"לכל מי שרוצה לטוס לברזיל ועוד לא מצא את הזמן, זה הדבר האמיתי הכי קרוב שיש… חגיגי, מלא צבע, מלא אנרגיה, מרגש ואותנטי" (טיים אאוט לונדון)
להקת המחול שהוקמה על ידי שלושה חברים מהפאבלות והשכונות סוחפת קהלים ברחבי העולם במופע שכולו נשמה ברזילאית.
5-2 בנובמבר 2016
בית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה בת"א
להקת ביילה ברזיל ( Bal'e de Rua ), שפרצה לתודעה הבינלאומית בשנת 2002 והחלה דרכה בשכונות העוני והפאבלות של אוברלנדיה, עיר קטנה במרכז ברזיל – תגיע לביקור ראשון בישראל עם מופע שהוא מסע מרתק לתוך הנשמה והלב של אפרו-ברזיל.
המופעים יתקיימו במסגרת סדרת מחול במשכן, בין התאריכים 5-2 בנובמבר 2016 בבית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה בת"א.
בשנת 1992 הקימו את הלהקה שלושה חברים מאוברלנדיה: פרננדו נרדוצ'י, מרקו אנטוניו גרסיה וז'וזה מרסיאל סילבה.
פרננדו נרוצ'י, רקדן ומנהלה האמנותי והאדמיניסטרטיבי של הלהקה למד מחול קלאסי ומודרני בסוף שנות ה-70'. בתחילת שנות ה-80, חבר לרקדנים גברים שהתאמנו בכיכר באוברלנדיה. באותה עת עבד עם שר התרבות של אוברלנדיה על פיתוח פרויקטים שישפרו את התרבות הפופולארית באזורים עניים של העיר, אך ריקודי הרחוב לא היו ידועים בקרב עסקני התרבות והמדיה והוא החליט ביחד עם חבריו לשקוד על תיקון התפיסות המוטעות שנקשרו בתנועה זו.
מרקו אנטוניו גרסייה היה רקדן פ'אנק וברייקדנס משכמו ומעלה. הוא מעולם לא למד באופן רשמי, ומגיל 12 תרגל את אמנותו ברחובות.
ז'וזה מרסיאל צבר מוניטין רב מגיל צעיר בשכונת מגוריו אודות למיומנויותיו כרקדן פ'אנק, היפ-הופ וברייקדנס.
על תחילת הדרך וסגנון הלהקה מעיד פרננדו נרוצ'י: "בשנות ה-80 היתה תנועת ריקוד רחוב ענקית של קבוצות צעירים עניים שרקדו באוברלנדיה. כשהחלטנו ליצור קבוצה חדשה רצינו ליצור סגנון חדש, לפתח דרך ברזילאית לעשיית ריקודי רחוב, עם זהות ראויה. רצינו להוכיח שלריקוד שלנו יש טכניקה משלו, דיוק משלו וזהות מקצועית ושזהו ריקוד המבטא את הרוח האפרו-ברזילאית. אנשי אפריקה שהגיעו לברזיל היו עבדים, אבל הם השתחררו ולא רק שרדו אלא גם שמרו על המסורת שלהם והשפיעו רבות על התרבות הברזילאית. כך נולדו הסמבה, קרנבל, הקפוארה, וכל כך הרבה ריקודים ברזילאים אחרים. אחד השירים שבמופע משקף את המשמעות הרוחנית של ריקוד הרחוב:
"הרחוב היה סמל לחופש, החופש שלנו. רגלינו הלמו במדרכות. עורנו השתפשף על הבטון. אור הרמזורים שימש לנו כפנסי התאורה. האספלט היה טריטוריית הריקוד שלנו. וכשהמסך עולה, רחשי הנשימות באולם מצמיחים לי כנפיים. הנה אני, יותר מאדם. הנה אני, הרבה יותר מאדם".
בשנת 2002 עשתה הלהקה פריצת דרך בינלאומית כשהוזמנה להופיע, לראשונה מחוץ לברזיל, בביאנלה למחול בליון שבצרפת. ומאז ועד היום צפו בה למעלה מחצי מיליון בני אדם ב-13 מדינות שונות כאשר הביקורות מהללות בכל מקום: "זיקוקים לעיניים ולאוזניים" הגארדיאן (מאי 2009),"הפקה מרהיבה, תאווה לעיניים" טיימס (מאי 2009), "חגיגה נוטפת זיעה של קצב אנרגטי!" "הנשמה של ברזיל תרקוד לכם בגוף ובעצמות!" (טיים אאוט לונדון, אוגוסט 2015).
הלהקה גם מפעילה מרכז המלמד כ-300 נערים מחלקים שונים של אוברלנדיה ללא תמורה כספית– כחלק מהחזון ואידיאל לחיים.
המופע שיועלה בישראל, מלווה בזמרת ומוסיקה ושירה חיה על הבמה, ורוקדים בו 14 רקדנים וירטואוזים שכולם התגלו בפאבלות. המופע משקף את הסגנון שיצרו השלושה: ריקוד חדש – עדיין אורבני, בעל זהות ברזילאית מובהקת, המחבר סגנונות באמצעות המוסיקה: "אנחנו אוהבים להתנסות בחיבורים שונים. אנחנו לא מפחדים לערבב באך עם זמר ראפ, או מוצרט עם ריקוד ההיפ הופ, ברייקדאנס או סמבה או קפוארה".