אהבת נשים – סיפור קצר

מאת: קרן

 

 

הכרתי אותה לא ממש במקרה, הרי אין מקריות, כך לפחות אני מאמינהאישה בגילי בשנות השלושים פלוס, נשית (כמוני) נאה מאוד, מבריקה ושנונה בדיוק כמו שאני אוהבת! לומר את האמת…למרות נטיותיי לא שמתי את ליבי עליה ולא משום שאין היא מושכת את העין.
הכרנו בעבודה, היא לא עבדה במחלקה שלי כך שלא היינו מתראות, פרט לסוף יום. בסופו של יום אלו היו הדקות שיכולנו לדבר,לצחוק ולהכיר קצת אחת את השנייה. פעמים רבות היא הציעה לי טרמפ הביתה, אהבתי לנסוע איתה, לשמוע אותה מדברת, להקשיב לצליל קולה. היא רהוטה, מעניינת ונראית מצויין.

התחלתי להרגיש את תחושת החיזור, הרגשתי שמשהו קורה, נדמה היה לי שהיא מתחילה איתי.

אבל רגע אולי אני טועה? אולי בכלל היא מחפשת חברה לשבת איתה בבתי קפה ולדבר על פילוסופיית החיים?

בכל מקרה אני ממשיכה בחיי ומקבלת באהבה כל  שמזדמן לי, אני שמחה להכיר נשמות חדשות. אני מאמינה גדולה שליקום אפס טעויות! וכל שהוא מזמן לנו זה תמיד עוד שיעור לחיים.

הנסיעות שלנו הפכו לארוכות יותר, כשהגעתי ליעד עדיין הייתה משוחחת עימי דקות ארוכות.. (לא שאני מתלוננת) האמת שזה נעם לי, הרגשתי שמשהו מתקרב. לא יודעת למה אבל…יש לי משיכה להרפתקאות מסוכנות. כן אני יודעת..לא ממש חכם, למדתי זאת על בשרי! וכשאני אומרת הרפתקאות מסוכנות אני מתכוונת לכך שבכל פעם מחדש אני מסכנת את הלב שלי בקריסה, בעוד אכזבה שהסוף שלה כמעט וידוע לי מראש.

רגש הוא דבר מטלטל וכשמגיע קשה להילחם בו ולומר לו לעזוב, דברים פשוט קורים ולעיתים ההגיון הולך לו לאיבוד.

בוקר יום ראשון תחילתו של שבוע חדש, משום מה אני מתעוררת לבוקר נפלא ומלא באנרגיות אבל הפעם חיוביות. השעון לא מציק לי היום וציוץ הציפורים מתנגן באוזניי. אני מצפה לראותה היום! לחוש ולקלוט את שפת גופה, לראות את ידיה וציפורנייה המטופחות שמרוחות בלק אדום שמצית את העין. אוף שיגמר כבר היום!!

סוף היום הגיע ואיתו הגיעה גם יעל, אלוהים אדירים איך שאני אוהבת את המשקפיים שלה! במיוחד כשהיא מביטה בי דרכם.

והנה היא צועדת על עקביה לכיווני, אני מביטה בה וחיוך מעט נבוך משתחרר משפתיי.  היא  לידי עכשיו שואלת לשלומי ומוציאה סיגריה ארוכה מתוך נרתיק עור כהה.

– שלום מיכל איך עבר יומך?

– יומי עבר מצויין,  השבתי.

במשך מספר דקות עמדנו ודיברנו על היום שעבר, מפזרות מחמאות האחת לשנייה וצליל קולנו הופך לטון רך ונעים. יעל הושיטה את ידה לעברי ובמשיכה עדינה בשרוול חולצתי סימנה לי שהגיע הזמן לצאת לדרך. זהו, אני בבית עכשיו אחרי מקלחת חמה ומרעננת מתרווחת על הספה הגדולה שלי וחושבת האם לפעול… הרי כל הסימנים כבר ברורים לי, ועכשיו כשהכל בטוח אני חייבת לעשות מעשה!

הרמתי את מכשיר הסלולר שלי ושלחתי לה הזמנה לקפה, האמת שהצעתי כללה כמה אפשרויות: קפה, אלכוהול או סיגריה ירוקה מגולגלת, ולהפתעתי הרבה היא חזרה אליי בין רגע והשיבה בהודעה שהיא רוצה הכל!!  וואווו, באותו הרגע ראיתי בראשי סרט רץ שמתאר בדיוק מה שהולך לקרות..ו..התרגשתי.

