אני מאמינה שהעולם סובב סביב יצירה ועסקים. ללא רעיונות נפלאים וללא האמנות – העולם היה ריק מתוכן. ולכן חשוב לי כל כך להעביר מהידע העצום שרכשתי לאמנים וליוצרים.
מעל 30 שנה אני חשופה לעולם האמנות, זה היה חלק מהחיים שלי בילדות, ובמשפחה שלי כיום.
אני חיה עם אמנים, מרגישה את ההתלבטויות שלהם, את התיסכולים והדאגות וגם את הרגעים של ההצלחות.
האם גם לכם אמרו בבית שאי אפשר להתפרנס מאמנות?
האם גם אתם שוקעים בדיכאון כאשר אתם לא רואים פתרון?
האם אתם נאלצים לעבוד כמלצרים, רק כדי לשמור על החלום?
האם גם אתם מתוסכלים ומיואשים?
ומצד שני, נכון שאין דבר מרגש יותר מציור שנולד לתוך קנבס לבן?
או דמויות שנרקמות לתוך מחזה שאחר כך עולה על הבמה והדמויות הופכות לאנשים חיים?
תמיד אמרנו בבית שבכורה של הצגה חדשה, או תערוכה של ציור זה אירוע שמרגש הרבה יותר מיום הולדת. כי להיוולד זאת לא החלטה שלנו, אבל היצירה הזאת שהתחילה כרעיון והנה היא על הבמה – זה לגמרי באחריותנו.
ועל כן השמחה וההתרגשות כל כך גדולים.
אז מה יהיה כאן, בהדרכה הקצרה שלנו?
תקבלו טעימה מהשיטה שיצרתי "איך להתפרנס מאמנות". אני הולכת לתת לכם את העקרונות החשובים ביותר כדי שתדעו איך אפשר להמשיך להיות נאמן לאמנות שלך אבל גם להתפרנס בכבוד. נכיר את כל השלבים בשיטה, ונבין שזה בידיים שלנו.
אז אני רוצה לספר לכם קצת על עצמי:
שולי זיו
שולי זיו
גדלתי בירושלים, כשהייתי בת שנה עברנו לגור בבית הכרם. בגיל 5 רקדתי בלט, אהבתי את זה, הרגשתי שכשאני רוקדת אני מתחברת לעצמי, ועפה למרומים. אח"כ ניגנתי 5 שנים בקלרינט, הופעתי עם התזמורת העירונית. בתיכון רקדתי בלהקת ריקודי עם ,הורה ירושלים, והופעתי איתם בארץ ובחו"ל. בצבא היה לי זימון לבחינות ללהקה צבאית, אבל בדיוק התחילה מלחמה, וככה נשלחתי לשרות רגיל בעזה, ואחר כך לסיני.
אבל לא ויתרתי על החלום לרקוד, המשכתי לרקוד בלהקה גם בזמן השירות הצבאי בסיני, הודעתי למפקד שאני צריכה להיות פעם בשבוע בירושלים בחזרות, וקיבלתי כרטיס טיסה פעם בשבוע מסיני . לא דמיינתי שדווקא בסיני אמצע את מי שיהיה בעלי.
אלדד זיו- הוא היה במילואים, צייר מקלטים, ואני בשרות הסדיר שלי, וזכור לי שהחברות בבסיס אמרו שכדאי לי להכיר אותו כי הוא "בוהמי "כמוני. פעם השתמשו במילה הזאת. כי הוא היה צייר ואני רקדנית. ואכן הופיע בחור עם תלתלים וסרט בשיער כיאה לשנות השבעים, ולאט לאט התיידדנו, התאהבנו והתחתנו ומאז עברו מעל 30 שנה.
כיום אני מבינה שאני מאד נמשכתי לצד האמנותי שלו והוא לצד הפרקטי שלי שהשתלב עם הרקדנית שבי. זאת בעצם נוסחת ההצלחה של חיינו המשותפים.
שילוב בין עסקים ואמנות. תמיד אמרו שאנחנו כמו סיר ומכסה.
לאלדד ולי היה אז דבר אחד משותף: החלטנו שמאחר ואנחנו נמצאים רב היום בעבודה, כדאי לעבוד במה שאנחנו אוהבים.
אלברט איינשטיין אמר ש"אם אתה עושה מה שאתה אוהב, אתה לא עובד יום אחד בחייך" .
זה נכון, אבל לא ידעתי אז כמה זה יהיה מאתגר. באותה תקופה לא היה מי שידריך אותי. היום אני יודעת להדריך אחרים.
היום אני יודעת אחרת ויודעת שאפשר "גם וגם". גם להיות נאמן לאמנות שלך, וגם להתפרנס בכבוד.
אני יודעת שלכל אחד יש כישורים רבים, צריך להכיר אותם ולנווט את עצמך בחוכמה. גם לדאוג לפרנסה באופן שנובע מהיכולות והכישורים שלך, וגם להשאיר זמן ליצירה שלך, לאמנות שלך – כלומר לתכנן את החיים שלך.
