אהבה – המגדיר הבלתי שלם 

מאת: דנה ארביב

 

woman1

דורות של פילוסופים והוגי דעות, מאפלטון ועד ריקי גל, הוגיעו את מוחם בשאלה "מה זאת אהבה?", ללא תוצאות מרשימות. להוסיף הגיגים מקוריים למה שכבר נאמר בנושא – יהיה קשה לכותבת, ומתיש לקוראים. ולכן, למרות הפיתוי, אמנע מלחוות את דעתי האקדמית בנושא. לא באפיון המחלה אעסוק כאן, אלא רק באחדים מהסימפטומים שלה:

תופעת הירידה התלולה באי-קיו – ידידתי, בעלת שני תארים אקדמיים ורשימת פרסומים מרשימה, בהיותה מאוהבת, מתקשה להרכיב רשימה למכולת.
גרוע מזה, כשמושא אהבתה, שלושה ימים ברצף, מוצאת סיבות למה אינן יכולות להפגש (ביניהן פגישה עם אמא שלה וניחום אבלים אצל הבחור שמנקה את המדרגות), היא עדיין אינה מבינה, וממשיכה להתקשר, ולשאול, אם בכל זאת, אולי אחרי ארוחת הערב עם הסבתא של גיסתה, מתחשק לה לבוא…

תופעת ההתחברות למקורות תרבות שוליים, מיסטיקה ואמונות טפלות – קשורה לתופעה הקודמת. כולנו, הבנות המשכילות, החילוניות, נשות הקריירה המפוכחות, הרופאות ועורכות הדין – מוצאות את עצמנו מעיינות בשקיקה בהורוסקופים, ורצות לבעלות אוב ולקוראות בטארוט ובקפה. מי שלא היתה שם – שתקום! שקרנית!

תופעת ה"סמארק שלך כל כך מקסים" – כשאנחנו מאוהבים, כל דבר שקשור לאובייקט נחזה שובה לב ומדהים ביופיו. במו אוזניי זכיתי לשמוע מבחורה, שבד"כ מגלה רמת אינטליגנציה הרבה מעל הממוצע את המשפט: "את אוכלת מדהים" (להסיר ספק: הכוונה הייתה לפיתה עם חומוס, ולא מה שאתם חושבים!). מאחר ששנים מעירים לי שאני אוכלת כמו בהמה, זה קצת הצחיק אותי. אבל רק עד שתפסתי את עצמי מהרהרת, כמה חינניות הן השיניים הבולטות של הבחורה, שהעסיקה את ראשי באותו הזמן… אף אחד אינו חסין בפני תופעת הסמארק המקסים, האמינו לי.

תופעת "הכדורגל" – לפני זמן מה, הצעתי לחברתי הסטרייטית, חובבת האמנות המושבעת, להצטרף אלי לפתיחת תערוכה. לתדהמתי, הבחורה, שעד לא מזמן בכלל לא ידעה שיש הבדל בין כרורגל לכדורסל, הודיעה לי, שהערב היא צופה עם יואב במשחק של מכבי חיפה נגד הפועל באר-שבע (או משהו כזה). לשאלתי, ממתי היא מתעניינת בכדורגל, היא הגיבה בתדהמה: "מה זאת אומרת, מתמיד." תופעת "הכדורגל", על גווניה, פוקדת סטרייטיות, לסביות והומואים כאחד, ואפילו נצפתה אצל כמה גברים סטרייטים (הסוג המסוים הזה ידוע בכינוי תופעת "ערבי השירה").

תופעת "הפעם הראשונה" – "הפעם הראשונה, שאני מרגישה ככה", מודיעה בדראמטיות ידידתי המאוהבת. "אף אחת לא עשתה לי מה שליאת עושה לי. זה לנצח. אף פעם לא אהבתי קודם".
"אהה", אני אומרת. "לא אמרת את זה גם על מירי ועל דורית ועל טלי?". וכמו בכל הפעמים הקודמות, היא מסתכלת עלי ברחמים, ואומרת: "זה בכלל, אבל בכלל לא דומה. את לא מבינה כלום".

זה נכון. והרשימה הזו מוקדשת לזאת, שבגללה אני לא מבינה כלום. זאת, שעיניה יודעות לגעת, ואצבעותיה הארוכות לופתות את הלב, ויש לה דרך מקסימה להתעטש ולקנח את האף.

 

 

 

 

 

השאירו תגובה

^ TOP