דפיקה בדלת, אני ניגשת לפתוח לה. היא עומדת מולי עם המעיל הארוך והיפה שלה, עם שיערה הפזור ועם ריח בושם משכר שרק גורם לי לרצות אותה יותר.

אנחנו כבר בכוס השנייה שלנו, הראש מסוחרר קלות והקלפים יוצאים לאט לאט…

– "מיכל, יש לי משהו לספר לך שהתעלמתי ממנו לחלוטין במחיצתך".

– "כן". עניתי.  "אני מקשיבה."

– "השכבתי את הילדים לישון והשארתי את בעלי לדבר עם הטלויזיה." ציחקקה, "גם לי מגיע לבקר חברה מידי פעם. את לא חושבת?"

זו הייתה גלולה מרה מדי, כזאת שנתקעת וגורמת לייצר המון רוק כדי לבלועה.

– "כמה ילדים יש לך?" שאלתי. "ולמה הסתרת את היותך נשואה?"

– "יש לי שלושה ילדים שהם האור בחיי, ובעל שכבר מזמן איבדתי בו עניין. ולמה הסתרתי? הסתרתי כיוון שבא לי להרגיש משוחררת מכל הכבלים  שעוטפים אותי, אני מקווה שאת לא כועסת עליי."

– "כועסת עליך? מה פתאום, הכל בסדר." אמרתי ומזגתי לי עוד כוסית מלאה.

זהו. הראש שלי מסודר והחרמנות שלי גוברת. ממש לא מעניין אותי כרגע עניין הנישואין, אני רוצה לנשק אותה ועכשיו!!

רכנתי לעברה ושפתיי נגעו בשפתיה הרכות, ריח נשימתה הרטיט כל תא בגופי. היא אוחזת בי בידיה מצמידה אותי חזק לגופה ומנשקת את שפתיי. אני נוגעת בגופה החלק ומנשקת את צווארה, ניחוח עדין של אישה מעורר את חושי.

הלהט גובר, האלכוהול מעצים וברוח הדברים עברנו למיטה,קילפנו את בגדינו מעלינו ונכנסו מתחת לפוך המפנק. אני מרגישה את חום גופה, טועמת אותה,שומעת את קול אנחותיה.

פטמותיה הזקורות והיפות נראות כמצוירות בהתאמה מושלמת לחזה ואני פשוט אוהבת את זה!

טרפנו האחת את השנייה והתעלסנו בתאווה עד לסיפוק המיוחל. שכבנו בהרפייה מלאה והצתנו את הסיגריה שאחרי. אויי היא כל-כך טובה! (תרתי משמע)

השעה כבר מאוחרת. היא צריכה לחזור הביתה. אני מוציאה לה מהארון מגבת לבנה והיא נכנסת לרחוץ את גופה.

כשיצאה, קמתי לחבקה ולומר לה שלום. נעלתי את הדלת, נכנסתי למיטה ושקעתי בשינה מתוקה…

בוקר. אני אחרי מקלחת חמה, אוספת את הכוסות הריקות מהשולחן וחושבת על הלילה שעבר. מנסה לא להתעמק אלא לראות זאת כחוויה מענגת של שתי נשים בוגרות. מנגד אני צופה שהנני נשאבת למקום שהיציאה שלו היא אחת. ולמה תמיד אני נקלעת לסיטואציות האלו? האם אני ממגנטת אליי את הקשרים הבלתי אפשריים האלה? האם כי נוח לי להיות במערכת כזאת שאף אחת לא חייבת לשנייה כלום? ולמה בעצם זה טוב לי? אך אני מכירה את החולשות שלי כמה אני נמשכת לריגושים האלה ולאותן הנשים שמעוררות בי עניין. אני יודעת זה שגוי אבל… ידעתי, זה מגיע… הודעה כתובה בברכת בוקר טוב, והנה אנו שולחות האחת לשנייה מסרונים עם מיני חייכנים  צבעוניים שמקשטים את המסך וגם את ההרגשה.

סוף יום, אני מסדרת את המשרד שלי, לוקחת את התיק ויוצאת. אני רואה אותה וחיבוק מלטף עוטף את גופי, אני חשה את האנרגיה שלה מתמזגת עם שלי בהתאמה, אני רוצה להכיר אותה, לדעת מי היא, איך נראים ילדיה. מסקרן אותי, היא מסקרנת אותי!