כשהכרנו הוא צייר, ואני למדתי עיצוב תאורה לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב.
כשסיימתי את הלימודים החלטנו שניסע לגור בניו יורק לזמן מה. נסענו ונשארנו 6 שנים. עשינו מיצגים ביחד, אלדד צייר על צבים חיים אני הארתי אותם בצבעים שונים, ואלון אולארצ'יק כתב את המוזיקה וניגן.
החיים בניו יורק היו מרתקים ומענינים אבל באמת לא היה לנו ממה לחיות-היינו מתקיימים על אורז סיני- קופסא אחת לשנינו.
וכשחזרנו סופית לארץ המשכנו ליצור ביחד, עיצבתי תאורה לכל ההצגות שלו, ושל יהונתן גפן, עשינו יחד הצגה עם קושניר "איש המערות" ועוד.
כשהבן שלנו היה בן חמש נולדה גם הבת שלנו, והצרכים הכלכליים הפכו לגדולים יותר. לשנינו לא היתה הכנסה קבועה: היינו פרילנסרים: הוא באמנות ואני בעיצוב תאורה לתיאטרון. לפעמים היתה הכנסה ולפעמים בכלל לא. אני רוצה לשתף אתכם שהיו ימים שהייתי מיואשת לגמרי. אני זוכרת שהייתי חוזרת מהבנק אחרי שראיתי את המינוס הגדול וממש לא יודעת מה לעשות ואיך להתנהל. עוף אכלנו פעם בשבוע.
היה שלב שבו הגענו לתחתית ממש ולא אשכח שפתחנו את החסכונות שעשינו לילדים זה היה נורא. תמיד תכננתי לחסוך לילדים כסף ללימודים וכשנאלצתי לפתוח בשביל אוכל, ממש בכיתי.
נוצר קושי אמיתי שהתחיל לחלחל אל הזוגיות. נכנס מתח גדול ועצב רב.
היום אני יודעת שלא חייבים להגיע לתחתית כדי לצמוח ואת זה אני רוצה ללמד אתכם.
ואז הגיע נקודת המפנה -עשינו הצגה בתיאטרון רחוב של פסטיבל ישראל. אני עזרתי בהפקה ועיצבתי תאורה – הוא כתב וביים וזכינו במקום הראשון (וקנינו את המכונית הראשונה שלנו).
קיבלתי הצעה מעודד קוטלר, מנהל הפסטיבל, להפיק את הפסטיבל כולו, בהתחלה אמרתי: אני מעצבת תאורה, והוא אמר: את גם מפיקה. התלבטתי מאד והלכתי להתייעץ עם אלדד. האם זה אומר שכבר לא אהיה אמנית? בסוף הבנתי שאם יש לי כשרון אני יכולה להשתמש בו כדי להתפרנס , ולהמשיך גם באמנות. זה היה רגע גדול. הרגשתי איך המחסומים נופלים, ההתנגדויות האמונות המגבילות והאגו שעצר אותי- הכל נפל וככה נכנסתי לעולם ההפקה והניהול, והמשכתי לעצב תאורה לתיאטרון. ראיתי שאפשר גם וגם .
אחר כך ניהלתי את הפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים ומשם נחשפתי למכרז לניהול תיאטרון חיפה. 200 איש התמודדו על התפקיד, ולי שוב היה את הקול הזה שאומר: אני מעצבת תאורה איך אנהל את אחד התיאטרונים הגדולים בארץ? התגברתי על החשש, ניגשתי, זכיתי וניהלתי אותו 3 שנים.
זה אחד הדברים שחשוב לי ללמד אתכם. איך מציבים מטרה, מנטרלים את הפחדים ורצים קדימה.
ב- 2005 הגעתי לבית ציוני אמריקה לא לפני שעשיתי תואר שני במינהל עסקים.
הרצון לשלב בין עסקים לאמנות ולהתמקצע בשניהם היה חזק מאד.
ואם אני מסתכלת אחורה על מה שקרה אצלנו, אז אלדד התפתח ונעשה אמן רב תחומי, שיש לו עבודה ולפעמים אין לו. אני ראיתי את המתח והחרדה שנכנסים לבית, את ההשפעה שיש לזה על הילדים, את התסכול ואת המרירות והבנתי שחייבים לעשות שינוי . ואז, כשהציעו לי להשתמש ביצירתיות שלי בעולם הניהול וההפקה-זאת היתה נקודת המפנה שלי. לקח לי זמן להבין שיש כאן שיטה . זאת היתה הנקודה בה הבנתי שאפשר גם וגם. אני יכולה גם להיות יצירתית, וגם להתפרנס. ולהתפרנס זה לא על חשבון היצירתיות. אני יכולה לשלוט החיים שלי ובתקציב שלי ולא האמנות תשלוט בי.
