלקת, היא לפעמים נורא מגרדת כי "כשהערב עורב, אומר לך כך בינינו פחות אבל עוד כואב, לא נעלם, רק רחוק או נרדם – כואב אבל פחות…."
ובמצב הזה אני בטוחה שיש לך כמה דברים לומר וכמה דברים שהיית רוצה להשמיע,כמו למשל:
אין בי כעס, רק געגוע. רוצה הזדמנות לומר לך את כל הדברים שאתה כבר יודע ובכל זאת אני רוצה להשמיע , מבלי שתיבהל.
שתבקש סליחה, תמחה את הדמעה , תביט בעיני ותחזור ותאמר:"תראי כמה את יפה".
בדיוק כמו אז, כשעשית לי הפתעה.
רציתי גם לומר שנבהלתי נורא, מעצמי בעיקר, אבל גם ממך.
ונכון שאני רוצה ולא רוצה ואתה כבר בכלל, לא ממש מבין ויודע.
כנראה שגם אני אשמה, אבל בעיקר אתה.
וכן, אני רוצה עוד הזדמנות לטהר את האווירה אבל בדרך שלי, כמו שאני יודעת וצריכה.
אני תמיד ועדיין מקווה שתמשיך ולא תפסיק לרצות, שתמיד תתגעגע ולא תוכל להתאפק.
שתאמר – "אני רוצה" ותישאר אחרי זה, תאמר "בואי" ותחכה.
תטע בי בטחון ושלווה, תחשוב עלי גם כשאתה לא איתי ושתמיד תשמח לקראתי. ושתתקשר מידי פעם רק כדי לשמוע אותך אומר "נשמה"…..:)

כי: "לימים זה נשכח ואיננו ….לומדים לחיות עם זה ככה….פחות אבל עוד כואב, זה לא נעלם, רק רחוק או נרדם, כואב אבל פחות…"

ואני? אני רוצה לקחת פרח עם עלי כותרת וכמו שהייתי ילדה לשחק ב"אוהב" "לא אוהב" ולנצח!
ואחרי שכותבים, משתפים, מדברים הצלקת כבר לא מגרדת, עד לפעם הבאה. כי באהבה אין חוקים לפעמים זה כואב ולפעמים פחות….
ומי ייתן והאהבה תנצח!

טל בוקריס, מאמנת –  052-3226791

טיפים לרומנטיקה

מי מאיתנו לא מייחל לאהבה שתימשך לנצח? הרי כל מי שגדל על אגדת הנסיכה הקסומה יודע שאין דבר נשגב יותר מאהבת אמת… 

מאת: קובי טיריפינטו, יח"צ

מי מאיתנו לא מייחל לאהבה שתימשך לנצח? הרי כל מי שגדל על אגדת "הנסיכה הקסומה" יודע שאין דבר נשגב יותר מאהבת אמת. אלא שבניגוד לווסלי האביר הנועז, שמוכן למות למען אהובתו מרגנית-בטרקאפ, רובנו בקושי מצליחים להחזיק מעמד לאורך שנים, שלא לדבר על זניחת הרומנטיקה לטובת שגרת עבודה-משכנתא-ילדים. אליהו דסלר, מגדולי תנועת המוסר של המאה ה –20 טען כי הקשר הטוב בין בני זוג  יהיה כאשר שניהם יגיעו למעלת הנתינה. אז אהבתם לא תיפסק וחייהם ימלאו אושר ונחת, כל ימיהם אשר יחיו עלי אדמות". אז עד שזה יקרה ורגע לפני שמתפרצת לה כל הפירוטכניקה והצבעוניות של ולנטיין דיי התכנסו פה מספר מומחים בתחומם בכדי לספק לכולנו יופי של טיפים:

 

זיוה גל רגב- יועצת ומאמנת זוגית:
"עשו יחד משהו ששניכם אוהבים. זה נראה פשוט וקל, אך למעשה דורש הרבה השקעה ותשומת לב, משום שכולנו כל כך עסוקים, אנחנו נוטים להשאיר את ה"לעשות כיף יחד" כדבר אחרון ברשימת המחויבויות שלנו. אחרון אחרון אמנם, אבל – חביב! לקראת יום האהבה החליטו ותכננו מראש לעשות יחד משהו באמת מהנה. אל תשוחחו בזמן זה על שום נושא מלחיץ, או על עניינים עסקיים. התמקדו ב"ביחד" ותיהנו מהמתנה של שותפות בחיים"

דודי קרמר, יבואן בשמים:
"תכננת בילוי רומנטי ליום האהבה? אל תשכח להתבשם! נסה להתאים את הבושם לאופי הבילוי. לבילוי קליל בחר בבושם אוורירי ורענן, לבילוי אלגנטי בחר בניחוח דומיננטי וכובש ואילו לבילוי אינטימי בחר בבושם בעל ארומה חושנית, מתובלת ומשכרת".