 הקשר התחזק התראינו יום יום, הייתי נוסעת איתה להוציא את הילדים המקסימים שלה מהגן.

היינו נוסעים כולם אליי הביתה, פינקתי אותם במתוקים לרוב הם היו אוהבים לבוא אליי. את אמא שלהם פינקתי בנשיקות רטובות בסתר. וכך היה מידי יום היינו לוקחות את הקטנטנים  מהגן קופצים  אליי או הולכים לטייל.
בערב הייתה משכיבה את ילדיה לאחר ריב בלתי פוסק עם בעלה, לוקחת בכעס את צרור המפתחות ויוצאת מהבית בדרכה אליי.

היא נכנסת לביתי כשעיניה אדומות מבכי, אני מחבקת אותה חזק ומנסה להרגיעה, מוחה דמעותיה ומבטיחה לה שיהיה טוב. במשך הימים האהבה התחזקה ומילאה את שתיינו בכל הטוב שקיים.
הריבים שלה עם בעלה הפכו לקשים יותר, היא הגיעה להחלטה, הוא חייב לעזובהיא לא מסוגלת יותר לחיות את המציאות הזו ועדיף שיעזוב ומהר.

נדב יוצא ואיתו שתי המזוודות, הוא נוסע לבית אמו עד שיסתדר. הוא לא רוצה לעשות זאת אך הפעם נגמרו לו כל ההזדמנויות.

יעל ואני היינו נפגשות בביתה, לא שהייתה אפשרות אחרת.

לומר שהרגשתי בנוח? ממש לא! יעל במשך הימים הפכה לאדם בלי שום שמחת חיים. היא דאגה מאוד לילדיה שקמו באמצע הלילה בוכים כי הם רוצים את אבא. ימיה לא היו היו פשוטים כלל. נדב היה אהבתה הגדולה בשנות צעירותם, אתו היא הקימה בית, הביאה לעולם ילדים והוא היחיד שמכיר אותה הכי טוב מכולם. פתאום רגע האמת הזה שהיא מבינה שהוא איננו עוד גורם לה לבלבול ולרגשות מעורבים. היא לא הייתה צריכה לומר לי מה בליבה אני הרגשתי הכל.

ערב. אנו יושבות מול מסך הטלויזיה מחובקות כשלפתע הטלפון מצלצל ועל הצג שמו של נדב. יעל עונה ושואלת לשלומו ופרץ דמעות על פניה. קשה לו, הוא מרגיש לבד הם חסרים לו מאוד. היא כואבת על כך ומנסה לנחמו. אני שומעת זאת וליבי מתכווץ, עיניי מתמלאות בדמעות הקינאה. אני כל-כך אוהבת אותה וזה מכאיב לי.

 עדיין היינו יחד, ישנות במיטה הגדולה שלה, מחבקות אחת את השנייה אבל… אני מרגישה שהסוף קרב. היא הפכה להיות חסרת סבלנות כלפיי, מעירה לי כל פעם מחדש על דברים שלא הפריעו לה קודם לכן ובנוסף תמיד הייתה מוסיפה שעם נדב זה לא היה ככה ובזה הם דומים מאוד. האמירות האלו פגעו בי ונראה לי שהיא אפילו לא הבחינה בכך.

החלטתי לנסות לעצור את הבאות בכדי לא לאבד אותה. ערב אחד ישבנו בסלון ודיברנו על היחסים שצריכים להפסק. מה שאומר שעדיין נהיה בקשר, אבל  קשר חברי בלבד. הכאב שלי היה עצום. לא רציתי שזה יקרה אך העדפתי לכאוב מלהיזרק, מה שלא היה רחוק. 

הסכמנו, בכינו כאבנו ולמרות כל זאת הייתה מתקשרת לברר האם אני מגיעה אליה וכמובן שהייתי עונה בחיוב. יעל לא הצליחה לעמוד בהסכם וגם אני לא, בסופו של דבר תמיד היינו חוזרות להיות יחד.

יום שלישי, סיימתי לעבוד מוקדם מהרגיל, אני בדרכי הביתה עם רגשות מוצפים, אני ממש מרגישה את הסוף. היא כבר לא ממש רוצה לנשק אותי, היא טוענת שהעניין שלנו מתחיל להכביד עליה משום שאין היא יכולה להכיל יותר כי חייה כרגע מסובכים. אני לוקחת את הסלולר ומחייגת אליה, אני מתגעגעת ורוצה לשמוע את קולה.