לקחתי את התשוקה שלי, את היצירתיות שלי, את היכולת להביא אור, והפעלתי את זה בפסטיבל הצגות ילדים, בתיאטרון חיפה וכאן בבית ציוני אמריקה. הפכתי אותו למקום של אמנות רב תחומית, גם תיאטרון, גם קולנוע, מופעים הרצאות סדנאות בילוי ותערוכות.
למעשה הרחבתי את התשוקה והיצירתיות שלי כדי שהמיכל שלי יהיה יותר גדול, ואוכל גם להיות מסופקת וגם להתפרנס. מצאתי שיטה לעשות גם וגם, לצמוח ולגדול. ונהיה שקט בבית מבחינה כלכלית. גיליתי שיש בי יכולות נוספות ולמדתי לשלב בין התחומים.
בכל אחד מכם יש גרעין יותר רחב ממה שאתם חושבים באמת.
בדרך לצמיחה גיליתי את הייעוד האמיתי שלי: בסדנת ויפאסנה של 10 ימים, הבנתי שהתשוקה האמיתית שלי היא לסייע לאנשים לגלות את העוצמה שבתוכם, ולהפוך את החיים שלהם למה שהם רוצים שהם יהיו. ולכן למדתי אימון, ושיטות רבות ונוספות ממנטורים רבים, וכבר כמה שנים שאני מאמנת בהנאה רבה, במקביל לעבודה שלי .
גיליתי שהאמנות האמיתית שלי זה לעבוד עם אנשים. כשאני מצליחה לפתוח למישהו צוהר מחשבתי, רעיון חדש, לשנות משהו שחשב על עצמו, זה מרגש אותי בצורה בלתי רגילה. וזאת האמנות האמיתית שלי
כיום היצירתיות שלי מחוברת לייעוד שלי, וגם לפרנסה.
כשאני מסיימת אימון מוצלח אני מרחפת, כמעט רוקדת מרב תחושת סיפוק ושמחה. בשבילי זה כמו אויר לנשימה.
אבל זה הספור שלי.
מה צריך לעשות בשביל להצליח?
שלב מס' 1: להתבונן באמונות המגבילות שלנו- לפתח את התודעה
אין סיכוי שאצליח
אי אפשר להתפרנס מאמנות
עדיף להיות שכיר
אני לא טוב מספיק
בלי ליצור אין טעם לחיים שלי
לאמנים אחרים יש מזל וקשרים
למכור לא הולך יחד עם אמנות
כל המחשבות האלה נקראות אמונות מגבילות.
רב הדברים שאנחנו עושים או אומרים, הם דברים שלא החלטנו עליהם אלא תוצאה של גנטיקה והשפעה סביבתית.
בילדותנו, עד גיל 6 אנחנו כמו ספוג או מצלמה: סופגים ומצלמים. תאי המוח שלנו מתרבים ונוצרים הקשרים עד הגיל הזה.
כל מה שקרה או נאמר לידנו עיצב את הדימוי העצמי שלנו ואנחנו פועלים כאילו זאת האמת היחידה.
אלה האמונות ששולטות בכל מה שקורה לנו בחיים בהווה ובעתיד.
האתגר האמיתי שלנו הוא לשנות אותן. למה צריך לשנות אותן? חלקכם אולי יגידו: ככה אני.
חשוב לבחון ולשנות את חלק מהאמונות שלנו כי חלקן לא משרתות ומקדמות אותנו אל המטרות שלנו. אנו לא באמת בחרנו בהן, הן נצמדו אלינו בילדות, והיום עם הידע שהצטבר אצלנו אנחנו יכולים לבחור מחדש את האמונות שלנו, על מנת לקדם את עמנו למקום שאנחנו רוצים.
סיפור הנהר– שני נזירים הלכו ביער וראו אישה שמתחננת לעבור לצד השני של הנהר. אחד הנזירים לקח אותה על כתפו והעביר אותה ואילו השני גער בו איך נגעת באשה זה אסור. המשיכו ללכת וכעבור שעתיים הנזיר שוב נזעק: איך נגעת באשה? אמר לו הנזיר: אני שכחתי אותה מזמן ואתה עדיין סוחב אותו בראשך. ככה גם עם האמונות המגבילות. נדבקה לנו אמונה ואנחנו סוחבים אותה אתנו כל החיים.
דוגמא לאמונות מגבילות: – אי אפשר להתפרנס מאמנות בלי להתפשר באמנות שלנו
אמנות טובה זאת אמנות שלא נמכרת
זה התחיל בתקופת האימפרסיוניסטים. ברנסאנס אמנים היו בעלי מלאכה הם קיבלו הזמנות ליצירה. בתקופת האימפרסיוניסטים לא קיבלו אותם והם היו בסלון הנידחים, ואז הם פיתחו את האמונה שאמנות טובה לא נמכרת.
אמנם ההורים והסביבה אחראים ליצירת האמונות המגבילות שלנו, אבל חשוב להבין שהכוח לשנות אותן נמצא אצלנו. אני עומדת להגיד משהו שלא נעים לשמוע והוא: אם אנחנו רוצים לשנות את התוצאות שיש לנו בחיים צריך לשנות את האמונות שלנו.