פאני בן עמי, קוסמטיקאית
"ידוע לכל כי למראה העור השפעה מכרעת על המשיכה. לפני הבילוי המשותף לולנטיין קחי 2 כפות אבוקדו, מספר טיפות לימון, 1 כף טחינה, 1 כפית דבש, ערבבי אותם יחד ומרחי על הפנים והצוואר, כעבור 20 דקות שטפי היטב, מדובר במסכת יופי מהממת לטיפוח, ולזוהר מיידי" .

אבי מזרחי, מומחה תאורה:
"אין כמו תאורה לשינוי האווירה. תאורה עומדת יכולה לשמש כאביזר רומנטי. דימר שמאפשר יצירת אשליה של אור נרות או גופי תאורה Down Light מתאימים בדיוק לצורך מטרה זו. הם מפנים את האור כלפי מטה ומפזרים אותו כדוגמת האהיל, וכך משרים אווירה אינטימית ושלווה".

חניה עטיה, "נייל סטודיו":
"גברים רבים מעדיפים נשים בעלות כפות ידיים מטופחות ומראה ציפורניים מוקפד. גוון הלק האדום מועדף ע"י בני המין הגברי ונחשב בעיניהם לחושני ומפתה, לכן לקראת הולנטיין דיי שייפי וסדרי מראש את ציפורנייך, משחי אותן בלק אדום ובערב החג עשי בהן שימוש מושכל…."

מצדה זאבי – בעלת בוטיק לאופנה עילית:

אני ממליצה לרכוש לעצמך שמלה קטנה ושחורה אולטימטיבית שתוכלי דרכה להשיג מראה אלגנטי, נשי ושאינו נגמר. השמלה הקטנה השחורה מתאימה כמעט לכל סוגי האירועים, לעונות השנה, ולמצבך רוחך: בערב רומנטי במיוחד אבזרי את השמלה בנעל עקב שחורה טרנדית, ואם השמלה נקייה ללא תוספות ענדי עגילים או שרשרת או צמידים וטבעת עם נוכחות. אל תשכחי לצרף את התיק הנכון: תיק קלאץ' איכותי ישתלב וישלים את המראה. למשקיעות: חזייה ותחתון סקסי יחזקו את הרגשתכן הרומנטית.

ענת בקר, קוסמטיקה מדעית:
"עיסוי קרקפת תורם להפגת לחצים ומתחים, ומשחרר אנרגיות חיוביות לשאר איברי הגוף.בערב הולנטיין חממי מעט שמן שומשום מתובל בתמצית מתקתקה, הזליפי על ראשו של בחיר ליבך ועסי אותו בתנועות איטיות ומרגיעות, את הדרך האולטימטיבית להבטיח ולנטיין קסום ומענג..".

מירי יוסף, מנהלת שיווק אתרי תיירות:
ארץ הגליל היא המקום הרומנטי ביותר בעולם. צאו לבילוי קסום בגליל העליון ואל תוותרו על שמורת תל אנפה, הממוקמת בסמוך לקיבוץ שניר. בשמורת הטבע שלל עצי אלה מרהיבים ומרבדים קסומים של נרקיסים וחצבים. השמורה היא ללא ספק מהנסתרות והקסומות בארץ. הכניסה אליה ללא תשלום".

סימה מלכה- חברת CHIC" ספא":
"לסיום הערב הרומנטי מלאו יחדיו אמבט במים חמימים. פזרו במים מלחים ארומאטיים אשר יתרמו לריכוך העור וגמישותו. טבלו באמבט והעניקו טיפול פילינג משותף שיסייע לרענון העור והמרצת הדם. בתום האמבט מרחו האחד את השנייה בקרם גוף בניחוח מסק צרפתי להשלמת החוויה הזוגית.

