קטע מרגש על אהבה, הלקוח מספר מעניין – מזהים את הספר?

מאת: אתר אישה

 

di

 

הנה קטע מרגש מספר מעניין שאני קוראת. מזהות את הכותב המוכשר ואת שם הספר? מה דעתכן עליו?

"היא הייתה שקטה ומופנמת ושברירית כזכוכית ונציאנית וגברים עוררו בה מבוכה נוגעת ללב. בפעם הראשונה בחיי פגשתי מישהי שלא נהנתה מכך שעמדה במרכז תשומת הלב. רק ביום הולדתי העשרים ושמונה קיבלתי רמז לכך שיכול להיות שאני מוביל בתחרות על לבה. התכנסנו לכוסית בכסית, והיא הגישה לי ספר עטוף. הלכתי הצדה וקראתי את נייר העטיפה. היה זה "על האהבה" של אריסטו.
כמה שבועות אחר כך נסעתי לראיין בירושלים את דני קיי. לפני שיצאתי לדרך צלצלתי אליה לשאול מה שלומה. "אני בסדר," היא אמרה, "דולב אצלי."
הגעתי לראיון שפוף ומדוכא. קיי, שהיה יהודי חם ואדם רגיש, הבחין שאני לא מרוכז ושאל אותי מה קרה. סיפרתי לו שפגשתי את אהבה חיי, אבל אני חושש שלבה נתון לאחר.
עד יומי האחרון הייתי אסיר תודה לו על תגובתו. "עזוב אותך מהריאיון," אמר לי, "אני אפנה לך זמן מחר. סע לתל אביב ותציע לה להתחתן אתך."
נוריתי מן הכסא, יצאתי החוצה ונכנסתי למונית. "לתל אביב," אמרתי לנהג, "ותמהר."
בעוד הרי ירושלים חולפים על פני הרגשתי איך מתעורר בי הכעס. על כל הכבוד לאמרותיו של אריסטו על האהבה, זכרתי אמרה אחרת שלו, שהתאימה הרבה יותר למצב רוחי באותה שעה ארוכה כנצח: "כל אחד יכול להתרגז – אין קל מזה. אך להתרגז על האדם הנכון, במידה הנכונה, בעיתוי הנכון, למטרה הנכונה ובדרך נכונה – אין זה דבר קל כלל ועיקר."
כשהגענו לתל אביב הייתי כבר מרוגז למופת. נכנסתי לביתה של שולה והתייצבתי מולה. "נמאס לי מזה," הרעמתי בקולי, "אנחנו מתחתנים."
"בסדר," אמרה שולה, מה אתה צועק."

 

 

השאירו תגובה

^ TOP