מרצ מחויבת לשוויון מגדרי

מאת: מרצ, יח"צ

ח"כ זהבה גלאון, מרצ

מרצ היא מפלגת השמאל של ישראל, וככזאת היא מחויבת לערכי השמאל –זכויות אדם, דמוקרטיה, שלום ושוויון. תחת תפיסת העולם הזאת לא ניתן לסבול את המציאות הנוכחית בישראל, שבה נשים מופלות בכל תחומי החיים: בייצוג, בתעסוקה, בחינוך ובחיי המשפחה.

פערי השכר והזדמנויות התעסוקה בין נשים לגברים בישראל הגיעו למימדים מפלצתיים. רק השבוע התפרסם דו"ח הממונה על הכנסות המדינה, שחשף נתונים בלתי נסבלים, לפיהם השכר הממוצע של נשים במגזר הציבורי הוא 76% בלבד מזה של גברים, וברשימת 100 שיאני השכר במשק, נמצאות 7 נשים בלבד.

מרצ מחויבת להילחם בתופעת הדרת הנשים שהפכה למכת מדינה, להבטחת ייצוגן בכל הגופים הציבוריים ובמוקדי קבלת החלטות, לרבות בצוותי משא ומתן מדיניים, להפסקת אפלייתן המתמשכת בתעסוקה, בחינוך ובבריאות ולמען ביטחונן האישי בתוך המשפחה ובמרחב הציבורי.

מרצ מציעה את המצע המגדרי המקיף ביותר מבין המפלגות, אך מחויבות המפלגה לנושא לא מסתיימת במצע. ייצוג הנשים ברשימת מרצ הוא הגבוה ביותר מבין המפלגות (3 נשים מתוך ששת המועמדים הראשונים), בכנסת האחרונה הובילה מרצ בעשייה המגדרית לפי מדד כנסת פתוחה, ויו"ר המפלגה, זהבה גלאון, נמצאה כח"כית המובילה בעשייה למען נשים על ידי דו"ח שדולת הנשים וארגון "מתפקדות".

מצע מרצ מבוסס על תפיסה של שוויון מגדרי תוך דגש על הטמעת חשיבה מגדרית  בכל תחומי החיים (gender mainstreaming).  המצע מתייחס להיבטים המגדריים במערכת החינוך, במערכת הבריאות ובמערכת הרווחה, ומציע תפיסת עולם כוללת ששמה דגש על קידומן של נשים ועל שוויון מגדרי.

מרצ מציעה מהפכה מגדרית בתחום החברתי-כלכלי, שתשפר משמעותית את מצבן של נשים בשוק העבודה, תאפשר להן עצמאות כלכלית, ותשווה את מעמדן של לזה של גברים.

מרצ תפעל לתיקון אי-השוויון המובנה בדיני המשפחה בישראל, על-ידי הנהגת נישואים וגירושים אזרחיים במדינת ישראל, כולל לבני/ות זוג מאותו מין, והחלת דין אחד לגבר ולאישה בכל הערכאות השיפוטיות ולכל דבר ועניין: שוויון במעשה הנישואים, בתקופת הנישואים ובהתרתם.

מצע מרצ 2013

שוויון מגדרי

מרצ מחויבת למאבק להשגת שוויון מלא בין נשים לגברים. בכל הבעיות המרכזיות שעל סדר היום הלאומי נדרשת התייחסות להיבט המגדרי.

מרצ תעמיד את חיזוק השוויון המגדרי בעדיפות עליונה, מתוך תפיסה של צדק חברתי וחשיבות הייצוג של מגוון קבוצות בחברה ואמונה כי השתתפותן המלאה של נשים בכל תחום ובכל זירה, ציבורית או פרטית, היא חיונית לקיומה של מדינה דמוקרטית מתוקנת וחופשית.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

הבטחת ייצוג:

  • הבטחת ייצוגן של נשים מכל חלקי החברה בישראל וממגוון אוכלוסיות בגופים ציבוריים ובמוקדי קבלת החלטות, לרבות בצוותי משא ומתן מדיניים.
  • מיגור כל צורה של הדרה או הפליית נשים באשר היא.
  • קידום נשים ערביות ונשים ממגוון אוכלוסיות בכל התחומים: בהשכלה, בשוק העבודה, בהשתתפות בפעילות ציבורית ופוליטית.
  • פרסום ויישום מלא של דו"ח שגב על "השילוב הראוי" של נשים בצה"ל ומניעת הדרת נשים בצבא.
  • פיתוח ואימוץ תוכנית רחבת היקף להכללת נשים בנושאים הקשורים לשלום וביטחון, בהתאם להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם.

