הקשר בין המעי הרגיש שלך לחיידקים שלך

מאת: קרן הוד*, דיאטנית קלינית בסטודיו C

מחקר חדשני מתבצע בימים אלה במכון למחלות דרכי העיכול והכבד בבית חולים איכילוב, המעריך את השפעתו של תכשיר פרוביוטי על המעי בתסמונת מעי רגיש.  המחקר עוסק בניסיון לשפר את הטיפול ואת הבנת המחלה.

 

התמונה להמחשה בלבד
התמונה להמחשה בלבד

 

סיפור מהחיים של אחד מכל 5 אנשים שכדאי ללמוד ממנו

ענת (שם בדוי) בת 28 סובלת ממעי רגיש מזה שנים, בערך מתקופת התיכון – צבא.  היא עברה את כל הבדיקות האפשריות, ביניהן גם בדיקות פולשניות, וכולן יצאו תקינות. הדבר היחידי שהיא שמעה מרופאיה הוא ש"אין לה כלום, ושזה הכול בראש שלה". העובדה  שהיא נתפסת כ"משוגעת" או כמי שממציאה את התסמינים של עצמה, או לחילופין "מביאה אותם על עצמה" מקשה עליה עוד יותר את ההתמודדות עם הבעיה, ורק מגבירה את הייאוש והתסכול שלה.

יום שגרתי בחייה של ענת מתחיל שעתיים וחצי-שלוש לפני שהיא צריכה לצאת מהבית, כדי שהיא תספיק לשהות מספיק זמן בשירותים, ושזה לא "יתפוס" אותה מחוץ  לבית. אחרי הטקס הארוך בשירותים, היא כבר מוכנה לצאת מהבית, עם התיק אוכל האישי שלה ומפתחות הבית בידיה, ואז היא מוצאת את עצמה מורידה את התיקים  מעליה במהירות ורצה לשירותים בפעם אחרונה, משום שלא יכולה להתאפק.

מידי יום, בעיקר בשעות הבוקר ואחה"צ, היא סובלת מיציאות מרובות, תחושת דחיפות לרוץ לשירותים וקושי להתאפק, אי נוחות בבטן, נפיחות, כאבי בטן גזים ושלשולים.  התופעות האלו כל כך מציקות לה עד כדי כך שהיא מוצאת את עצמה חסרת חשק להתלבש בבגדים שהיא אוהבת, אינה מסוגלת להתרכז בישיבות בעבודה, עייפה וחסרת אנרגיה. היא איננה יכולה ליהנות מהדברים הפשוטים היומיומיים או מאירועים חברתיים. בילויים מחוץ לבית הופכים עבורה לסבל ודורשים תכנון והכנה מראש.  בשל החשש משירותים משותפים ועמידה בתור לשירותים היא לא יוצאת לטיולים, לא נוסעת לחו"ל, שלא נדבר על קמפינג.  בגלל שהבטן עלולה לשנות לה את כל התוכניות, היא נמנעת הרבה פעמים מיציאה מהבית.  היא בוחרת את הסופר מרקט ומרכזי קניות לפי איכות השירותים, זמינותם וניקיונם, וכשיש לה דייט היא לא אוכלת כלום לפניו, על אף תחושת הרעב המנקרת, שמא תכאב לה הבטן, ובכלל נמנעת מלהכיר בן זוג בשל החשש מדחייה כי "מי ירצה להכיר אנשים עם בעיות כאלו",  היא פשוט לומדת לחיות עם זה.

הסיפור של ענת הוא סיפורו של אחד מכל 5 אנשים  (רובן נשים), שסובלים מתסמונת שפעם קראו לה– "מעי רגיז", והיום קוראים לה בשמה החדש – "תסמונת מעי רגיש". מדובר בהפרעת המעי התפקודית השכיחה ביותר.

מה הקשר בין מעי רגיש ובין החיידקים שלך?