היא עונה לי בצורה הכי קרה ואכזרית שיש. אני שואלת אותה אם רצונה שנפסיק להפגש והיא עונה לי שכן.

הכאב היה קשה מנשוא. בכיתי כמו תינוקת, והיא בשלה קרה כקרח, כאילו הקשר הזה לא היה ולא נברא מעולם.

השיחה הסתיימה. אני יושבת על הספה ובוכה לאלוהים למה זה מגיע לי?!

אני קורסת, עולמי חרב עליי. הכאב כל-כך גדול, אני מרגישה שאני לא שווה כלום! שהייתי כרגיל עוד ריגוש

בעולמה של אישה. הייתי בוכה בעבודה, בבית, ברחוב, במיטה, בכל מצב! לא יכולתי לעצור את הדמעות, הכאב שלי היה עצום. כעסתי עליה, זה לא הגיע לי. הייתי הכי בשבילה בעולם, ייחלתי שתהיה מאושרת. תמיד הייתי שם כשזלגו דמעותיה. אך עכשיו כשזולגות הדמעות מעיניי היא נטשה אותי ולתמיד.

לעולם לא אשכח את הכאב הזה מפני שיכלה לעשות זאת בצורה אחרת, בדרך אנושית יותר. למרות התקופה הקצרה שהיינו יחד עברנו הרבה ובעיניי זה היה הכי לא הוגן שיש.

פרק י': עד אשר העליתי באוב את התשובות… – מיומנה של אישה נשואה, רומן בהמשכים

אני גרופית רצינית לתחום המיסטיקה. נושא זה תמיד עניין אותי מאוד. לא אחת יצא לי לבקר בחיי אצל מגלות עתידות למיניהן.  

מאת: Desire

womannice

אני גרופית רצינית לתחום המיסטיקה. נושא זה תמיד עניין אותי מאוד.
לא אחת יצא לי לבקר בחיי אצל מגלות עתידות למיניהן.
בתקופה בה ניהלנו את הרומן לא הרגשתי צורך לבקר אצל מישהי שתגיד לי מה יהיה. היה לי כל כך טוב עם מה שיש אז למה להרוס??
לכן, ביום בו אהובתי הציעה לי שנלך אל הגברת "הפותחת"… היססתי. חשבתי לעצמי: אם היא כל כך מעוניינת שתלך בעצמה, אני לא מרגישה צורך לעשות זאת. מצד שני הסקרנות היתה כל כך רבה שאולי כדאי בכל זאת ללכת?! לדעת את הלא נודע… התבשלתי עם הרעיון כמה ימים ואז החלטתי שאני מעוניינת בביקור כזה… לאהובתי לא התאפשר להגיע ולכן קבעתי תור עבורי אצל מישהי ידועה מאוד בתחום והגעתי אליה…

אל הגברת הפותחת (לצורך הסיפור נקרא לה "המכשפה") הגעתי במצב רוח מרומם משהו… דיברנו על הא ועל דא ולאחר מכן עברנו לקריאה בקלפי הטארוט.
"המכשפה" ביקשה ממני לבחור בחפיסה אחת מתוך 3 וממנה לדלות 10 קלפים.
עשיתי זאת… והקלפים נגלו לעיני והיא התחילה בתיאור עתידי וסיפור חיי.
ראשית, התחילה בעובדה שיש אישה שמפריעה ביחסים עם בעלי. היא תיארה אותה כאישה אובססיבית שתהרוס לי את קשר הנישואין עם הבעל. המשיכה והוסיפה כי הבעל שלי יעזוב את הבית ויתגרש ממני.
בעקבות זאת יהיה ריב נוראי בין המשפחות.. כולם יהיו נגדי אפילו הקרובים לי ביותר שהם הוריי וילדיי.
ראתה מפגש עם שופט שמראה כנראה על גירושין ומעבר דירה.. בנוסף הופיע קלף השטן שמראה על חושך שנגרם עקב טעויות נוראיות שמתרחשות בחייו של אדם.
ולקינוח הופעתי בקלף הנזיר שמדבר על חשבון נפש ובדידות… אמרה שאשאר לבד בחיי, בלי המשפחה וללא המאהבת (האישה).