תעסוקה וכלכלה:

  • העלאת שכר ב'מקצועות נשיים', מקצועות השירות: אחיות, סייעות, גננות, מורות, עובדות סוציאליות, ומאבק בהפרטה של מקצועות אלו.
  • מאבק למען העסקה ישירה של עובדות קבלן.
  • החלת חוק שעות עבודה ומנוחה לעובדות סיעוד מהגרות עבודה.
  • עידוד תעסוקת נשים ומתן הכשרות מקצועיות בדגש רב גילאי, כולל לנשים באמצע החיים, מכל קבוצות האוכלוסייה.
  • שינוי השיעור שיורד מגמלה בשל הכנסה מעבודה, שינוי התכנים של "מהי הכנסה" בביטוח לאומי.
  • הסרת מידת הפגיעה בנשים שמקבלות גמלה על מזונות בשל הכנסה מעבודה.
  • אכיפת החוק למניעת הטרדה מינית במקומות העבודה והרחבת הסמכויות של הנציב/ה למניעת הטרדה מינית במקומות העבודה.
  • הכרה בהטרדה מינית במקומות עבודה כתאונת עבודה.
  • השבת הקצבאות למשפחות חד הוריות/יחידניות ועידוד יציאה לעבודה באמצעות תמריצים.
  • הטמעת חשיבה מגדרית בחוקי פנסיה על-ידי חקיקה שתכלול הורדת דמי ניהול, ביטחון לחיסכון, החזרת הכסף לקופות ציבוריות. כמו כן, הנגשת תכנים פנסיוניים לאוכלוסיות רחבות.
  • הרחבת מערכת מעונות היום לגיל הרך, כולל במקומות עבודה, ויישום חוק יום לימודים ארוך על מנת לאפשר לשני בני הזוג לצאת לעבודה במשרה מלאה.

 

דיני משפחה

  • הבטחת שוויון בנישואים וגירושים על-ידי הנהגת נישואים וגרושים אזרחיים והחלת דין אחד לגבר ולאישה בכל הערכאות השיפוטיות ולכל דבר ועניין: שוויון במעשה הנישואים, בתקופת הנישואים ובהתרתם. מרצ תפעל לתיקון אי השוויון המובנה בדיני המשפחה בישראל.
  • הבטחת חזקת הגיל הרך ומניעת יישום מסקנות ועדת שניט.
  • אכיפת החוק האוסר ריבוי נשים.
  • אכיפת החוק המגביל את גיל הנישואים.

חינוך

  • הנחלת ערכי השוויון המגדרי בתוכניות הלימוד החל מהגיל הרך ועד השכבות הבוגרות.
  • תקצוב, תמרוץ ועידוד תכניות לימוד של חינוך מיני ומניעת אלימות מינית.
  • הקפדה על דימוי הנשים בספרי הלימוד.
  • עידוד נערות לבחור במקצועות מדע וטכנולוגיה.
  • קידום נשים באקדמיה.

בריאות

  • הכללת תרופות וחיסונים למחלות נשים ולמניעתן בסל הבריאות, לרבות ובדגש על אמצעי מניעה וחיסון למניעת סרטן צוואר הרחם.
  • ביטול הועדות להפסקת הריון והעלאת גיל המימון להפסקות הריון מעל גיל 19, והבטחת זכות האישה לשליטה מלאה על גופה.
  • הכללתן של נפגעות תקיפה מינית ברפורמת בריאות הנפש.
  • הקמת מחלקת אשפוז ייעודית לנפגעות תקיפה מינית והקמת הוסטלים שיקומיים.