אפשר לשנות את האמונות האלה ולבחור בדרך אחרת.
שלב מס' 2: לבחור את האמונות החדשות שלי
ד"ר טל בן שחר , מומחה לפסיכולוגיה חיובית אומר ש- 50% מהאושר שלנו נקבע על ידי הגנים והחוויות המוקדמות שלנו. 10% נקבע על ידי הסביבה החיצונית ו40% נקבע על ידי הבחירות שלנו. זה אומר שיש לנו המון השפעה על החיים שלנו באמצעות הבחירות שלנו.
למעשה יש לנו בחירה בכל רגע ורגע. אנחנו יכולים לבחור איך להתייחס למה שקורה. דוגמא: גשם.
ויקטור פרנקל אמר שהנאצים יכלו לקחת ממנו את הכל, אבל לא את היכולת לבחור איך להרגיש כלפי מה שקורה. זוכרים את הסרט החיים הטובים של בניני?
בחירה היא צורך מהותי. כשאנחנו מאמינים שאין לנו בחירה אנחנו נוטים להיכנס לדיכאון. אם אנחנו בוחרים אנחנו הופכים מקרבן פסיבי לאדם אקטיבי.
כשאנחנו בוחרים לבחור אנחנו מעלים את הסיכוי להיות מאושרים ולזה צריך אומץ. סיפור בית האבות מדגיש את העובדה שבחירה מאריכה חיים. להיות פרואקטיבי בחיים שלך יאריך את חייך וישפר את האושר שלך.
שלב מס' 3: לקחת אחריות. מה זה אחריות?
כל מה שקורה לנו בחיים, הוא באחריותנו. כשנבין את זה, אף אחד לא יעצור אותנו יותר.
כשאתה אומר "אני לא יכול" אתה בעצם אומר "אני לא מוכן לשלם את המחיר של הבחירה הזאת."
תחשבו על זה רגע. יש מצבים בחיים שמישהו מבקש מכם משהו ואתם אומרים אני לא יכול, אבל אם אתם ממש רוצים, פתאום אתם מוצאים את הדרך. לכל דבר יש מחיר והשאלה היא האם אתה מוכן לשלם את המחיר של הבחירה שלך.
שלב מס' 4: כמה כסף אני צריך בחודש?
קראתי השבוע בגלובס מאמר מרתק על כך שהישראלי הממוצע לא יודע לספק את התשובה הנכונה והמדויקת לשאלה: כמה אתה מוציא על מחייה שוטפת בכלל וכמה על כל סעיף וסעיף.
כל אחד ואחד מכם חייב לדעת כמה כסף הוא מוציא בחודש.
זוכרים שאמרנו שצריך לעשות כל דבר כדי שנוכל להשיג את המטרה שלנו? זה אחד הדברים ואל תוותרו לעצמכם.
רב בני האדם פוחדים ולא רוצים לדעת את האמת. הם מדחיקים אותה כמו שמדחיקים חור בשן הזקוקה לטיפול.
זה מוביל אותנו או למינוס גדול, או להחלטות שגויות. אם אנחנו לא יודעים כמה כסף אנחנו מוציאים, וגם כמה אפשר לחסוך, אנחנו כאמנים יכולים לבחור בעבודות שונות שנדמה לנו שיעזרו לנו עם המינוס, ואנו חוששים לקחת זמן לעצמנו עבור האמנות שלנו.
לקחת יומיים בשבוע בשביל ליצור? זה נשמע בלתי אפשרי
לכן אני רוצה שאתם תלמדו איך עושים את זה, וכך יהיה קל יותר להבין איך לנהל את החיים שלנו. איך אפשר גם ליצור וגם להתפרנס מאמנות. גם וגם. אם נדע כמה כסף אנחנו צריכים בחודש, נמצא עיסוק שיכול להכניס את זה בחצי שבוע, נוכל להשאיר זמן כדי לקדם את האמנות שלנו, את החלום שלנו.
אני מחלקת לכם דפי מעקב חודשיים, אני אסביר לכם מה צריך לעשות כדי למלא את זה – אתם צריכים לקחת חודש מלא, יוני למשל, לקחת את דפי הבנק של יוני, את הדפים של כרטיסי האשראי, ופנקסי הצ'קים ולמלא את כל הסעיפים.
אחרי שתמלאו את זה יהיה לכם מושג כמה הכנסות אתם מכניסים, וכמה הוצאות, והאם ניתן לצמצם בהוצאות, כמובן.
אני רוצה לספר לכם על בחורה שרצתה להתאמן ולחסוך כסף. אחד הדברים הראשונים שהיא חסכה היה בקפה ומאפה שהיתה קונה כל בוקר, בקטנה בדרך לעבודה וזה חסך לה 3,600 ₪ בשנה.
כשאני עשיתי את זה גיליתי שאני משלמת סכומים עצומים לביטוח, וביטלתי חלק גדול מהם. מאז אני עושה את זה כל חודש ויש לי מעקב אחרי ההוצאות שלי.
