מזונות משקמים לידועה בציבור לאחר סיום מערכת היחסים הזוגית

מאת: עו"ד ד"ר שרון פרילינג, מומחית בדיני משפחה וירושה

 

i_love_you

כיום, הולך וגדל מספר מערכות היחסים שאינן ממוסדות בקשר נישואין, אלא מתאפיינות בחיים משותפים כ"ידועים בציבור". לעיתים מערכות יחסים אלה מהוות שלב ביניים לקראת נישואין, במטרה לבחון את ההתאמה העתידית (ואף נמשכות מספר שנים במסגרת ביניים זו), לעיתים, מערכות יחסים אלה משקפות בחירת זוגיות בפרק ב' לחיים (לאחר כשלון נישואין ראשונים, אז פעמים רבות אין ענין במיסוד הפורמאלי של הקשר, אלא בחיים המשותפים בלבד) ולעיתים בחירה בדרך חיים זו מהווה בחירה אידיאולוגית, כתחליף לנישואין, ובמסגרתה מוקמת משפחה, עם ילדים משותפים, לכל דבר וענין. במציאות הישראלית, לעיתים בחירה בדרך חיים זו נובעת מחוסר יכולת להינשא כדת וכדין.

כדי שבני זוג ייחשבו כידועים בציבור, תהא סיבת בחירתם במסגרת יחסים זו אשר תהא, נדרש קיומם של תנאים הכרחיים: קיום חיי משפחה במשק בית משותף, תחת אותה קורת גג (ראוי לציין, מבלי להרחיב לצורך כתבה זו, כי ידועים מקרים בפסיקת בתי המשפט בהם הוגדרו בני זוג כידועים בציבור, גם כאשר בני הזוג לא התגוררו בבית אחד תחת אותה קורת גג, אלא חלקו את חייהם בין שני בתיהם).

להבדיל ממערכת נישואין, מאופיינת מערכת יחסים של ידועים בציבור באפשרות המיידית לנתק את הקשר. למה הכוונה? כאשר בני זוג נשואים מבקשים להיפרד ולהתגרש, התהליך אורך זמן מסויים, לצורך הסדרת הגירושין ולא ניתן להביא את הקשר לסיומו (ברמה הפורמאלית) באופן מיידי, גם אם צד אחד עוזב את השני בפועל. כך לדוג', אם הבעל יעזוב את הבית, עדיין יהיה מחוייב כלפי אשתו בחובות מקשר הנישואין, דוגמת מזונות, שכן הוא עדיין נשוי לה והקשר הפורמאלי טרם הותר. במסגרת יחסים בין ידועים בציבור, אין מסגרת פורמאלית אשר אותה יש להתיר ולמעשה סיום הקשר יכול להיעשות באופן מיידי, ללא תקופת הסתגלות, מרגע שאחד הצדדים קם והולך.

נוצרו מצבים בהם אשה היתה תלויה כלכלית בבן זוגה הידוע בציבור, אולם משהוא בחר יום בהיר אחד לקום וללכת, נותרה היא בבת אחת ללא מקורות כלכליים מספקים, שכן נוצר נתק חד ומיידי ביחסים.

בתי המשפט נתנו את הדעת למציאות בעייתית זו ונקבע שגם במערכת יחסים בין ידועים בציבור קיימת חובת מזונות בין בני הזוג. להבדיל מחובת המזונות במערכת הנישואין הפורמאלית המושתתת על הדין האישי (ההלכה היהודית כאשר מדובר בבני זוג יהודים, לרבות הכתובה הנחתמת על ידי הבעל בטקס הנישואין הדתי), חובת המזונות במסגרת היחסים בין בני זוג ידועים בציבור מושתתת על יסודות הסכמיים בין בני הזוג ועל עקרון תום הלב. בתי המשפט קבעו כי שיקולים של הגינות, הגנה על הצדדים חלשים (על פי רוב האשה) וההסתמכות הכלכלית של הצד החלש במערכת הזוגית על הצד החזק כלכלית בתקופת הקשר, מחייבים לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים לצד החלש, לאחר הפירוד. זאת, בין היתר, נוכח התוצאות הקשות שעלולות להיווצר במערכת יחסים בין ידועים בציבור במצב של הפסקה מיידית של המחויבות הכלכלית של הגבר כלפי האשה, עם התערערות היחסים, כאשר התקיים קודם לכן בין בני הזוג דפוס של תלות כלכלית. עוד נקבע כי החיים הזוגיים והאופן בו בני הזוג ניהלו את משאביהם הכלכליים ותמכו הדדית האחד בשני, גם בהיבט הכלכלי, הם שיוצרים הסכם משתמע (דהיינו – אף אם אין הסכם מפורש בין בני הזוג בענין זה) לתשלום המזונות.

