אני בעד מצעד האהבה  

מאת: חגית רימון

 

בכל שנה מתעוררת המחלוקת – בעד או נגד מצעד הגאווה? אחרי שהפסקתי להסתיר את העובדה שיש לי בת זוג והפסקתי להתבייש בכך, פתאום הדברים נעשו קלים. אני מבינה את מהות המילה "גאווה" – משמעותה עבורי היא "זו מי שאני ואני לא מתכוונת להתנצל על כך."

הבושה אותה נשאתי בתוכי במשך כל כך הרבה שנים התחלפה בשמחה במי שאני. חיי הפכו למעניינים ותוססים – אני חוגגת במסיבות ובאירועים כפי שלא חגגתי מימיי. אני יכולה לספור על כף יד אחת את מספר המסיבות בהן ביליתי בתקופת נעוריי. עכשיו אני בגיל העשרה שלי…

פתאום נראה לי שזה לא אישיו להיות לסבית או הומו במדינה, והדבר די פשוט. אני מניחה שזוהי תחושתי בזכות הסביבה שבה אני נמצאת והנשים בהן נתקלתי. שהרי לכל ידוע שלא לכולם זה קל.

 כשראיתי השנה את השלטים המזמינים למצעד הגאווה שאלתי את עצמי אולי המצעד מיותר?… הרי בארץ לא כל כך קשה להיות הומו או לסבית או שמא אני טועה? כנראה שאני טועה, שהרי ישנם אלפי נשים וגברים שנמצאים בארון, בחושך.

ואהבת לרעך כמוך

השנה (2011) שמו של המצעד הוא "ואהבת לרעך כמוך", זה מה שנכתב על שלטי הפרסום. מאוד אהבתי את השם שבחרה עיריית תל אביב, והאמת היא שהופתעתי מכך, שהרי זוהי מצווה הלקוחה מהתנ"ך, מספר ויקרא י"ט י"ח: "לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'."

על הפסוק "ואהבת לרעך כמוך", אמר רבי עקיבא, מגדולי התנאים שחי במאות הראשונה והשנייה לספירה, "זהו כלל גדול בתורה.

אבל מצד שני, התורה אוסרת באיסור חמור על שני גברים לקיים יחסי מין אנאליים. מקור האיסור בפסוק מספר ויקרא: "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא"והעונש עליו נלמד מפסוק המופיע שני פרקים לאחר מכן באותו הספר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" (כ', יג). העונש לעובר על איסור זה במזיד, בפני שני עדים ולאחר שהתרו בו, הוא מיתת בית דין בסקילה. האיסור בתורה הוא על יחסי מין אנאליים בלבד, כפי שמפרש רש"י: "כמכניס מכחול לשפופרת". האיסור על יחסי מין שאינם כוללים חדירה, חמור פחות, ודומה בחומרתו לאיסור על אוננות. ההלכה אינה מתייחסת כלל לנטייה מינית, ככזו. (לקוח מויקיפדיה).
אחת הסיבות להתנגדות להומואים היא האיסור החמור בתורה, למרות שיצוייין שהיהדות המתקדמת מקבלת להט"בים באופן מלא. רבני התנועה משיאים זוגות בני אותו המין ובמוסדות התנועה מכשירים רבנים הומואים ורבניות לסביות. היהדות קונסרבטיבית מקבלת בברכה להט"בים גלויים כחברי קהילה, אך חלוקה בשאלה האם להשיא זוגות חד מיניים, והאם להסמיך הומואים ולסביות כרבנים (לקוח מויקיפדיה).

האם צריך את מצעד הגאווה?

האם צריך את מצעד הגאווה השנה?" שאלתי את אהובתי.

"ברור". היא השיבה. תמיד הדברים אצלה מאוד ברורים.

"למה צריך?" שאלתי.

"מה זה למה צריך? כי כל סיבה לשמוח היא מבורכת. וחובה לשמוח. ואם יש לנו את חודש יוני שלנו לשמוח, אז איפה שיש סיבה לשמוח צריך לשמוח. עצם היותנו אנשים גאים זו סיבה לגאווה. זה שמאפשרים לי להיות מי שאני זו סיבה לגאווה. למה שלא נחגוג? זו חובה לחגוג את היום הזה. זהו יום חשוב. היום שיצאנו מהארון – שכולם יידעו. זה מצעד ססגוני, צבעוני זה יום שמחה, למה לא לחגוג אותו? כל סיבה שיש לשמוח בעם הזה היא מבורכת. את יום האהבה לא חוגגים? דברים חיוביים חובה לחגוג אותם."

 אני השתכנעתי.

חגית רימון

hrimon@gmail.com

אתר אישה

‎Posted by ‎אתר אישה‎ on‎ חמישי 3 ספטמבר 2015

השאירו תגובה

^ TOP