* * *
גם בפריסה השניה יצאו לי קלפים נוראיים.
העתיד נראה שחור ומזוויע….סיוט שקשה לתאר.
הייתי בשוק טוטאלי…
חפנתי את ראשי בין שתי ידיי…
* * *
עברו להן מספר דקות… התעשתתי.
הרמתי את ראשי.
בעיניי ניקוו דמעות של הלם ופחד.
"תשמעי לי מותק" אמרה המכשפה: "אם את לא מנתקת את הקשר עם הבחורה הזאת את הולכת להרוס את הבית שלך ובגדול, הוא יגלה את זה על בטוח". היא הציתה סיגריה והביטה בי במבט נוקב.
אמרתי בקול מגומגם: "… מה, אבל…למה ניתוק? אי אפשר שנשאר בקשר של חברות בלבד?"
"לא!! את חייבת ניתוק וכמה שיותר מהר יותר טוב", אמרה ספק בצעקה ספק בגערה.
אתן לא יכולות להיות רק חברות… אתן תחזרו מהר מאוד למיטה."
"שום קשר, בשום אופן לא!!
אם הבית שלך חשוב לך את חייבת לנתק את הקשר שלך איתה…
תראי את הקלפים (אמרה וחזרה שוב), אני רואה שעכשיו טוב לך, את מאושרת, את נהנית משני עולמות אבל מותק שלי, זה לא יימשך לאורך זמן, אני אומרת לך הוא יעלה על זה והוא לא יסלח לך בחיים, הוא ילחם בך עד הסוף ויערב בזה את כולם, הוא יעזוב אותך מאמי, הנה הקלף שהוא עוזב את הבית, אני רואה גירושין (בית משפט-שופט) אני רואה את אמא שלך נלחמת נגדך… אף אחד לא יעמוד לצידך…
את תיפלי לתהומות שלא חלמת עליהם.
תסתכלי בקלפים, תסתכלי הנה הם לפנייך את רואה בעצמך, את נשארת עם לב שבור לבד לבד בלי אף אחד".
כך אמרה והוסיפה: "גם אם רצית לבחור בחיים לצד האישה הזו, אז גברת יקרה היא תעזוב אותך ברגע שהכל יתגלה…"
"עכשיו תעני לי: הבית שלך, הילדים והבעל שלך חשובים לך או שאת רוצה להרוס הכל במו ידייך??"
עניתי לה בקול חלוש: "ברור שאני בוחרת בבעלי ובילדים…"
אז את חייבת להתאפס, את חייבת לנתק את הקשר איתה ומייד!
* * *
סירבתי להאמין….לא יתכן, פשוט לא יתכן שזה מה שמחכה לי… אני לא מסוגלת לוותר על הבית, הילדים והבעל שלי ומאידך לנתק את הקשר עם האהובה שלי, זה נשמע לי עגום נוראי ואף בלתי אפשרי.
המכשפה הוסיפה לדבר אך אני הפלגתי לי במחשבות… הרגשתי מרחפת בתוך זרם מחשבות שקדחו בראשי ללא הרף…
כשלא יכולתי לשאת יותר את מחשבותיי, קמתי לפתע ממקומי ואמרתי למכשפה בקול רועד: "תשמעי, אני ממש בהלם, קשה לי להאמין לזה, אני רוצה שתפתחי לי בקפה, אולי שיטה נוספת תשלול או תחזק את מה שאמרת."
"אין בעיה אמרה, נעבור לקפה…" קמה ממקומה, ניגשה למטבח והכינה כוס קפה.
שתיקה רועמת שררה ביננו.
שתיתי את הקפה שלי בשתיקה,
על אף שהיה מתוק יתר על המידה, נדמה היה לי כי הוא מר כלענה.
רציתי לקבור את עצמי, הרגשתי אבודה…
התפללתי בכל ליבי שהמכה לא הרסנית כפי שתיארו לי הקלפים שלה.

אך… תפילותיי לא נענו.

בקפה ראתה המכשפה בבירור את הבחורה, את המאהבת שלי. היא נתנה לי תיאור חיצוני מפורט שלה. "היא אוהבת אותך, אך תהרוס לך את הבית" אני רואה גוש שחור בכוס שלך…
יהיו הרבה הרבה דיבורים סביבך…"

לפתע החלה המכשפה לבכות, היא הניחה את הכוס על השולחן….הסתכלתי עליה בהלם.