אלימות נגד נשים

  • המשך המאבק באלימות כלפי נשים.
  • יש להגביר את המאבק נגד רצח נשים ולהכיר בהם כפשע שנאה על רקע מגדרי.
  • יש לתקצב מרכזי סיוע, מקלטים לנשים מוכות וטיפול בגברים אלימים.
  • המשך המאבק בתופעת הזנות, סחר בנשים, וניצול מיני של נשים, ותקצוב משמעותי למניעת צריכת זנות בקרב גברים.
  • המשך קידום החקיקה להפללת לקוחות זנות.
  • ביטול ההתיישנות על עבירות מין במשפחה.
  • הקמת מרכזים לנפגעי תקיפה מינית בכל חדרי המיון בבתי-חולים ברחבי הארץ ותקצוב טיפולים פסיכולוגיים לנפגעות אלימות ותקיפה מינית.
  • הבטחת כניסתן של נפגעות תקיפה מינית לרפורמה בבריאות הנפש.
  • שימוש בטוח במרחב הציבורי והשמשת המרחב הציבורי לנגיש לנשים כגון תאורה בכל שעות היממה, אבטחה של חניונים תת קרקעיים, ועוד.
  • אכיפה של תקנות האוסרות הכנסת נשק הביתה לעובדים באבטחה ושירותי הבטחון.
  • הכשרת צוותי חינוך,  צוותים רפואיים, משטרה, פרקליטות, שופטים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטריים לאיתור, זיהוי, טיפול ושיקום נפגעות אלימות.

שונות:

  • ביטול ההפרדה המגדרית באוטובוסים.
  • הנגשת תחבורה ציבורית לנשים בכלל ולנשים ערביות בפרט.
  • קידום נשים בספורט ותקצוב הולם של ספורט נשים.
  • הקמת גוף חיצוני במוסדות אקדמיים שיחקור תלונות על הטרדות מיניות במוסדות.

מה הכי חשוב בחיים? מהי הצלחה? אתר אישה יצא לרחוב

מאת: חגית רימון

 

חגית רימון מראיינת בשנקין


"בואי אחר הצהריים לשנקין, תהיי ספונטנית, נצלם אנשים ברחוב כמו שדיברנו על זה…" אמרה לי ערבה.

טוב נו. כשמעמידים בפניי אתגרון, והוא נשמע לי נחמד, אני הולכת על זה! אז נפגשנו בשנקין פינת אלנבי, הצלם המוכשר מיטוויי טיומקין, ערבה גל, שהיא צלמת ועורכת ואנוכי. נעצרתי ליד חנות כובעים, וקניתי לעצמי כובע שחור חמוד, עם פסים דקים לבנים. הולך טוב עם חולצת הפסים שלבשתי באותו היום. מוציא את הצד הבוצ'בוצ'וני שיש בי.

 

עמדנו בהתחלה ליד שוק הכרמל. החזקתי במיקרופון והרגשתי קצת מבוכה… הגב קצת שפוף… המחשבות רצות… אבל… ככל שהמשכתי לראיין נשים באמצע הרחוב… והקשבתי להמלצות של מיטווי וערבה ושל הלב שלי… נפתחתי… והמבוכה עברה לגמרי!
חלק מהנשים שפנינו אליהן סירבו להתראיין. אבל מיטווי הרגיע אותנו ואמר שזה בסדר, כי הצלחה יכולה לבוא לפעמים אחרי 99 נסיונות. ואכן… אמנם קיבלנו כמה סירובים, אבל מצד שני גם נשים רבות שמחו להתראיין.
הבטתי בעיניים של הנשים הזרות, ושאלתי אותן את השאלות שכתבתי לעצמי מראש: "מה הכי חשוב לך בחיים? מהי הצלחה לדעתך? מה הכי חשוב לך בזוגיות? ומה עולה לך לראש כשאני אומרת את המילה "אישה"?
עיניהן נצצו כשהן השיבו לי. והרגשתי שהן מתרגשות ונהנות.
כשאני מראיינת, אני עושה את זה קודם כל עבורי. כי התשובות מעניינות אותי. ובכל ראיון אני למדה משהו. היה נפלא לשמוע את התשובות השונות.
עכשיו אין לי בעייה לצאת לרחוב ולשאול אנשים שאלות… לעיתים יש בי עדיין מבוכה וחוסר ביטחון בתחומים אחרים… אבל טוב נו אתגבר עליהם בסרטונים הבאים 🙂
ואם בא לכן, אתן מוזמנות להשיב על השאלות ששאלתי.
הנה הסרטון הקטן שערכה ערבה גל.

 

חגית רימון hrimon@gmail.com

הצטרפו לדף האוהדים של אתר אישה

http://www.facebook.com/atar.isha

 

 

מיכל מחפשת אישה – פרק 1 – בדידות 

מיכל מחפשת אישה הוא רומן בהמשכים. פרק ראשון: עד גיל עשרים בערך, הרגשתי בדידות, כמו כלב עזוב המשוטט ברחובות ומחפש בית חם… 

מאת: חגית רימון .

