ראיון עם ענת עין גדי – גננת ואמנית פלסטית

מאת: חגית רימון 

ענת עין גדי

ענת עין גדי

ספרי קצת על עצמך 

שמי ענת עין גדי, בת 41 , נשואה ואמא לעידו, רוני ואופיר. אני גננת מזה 16 במשרד החינוך. מנהלת את גן אנפה בנהרייה . אני בעלת תואר שני ב"שילוב האומנויות בלמידה", דוקטוראנטית שנה שניה , תחום התמחות חינוך, וחוקרת את שילוב האמנות הפלסטית בגני הילדים.

מאז ומתמיד משך אותי הציור, אך הרגשתי מעין מעצור, חוסר בטחון שמא לא יאהבו את מה שאני עושה. נהגתי לשרבט הרבה לעצמי ולא פיתחתי תחום זה בעבר.

האמנות משכה את תשומת ליבי , בעיקר הציור, ובשנים האחרות הרגשתי צורך להתחיל לפתח תחום זה. כשהחלטתי, הרגשתי מעין פקק שחולץ מתוך בקבוק. זה התחיל בלימודי התואר השני שלי בלסלי קולג', שם התחיל השינוי הגדול בחיי, גישת חיי השתנתה. הייתי מאד מציאותית, עם שתי רגליים על הקרקע, ודרך לימודיי בקולג' השתנו פני היוצרות. נחשפתי שם ללימודים מסוג אחר, לדמיון, לרוחניות, למעגל של נשים מדהימות, סטודנטיות שלמדו איתי והתחברנו למעין משפחה. האווירה והלמידה היתה בעיקר לנפש ולשם הנאה.

 ספרי על עבודתך כגננת

העבודה שלי היא קודש הקודשים, אני כל כך אוהבת את מה שאני עושה. הילדים בשבילי הם מקור שאיבה של חום ואנרגיות בל יתואר. הם נותנים לך את ההרגשה והסיפוק בעבודה. כל ילד הוא עולם ומלואו, הילדים מאד מגוונים, מאד שונים, מאד מעניינים, מאד מאתגרים.

להגיד לך שקל להיות גננת ושהעולם כולו וורוד, אז לא. כי העבודה שלנו מאד מעייפת , מאד דורשת, מאד שוחקת.  האחריות האין סופית לאורך היום, הדאגה, החמלה, הנתינה, השיווק, האוזן קשבת, ההורים  והלימוד לוקחים מאיתנו הגננות הרבה אנרגיות וכוחות.

בשורה התחתונה אני ממליצה להיות גננת. למרות כל הקשיים יש גם הרבה יתרונות כמו חופשות, הצלחות בתהליכים והשפעה על החברה.

 

איך הגעת לתחום הזה?

מאז ומתמיד רציתי להיות גננת, אמי לא הופתעה לדעת שזה המקצוע שאבחר לחיים. היום כשהילדים שלי באים לבקרה, היא מספרת להם על סיפורי ילדותי. כבר כשהייתי ילדה קטנה, הייתי מעין "גננת" בשכונה, הקמתי עם עוד חברה מועדון במקלט לילדי השכונה, היינו יוצאים  לטיולים, קבוצת ילדים בהדרכתי ואני יושבת ומחייכת על סיפוריה. כשהייתי חיילת ,המפקדת שלי רשמה אותי ללימודי הוראה באוהלו שעל שפת הכנרת  ומכאן התגלגלו העניינים. ארבע שנים של לימודי הוראה ותואר ראשון.

האם את נהנית מהעבודה? מה הכי גורם לך סיפוק בעבודה?

ברור שאני נהנית מעבודתי, אחרת לא הייתי עוסקת בתחום זה. העבודה היום היא מקור השראתי , אפשר לראות בציוריי שאני באה מתחום הגיל הרך. לעיתים בציוריי אני מרגישה כמתיילדת, ההשפעות, הנאיביות, הצבעים העזים, החום והאופטימיות באים לידי ביטוי ביצירותיי.