חשבתי לעצמי: רגע, זאת לא אני שאמורה לבכות?? לא הבנתי מה קורה לה, מדוע זולגות דמעות על לחייה? היא התנצלה, אמרה שהיא מצטערת אבל הפתיחה גורמת לה להיות מעורבת רגשית בעניין.
ניגבה את דמעותיה, הציתה שוב סיגריה ארוכה ואמרה לי: "אני מתחננת לפנייך, חבל על הבעל שלך הוא אדם טוב, חבל על הילדים… את תהרסי את הכל.
תנתקי איתה את הקשר ומייד.
את חייבת להימנע מכל קשר איתה, חייבת!!!"
תבטיחי לי את זה. את שומעת? אני רוצה שתתקשרי אליה ותסבירי לה בצורה נעימה שאת לא יכולה להמשיך איתה את הקשר. זה חשוב שתסבירי לה יפה ולא תפגעי בה אחרת היא עלולה לפגוע בך. לה אין מה להפסיד ולך יש הרבה מה להפסיד. מבטיחה?
הנהנתי בראשי, המשימה שהטילה עלי נראתה לי רחוקה ובלתי אפשרית.
תתקשרי אלי לספר לי מה קורה איתך, בכל יום ובכל שעה…

יצאתי מביתה של המכשפה. בחוץ השמש זרחה אך אצלי הכל אפל וקר. הרגשתי מבולבלת, המומה ואבודה.
לאורך כל הנסיעה לביתי מוחי עבד בקדחנות, מחשבות הציפו את ראשי, מה עושים?
להאמין למכשפה ולנתק את הקשר מיידית? או להמשיך באהבה הזו שכמוה לעולם לא תהיה?
ידעתי שהוויתור על אהובתי תגרום לי למוות רגשי, אך מה עם הילדים שלי שיקרים לי מכל, הבעל?
למה? בכיתי בליבי למה לנתק את הקשר ??
אין דרך אחרת? הכל כל כך קיצוני בחיים האלו, פאק !
כשלא יכולתי יותר לשאת את המחשבות ומעל לכל להגיע להחלטה לקחתי את הסלולארי וחייגתי אליה…

כל הפרקים נמצאים במדור – מיומנה של אישה נשואה

פרק ד': תהפוכות נפש…לא הכל ורוד בחיים – מיומנה של אישה נשואה

כך נפגשנו לנו אהובתי ואני אחת לשבוע. יצאנו לבלות ואחר כך היינו נוסעות לחוף הים ושם, בתוך האוטו, עברנו למושב האחורי ואהבנו כל כך. ערב אחד כשבעלי היה תורן קבענו להיפגש… 

מאת: Desire

womannice

כך נפגשנו לנו אהובתי ואני אחת לשבוע. יצאנו לבלות ואחר כך היינו נוסעות לחוף הים ושם, בתוך האוטו, עברנו למושב האחורי ואהבנו כל כך. ערב אחד כשבעלי היה תורן קבענו להיפגש. הזמנתי בייביסיטר וקבענו להיפגש בחוף הים (כבר דילגנו על הבילוי שלפני… היינו כמהות אחת אל השניה בטירוף). הבאתי יין ותותים וחגגנו לנו על החוף. זו הרגשה מדהימה להרגיש נאהבת ולהקשר אל הנפש התאומה שלך. בפירוש האמנו שזה כך, אנחנו נפשות תאומות, עם כימיה נדירה ואנחנו אוהבות עד לקצה וחזרה.

בכל התקופה הזו שחוויתי את הסערה הרגשית והפיזית שלי הזנחתי את בעלי. אמנם הייתי נחמדה אליו וגם סקס איתו לא הייתה לי בעיה לעשות. אבל אני יודעת ושאלוהים יסלח לי על השקרים ועל כל הבגידה הזו… וזוהי בגידה! אבל הלב והנפש שלי היו אצלה ואהבתי את זה כך. לא יכולתי להפסיק כל עוד טוב לנו והוא לא יודע מזה.
מפח הנפש הראשון שלי הגיע דווקא ממנה. היה לה חבר (ההוא שקיטרה עליו בערב הסילבסטר כשהיכרנו). הקשר שלהם לא היה ממש רציני אבל הוא היה בחור טוב. באחד מהמפגשים שלנו אמרתי לה שכל עוד שיש לה אותי אני בטוחה שהיא לא תצליח לפתח את הקשר איתו… לא רציתי להרוס לה את החיים, כמו שהיא הצהירה היא הייתה מאוהבת בי עד מעל הראש, אני הייתי בראש סדר העדיפויות שלה, הכל סבב סביבי והיתה לה תלות רגשית עצומה בי. כשהבנתי את זה בהבזק של רגע ראציונלי הבנתי גם שאני הורסת לה ולכן העליתי את הנושא הזה לדיון.
כמו תלמידה טובה היא הלכה הביתה ועשתה חושבים.
חשבה כמה ימים ואז הגיע אלי מכתב לתיבת האימייל שבו היא בעצם נפרדת ממני כי היא הבינה שהיא לא מסוגלת לאהוב שני אנשים. היא כתבה שהיא טוטאלית באהבתה וזה החיסרון שלה.
קראתי את המכתב ונדהמתי… דמעות זלגו מעיניי, איך היא עשתה לי את זה. ככה להיפרד במכתב?