מה שחשוב עבורכם זה לדעת כמה כסף אתם חייבים כל חודש.
תכתבו במחברת כמה אתם משערים שאתם מוציאים כל חודש? כמה מוציאים על אוכל?
ידעתם שמקובל להוציא 500 שח לאדם בממוצע? תרשמו מה אתם חושבים ואחר כך תבדקו אם זה נכון.
בהמשך נחשוף את היכולות הנוספות והכישורים האחרים שלכם שיכולים לתת לכם את סכום הכסף שאתם צריכים בחודש, וגם ישאירו לכם יומיים בשבוע לקדם את האמנות שלכם, את העסק האמיתי שלכם, את הייעוד שלכם. את מה שתיכף תבחרו כיעד הראוי והמרגש שלכם.
שלב מס' 5: מה החלום האמיתי שלי
אנחנו מגיעים לחלק החשוב ביותר והוא בחירת יעד ראוי. אך לפני זה בואו נדבר עוד קצת על תודעה. אנחנו צריכים בסיס יציב כדי שנוכל לבנות עליו את החיים החדשים שלנו. אז בואו נדבר על תודעה בהמשך ניצור את התמונה המנצחת נקבל כלים מעשיים.
רוצה להקריא לכם משהו יפה (אומרים שנכתב על ידי נזיר אלמוני בסביבות שנת 1100):
כאשר הייתי צעיר, רציתי לשנות את העולם.
גיליתי שקשה לשנות את העולם, אז ניסיתי לשנות את העם שלי.
כאשר ראיתי שאיני יכול לשנות את העם שלי, התחלתי להתרכז בשינוי העיר שלי.
לא הצלחתי לשנות את העיר שלי, וכאדם מבוגר יותר, ניסיתי לשנות את המשפחה שלי.
היום כשאני כבר זקן, אני מבין כי הדבר היחיד שאני יכול לשנות זה את עצמי,
ולפתע אני מבין כי אם לפני הרבה זמן הייתי משנה את עצמי, הייתי עושה הבדל במשפחתי והייתי עושה הבדל בעירי.
ההשפעה שלי היתה יכולה לשנות את עמי ואז באמת הייתי משנה את העולם.
אז חשוב נדע לקבל ולהעריך את עצמנו ושגם נשכיל להשתנות ולהתחדש.
אתם יודעים ש- 95% מהאנשים קמים בבוקר ושואלים את עצמם מה אני הולך לעשות היום ו- 5% שואלים את עצמם מה אני הולך להשיג היום.
האם כל אחד מכם יכול לזהות את הייעוד האמיתי שלו? מה הוא באמת רוצה לעשות. תזכרו שהמטרה שלנו שהיום תצאו עם החלום שלכם, עם הגדרה ברורה של המטרה. זוכרים שדיברנו על זה שכאשר אנחנו רושמים מטרות, זה עוזר לנו להגשים אותן.
למחשבה בתמונות יש כוח עצום ביצירת מיקוד ובהירות.
אם נכיר בכוח של התת מודע שלנו, וביכולת שלנו ליצור בדמיון תמונות מרגשות, התת מודע יתייחס לזה במלוא הרצינות, וככל שנחזיק בזה יותר זמן הסיכוי שזה יופיע גדל.
מי שלא הצליח לראות את התמונה המנצחת יש אפשרות נוספת:
תכתבו מכתב עתידני למישהו קרוב שגר בחו"ל בו אתם מתארים יום בחיים שלכם.
במשך השבוע הבא תעשו את התרגילים האלה שוב ושוב, עד שתגיעו לתמונה ברורה נטולת כל חשש, וגם אם נדמה לכם שאין סיכוי להגיע לשם זה בסדר, פשוט תנו לעצמכם להרגיש את זה, לחוות את זה. תנו לזה מקום.
המטרה היא להגיע למשפט שאומר: בעוד שלוש אני מציגה בגלריה דביר.
בעוד שלוש שנים או בעוד שנה אני מסיים תסריט ומגיש אותו לקרן
בעוד שנה אני מוכר מוזיקה דרך האתר שלי בסכומים של 30 אלף בחודש
שלב מס' 6: למצוא את היכולות והכישורים הנוספים שלי ולפנות זמן לאמנות
עכשיו בואו תכתבו על 5 אירועים שבהם הצלחתם והגשמתם את עצמכם – 5 הישגים – לכל אחד יש את הרגעים האלה שהוא זוכר לטובה
רגעים שבהם באתם לידי ביטוי מלא, שהגשמתם את הפוטנציאל שלכם, שהרגשתם תחושת מימוש וסיפוק.
זה יכול להיות, חתונה, הקמת משפחה, ילדים, תפקיד כלשהו ועוד.