 

 

עד גיל עשרים בערך הרגשתי בדידות, כמו כלב עזוב המשוטט ברחובות ומחפש בית חם, או לפחות כף יד מלטפת. אמנם היו מסביבי אנשים, אמאאבאאחיםסבאסבתא וכמה חברות (שלא היו ממש חברות), ועדיין,  הבדידות התנחלה בתוך ליבי. כל כך הרבה שנים דיברתי אל עצמי. דיאלוגים שלמים. סצנות קולנועיות התנהלו בתוך ראשי, וחיכו למפיק שיקרין אותן על המסכים. אבל המפיק לא הגיע, וחייתי בהמתנה. בשנה הבאה יהיה יותר טוב. בשנה הבאה לא אהיה בודדה.

עד כיתה ה' הייתי מקובלת בכיתה. הבנות רצו להיות חברות שלי והבנים ביקשו ממני חברוּת. היה לי ביטחון עצמי, ותמיד רציתי להיות הראשונה ולהוביל. רציתי להיות התלמידה הכי טובה בכיתה (אך הייתי מספר שלוש), רציתי להיות בוועד הכיתה (ונבחרתי, אחרי שהבטחתי לכל המתמודדים שאבחר בהם), רציתי להיות הספורטאית הכי טובה (והייתי מספר שתיים) וגם הייתי ראש נבחרת הבנות בכדורסל ובכדורעף. קבעתי אילו בנות ישתתפו בנבחרת (ולפעמים שיחדו אותי בממתקים), והובלתי את הקבוצה להיות מקום ראשון בשכבה.

כל שלישי ושבת התאספו ילדי הכיתה מתחת לביתי וצעקו: "מיכללללללללל … מיכלללללללל", וירדתי למטה מהקומה השלישית וביחד הלכנו לצופים. ובדרך, כשנעצרתי לקשור את השרוכים או לקטוף פרח, כולם נעצרו. וכשקניתי חצי פיתה עם חומוס, גם שאר הבנות קנו. אבל כשעידית נכנסה לכיתה שלנו, היא בעטה בי בטוסיק והעיפה אותי לרצפה ונטלה את המושכות. ונותרתי שם. שקטה ודוממת. וכבר לא חפצתי להנהיג אף אחד.

נמשים על הפנים, צחוק מתגלגל, ספורטאית מעולה, ותלמידה גרועה. זו הייתה עידית. ואני הייתי המטרה שלה.

כל שבוע היא הזמינה לביתה את בנות הכיתה, ואימה פיתתה אותן  בעוגת שוקולד ובמתנות קטנות. אני לא הוזמנתי. ואמרתי לעצמי שבין כה וכה אין לי מה לעשות שם, ולא מעניין אותי למרוח לק צבעוני על הציפורניים ולעשות פן כמו שסיפרו לי שהן עושות שם. ועדיין, העלבון צרב את ליבי.

"יא מכוערת." עידית קראה לעברי בהפסקות, ומאחוריה עמדו שתי ילדות שעד לפני כמה שבועות ביקשו את קרבתי, וחייכו. ואני שתקתי. ושאלתי את עצמי האם היא צודקת.

עזבי אותי בשקט, אמרתי בליבי, את רוצה להיות מלכת הכיתה? תהיי. לא אעמוד בדרכך, אבל תפסיקי להתנהג אליי בצורה כל כך מגעילה. וכשהגעתי הביתה הצלפתי בעצמי על שתיקתי. והבטחתי לעצמי שבפעם הבאה אשיב לה כגמולה. אך בפעם הבאה שוב שתקתי.

לא שיתפתי אף אחד בכאב שהרגשתי. לא הייתה לי נפש קרובה. התפללתי כל יום שהחרם ייגמר.

ההפסקות בין השיעורים נדמו לי כנצח. רציתי להיעלם, לא להיחשף בקלון בדידותי. כולם חיכו להפסקות, ואני רציתי שהן תסתיימנה. מה אעשה במשך עשרים דקות תמימות? עם מי אדבר?