בהתאם לגישות אלה, קיימת כיום מגמה בבתי המשפט לענייני משפחה לפסוק מזונות משקמים לבת זוג ידועה בציבור, אשר היתה תלויה כלכלית בבן זוגה, וזאת לתקופה שלאחר הפירוד ביניהם, על מנת למנוע מצב של נתק כלכלי חד ופתאומי, ללא יכולת הסתגלות למציאות החיים החדשה.

לאיזה פרק זמן יפסקו על פי רוב המזונות המשקמים? סכום המזונות ומשכם ישתנה ממקרה למקרה, ויקבע בהתאם לנסיבות הספציפיות. יחד עם זאת, ניתן לומר, כי דפוס היחסים בפועל, משך היחסים, טיבה ואופיה של התלות הכלכלית שנוצרה בין בני הזוג, שאלת קיומם של ילדים משותפים בקשר, הפסדים ורווחים כלכליים שנגרמו לבני הזוג במהלך הקשר (לדוג' פשרות בנושא קריירה ועבודה שבצע צד אחד, לעומת הישגים אליהם הגיע הצד האחר) ישפיעו על קביעת סכום המזונות והתקופה שלגביה יפסקו.

דמי המזונות המשקמים יכולים להיפסק כתשלום חודשי לפרק זמן מסויים או כסכום חד פעמי. מטרתם כלשונם – שיקום בן הזוג החלש כלכלית ומתן אפשרות לעמוד על הרגליים לאחר התלות הכלכלית שנוצרה בבן הזוג. אין המדובר בסכומים מאוד גבוהים על פי רוב וכאשר הסכום נפסק באופן חודשי, יהיה זה בדרך כלל לתקופה שאינה ארוכה, בין שנה למספר שנים לאחר הפירוד, בהתאם לנסיבות המקרה, כאמור.

מגמה חשובה זו נותנת מענה למסגרת יחסים שהופכת יותר ויותר מקובלת בעידן המודרני ומונעת התנהלות חסרת תום לב בין בני הזוג, אגב הפירוד וניתוק היחסים ביניהם.

על קצה המזלג, יצויין עוד, כי מערכת יחסים בין בני זוג ידועים בציבור יכולה אף ליצור זכויות רכושיות של בני הזוג, האחד כלפי משנהו (מעבר לזכות המזונות), זאת כאשר מוכח כי התקיימה בין הצדדים כוונת שיתוף, דהיינו, שבני הזוג התכוונו לשתף האחד את השני בזכויות וברכוש שנצבר על ידם במהלך  הקשר, כבני זוג נשואים. לצורך כך יש להוכיח קיומו של אורח חיים תקין ומאמץ משותף בקשר, בין היתר לצבירת הזכויות והנכסים, כל אחד מבני הזוג בתחומו (מאמץ משותף יכול להיות גם במצב של חלוקת תפקידים בתא המשפחתי, צד אחד אמון על צבירת נכסים כלכליים וצד אחר על ההיבטים של הדאגה השוטפת לבית ולמשפחה). הנטל המוטל על בן הזוג הידוע בציבור להוכיח שהיתה כוונה לשיתוף רכושי הינו גבוה יותר בהשוואה לבני זוג נשואים, שכן נדרש להוכיח שעל אף היעדר הנישואין הפורמאליים היתה כוונת מיסוד מלאה בקשר והתנהלות כלכלית כבני זוג נשואים לכל דבר וענין.