אני רוצה לספר לכם על מתאמן שהיה לי שכשדיברנו על אירועים משמעותיים הוא סיפר לי כבדרך אגב שהיה מעריץ של מכבי תל אביב בכדורסל, וכשהתגייס והיה בטירונות החליט שהוא לא מוותר על משחק, והפך את העולם עד שאישרו לו לצאת למשחק. הוא לא חשב שזה משהו גדול, אבל כשאמרתי שזה לא מובן מאליו שלילד בן 18 יהיה אומץ להגיד למפקדים בטירונות שהוא יוצא, רק אז הוא הבין כמה כוחות יש לו, כמה נחישות וכמה אומץ, ושאין דבר שהוא לא יכול להשיג.
גם הסיפור שבו אני יצאתי מסיני בשרות הצבאי, פעם בשבוע לחזרות ריקוד בירושלים, מראה משהו על הנחישות ועל האומץ שהיו לי בגיל צעיר.
אנחנו פחות טובים בלהגיד את הדברים הטובים שלנו, לראות את עצמנו בגדולתינו, אנחנו הרבה יותר טובים בלהגיד איפה טעינו, ובמה אנחנו גרועים.
תכתבו מה האירועים החשובים שלכם.
מה הרגשת ברגעים האלה?
מה היה שם שגרם לך להרגיש את זה?
האם היו שם ערכים מסוימים שהגשמת?
אני מציעה לכל אחד לעשות לעצמו קיר תהילה – קיר שבו יש את ההצלחות שלו, אירועים משמעותיים, אנשים שהיה לו טוב איתם, מקומות שריגשו אותו וכן הלאה.
בשלב הזה , כאשר יש לנו את החלום מצד אחד, ואת המספר החודשי שאנחנו מוציאים, אנחנו רוצים למצוא עיסוק שיכניס לנו בשלושה ימים את הסכום שאנחנו צריכים, ויפנה לנו את הזמן ליצור.
יתכן וחלק מכם עושים כיום עבודות שונות כדי להתפרנס, אבל ההבדל הוא שכיום אתם לא מצליחים למצוא מספיק זמן ליצור באופן שקט ורגוע.
אתם לוקחים כל מיני עבודות כדי להתפרנס. באופן אישי קשה לי לראות אמנים שעוסקים בעבודות כמו ברים ומלצרות – ניו יורק מלאה במלצרים בני 35 שעדיין אומרים שהם שחקנים או ציירים.
יש לכם יכולות נוספות מעבר לאמנות, שיכולות לאפשר לכם להתקיים, לכסות את הצורך הראשוני, ולהשאיר זמן לאמנות.
אני רוצה לספר לכם שאמנים בסדנאות הקודמות מצאו להם תעסוקות נוספות שעד עכשיו פסלו אותם מכל מיני סיבות: למשל להכין תלמידי משחק לאודישנים, לעשות סיור הדרכה של אמנות ברחבי תל אביב, להציג הצגות מיוחדות לילדים ועוד ועוד. היידע והכשרון היה קיים קודם, אבל היו אמונות מגבילות שעצרו אותם, ועכשיו אחרי שהבינו את העיקרון שאת הרגש אנחנו צריכים לשים באמנות שלנו ולא במקום העבודה שלנו, והפוקוס צריך להיות היכן שהתשוקה האמיתית.
ולכן אני רוצה שנעשה את התרגיל הבא:
תפתחו את הקלסר ותכתבו :
מה התכונות הטובות שלכם, מה היכולות שנולדתם איתן.
אחר כך בדף הבא תכתבו מה התשוקות שלכם, מה אתם מאד אוהבים.
מה אתם מוכנים לעשות גם בחינם?
בדף הבא חברו את המשפטים: קחו משהו מתחום הכישורים וחברו אותו לתשוקה.
כשאני עשיתי את התרגיל הזה כתבתי: להעצים אמנים להתפרנס מאמנות ע"י סדנאות.
תיפתחו לאפשרות שאתם יכולים להיות מאד טובים בעוד משהו, וזה מה שיביא לכם את ההכנסה שאתם מצפים לה.
בשאר הזמן תוכלו ליצור.
בדף הבא תוכלו לכתוב רעיונות לפרנסה מתוך מה שעשיתם.
נפוליאון היל: "כאשר קבוצה של מוחות אישיים מתואמת ומתפקדת בהרמוניה, תוספת האנרגיה הנוצרת על ידי התקשרות זו נעשית זמינה לכל מוח בודד בקבוצה. אנשים מקבלים את האופי, את ההרגלים ואת כח החשיבה של אלה איתם הם מתרועעים, ברוח של אהדה והרמוניה."
שלב מס' 7- ללמוד הצגה עצמית, מכירות ושיווק
הדבר הראשון שצריך לדעת על מכירות הוא שאנחנו תמיד עוסקים במכירה. כשאנחנו באים לפגישה אנחנו מוכרים, כשאנחנו משכנעים חברה לבוא אתנו לסרט אנחנו מוכרים, כשהילד רוצה ללכת לישון בעשר ואנחנו משכנעים אותו ללכת לישון בשמונה, כשאנחנו מבקשים העלאה בשכר. אם קשה לנו עם המילה למכור נוכל להחליף אותה במילה להשפיע או לשכנע.
