מָנִיפֶסְט מיומנה של אישה צעירה דואבת… מבוהלת, החרדה לחייה

מאת: ליאת בן דור

sad

מונולוג של אישה ממרכז לנפגעות תקיפה מינית שבו ליאת בן דור מתנדבת

לא מצליחה, לא מצליחה להבין איפה הייתי כשחולק המזל. לעיתים יש לי הרגשה שבוחנים כל פעם מחדש את סף יכולת העמידה שלי מול כאב וקשיים.
כבר בגיל 5 הייתי קורבן לגילוי עריות, מאוחר יותר הותקפתי ונוצלתי מינית. שנים שמרתי הכל בבטן, שנים האמנתי שלבד אצליח להתגבר, עד שבאה האמת וסטרה לי בפנים בעוצמה והוכיחה שמשקעים רק יוצרים עומס.. כובד ולא מתאדים מעצמם.

אני יושבת וחושבת, טוב עברי לא היה סוגה בשושנים, הכאיבו לי, ניצלו אותי, אבל למה אין לי אהבה בחיי ? למה איני מצליחה עם קשרים זוגיים למרות שאני משקיעה בהם את כל כולי, נותנת מעצמי, מבליגה, מוותרת, מעלימה לא אחת עין.

את בן זוגי הנוכחי הכרתי במסיבת חוף, הכל התקדם יפה ושלח אותי להתאהבות. לא אחת האמנתי שהנה, הנה סוף כל סוף מצאתי את האחד.
לא הסתרתי ממנו דבר, שיתפתי אותו .. סיפרתי לו מדוע אני הולכת לטיפול במרכז לנפגעי תקיפה מינית, והוא הבין, תמך, עודד, היה שם עבורי.
אחרי כחמישה חודשים עברנו לגור יחד, ואני פרחתי, הייתי מוכנה לתת לו ולמענו הכל, ממש הכל, הבלגתי לא אחת על התפרצויות הזעם שלו, הבנתי שלא טוב לו בעבודה, התחברתי לתסכול שלו, לעובדה המצערת שאומרת שעכשיו זה לא זמן מתאים לעזוב עבודה קבועה, תמכתי בו.

האיתות הראשון שהיה צריך מיד להדליק אצלי אור אדום היה כשהוא ביקש ממני כסף, לטענתו אימו נמצאת כרגע במצוקה כלכלית, לכן הוא לקח על עצמו את תשלום הוצאותיה השוטפות ואין לו די כדי לשלם את חלקו בשכירות המשותפת וכד'.
שבוע אחר כך הוא ביקש שוב ואחרי שבועיים שוב, האמת שזה מאוד הפריע לי, גם משום העובדה שהוא יודע שאני אך בקושי מצליחה לגמור את החודש עם משכורתי הזעומה, בעוד שהוא משתכר פי 3 ממני, אבל העדפתי לקחת הלוואה ולתת לו את הסכומים שביקש, היה חשוב לי לא לעורר ויכוחים ומתחים מיותרים.

האיתות הבא היה כשהוא התחיל להעדר בלילות מהבית.
את התירוץ של שעות נוספות לצורך עיבוי המשכורת יכולתי להבין, אבל משהו בכל זאת הפריע לי….
שבועיים שלושה זה כרסם לי בבטן ולא אמרתי דבר, אבל כשהרחתי עליו ריח חזק של עשן סיגריות החלטתי לצלצל בשעה 23:00 למקום עבודתו ולבקש אותו, המצאתי סיפור כיסוי שיצדיק את הצלצול הזה.

לומר את האמת שכלל לא הופתעתי כשנאמר לי שהוא לא עובד בשעות כאלה, לא היום ולא בכלל.
כעת עוד יותר כרסם בבטני הצורך להבין מדוע הוא משקר לי, מה הוא מסתיר ממני.
מבחינת סקס הכל התנהל מעולה בינינו, לכן לא חשבתי על אישה נוספת בחייו, ובכל זאת לא אהבתי את העובדה שהוא לא ישר איתי.

המון התחבטויות, המון תסכול הציפו אותי, עם המטפלת שלי שוחחתי על מה שאני מרגישה עם זה, התייעצתי לגבי פנייה ישירה אליו והשמת כל העובדות על השולחן, כולל שיתופו במה שאני מרגישה בהקשר לזה.
דיברנו על כל תסריט אפשרי שיכול לנבוע להתעורר בעקבות השיחה הזו שאזמן, החל בפירוד ועד האמת המוצפנת רק בו.
קבעתי לעצמי את הזמן והסיטואציה הכי רגועה, נינוחה לשיחה הזו ואזרתי המון אומץ להתחיל את הנושא.