כתבה נוספת:

הכתובה – מסמך משפטי מחייב לכל דבר וענין, גם בעידן המודרני

 

הכתובה – מסמך משפטי מחייב לכל דבר וענין, גם בעידן המודרני

מאת: ד"ר  שרון פרילינג, עו"ד מומחית בדיני משפחה וירושה

עו"ד שרון פרילינג
עו"ד שרון פרילינג

כולם מכירים את הסיטואציה: כמה דקות לפני החופה החתן יושב עם הרב והעדים החותמים על שטר הכתובה. בחוץ האורחים מחכים לתחילתו של טקס החופה. ההתרגשות בעיצומה. הרב שואל את החתן מה הסכום עליו הוא מתחייב במסגרת הכתובה. החתן, שחש כי עליו לענות על הציפיות להתחייבות לסכום גבוה במיוחד, מציין סכום אסטרונומי. "תרשום מיליון שקלים", הוא מכריז ותוך דקות מוקראת הכתובה קבל עם ועולם ונדיבותו של החתן זוכה לקריאות התפעלות מהאורחים. אלא שמדובר בצעד פזיז מדי, שבמרבית המקרים אין מאחוריו חשיבה מעמיקה ומודעת. רבים סבורים, ובטעות, כי סכום הכתובה משקף את מידת ההערכה והאהבה שחש הגבר כלפי בחירת ליבו וכי ככל שהסכום גבוה ומרשים יותר, כך מופגנת ברבים אהבתו לאשתו לעתיד. לא כך הדבר. הכתובה היא חוזה משפטי מחייב לכל דבר ועניין. בבוא היום עשוי הגבר למצוא עצמו מחויב "לפרוע את השטר" ולשלם לאשה את סכום הכתובה.

מה כתוב בכתובה?

הכתובה הינה "הסכם הממון" הקדום ביותר בין בעל לאשה והיא כוללת את התחייבויותיו של הבעל כלפי האשה, עם הנישואים. בין היתר מתחייב הבעל לדאוג לפרנסתה של האשה ולסיפוק כל צורכיה. בנוסף, בכתובה מצוין סכום כספי, אותו תהא האשה זכאית לקבל מהבעל, אם וכאשר בני הזוג יתגרשו.

מטרת הכתובה, לפחות בתקופה קדומה יותר, אז לא היו דיני חלוקת רכוש שוויוניים כפי שיש כיום, היתה להרתיע את הבעל מלגרש את האשה ללא שיקול דעת מעמיק, שכן הגירושים יטילו עליו חיוב כספי לא מבוטל של תשלום הכתובה.

ממה מורכב סכום הכתובה?

משלושה מרכיבים – עיקר הכתובה: זהו הסכום שעל הבעל לשלם לאשה כאשר הנישואים יגיעו לקיצם. על מנת להבטיח את זכויותיה של האשה, נקבע סכום מינימלי של 200 זוזים, שהם שווי ערך כיום לפרנסת האשה למשך שנה והבעל מחויב לשלמם בכל מקרה; תוספת הכתובה: הבעל רשאי לרשום כל סכום שיחפוץ בו ויכול להיות גבוה מהסכום המינימלי של "עיקר הכתובה"; ו-נדוניה: סכום שווה ערך לנכסים ולכספים שהביאה איתה האשה אל הנישואים. בחישוב שווי הכתובה משוקללים שלושת המרכיבים והסכום המתקבל הוא הסכום לתשלום.

מתי תהיה האשה זכאית לקבל את כתובתה?

על פי ההלכה היהודית, גירושים בין בני זוג יכולים להתבצע בהסכמה הדדית של שני בני הזוג. אם אין הסכמה, רק אם בן הזוג המעוניין בגירושים יכול להוכיח שקיימת סיבה מוצדקת שבהסתמך עליה ניתן לכפות את הגירושים על בן הזוג השני. המקרה המובהק שבו תזכה האשה לקבל את כתובתה, הוא במצב שבו יוזם הגירושים הוא הבעל, שמעוניין לסיים את קשר הנישואים בלי שיש בידו עילת גירושים נגד האישה. כלומר, כאשר באשה אין דופי בכל הנוגע לסיבה לגירושים: היא אינה מורדת, לא בגדה בבעל וכד'.