אבל עד שלא נדע למכור את עצמנו לעצמנו, לא נוכל למכור לאחרים.
ולכן הדבר הראשון החשוב שעלינו לדעת הוא איך להציג את עצמנו.
ויש לזה כללים. קוראים לזה משפט המעלית. נגיד שאתה שחקן ואתה נתקל במעלית בעומרי ניצן מנהל הקאמרי- חשוב שתדע איך במשפט קצר תוכל לעשות את הרושם הראשוני הנדרש.
ולכן מאד חשוב לדעת להציג את עצמי כראוי, כאן אין מקום לצניעות יתר, אלא לתת את האינפורמציה הנכונה כדי שהצד השני יבין מה התועלת שלו מהקשר אתך.
הכללים להצגה עצמית ראויה הם:
קודם כל להיות באנרגיה גבוהה – כלומר להיות זקוף, לחייך לדבר בקול בטוח, להיראות שמח.
להגיד את השם המלא שלך
מה אתה עושה – שחקן, זמר, צייר
מה הנסיון שלך, ההצלחות שלך
לתת סטטיסטיקה – הצגתי ב- 3 תערוכות קבוצתיות, שיחקתי ב- 4 הצגות ילדים, הופעתי בזאפה 5 פעמים.
מה התועלות שיכולות להיות לך ממני – הציורים שלי יכניסו אור לחיים שלך, אני יכולה לשחק תפקידים של נשים חזקות ומרתקות, השירה שלי תרגש אותך.
אחרי שאנחנו מתחילים להבין מה הפרנסה הנוספת שיש לנו והייתי רוצה לשמוע דוגמאות בואו נתחיל לדבר על מכירות. התחום הקשה הזה.
דיברתי על זה שאם יש לנו מתנה לתת לעולם, והכישרונות המיוחדים שלכם הם ודאי מתנה, זהו פשע לא לתת אותה לעולם.
ולכן אנחנו צריכים לשנות את התפיסה שלנו לגבי מכירה. לא להצטנע, לא להתבייש, לא להרגיש לא נח כשמדברים על כסף, אלא לדעת שכאשר אתה מוכר אתה עוזר לאדם השני, לקבל משהו שהוא רוצה או צריך.
חשוב לדעת שאנשים קונים לפי תחושת הבטן שלהם והרגש שלהם, ומצדיקים את הקנייה עם הגיון. רוב האנשים מבססים את ההחלטות שלהם לגבי מה שהם רוכשים על תחושות ורגשות ולא על הגיון. ולכן חשוב להדגיש: אנשים קונים מה שהם רוצים, לא בהכרח מה שהם צריכים. וכאן נכנסת אמנות המכירה: ככל שאנחנו נדע למכור טוב יותר ככה נצליח.
ואם יש לכם אשליות שאתם לא מוכרים, אז דעו לכם שכל יום וכל הזמן אנחנו מוכרים: מוכרים לילד באיזה שעה ללכת לישון, מוכרים לבת הזוג למה לא ללכת לסרט ולהישאר בבית, מוכרים לבוס למה לא הצלחתי להשיג היעדים ועוד ועוד ובעיקר, מוכרים לעצמכם למה אי אפשר להתפרנס מהאמנות שלכם.
השילוב של הגיון ורגש יכול ליצור תרכובת חזקה ביותר. הצד השמאלי של המוח הוא הצד הלוגי-שיטתי והצד הימני הוא הצד הרגשי-תחושתי.
אם תשאל שאלות שמפעילות את המוח הימני כמו: ו- "מה ההרגשה שלך בנדון?" או מה אתה מרגיש לגבי הציור הזה? תקבל תשובה שקשורה לרגש ולהיפך.
המילים שתבחרו נגזרות מהמחשבה שלכם, והמחשבות מחוללות אנרגיה שאתם נושאים, והאדם ממול מתחבר באופן אינטואיטיבי.
מהי אמנות המכירה?
הצגה עצמית- אנשים אוהבים לקנות ממותג.
מכירה שהיא pull ולא push, אל תמכור לי תן לי לקנות.
הלקוחות מדברים על המוצר ועל המחיר ואתם צריכים לדבר על הערך ועל התועלת שהוא יקבל.
עליך להבין שיש לך מתנה וזה לא הוגן לא לתת אותה לאחרים
לקונה אין התנגדויות רק התלבטויות
כשאדם אומר "יקר לי" – זה משמח –זה סימן שהוא רוצה שנשכנע אותו
עקרון 70% 30% הלקוח מדבר 70% ואתה רק 30%
אנחנו לא רק מוכרים אלא פותחים מערכת יחסים
אנחנו צריכים לשאול שאלות עוצמה את הלקוח
אנחנו רוצים לעורר צורך
כשהרגש גבוה התובנה נמוכה
בכל מכירה יש : התחברות, הובלה, התלבטויות, הצגת פתרון וסגירה.