הילדים יצאו מהכיתה, ואני, כמו כלבלב ביום אימוץ, קיוויתי שאחת הבנות תזמין אותי להצטרף אליה.  אבל לרוב זה לא קרה. אז  נשארתי בכיתה, אכלתי באיטיות את הכריך שאמא הכינה לי ודיברתי אל עצמי. ניחמתי את ליבי הפצוע, וייחלתי להיעטף על ידי אישה מקסימה וחמה. עצמתי את עיניי, נשענתי על הכסא הקטן ודמיינתי שאני מקבלת חיבוק. חיבוק של חום ורוך ונחמה. חיבוק שאמר לי: את מיוחדת, ואותך מכולם אני אוהבת.

 

מיכל מחפשת אישה – פרק 2

 

כל הזכויות שמורות לחגית רימון
hrimon@gmail.com

 

הצטרפי לאתר אישה בפיסבוק

 


 

 

 

 

הדרת נשים ברברה מרסיאניאק ומה שביניהם

מאת: רויטל אליהו


רויטל אליהו

רבים לא מבינים איך אני כאישה לא מרגישה מאויימת מהדרת נשים ש"מתפשטת" בארץ לאיטה בחודשים האחרונים, איך אני לא מחפשת טבלאות להגדיר את הנשיות שלי- קרייריסטית?! אשת איש?! אמא?! ומה שביניהם. ואני אומרת: ברברה מרסיניאק.

אחת המתנות הגדולות שקיבלתי לחיים בעיצומו של תהליך להבנת והגדרת עצמי, בשליחותם של שני חבריי היקרים ריבי וטל שהובילו אותי לספרים המדהימים האלה, "מבשרי השחר", "אדמה", של ברברה מרסיאניאק, "צפנים פלאידיאניים תבונתיים", ויש להם ספרי המשך… בספר אדמה ישנו חלק שלם שמוקדש לכוח הנשי, ושם מוגדר הכח הנשי כשמו כן הוא, שחור על גבי לבן, במילים פשוטות ומובנות לכל קורא, בצורה שבה ההיגיון האנושי מבין ואומר: "וואלה, נכון, לא יכלו להגדיר את זה יותר טוב!". וזה הכח של המידע הרב שמובא שם, לא מלמדים אותנו שום דבר, אלה מזכירים לנו.

מזכירים לנו איך לפני עידן ועידנים הכוח הנשי בעוצמתה של האלה שלט פה, איך האישה הביאה ועשתה דברים נפלאים לעצמה, לעולם שסביבה ולגבר שלצידה, איך האישה בעצם שולטת בתהליכי החיים, נס הבריאה מתגלם בדמותה של האישה, הריון, שהוא דבר מופלא גם היום. ואיך הגבר שלצידה התחיל להרגיש מאויים, ורצה שליטה, כח לידיים, האישה מתוך בחירה זזה הצידה ונתנה לגבר שלצידה את המושכות, לתקופה של עידן מסויים, עד עידן ההתעוררות שמתרחש היום. זה לא סוד שהעולם שאנחנו מכירים נשלט בידיי גברים כיום, וזה גם לא סוד שהנשים מחזירות לעצמן את הכח בשנים האחרונות, זה כאן וזה קורה. מספרים לנו איך הדת הנפלאה על כל גווניה מניעה אותנו בעצם על ידי פחד, איך "נלקח", הכח הנשי וניתן לגברים, אך מי שמכיר את סיפורי הדת יכול לקרוא בין השורות ולהבין את כוחה של האישה, הסיפור הראשון מתחיל בכח נשי, עוצמתי, שסולף להבנת הגבר ונתפס כדבר "אסור", על זה אומרים בספר אדמה: "במיתוס של גן העדן, קיבל הרטט הנקבי את השם חווה. היא כמובן לא היתה הנקבה הראשונה. האלה היא זו שיוצרת חיים. מאוחר יותר שונה הסיפור כדי ליצור את הרושם שלרטט הגברי היתה יכולת ליצור חיים. בגרסה זו של הבריאה נבראה האישה מצלעו של הגבר. אין זה כך. לעולם תהיה זו האלה אשר יודעת לפני כולם כיצד לברוא חיים, משום שהאלה היא זו שנושאת את הדם. התנ"ך מספר על עץ החיים ועל עץ הדעת. עץ הדעת מאפשר לכם לרכוש מידע. היכולת המינית והעיסוק במין מושווים לעץ הדעת, העץ שממנו נאסר על בני האדם לאכול. נאסר עליהם כמו כן להשתתף בעץ החיים.

מהו עץ החיים?