יחד עם זאת, קיימים מצבים שבהם האשה תוכל לזכות בכתובתה אפילו כשהיא זו שיוזמת את הגירושין. מדובר במצבים בהם היה הבעל אלים או בוגדני במשך שנות הנישואין, או במצבים שבהם הבעל עקר ולצדדים אין סיכוי להביא ילדים לעולם. כמו כן, בעל שעזב את הבית ומסרב לחיות עם האשה תחת קורת גג אחת, עשוי להיות מחויב בתשלום הכתובה.

יצויין, כי כאשר קיים דופי בהתנהלות האישה בחיי הנישואין, לדוגמה כאשר האישה מורדת בבעל, כאשר עזבה את הבית ללא סיבה ומסרבת לחיות עם הבעל, כאשר בגדה עם גבר אחר וכיוצ"ב, היא מפסידה את סכום הכתובה ואינה זכאית לה.

כיצד מתייחסים בתי הדין הרבניים לסכום כתובה הנחשב ל"מוגזם"?

לעיתים הסכום שמצוין על ידי הבעל בשטר הכתובה הינו גבוה מאוד ומוגזם, כך שנראה על פניו כי לא תיאר לעצמו שיבוא יום והוא ייתבע לשלם לאשה את הסכום בו נקב. בתי-הדין הרבניים התייחסו במספר פסקי דין שניתנו בנושא הכתובה למצבים שבהם סכום הכתובה מוגזם ובלתי הגיוני בעליל. בפסק דין שניתן על ידי בית-הדין הרבני הגדול בירושלים, צוין כי סכום כתובה מוגזם יוצר בעייתיות בלתי מבוטלת. במצב החוקי הקיים כיום, לפיו האשה זכאית לקבל מחצית מכלל הרכוש והנכסים שנצברו במהלך הנישואים, משמעות הכתובה המוגזמת היא שהבעל עלול להישאר בחוסר כל. בנוסף, יש לזכור כי על הבעל מוטלת התחייבות כספית נוספת לשלם את מזונות ילדיו עד הגיעם לבגרות. בית הדין הרבני הגדול סבר שיש לקבוע סכומי מינימום ומקסימום לכתובה, בהתחשב באפשרות הקיום של האשה לאחר הגירושים, לפי רמת החיים שהיתה מורגלת בנישואים, וזאת למשך שנה אחת. הסכום המינימלי שנקבע כרף תחתון עומד על 36,000-48,000 שקל והסום המקסימלי על סך של 120,000 שקל. יחד עם זאת, קיימים פסקי דין אחרים של בתי-הדין הרבניים, שאינם מוצאים כל פסול בכתובה הכוללת התחייבות כספית גבוהה במיוחד של הבעל. לדוגמה, בפסק דין שניתן על ידי בית-דין הרבני האזורי בנתניה, חויב בעל בתשלום כתובה בסך של מיליון שקל. הנימוק: הכתובה מוגזמת רק במצבים שבהם הסכום המדובר הוא בלתי צפוי להיות מושג באופן סביר במהלך החיים המשותפים של בני הזוג. לפיכך, כאשר מדובר בגבר בעל אמצעים, הוא עשוי להיות מחויב בסכום כתובה גבוה מאוד.

מה קורה עם חיוב הכתובה כאשר בני הזוג מתגרשים בהסכמה?

במקרה כזה, על-פי רוב מוותרת האשה על כתובתה, כחלק בלתי נפרד מהוראות ההסכם. חשוב לציין את הוויתור באופן מפורש בהסכם הגירושין ולא להשאיר את הנושא פתוח, אחרת עלולות להתעורר בעתיד מחלוקות בין בני הזוג שבעקבותיהן תתבע האשה את קבלת סכום הכתובה.

למי הסמכות לדון בנושא הכתובה?

נושא הכתובה נתון בסמכות ייחודית של בית-הדין הרבני. לבית המשפט האזרחי – בית המשפט לענייני משפחה – אין סמכות לדון בנושא הכתובה במצב שהנושא מתעורר אגב גירושין, אולם יש לו סמכות מקבילה לזו של בית-הדין הרבני, במצב שנושא הכתובה מתעורר אגב פטירה של הבעל.