המעיים שלנו מכילים כ-400 סוגים שונים של חיידקים, שמרכיבים את מיקרופלורת המעי, רבים מהם נחשבים לחיידקים טובים הנחוצים לפעילות תקינה של מערכת העיכול.  מחקרים הראו כי קיים שוני בהרכב אוכלוסיית החיידקים במעיים של חולי מעי רגיש, במיוחד בתת הקבוצה של חולי מעי רגיש שסובלים משלשולים. מצב זה, של חוסר איזון בהרכב מיקרופלורת המעי צובר יותר ויותר עדויות מחקריות בעשור האחרון, אך עדיין לא ברור מהם סוגי החיידקים הספציפיים שמאפיינים את המעיים של הסובלים ממעי רגיש. הגורמים שמשפיעים על חוסר האיזון הזה, הינם:  תזונה לקויה, זיהומים, לחץ נפשי, טיפול באנטיביוטיקה, מערכת החיסון ודלקת בדרגה נמוכה.

במחקר שנערך על עכברים נמצא כי מיקרופלורת המעי של חולי מעי רגיש משרה הפרעות תפקודיות במערכת העיכול של העכברים, שמזכירות את אותם התסמינים שאופייניים לתסמונת מעי רגיש. עובדה זו מחזקת את ההשערה כי מיקרופלורת המעי תורמת לביטוי התסמינים של תסמונת זו.

דרכים לשיפר אוכלוסיית  חיידקי המעיים

מחקרים הראו שטיפול פרוביוטי (טיפול באמצעות חיידקים ידידותיים) הינו בעל השפעה מטיבה על פעילות מערכת העיכול בחולי מעי רגיש. פרוביוטיקה כוללת את כל האורגניזם החד תאיים שנמצאים באופן טבעי ברקמות הגוף שלנו ובעיקר ברקמת המעי. קיימים זנים רבים ושונים של חיידקים פרוביוטים שלהם חשיבות עליונה בשמירה על תפקודה התקין של מערכת העיכול, במניעת שגשוג של טפילים וחיידקים מחוללי מחלה ובהקלה על מצבים של עצירות, נפיחות ושלשול. לחיידקים פרוביוטים תפקידים רבים הכוללים ניצול יעיל של רכיבים תזונתיים מן המזון, שכולל פירוק של חלבון וסינתזה (ייצור) של וויטמיני B ו-K, חיזוק מערכת החיסון, דטוקסיפיקציה של המעי (ניקוי רעלים) וייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת, שחיוניות לפעילות תקינה של המעי.

מחקר חדשני – פרוביוטיקה כטיפול במעי רגיש

במכון למחלות דרכי העיכול והכבד בבית חולים איכילוב מתבצע בימים אלו מחקר חדשני, שבא להעריך את השפעת תכשיר פרוביוטי על תסמינים, מדדים דלקתיים שונים  והרכב מיקרופלורת המעי בתסמונת מעי רגיש.  המחקר עוסק בניסיון לשפר את הטיפול ואת הבנת המחלה.

במסגרת המחקר הנבדקות יטופלו בתוסף תזונה פרוביוטי (ביו-25, סופהרב) המכיל 11 זנים שונים של חיידקים פרוביוטיים ידידותיים פטנטים, ולמעלה מ – 25 מיליארד חיידקים פעילים בכל כמוסה. פרוביוטיקה זו ייעודית להקלה על בעיות עיכול שונות ובעיקר תסמונת המעי הרגיש. זני החיידקים השונים בפורמולה מייצרים חומצה לקטית, מי חמצן וחומרים בקטריוצידים (דמויי אנטיביוטיקה) שלא מאפשרים לחיידקים פתוגנים, פטריות שמר ופרזיטים נוספים לשגשג. כמו כן, החיידקים הפרוביוטיים מתחרים עם הפתוגנים על אותם אתרי מחייה ,כך שככל שנספק כמות גבוהה יותר של חיידקים, כך לא יתאפשר לפתוגנים למצוא מקום לשגשג במעי.

*קרן הוד, דיאטנית קלינית בסטודיו C וחברת עמותת ע.ת.י.ד שעוסקת במחקר בתחום תסמונת המעי הרגיש. במסגרת לימודי התואר השני והשלישי בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, היא משתתפת במחקר המתבצע בנושא.  החוקר הראשי הוא  ד"ר רועי דקל מהמרכז הרפואי תל אביב, בשיתוף עם פרופ' עמי ספרבר, דר' רון ישי, דר' עליזה טיומני, דר' ניצן מהרשק, דר' רם דיקמן ודר' נפתלי תמנע.