נכנסתי לדיכאון נוראי, לא הפסקתי לבכות… כלפי חוץ הפגנתי שהכל תקין אבל בפנים הייתי שבורה.. אני אוהבת אותה כל כך.
דיברנו בטלפון ואני בכיתי, נשמעתי נורא…. כאילו מישהו יקר מת לי… היא בכתה גם ואמרה שהיא מצטערת ושהיא כל כך אוהבת, שקשה לה לשמוע אותי כך. אני הייתי על הקרשים ולא האמנתי שזה קורה לי.
החלטתי לאסוף את עצמי ולעבור את זה אכשהו.

עברו להם יומיים, היה זה יום העצמאות, היא התקשרה אלי ובשיחה שידרתי שהעסקים כרגיל וגם סיפרתי לה שהחלטנו אני ובעלי לעבוד על ילד נוסף ולהרחיב את המשפחה, היא שמחה בשבילי. ואז הייתה שתיקה… היא סיפרה עד כמה זה קשה לה, שהיא לא יכולה לחיות בלעדי, שהיא רוצה אותי חזרה ולא משנה מה יהיה, היא מטורפת עליי ולא תוותר עלי לעולם. אני אהבתי אותה, החמיא לי לשמוע עד כמה היא זקוקה לי כחברה וכמאהבת. היא רצתה להיפגש. הסכמתי כי התגעגעתי מאוד מאוד וכך חזרנו אל הקשר.

עברו להם מספר חודשים שבהם רבנו לא מעט, היו סצנות של קינאה מצידה ושל אי הבנות. אחרי הכל אני אישה נשואה עם ילדים ולא יכולה להתפנות אליה.
היא הרגישה עם זה רע מאוד וזה גרם לנו למריבות.
המריבה הגדולה ביותר שלנו היתה כאשר ביקשתי אני לסיים את הקשר… הגיעו מים עד נפש! לא יכולתי להתמודד עם הכל וביקשתי ניתוק. היא לא וויתרה המשיכה להתקשר ובכל פעם שהיתה מריבה נוראית הפיוס היה עוד יותר מדהים בעוצמתו ובעוצמות של הסקס שהיה בינינו.
זה היה קשה… חשבתי לעצמי כמה מהמורות נפש וכאבי לב וכל זה בשביל כמה שעות של הנאה.
האם כל זה בכלל כדאי לי?

הרגשתי מיוסרת ולא שלמה עם הקשר מצד אחד הלב אמר להמשיך והשכל אמר להפסיק. הייתי בקונפליקט מתמיד בין הראציונל לאמוציונל כאשר האמוציונל תמיד יוצא כשידו על עליונה.

כל הפרקים נמצאים כאן – מיומנה של אישה נשואה

פרק א'

 

פרק ג' – אני מאוהבת – מאת desire – מיומנה של אישה נשואה

אני מרגישה מאוהבת. איזו הרגשה אלוהית זו… הכל ורוד וצוחק אלייך, בא לך לקרוע את העולם. תכירו את האהובה שלי היא בחורה רווקה שצעירה ממני ב-7 שנים 

מאת: Desire

womannice

 אני מרגישה מאוהבת. איזו הרגשה אלוהית זו… הכל ורוד וצוחק אלייך, בא לך לקרוע את העולם.

 תכירו את האהובה שלי היא בחורה רווקה שצעירה ממני ב-7 שנים. והיא שלי ורק שלי. אני מטורפת עליה!
מאז הפעם האחרונה שהתגפפנו באוטו בחוף הים סיכמנו שזה היה מדהים ובלתי אפשרי שלא יהיה לזה המשך. ההמשך הוא בעצם הדבר האמיתי.

 בתקופה זו הייתי בעננים, התנהגתי בנחמדות לכולם, לבעלי, לילדים. רזיתי 5 ק"ג, הקפדתי תמיד על מראה טוב ומטופח. הכל למען אהבת נפשי וליבי.