גם לאלמנה יש זכות לקבל את כתובתה עקב פטירת הבעל, אלא שככל שתהיה זכאית לחלק מן העיזבון גם כיורשת, סכום הכתובה ינוכה בהתאם מחלקה בירושה.

האם בני זוג יכולים להסכים שלכתובה יהיה תוקף סמלי בלבד?

במסגרת הסכם ממון, ניתן לקבוע שלנוכח הוראות חלוקת הרכוש הקבועות בחוק האזרחי, מוסכם על בני הזוג שהכתובה לא תיגבה בנוסף לזכויות הרכושיות של האשה על פי החוק. אם בכל זאת תתבע האשה את סכום הכתובה וזכויות אלה תוענקנה לה על ידי בית הדין הרבני, ניתן לקבוע מראש בהסכם הממון, שסכום הכתובה יקוזז מהזכויות הרכושיות של האישה, כך שלא יבוצע תשלום כפול.

לעדכונים, כתבות מעניינות וסטטוסים מעודדים – הצטרפי לאתר אישה בפיסבוק

 

‎‎פרסום‎ by ‎אתר אישה‎.‎
~~~

בגד, וביקש להתגרש ולקבל מחצית מירושת אישתו

מאת: ד"ר עו"ד שרון פרילינג

 

בכספי הירושה נרכש בית שחציו נרשם על שם הבעל. למרות שסירב לערוך הסכם ממון, בית המשפט לא הכיר בתביעתו למחצית מהנכסים והחזיר את הגלגל לאחור, על אף שהנכס נרשם כדין על שם שניהם

עו"ד שרון פרילינג
עו"ד שרון פרילינג

בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה קבע לאחרונה כי יש לראות בכספי ירושה שאישה הכניסה לתא המשפחתי כמתנה על תנאי שלא מומש על ידי הבעל ולכן דרישתו לחלוקה שווה של הרכוש אינה מקובלת.

 להלן סיפור המעשה: במהלך חיי נישואין מאושרים (מבחינת האישה), שיתפה האישה את הבעל בירושה גדולה שקיבלה, ממנה רכשו בית מגורים בצפון הארץ, שנרשם על שם שניהם. האישה ביקשה לערוך הסכם ממון, אולם הבעל הניא אותה מכך בטענה, כי הוא רואה עצמו מזדקן איתה, כי הדרישה מעליבה אותו וממילא יש לו גם נכס ירושה שהוא צפוי לקבל בעתיד, אשר ייכנס אף הוא לתא המשפחתי והאישה תהנה מכך.

 שנים ספורות לאחר שהאישה שיתפה את הבעל בירושתה, בגד הבעל באישה, עזב אותה וביקש להתגרש, כשהוא מבקש לקבל את חלקו ברכוש, לרבות זה שנרכש מירושת האישה, בעוד הוא כופר בהבטחתו להכניס את ירושתו העתידית לתא המשפחתי.

 האישה, באמצעות ד"ר עו"ד שרון פרילינג, דרשה לקבל חזרה את כספי הירושה שהכניסה לתא המשפחתי, הגם שמהם נרכש בית שנרשם בשותפות עם הבעל. בפסק דין המלמד שהמשפט הוא גם מקום של צדק ומוסר, קבע ביהמ"ש לענייני משפחה, שאכן יש לראות במתנה שנתנה האישה לבעל מתנה על תנאי (תנאי שלא מומש על ידי הבעל) וכי מדובר במקרה מובהק בו יש לעשות שימוש בזכות בית המשפט לשנות מן ההסדר המקובל של חלוקה שווה של הרכוש.

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי יש להשיב את המצב לקדמותו וכי האישה זכאית לקבל את כל כספי הירושה שהכניסה לתא המשפחתי.

 עוד מלמד פסק הדין, כי גם כאשר רכוש נרשם על שם הצד שכנגד, עדיין ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, למרות הגישה הרווחת, שרכוש שנרשם כדין על שם הצד השני אינו בר השבה.

מסלול מזונות בשירות גרושות וחד הוריות במערכת ההוצאה לפעול

מאת: עו"ד שרון פרילינג