למחקר דרושות נשים חולות תסמונת מעי רגיש הסובלות משלשול. למשתתפות במחקר תהיה הזדמנות לקבל את הפרוביוטיקה בחינם ולהיות במעקב רפואי צמוד של צוות רופאים מומחים בתחום מהמכון הגסטרואנטרולוגי בבית חולים איכילוב. המעוניינות  להשתתפות במחקר ניתן לפנות למייל: hodkeren@gmail.com

~~~

נ.ב.

הערה של חגית רימון, אתר אישה – מעניין האם המחקר הזה ואחרים לוקחים בחשבון ובודקים גם השפעות של אופי של אדם על מחלות מסויימות. נתקלתי במספר נשים שיש להן תסמינים במעיים, כמו מעי רגיש ומחלת קרוהן, ומצאתי שיש ביניהן תכונות אופי משותפות – הן דעתניות, ממהרות להתרגז, סבורות שהן צודקות. יש לבחון האם התרככות של האנשים יכול להביא גם הוא לשיפור בתסמיני ואולי אף להחלמה.

פניתי לקרן הוד בשאלה: האם את בודקת גם את הצד הרגשי של מי שיש להם את המחלה הזו? דהיינו הקשר בין מצב רגשי ואופי לבין המחלה, ואיך ניתן להקל גם באמצעים רגשיים.

הנה תשובתה של קרן הוד: במחקר הנוכחי אנחנו לא בודקים מאפיינים אישיותיים. אולם, במחקר קודם מצאנו קשר לעומס בעבודה ולחץ נפשי. במחקר אחר שלנו מצאנו גם קשר לדיכאון, חרדה וסומטיזציה.

הקשר בין דלקת לתסמונת מעי רגיש (רגיז) – מחקר חדשני

מאת: גב' קרן הוד, דוקטורנטית חוקרת במכון למחלות דרכי העיכול והכבד בבית חולים איכילוב. דיאטנית קלינית בסטודיו סי.

womanniceברצוני להציג בפניכן מחקר חדש וחשוב העוסק בנושא כאוב אצל אנשים רבים ולצערנו, מספר הנשים שסובלות הוא גבוה יותר משמעותית בהשוואה לגברים. מדובר במחלה שהסימפטומים שלה משבשים את שגרת החיים ויוצרים מגבלות לא נעימות.

כמה פעמים בזמן האחרון רצתן לשירותים בתחושה שלא יכולתם להתאפק?  תסלחו לי על השאלה – האם אתם סובלים משלשולים, מנפיחות של הבטן או  כאבי בטן? –  אם עניתן תשובה חיובית , כנראה שיש לכן תסמונת מעי רגיש (רגיז).

תסמונת המעי הרגיש היא בעיה תפקודית במערכת העיכול, דהיינו כזו שאין בה פגם במבנה הפיסי של המעיים, אלא בעיה באופן תפקודם.  מדובר בהפרעת המעי התפקודית השכיחה ביותר, ואכן רוב הסובלות ממנה הן נשים.  הסובלים מתסמונת המעי הרגיש שומעים מהרופאים פעמים רבות ש"אין להם  כלום" או שזה הכול "בראש שלהם" וזאת משום שכל הבדיקות יוצאות תקינות. אין ספק שבמקרים בהם האדם סובל ולא מצליחים לאבחן את הבעיה הרפואית, מפתח תסכולים בעיקר כאשר הוא עלול להיתפס כסובל מבעיה פסיכולוגית או חמור מכך – כמי שממציא את תלונותיו. קשה לתאר עד כמה אנשים ש"אין להם כלום" סובלים, ועד כמה משמעותית הפגיעה באיכות חייהם.

הגורמים לתסמונת המעי הרגיש

לצערי אין בפי בשורה חדשה ונכון להיום, אין תשובה חד משמעית ועדיין לא ברור מה גורם לתסמונת. ההשערה היא שמדובר בשילוב של מספר מנגנונים פיזיולוגיים וגם רגשיים. בין הגורמים הפיזיולוגיים ניתן למנות: הפרעה בתנועתיות המעי, מעי בעל סף כאב נמוך, רגישות יתר, זיהומים, ואי סבילות או רגישות למזונות מסוימים. הגורמים הנפשיים אינם הגורמים להפרעה אך קשורים בקשר חזק להחמרה בתלונות, בין מצבים אלו ניתן למנות מצבי מתח נפשי, דיכאון, וחרדה​.

הקשר בין תסמונת מעי רגיש ודלקת