אחד הדברים שחשוב מאד להבין זה שיש לאהוב את הלקוחות שלך. ולראות בלקוח מאתגר מישהו שמחפש עזרה והוא יוקיר לך תודה על העזרה שהוא מקבל ממך. תגידו לעצמכם: אני אוהב את הלקוחות שלי ונהנה לראות איך חייהם משתפרים כתוצאה ממה שהם קונים ממני.
חשוב להאמין בשפע. יש אינסוף הזדמנויות ואין סוף לקוחות שרוצים לקנות.
לקחת אחריות– אני מבין שכל הצלחה היא תוצאה של המעשים שלי, וכל מה שאני רואה בעולם הוא תוצאה של הפעולות שעשיתי.
להתעניין בלקוחות באמת- חשוב שתהיה סקרן לגבי הלקוחות שלך, שיהיה אכפת לך מהם. אם יש לקוח שחוזר תתעניין בו ותקדיש לו תשומת לב.
לאהוב כסף– מי אוהב כסף? האמנים מעדיפים לחיות כמו נזירים ולהתמקד באמנות, אבל זו לא בושה לאהוב כסף. אז תתחילו לאהוב כסף. זה חשוב.
לאמנים יש תשוקה ליצור, ולא מבינים שכדי שיהיה כסף צריך לאהוב את זה, וצריך מערכת יחסים בריאה עם הכסף. אם אני מבין שכסף הוא ביטוי לערך שאני מביא.
הפרדיגמה- האמונה המגבילה צריכה להשתנות – אני מוכר, אני מביא ערך.
מחירים גבוהים- חשוב ביותר.
יש שתי דרכים שגויות שאנשים קובעים מחירים:
ראשונה -לפי מחיר השוק
ושניה- לפי עלויות- כמה עלה להם לייצר.
הראשונה- לקבוע מחירים לפי מה שקורה בשוק ממצב אותך בתוך התחרות חשוף למחירים של המתחרים. כאשר המחיר שלך כמו של כולם, אתה חשוף להשוואות שונות. ואתה מקצין את התחרות. אם אתה יקר יותר, אתה בולט. אנשים חושבים שאם אתה מרשה לעצמך לקחת מחירים גבוהים יותר, כנראה מגיע לך.
הדרך השניה – לפי כמה עלה לי לייצר, מצד אחד מבטיחה שלא תפסיד ומצד שני היא לא ממצה את הפוטנציאל האמיתי שלך.
אין בדרך הזאת שום דבר מרגש. אתה מכסה הוצאות, לא מפסיד אבל גם לא מרוויח.
שלב מס' 8: לנהל את עצמי כעסק
אסטרטגיות – איך להפוך את האמנות שלי למקור פרנסה
הפוך את עצמך למקור של השפעה- תעזור לאנשים, תעשה חיבורים
אתה לא חייב להמציא כלום- תראה איך אחרים עושים ותעשה גם, תלמד ותעתיק מאחרים.
תעלה את הערך שאתה נותן. תלמד, תתפתח תהיה מאסטר במה שאתה עושה. ואז תוכל להעלות את המחיר.
תדאג לקבל תשלום מראש- יש קשר הדוק בין כמה האדם שילם לכמה הוא מעריך את המוצר. לפעמים המחיר הוא חלק מהפתרון.
חפש את הסיפורים המיוחדים שלך. אנשים אוהבים סיפורים. ספר על עצמך
צור בידול- תראה במה אתה שונה מהאחרים
צור שיתופי פעולה. כאשר שני הצדדים מרוויחים זה מעולה. תעריך ותן ערך.
שלם לאנשים על הזמן שלהם, תשקיע בעצמך. קנה את הדברים שקשה לך לעשות לבד.
שיווק- תמיד תשווק את עצמך בכל מקום ובכל מצב
צור קשרים
תפתח תחושה של מוגבלות, אין הרבה מהמוצר שלך וגם זה ייעלם במהרה.
צור נישה מיוחדת. הרבה יותר קל לתמחר גבוה.
יש הרבה מה לעשות בתחום הזה, וגם אם זה נראה לכם זר ולא מוכר, כאשר מתחילים לעשות את הדברים האלה ורואים שזה עובד,, זה נותן כח להמשיך.
בתחילה עליך להציג את עצמך כמותג, לבוא באנרגיה גבוהה, שפת הגוף מזמינה ומקרבת, לתאר את הנסיון שלך וההצלחות שלך ולתת סטטיסטיקה.
למשל: אני שולי זיו, מנכל"ית בית ציוני אמריקה, ניהלתי את תיאטרון חיפה ובשמונה שנים שאני כאן הרווח גדל ב900%, למדתי אמנות ואני חיה עם אמנים ומנהלת עסקים.
מה יוצא ללקוח מזה, מה התועלות שלו, ואיך זה עונה לצרכים שלו.
למשל: אני מבינה אמנים ומבינה עסקים ולכן אוכל לתת לך ערך גבוה ואתה תהנה מזה.
להציג את המוצר על ידי התחייבות, למשל: בחודש אחד תוכל לשנות את התודעה וללמד איך להתפרנס מהאמנות שלך.