החל מהיום- מסלול מזונות בשירות גרושות וחד הוריות במערכת ההוצאה לפעול
ד"ר פרילינג: "מדובר ברפורמה דרמטית באכיפת פסקי דין למזונות"

מסלול המזונות החדש יאפשר לזוכות, שאינן מיוצגות על ידי עורכי דין להימנע מהקושי הכרוך בניהול תיק מזונות בהוצאה לפועל 

עו"ד שרון פרילינג

עו"ד שרון פרילינג

רפורמה דרמטית ומשמעותית מתחילה בימים אלה במערכת ההוצאה לפועל לגביית דמי מזונות- כך אומרת ד"ר עו"ד שרון פרילינג, מומחית בדיני משפחה וירושה. עיקרה של הרפורמה בכך שמערכת ההוצאה לפועל תנקוט בעצמה בהליכים לגביית החוב ותנהל את התיק בעבור בעל הדין הזוכה (לרוב נשים) המבקש לגבות דמי מזונות שנפסקו לזכותו.

 זאת להבדיל מן המצב שהתקיים עד היום, לפיו האישה בעלת פסק הדין למזונות, נאלצה לנהל את ההליכים בעצמה על מנת לגבות את חוב המזונות, תהליך שהינו מורכב, כרוך בעלויות נוספות לעו"ד וכאשר נעשה על ידי האישה עצמה (ללא עו"ד), פעמים רבות לא נשא פרי שכן לאישה, מטבע הדברים, אין המומחיות הנדרשת על מנת לנהל את התיק בצורה אפקטיבית לגבייה.

 לדברי ד"ר פרילינג, כתוצאה מכך, נשים רבות מצאו עצמן ללא יכולת לממש פסקי דין למזונות, דבר שגרר משפחות רבות של אמהות חד הוריות מתחת לקו העוני ואף יצר הכבדה על כלל הציבור, שכן עקב קשיי הגביה, נשים פנו לביטוח הלאומי לקבל את דמי המזונות (יודגש, כי לא כל אישה זכאית לגבות דמי מזונות מן הביטוח הלאומי, כך שהדבר לא היווה פתרון למרבית הנשים העובדות).

כך נוצרו מצבים שאבות רבים השתמטו מחובתם לשאת בדמי מזונות, נשים וילדים נקלעו למצוקה כלכלית קיומית, משלמי המיסים נאלצו לשאת במזונות של אבות המתנערים מחובה יסודית זו כלפי ילדיהם ואפקטיביות פסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה נפגעה מאוד, בהיעדר אפשרות לממשם בצורה יעילה.

לדברי ד"ר פרילינג, הרפורמה מביאה עמה בשורה חשובה בדומה לגישה שאומצה במדינות מתוקנות נוספות שנטלו על עצמן אחריות לסייע לאזרחים לממש פסקי דין למזונות, בהיותם פסקי דין רגישים שנועדו להבטיח צרכי קיום חיוניים והכרחיים.

על פי הרפורמה, ניהול התיק יועבר לטיפול ולאחריות ההוצאה לפועל, דבר שיבטיח ניהול מקצועי ויעיל ויגביר את אפשרויות הגבייה. האישה הזכאית למזונות תידרש למעורבות מינימלית ביותר ולא תשא על גבה עוד את האחריות לנקיטת ההליכים לגביית החוב.

כמו כן, מערכת ההוצאה לפועל תנהל את הגבייה בעבור הביטוח הלאומי, אשר אמור לגבות מן האבות את דמי המזונות ששולמו על ידו לאמהות (אותם כספים ששולמו מכיסם של ציבור משלמי המיסים). היקף החובות של אבות משתמטים לקופת הביטוח הלאומי נאמד בסכומי עתק של כמה מילארדים ויש בכך להמחיש את החשיבות שסכומים אלה (או לפחות חלקם) יושבו לקופה הציבורית.

 ד"ר פרילינג: "אכן יש לקוות כי בעקבות הרפורמה יחל עידן חדש באפקטיביות האכיפה של פסקי דין למזונות ובהבטחת האחריות הבסיסית של אבות משתמטים כלפי ילדיהם, לשאת בצרכי קיומם".