אלונה מילשטיין,  מתחם הספא Tea Garden שבמושב יד נתן:
"אין רומנטי יותר מהשוקולד. עסו אחד את השנייה בשוקולד איכותי בבית או לכו להתפנק בעיסוי שוקולד זוגי. פרט לקסם ולמצב הרוח, לשוקולד תכונות בריאותיות רבות".

רוית אסף, מרכז הכשרה למקצועות האיפור:
"מראה הפאם פאטאל שמאפיין את האישה הכובשת אינו בהכרח תלוי בכמות האיפור המוגזם כמקובל לחשוב. שמרי על מראה נקי ומטופח, נשי רך ואלגנטי והדגישי בעיקר את שפתייך. משחי אותן בגלוס מבריק וריחני אשר יתמרץ את בן זוגך לנשיקה כובשת".

ארז קומורובסקי, שף:
"צריך להיות מאוד רגוע כדי להיכנס למוד רומנטי. אני יודע שעבורי מספיק יין במהלך הבישול יוצר את מה שצריך. תשתו יין. ויין טוב, אל תתקמצנו לי. רק אל תדליקו נרות ארומאטיים ואל תשימו מוזיקה קלאסית. תנו לעניינים לזרום ותאכלו בידיים – בלי סכו"ם".

יניב קצב, מעצב שיער:
שיער פזור נחשב לרומנטי ושמיימי. השקיעי במראה השיער ופזרי אותו ברגע האמת.

שירן בן שמעון, "פעמית סטור":
פיקניק רומנטי לאוהבים הוא רעיון מופלא. פרסו מפת שולחן (חד פעמית) אדומה ועליה ראנר לבן, מומלץ להניח בצידי השולחן תופסי מפה חד פעמיים על מנת שהמפה לא תעוף ברוח. ניתן להניח אבנים או קישוטי שולחן מיוחדים שמשמשים גם לקישוט השולחן וגם כתופסי שולחן דקורטיביים. על מנת לשדרג את השולחן ניתן להשתמש במגוון צלחות צבעוניות ובטקסטורות שונות. לחובבי היין, ניתן לשלב כוסות יין חד פעמיות דקורטיביות להרמת כוסית לסמן את אהבתכם. לטוטאל לוק מושלם, הוסיפו פריטים קטנים שיהפכו את "השולחן" לחגיגה מושלמת. כמובן לא לשכוח את סל הקש המכיל את בקבוקי היין, את כל האביזרים ליצירת הפיקניק המושלם. בתום הפיקניק את הכלים פשוט משליכים לפח ומבטיחים שהפעם לא תריבו "מי ישטוף הכלים…"

חנוך פרדו, סקסולוג:
"צלילים במיטה זה עניין מורכב, מביך ואינטימי מאוד. אבל לא משנה כמה רעש אתם עושים או לא עושים בזמן הסקס, יש משהו שיקפיץ את איכות חיי המין שלכם בשנות אור – דיבור. "חפשי" את טון הדיבור הנכון שלך (לא מתפנק, לא תובעני ובטח שלא מתנצל), ותעזרי לו למצוא את שלו, ואז יגיע היום שבו תזכי לשמוע אותו שואל אותך באמצע: "זה נעים?" ואת עצמך עונה: "תעשה לי קצת חלש יותר עם הלשון". מרגע זה יחסי המין שלכם ישתנו לנצח".

ברי סנדרס, מעצבת תכשיטים:
"במהלך המאה השבע עשרה התפתחה אסכולה אשר הציעה כי לכל מזל אסטרולוגי מתאימה אבן אחת או יותר מהגבישים שהיו ידועים באותה תקופה. הולנטיין כידוע, נחוג בפברואר והאבן הקשורה לו היא האמטיסט הידועה בשמה המקראי "אחלמה". האבן משרה אוירה רגועה, שלווה והגנה ונחשבת לסמל של כנות, בטחון, איזון והרמוניה אני ממליצה לקראת יום החג לרכוש תכשיטים המשלבים אבן זו, שכן השימוש בה יכול להביא ליותר הבנה, סבלנות וסלחנות. היא מחזקת את כוח הרצון, האומץ והיצירתיות".