פוצתה עובדת שלא הוחזרה לעבודה לאחר חופשת לידה/ אתר אישה – אתר נשים 

מאת: עו"ד הילה פורת

העובדות


1. התובעת, גב' שירה, עבדה אצל הנתבעת, חברת מנפאואר ישראל בע"מ, כמנהלת אזור במחלקת הפרויקטים בחברה, עד לצאתה לחופשת לידה ביום 20.2.2007, ממנה אמורה היתה לשוב לעבודה ביום 15.5.2007.

2. ביום 9.5.2007, נפגשה שירה עם הנתבע 2, סמנכ"ל החברה, מר מתי פיירמן (להלן – מתי). לטענת החברה, מתי הודיע לשירה, כי התפקיד בו שימשה טרם יציאתה לחופשת לידה – בוטל בשל שינויים ארגוניים וכי אין בחברה תפקיד חלופי ההולם את כישוריה. לפיכך, היא אינה צריכה להגיע לעבודה עם תום חופשת הלידה ועד שתמצא עבורה עבודה מתאימה. לטענת החברה, מתי לא הודיע לשירה בשיחה זו על פיטוריה. שירה טענה שמתי הודיע לה, כי היא מפוטרת מאחר שאין עבורה תפקיד וכי ישולמו לה דמי הודעה מוקדמת עבור 30 יום ושכר עבור 60 יום (עבור התקופה המוגנת על פי חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.

3. החברה לא השיבה את שירה לעבודה בפועל במהלך התקופה המוגנת לפי חוק עבודת נשים.

4. שירה פנתה לבית הדין לעבודה בבקשה להשיבה לעבודה בתפקידה כפי שהיה טרם יציאתה לחופשת לידה, או לתפקיד דומה, באותם תנאים.

5. רק לאחר הגשת הבקשה, החברה הציעה לשירה משרות שונות בחברה, אשר לטענתה של שירה נפלו ברמתן המקצועית מתפקידה כמנהלת אזור והיו כרוכות בהרעה מוחשית בתנאי העסקתה.

6. שירה הגישה תביעה לתשלום פיצוי בגין הפרת הוראות חוק עבודת נשים והפרת הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, וכן לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, תוך הפרת זכות השימוע. התביעה הוגשה נגד החברה, מתי ואלון, מנהל התפעול בחברה.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק

1. תפקידה של שירה כמנהלת אזור לא בוטל. במהלך שהותה של שירה בחופשת לידה איישה החברה את התפקיד בעובדת אחרת, וזאת בלא ליידע על כך את שירה.

2. עד לפנייה לבית הדין, החברה לא עשתה מאמץ רציני לאתר תפקיד חלופי עבור שירה, דבר המלמד על כך שהחברה ויתרה על עבודתה. מתי הודיע לשירה על פיטוריה בשיחה שנערכה כ-6 ימים לפני שהיא היתה אמורה לשוב לעבודה. הוא אמר לה "לשבת בבית" וכי היא תקבל את כל המגיע לה.

3. בנסיבות אלה, שעה שנאמר לעובדת הזכאית על פי דין לחזור לעבודתה בפועל, לשבת בביתה לתקופה בלתי מוגדרת, הרי שיש לראות בכך הודעת פיטורים.

4. החברה הפרה את הוראות חוק עבודת נשים בכך שנתנה לשירה הודעת פיטורים ולא אפשרה לה לעבוד בפועל במהלך התקופה המוגנת לפי חוק עבודת נשים. החברה אף לא נתנה לשירה זכות שימוע טרם שהודיעה לה על הפסקת עבודתה ואף לא מצאה לנכון ליידע את שירה על העברתה מתפקידה ועל העברת התפקיד לעובדת אחרת טרם שהדבר בוצע בפועל.

5. בנסיבות אלה, אף אם היתה החברה מציעה לשירה משרות הולמות במועד בו נעשה הדבר לראשונה (לאחר הפנייה לבית הדין), הרי ששירה לא היתה מחויבת לקבל הצעות אלה.

6. החברה הפרה את הוראות חוק עבודת נשים ולפיכך יש לחייב את החברה בפיצוי בסך של 25,000 ₪.

7. שירה הופלתה מחמת הורות, שכן לא ניתנה לה הזדמנות שווה, בהשוואה ליתר עובדי החברה, להתחרות ולהשתלב בתפקידים הקיימים בחברה, וזאת עקב היותה בחופשת לידה. יש לראות באפליה זו גם כאפליה מחמת מין. בנסיבות אלה, יש לפסוק לזכותה פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 10 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, על סך של 40,000 ₪.

8. סוף דבר – התביעה נגד החברה התקבלה. החברה חויבה לשלם לשירה פיצוי בסך של 25,000 ₪ בגין הפרת חוק עבודת נשים ופיצוי בסך 40,000 ₪ בגין הפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. בנוסף, חויבה החברה בהוצאות משפט בסך של 6,500 ₪, בתוספת מע"מ.

 

עב' 6527/07 שירה כהן נ' חברת מנפאואר ישראל בע"מ ואח', ניתן ביום 5.11.2009.

• עו"ד הילה פורת – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא", ומנהלת אתר עולם העבודה – הפורטל למעסיקים www.hilaporat.co.il

 

 

אולי אתה רוצה:

השאירו תגובה

^ TOP