תגובתו הראשונה היתה לסטור לי משום שלא האמנתי לו וצלצלתי לבלוש אחריו, התירוץ היה שהוא ביקש במפורש שיגידו שהוא לא שם, כדי שלא יפריעו לו בעבודה "אפילו את אימא שלי סיננו שם" הוא אמר, קם ויצא מהבית בטריקת דלת חזקה.

שלושה ימים לא ראיתי אותו, הוא סינן את הטלפונים ממני ונעלם כאילו האדמה בלעה אותו. כשחזר התחיל לארוז את חפציו וצעק שהוא לא יכול להמשיך לחיות עם מי שמטילה ספק בהגינותו.
שגיתי בכך שביקשתי שיישאר בבית, שנעזוב.. נשכח את הנושא, כי הוא "עשה לי טובה" כטענתו ונשאר, תוך שהוא מטיח בי אזהרה שאם זה יקרה שוב הוא לא רק שיעזוב, הוא יפוצץ אותי ממכות.

והמכות לא איחרו להגיע, כשהוא הרים עלי את ידו, ביקשתי שיעזוב לאלתר ותגובתו היתה, "מה… תעזבי את, זה גם הבית שלי"
התחלתי לחפש דירה חלופית וכשהוא ראה שאינני מתרגשת במיוחד ממנו, באה ההתחנפות, הוא הפך להיות "נופת צופים", ניסה להיות נחמד במיוחד, חזר יום, יום הביתה עם מיני מתנות עבורי, הבטיח הרים וגבעות, אלא שאני הבנתי שגבר מכה יישאר לנצח גבר מכה, לא רציתי להיות אישה מוכה, ממש לא, החיים היכו בי מספיק.

לדירתי החדשה הוא הגיע, למרות שלא השארתי לו את כתובתי ושם היא הציק לי, צעק, עשה בושות מול השותפה שלי לדירה, מול השכנים. אחר כך הוא לא שילם את הוצאות הדירה הקודמת שלי, ומכיוון שהכל היה על שמי נאלצתי לשלם זאת.
בשלב זה המטפלת המליצה לי להיעזר במחלקה המשפטית של המרכז ולהתייעץ על דרכי פעולה.
בינתיים הסוד הגדול התברר לי, הוא נהג להמר על כספים גבוהים ומן הסתם להפסיד. מהעבודה הוא פוטר משום שהבריז להם בצורה שיטתית וגדולה.

לפני שבוע וחצי הוא הגיע לדירתי והחטיף לי בוקס בפנים ומכה חזקה על הגב, הוא בא לבקש כסף לכיסוי חלקי בהוצאות הבית, בטענה שהחוזה עם המשכיר עדיין בתוקף ואני מחויבת לתשלום חלקי בשכירות ובהוצאות השוטפות, כשהתנגדתי לתת לו כסף מזומן הגיעו המכות.

מיד כשיצא מהדירה, השותפה שלי הזמינה משטרה לדירה ונתתי עדות על תקיפה, הגשתי נגדו תלונה על אלימות פיסית ונפשית.
כעת אני מחכה לדיון בבית משפט בשני אפיקים:

1. שיוצא נגדו צו הרחקה.

2. שתהיה פסיקה חד משמעית לגבי הצורך הבלעדי שלי לשאת בכל ההוצאות.

לומר את האמת, אני חיה בפחד, איני יודעת אם הוא לא אורב לי היכן שהוא, אני הרי יודעת שגם הוא קיבל זימון לדיונים בבית המשפט. חוץ מזה אני בכלל לא בטוחה שצו הרחקה ימנע ממנו לתקוף אותי, בביתי, ברחוב.

אני מתפללת לה' יום, יום, מבקשת להיות אחרי הסיוט הזה, מזכירה לה' שבסך הכל ביקשתי אהבה ולא מלחמה.

ליאת בן דור

הבהרות:
1. "מניפסט או מנשר בעברית הוא גילוי דעת או הצהרה פומבית, המתארת רעיונות, עקרונות, אמונות, ערכים ומטרות של אדם, תנועה או ארגון. מניפסט בדרך כלל עוסק בתחום הפוליטי והחברתי או בתחום התרבותי."
2. פרסום המניפסט אושר לי לפרסום על ידי האישה שכתבה אותו.
3. המניפסט הוא של אישה צעירה המגיעה לשיחות ולהיעזר במרכז לנפגעי תקיפה מינית.
4. מצאתי לנכון להכניס זאת לכאן, משום שכל אחד/ת יכול לקחת את מילותיה למקום שלו/ה ולעשות עם זה משהו לטובת עצמו/ה, להטמיע ולנסות להזהיר ולהיזהר.

אני מאחלת לכם/ן פשוט להיות אתם/ן, להיות כנים/ות עם עצמכם/ן ולא לטייח, להיות אמיצים ולעשות אם צריך את חשבון הנפש… את השינוי, גם במחיר כאב עכשווי לטובת רווחת נשמתכם/ן בעתיד.

 

Leave a Comment

^ TOP