 בלילות חיכיתי שבעלי ירדם ואז הייתי מתקשרת אליה והיינו מגלגלות שיחה אל תוך הלילה. מאותו ערב במכונית, נשברו המחסומים, שתינו אהבנו והתגעגענו בטירוף. הסתפקנו בשיחות סקס טלפוניות עד לפגישה שבה זה קרה… זו היתה הפעם הראשונה שלנו ביחד במיטה.

 אפשר להקדים ולספר שיום הולדתה קרב ובה. החלטנו לחגוג את יום ההולדת שלה על ידי בילוי והבטחתי לה שאני אעניק לה את המתנה הכי טובה שיש: נעשה את זה; נזדיין עד אבדן חושים.

נפגשנו ביום הולדתה, יצאנו לאכול בדיזינגוף סנטר ואחר כך נכנסנו לסרט. הסרט הסתיים בשעה עשר ואז הפתעתי אותה. נכנסנו לאוטו והיא שאלה: לאן נוסעים? אמרתי לה ה פ ת ע ה! ניווטתי בקלות את הרכב מדיזינגוף אל בית הוריי שהיה ריק, הם נסעו לחופשה בים המלח. את זה היא לא ידעה.

סובבתי את מפתח המנעול ונכנסנו…הכל חשוך ושקט.

היא הבינה שאני הולכת להעניק לה את המתנה המדוברת. השענתי אותה על דלת הכניסה, חיבקתי אותה ולחשתי על אוזנה: מזל טוב מתוקה… אני אוהבת אותך! התחלנו להתנשק והנשיקות הפכו לסוערות.

הרגשתי שאני מאוד מגורה…רציתי כבר להרגיש אותה איתי במיטה.. התרגשנו מאוד. נכנסנו לחדר שינה ושם על מיטת הוריי עשינו את זה. זה היה מדהים, תענוג עילאי…התלטפנו והתנשקנו כאילו אין מחר…
התפשטנו והרגשנו אחת את הגוף החם של השניה. האמת חוץ מנישוקים, ליטופים ומיזמוזים לא ידעתי ממש מה עושים ואיך היא תגיב אם אעשה משהו נועז. הסקס היה עדין וזה הספיק לנו. הקירבה הזאת והאהבה שהפגנו אחת כלפי השניה היתה הדבר הטוב…

ובכן כל דבר נראה טוב ומצויין עד שמגלים את הדבר היותר טוב…וכך זה קרה, כל פעם גילינו משהו חדש בסקס וזה הפך את זה ליותר מהפנט.
היתה ביננו פתיחות שקשה לתאר, נתתי את כל כולי וכך גם היא, ניסינו הכל ואהבנו לאהוב ולממש את האהבה בסקס כל כך משגע.
באותו ערב שכבנו במיטה… חבוקות, ליטפתי את ראשה והיא אמרה: איך כזה דבר מדהים הוא אסור??

ששששש.. השתקתי אותה עם נשיקה רטובה, אל תחשבי על זה, בטח לא עכשיו… בואי נחיה את הרגע. התנשקנו בלהט והרגשתי דמעה שזלגה מעינה.
היי מאמי למה את בוכה?
אני לא בוכה, זה קורה לי שעין אחת דומעת רק כשאני מרגישה מחוברת אל מישהי בלב ובנפש.
אני אוהבת אותך….אמרה. אל תעזבי אותי אני צריכה אותך, צריכה את הקשר הזה. את הדבר הכי טוב שקרה לי בשנים האחרונות….כך אמרה.
אני לא אעזוב אותך את שלי לעולמים! עניתי.
הבטתי הצידה ועיני נתקלו בשעון.
אוף השעון המזורגג, תמיד יודע להרוס לי. השעה היתה מאוחרת ואני הייתי חייבת להתלבש ולצאת. חיכתה לי נסיעה של שעה תמימה. התלבשנו ויצאנו אל האוטו וכל הדרך דיברנו בסלולארי על החוויה והמישאלה שמומשה.

חשבתי לעצמי בדרך הביתה: עשיתי את זה. ולא תיארתי לעצמי שזה יהיה כל כך מדהים… רציתי אותה כבר, התגעגעתי אליה. פשוט חייכתי לעצמי ובמוחי הרצתי את הסרט של הפעם הראשונה שלנו, דמיינתי אותנו בתנוחות שונות, עושות אהבה עד לאבדן חושים אני אוהבת אותה, אוהבת אוהבת אוהבת…

פרק א'

לקריאת הפרקים – מיומנה של אישה נשואה