רבים סבורים שעץ החיים הוא משהו שנושא פרי. השמועה אומרת שבאמצעות נטילת פריו של עץ החיים אפשר לזכות בחיי נצח. בזמנים קדומים הבינו שפרי זה היה דמה של האלה. זה היה פריו של עץ החיים. חישבו על גופכם ועל מערכת העצבים שלכם כעל עץ סיפורים אלה אינם דנים בפירות של עצים, אלא בפירות שמניב הגוף. במשך עידן ועידנים האלים הרחיקו אתכם מידע זה." (אדמה – צפנים פליאדינאניים לספרייה החיה – ברברה מרסיאניאק) בתקופה הזו של התעוררות, החוזה מסתיים, הנשים נזכרות בכוחן, ורוצות בחזרה את המושכות, זה נראה לי מאוד ברור והגיוני שתהייה התנגדות, הגבר לא מוכן לוותר על השליטה, רוצה להמשיך ולכוון את הדרך, ויש לו לגיטימציה לעשות זאת בחסות הדת, לכן זה נראה לי מאוד הגיוני שנתחיל להתקוטט עכשיו, בדיוק כמו בטיול שנתי של בית הספר, מי ישב איפה, הגבר רוצה שליטה, לשבת קדימה, והאישה שהיתה שקטה עידן ועידנים לא מוכנה יותר לשבת אחורה, היא רוצה לחזור למקור, לשבת קדימה, אז רבים קצת, מחליטים החלטות שלעיתים מונעות על ידי פחד, הן של הגבר שרוצה לשמור על השליטה, והן של האישה שרוצה להחזיר לעצמה את הכח שנלקח ממנה, "עוצמת הנשים מוקפת במסורת של פחד ואי הבנה. הפחד מפני המסתורין שנשים נושאות צריך להתפוגג. זהו זמנה של השותפות זמן של מערכות יחסים". הגיע הזמן לדבר על הידע של נשים, להראותו ולחלוק אותו בדרך קסומה ומיסטית. הגיע זמנן של הנשים לגלות יותר אודות המסתורין שלהן עצמן – תהליכי המחזור החודשי והלידה, ומחזורי הרגשות שלהן. הגיע הזמן לחלוק זאת עם הגברים. נשים רבות יאמרו, במה אני יכולה לשתף? אינני מבינה זאת בעצמי. ובכן, הגיעה העת שתעמיקו פנימה כדי לומר, מהם הרגשות הללו שיש לי? לו היה עליי להסביר למישהו אחר מהי המשמעות של להיות אישה, מה הייתי אומרת? מה ביכולתי לעשות כדי להיות יותר אלה בגוף של אישה – מחוללת ניסים גדולה יותר? האלה שבפנים היא זאת שיודעת, זו המעבירה מידע ממערכת אחת לשנייה." (מתוך הספר אדמה)

השינוי כבר כאן, מתרחש ובא, אל לנו אלה לנסות להעביר את הידע בדרך של אהבה, ושהטוב ביותר ינצח. אני בעיקרון לא מרגישה מאויימת איפה אני אשב, אני מאמינה שאני יכולה לשלוט בנשיות שלי בעצמי ובחיי גם מהמושב האחורי. זה לא מה שמגדיר אותי, המעשים והתוצאות מגדירים אותי. ושוב יש התנגדות כי תמיד המוכר והידוע הוא הכי בטוח, והשינוי לא ידוע, אבל הגלגל כבר התחיל להסתובב והדרך להחזרת הכח של האלה כבר כאן, לכן אני לא מתרגשת שהקיצוניים הולכים עם זה עד הסוף ומנסים להכתיב את דרכם, כי תכלס זה מה שנשאר להם לעשות. לא בטוחה שזה יעזור להם בתקופה ובעידן של התעוררות זה. אנחנו בעידן של שינוי, מכל הבחינות, משטרים מתפוררים, כל מה שידענו מקבל שינוי, ומתחיל להיות ברור שאפשר גם אחרת.

