מבוגרים אוהבים מספרים.
כאשר אתה מספר להם שיש לך חבר חדש, לעולם לא ישאלו אותך אודות דברים שבמהות.
הם לא ישאלו: "מה צליל קולו? איזה משחקים אהובים עליו ביותר? האם הוא אוסף פרפרים?"
תחת זאת ישאלו: "בן כמה הוא? כמה אחים לו? מה משקלו? כמה כסף משתכר אביו?"
רק כך הם חשים שהם מכירים אותו…" (הנסיך הקטן)
התעודות של הילדים הופכות הרבה פעמים גם תעודה לנו ההורים… ואם במספרים ענייננו אז כבר משוואה…
אנחנו רגילים להשוות… חייבים להשוות…הרי אם לא נשווה אז איך נדע איפה אנחנו במדד ההצלחה.. לפעמים אנחנו לא אוהבים את המשוואה ומתוך כעס שוכחים לבדוק אותה … לפעמים אנחנו מתאהבים בה ושוכחים לבדוק אותה….לפעמים היא פשוט נוחה לנו… היא מתאימה לנו למשוואות שצמחנו אל תוכן.
ציונים טובים = ילד טוב = הורים טובים
ציונים לא טובים= ילד לא טוב = הורים לא טובים
תעודת הצטיינות= ילד מצויין = הורים מצויינים
מספרים … תוויות… יש פעמים שהתוויות האלו לצערי המאוד רב מלוות אנשים כל חייהם… קשה לפרוץ את תקרת התווית בפרט אם היא נצרבת בעלבון בנשמה.
תוויות
מוצלח מאוד, לא כל כל מוצלח… יש פה פוטנציאל להיות מוצלח יחד עם זה הפוטנציאל אפעם לא ממומש… מתאמץ.. לא מוצלח…. כישלון….
אנחנו שוכחים פעמים רבות שהתעודה כתעודה, בסך הכל מציינת ביטוי של ידע מסויים, בזמן מסויים, תחת מסגרת, מסויימת ותנאים מסויימים… בפעמים אחרות שכחו להגיד לנו שכך אז כשבאנו אנו עם התעודה… התעודה אינה מודדת את האדם שאנחנו… היא אינה מודדת את הסיכוי שלנו להצליח או להיות מאושרים בחיים… היא אינה מודדת האם אנחנו חכמים או האם יש לנו את היכולת ללמוד… היא אינה מודדת ואינה יכולה לנבא אם נחיה חיים מלאי תחושת מימוש….
אני דסלקטית וגאה בכך… גדלתי בתקופה שלא היתה עוד הגדרה כזו במילון…. למדתי על בשרי מה זה אומר נכשל…מכות היתה הדרך להכניס בי קצת מוטיבציה… לישר את כל מה שעקום בי… אבל יש לך פוטנציאל… פוטנציאל לא ממומש… למדתי לקרא רק בכיתה ג … את לוח הכפל אני עדיין יודעת בעל פה רק רבע שעה אחרי שאני משננת אותו… דקה אחרי זה והמספרים המספרים מסרבים להסתדר בהתאם למקובל… המילים מלאות בשגיעות.. יוצאות מהקווים והכתב אוי לבושה הוא ממש לא מצוייר כמו זה של תמר….
היום לתת פיזית מכות זה כבר לא פוליטיקלי קורקט….יחד עם זה צריך לדחוף להצלחה… ליישר את מה שעקום … את מה שיוצא מתווך ההצלחה… אז אנחנו נותנים מכות במילים… אני מאוד מאוכב.. למה אתה לא משתדל מספיק? קיבלת 90 כמה קיבלה עמית? והילדים האחרים בכיתה כמה קיבלו? קיבלת 80? אתה מסוגל ליותר…. או במילים כמו נו מה יהיה איתך… רק 65 במתמטיקה אין יותר חוג כדורגל/ריקוד/ציור… אין יותר חברים אחרי ביצפר…
נפלא תעודת הצטיינות איזה יופי אולי תקח עוד כמה נקודות בפיזיקה… ועוד חוג… ומאמן אישי.. ומורה פרטי… ועוד אחד… ככה שתממש את הפוטנציאל..
תוויות ושוב תוויות במדד הצלחה שהקשר בינו לבין הצלחה בחיים מקרי בהחלט…
אני מאוד אוהבת את המקום בו אני נמצאת בחיי. לקח לי המון זמן להסיר תוויות שהודבקו לי על ידי אנשים שרצו בטובתי…. לקח לי המון זמן להגדיר בעצמי לעצמי מהו הפוטנציאל שלי.. מתי ואיפה אני רוצה לממש אותו… מתי מספיק הוא בהחלט מספיק… מתי טוב הוא טוב לי… ואיפה חשוב לתת ביטוי למצויין ומתי מצויין בדבר אחד הופך אוייב של טוב וטוב מאודים בדברים אחרים…