תסמונת המעי הרגיש אינה מחלה דלקתית של מערכת העיכול, כגון: מחלת כרון או קוליטיס – בה הדלקת נראית לעין. יחד עם זאת, מחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים  על קשר אפשרי בין דלקת בדרגה נמוכה ובין תסמונת מעי רגיש.

ידוע כי בקרב 6%-17% מחולי תסמונת המעי הרגיש הופעת התסמינים האופייניים לתסמונת עשויה להיות קשורה לאפיזודה אקוטית של זיהום במערכת העיכול (נקרא:  “post-infectious IBS”) עובדה זו תומכת בתפקיד הדלקת בדרגה נמוכה בתסמונת מעי רגיש.

במחקר שנערך בשנת 2,000 באירלנד נמצא , שבנבדקים עם מעי רגיש ניתן למצוא ריבוי של תאי דלקת (תאים מסוג Mast) ברירית המעי לעומת האוכלוסייה הבריאה (0.91±0.18 בחולי מעי רגיש, לעומת 0.55±0.14, P<0.05). מחקרים נוספים מצאו ביטוי של פעילות דלקתית גם בדם היקפי של חולי תסמונת מעי רגיש. מחקרים אלו הראו עליה ביחס שבין מתווכים פרו-דלקתיים ובין מתווכים אנטי דלקתיים בקרב חולי תסמונת מעי רגיש לעמת אנשים בריאים.

במחקר שנערך במכון הגסטרואנטרולוגי בבית חולים איכילוב ובלינסון נבדק הקשר בין תסמונת מעי רגיש ודלקת על ידי השוואת רמות סמן לא ספציפי לדלקת (hs-CRP) בין חולים עם תסמונת המעי הרגיש  ובין אנשים בריאים. במחקר זה נמצאו רמות גבוהות יותר של hs – CRP בחולים עם תסמונת המעי הרגיש בהשוואה לאנשים בריאים (גרף 1) .

במלים פשוטות, למרות העדר דלקת ברמה הנראית לעין ייתכן וקיימת "מתחת לפני השטח" פעילות דלקתית, הנחבאת מן העין והיא האחראית לתסמיני המטופלים. כך שמסתבר שבמטופלים הללו אין מדובר בתלונות הנובעות מ"הראש שלהם" אלא מהמעי עצמו.

מחקר חדשני – פרוביוטיקה כטיפול אנטי-דלקתי

מחקרים הראו שטיפול פרוביוטי (טיפול באמצעות חיידקים ידידותיים), הכולל זן חיידקי פרוביוטי ספציפי (קרוי "ביפידובקטריום אינפנטיס") הינו בעל פעילות אנטי דלקתית. אנו משערים שהורדת הפעילות הדלקתית, יכולה להשפיע על שיפור הסימפטומים של תסמונת זו. בנוסף, לפי דיווחים בספרות, שאר זני החיידקים הפרוביוטיים, עשויים להפחית באופן משמעותי את הסימפטומים מהם סובלים חולי תסמונת מעי רגיש. במכון למחלות דרכי העיכול והכבד בבית חולים איכילוב הושק לאחרונה מחקר חדש, שבא להעריך השפעת תכשיר פרוביוטי על תסמינים ומדדים דלקתיים שונים בתסמונת מעי רגיש.  המחקר עוסק בניסיון לשפר את הטיפול ואת הבנת המחלה.

למחקר דרושות נשים חולות תסמונת מעי רגיש (רגיז) הסובלות משלשול. למשתתפות במחקר תהיה הזדמנות לקבל את הפרוביוטיקה (ביו-25, סופהרב) בחינם ולהיות במעקב רפואי צמוד של צוות רופאים מומחים בתחום מהמכון הגסטרואנטרולוגי בבית חולים איכילוב. המעוניינות  להשתתפות במחקר ניתן לפנות למייל: hodkeren@gmail.com

*עורכי המחקר הם קרן הוד, דיאטנית קלינית חברת עמותת ע.ת.י.ד,  שעוסקת במחקר בתחום תסמונת המעי הרגיש (רגיז), במסגרת לימודי התואר השני והשלישי בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם החוקר הראשי ד"ר רועי דקל מהמרכז הרפואי תל אביב ופרופ' עמי ספרבר, דר' רון ישי, דר' עליזה טיומני, דר' ניצן מהרשק, דר' רם דיקמן ודר' תמנע נפתלי.