אהבה ממבט ראשון… סיפור קצר

ואז זה קרה… חברה הציעה לי לבוא איתה למסיבת נשים… 

מאת: Desire

תמיד ידעתי שמשהו בחיי חסר, אך לא ידעתי מהו.
וכך עברו חלפו להן השנים במסע החיים, גדלתי בגרתי וכיום אני יודעת שסוף סוף השלמתי את החלק החסר בפאזל של חיי והוא – אהבת נשים.
אל עולם זה נכנסתי בגיל 32, הייתי נשואה לגבר + 2 ילדים קטנים, וזה קרה לי פתאום…
הגילוי העוצמתי הפר כל שלווה בחיי והרגשתי ששם הוא מקומי, רק שם פרחתי, הרגשתי מסופקת ומלאה. לאחר מספר רומנים סוערים וכמה לבבות שבורים (שהשארתי באדיבותי הרבה), החלטתי שעד שלא אמצא את האישה של חיי, לא אכנס למערכת יחסים.
וכך היה…
שקעתי לי בעולם שלי, עולם בו ללב ולרגש אין מקום, הרגשתי שכנראה כבר לא אוכל להתאהב ובטח האמנתי שאין דבר כזה שנקרא אהבה ממבט ראשון. עם זאת אני מודה שהתגעגעתי בטירוף לתחושות של ההתאהבות, לעוצמות אפילו לקנאה ולכאב שבמערכת יחסים, כפי שיכולה להיות רק בין שתי נשים.

ואז זה קרה…

 

אישה יפה. התמונה להמחשה בלבד.

חברה הציעה לי לבוא איתה למסיבת נשים. די התלבטתי אם ללכת, ללא בת זוג, די עצוב להיות בודדה בלי חיבוק ונשיקה מאישה אהובה.
לבסוף הסכמתי וחשבתי לעצמי שאני הולכת כדי להנות, לשתות לרקוד ולחיות את הרגע.
הגענו למסיבה, על שפת הבריכה ישבו להן נשים, חלקן רקדו, דיסקסו, כל אישה ועולמה.
ואז…….ראיתי אותה.
עומדת זקופה עם שתי חברות שלה ומשוחחת איתן, לא יכולתי להוריד ממנה את המבט, היא הקסימה אותי ביופייה. הנוכחות שלה כל כך בלטה בין כלל הנשים, כאילו היתה סביבה הילה של זוהר.
התלתלים המדהימים שלה, פניה היפות- עיניה השובבות, גופה החטוב– היא היתה מושלמת בעיני.
ליבי נשבה בקסמיה ומאותו רגע לא יכולתי שלא להביט בה, ללמוד כל תנועה שלה, לראות את החיוך שלה…
כשלא יכולתי יותר להתאפק, וברגע נדיר של אומץ, ניגשתי אליה…
צעדתי לכיוונה בלב מפרפר , גייסתי את חיוך המיליון דולר שלי ואמרתי לה "היי מה עניינים?"
היא חייכה וענתה: "בסדר"..חיוך כל כך מתוק וביישני.
אמרתי לה: "אני רוצה לומר לך משהו.. תוכלי לבוא איתי רגע הצידה?"
התחלנו ללכת הצידה, היא נראתה מאוד מבולבלת וחוששת רצתה לחזור לחברות שלה, אמרתי לה שלא תיבהל (חשבתי שאולי היא סטרייטית בכלל…) לאחר התרחקות של מספר צעדים מהרחבה לחשתי לה באוזן: "תקשיבי: אני רוצה להכיר אותך ואם לומר את האמת די נדלקתי עלייך… דעי לך שאת מאוד מוצאת חן בעיניי, וזה לא קרה לי מעולם…"
היא הסתכלה עליי וחייכה – אמרה שזה מאוד מחמיא לה.
הצגתי את עצמי ושאלתי עליה…היא סיפרה לי ממש בקצרה.
הרגשתי שהיא לחוצה לחזור שוב לחברותיה, ויותר מכך, כאילו מישהי אחרת שומרת עליה… והאישה הזו נמצאת איתנו במסיבה, אך היא המאהבת שלה.
הייתי מבולבלת, הרי היא אמרה שהיא פנויה.
היא הציעה שאצטרף אליהן לרקוד עם חברותיה, תוך כדי הריקוד דיברנו קצת.
מחשבות רבות מלאו אותי וכל מה שידעתי הוא – שכל כך רציתי אותה!!! קיוויתי שאין מישהי אחרת בליבה ושאני אהיה שלה.
בסיום הערב מסרתי לה מספר הנייד שלי, כולי תקווה שהיא תתקשר.

עברו להם שבועות וחודשים, אני לא מפסיקה לחשוב עליה….
היא מלווה אותי לכל מקום, אני מפנטזת עליה-עלינו.
ויודעת שאני רוצה רק אותה
ואחכה לה עד סוף חיי.
אלוהיי.
מוקדש לאישה שכנראה לא תהיה שלי…