מה שהכי גורם לי לסיפוק בעבודתי הוא שאני רואה, חווה, מלווה תהליכים לימודיים בגן ולבסוף לראות את התוצר המוגמר. כמובן שהדגש על התהליך. ילדים בשנות חייהם הראשונות מגיעים אליי ולראות תהליך של עיצוב , למידה וחוויה, זה עושה לך משהו בנפש, זה גורם לך לעצור ולחשוב לרגע: וואלה, באמת נתתי להם (לילדים) שק הפתעות מלא בחוויות, כלים, תמונות, ומיומנויות לחיים.

איך הגעת לתחום הציור?

נחשפתי לתחום הציור דרך לימודיי בלסלי קולג' . במסגרת לימודיי עברתי סדנאות שונות ואחת הסדנאות היתה אמנות ויזואלית. היתה שם מורה, אחת הטובות שהכרתי, ובסדנה זו התנסינו בחומרים שונים מתחום האמנות הפלסטית. שם עברתי תהליך מאד משמעותי בחיי.

באותה סדנה הרגשתי שנולדתי מחדש, חוויתי את תהליך היצירה, הרגשתי את הנפש שלי כמו בלון שמתרוקן. פרצתי החוצה בכל הכוח, הרגשתי שהשלתי מעליי קליפות. ואז חדוות היצירה והעשייה בתחום הציור פרצו לכל עבר, החלטתי שאני רוצה לצייר, להרגיש, להגיד מה שיש לי על הלב. החלטתי לקחת שיעורי ציור, למדתי אצל המורה דני ארמה, שהוא אמן דגול בעיניי, למדתי אצלו שנתיים, באתי ללא כל ידע, ודרך שיעורים אלה למדתי על הקווים השונים, המרקמים, התמצאות על הקנבס, רקעים וכו'. עם הזמן החלטתי שאני רוצה לבד. רוב הלמידה שלי על ציור נעשתה על ידי חקר וגילוי, המון התנסויות אישיות ואהבה למה שאני עושה.

מדוע את מציירת בסגנון נאיבי דווקא? את יודעת גם לצייר בסגנון אחר?

הרבה שואלים אותי שאלה זו, אבל אין לי תשובה ברורה. הציורים שלי הם על גבול הנאיביות. אני מציירת מהלא מודע, מה שאני מרגישה. אני מציירת בצורה אסוציאטיבית, לעיתים אני חושבת  על משהו ויוצא לי משהו אחר, כאן הנפש מדברת. אבל סגנון ציור נאיבי מאד מדבר אליי. אני חושבת שיש הרבה אמנים ישראלים נפלאים בתחום זה. אני יודעת לצייר בסגנונות שונים, מופשט מאד מדבר אליי, מודרני. לא אוהבת דיוק יתר, אוהבת להשתמש בצבעים אקריליים ושילוב של שמן ואקריליק.

מהו החלום שלך בתחום הציור?

אילו היית שואלת אותי את השאלה הזו לפני חודש, הייתי עונה לך תערוכת יחיד. אבל מכיוון שהגיע חנוכה ומישהו שמע על רצוני, מבחינתי הגשמתי חלום, שתי תערוכות יחיד שלי יוצאות בימים אלה לאוויר העולם. האחת באודיטוריום עכו והשניה ובבניין המועצה מטה אשר. מבחינתי זו הגשמת חלום.

ואז חלום אחר משמש להגיע, מבחינתי להציג בעולם את יצירותיי, זה גם חלום, ולפרוץ לתודעה הציבורית. כלומר דווקא כאשת חינוך, דוקטור בשנה הבאה, להכניס את ציוריי כרפרודוקציות לימודיות בתחום החינוך.

אילו תגובות את מקבלת לציורים שלך?

תגובות ממש טובות, פרגון עצום, ממש מחמם את הלב. אני מפרסמת את ציוריי בעשרות קבוצות בחו"ל והאהבה והמחמאות שאני מקבלת ממש עצומות. אני מקבלת המון תגובות מאמנים בעלי שם שאוהבים את יצירותיי. קיבלתי השבוע המון תגובות מחממות לב על התערוכה והיו הדים מאד חיוביים, הרבה הביעו רצון לבוא ולראות את התערוכות.

מה את עושה בימים אלה?

עומלת על הדוקטורט וכותבת מאמרים בתחום ואחד מהם יתפרסם בשני מגזינים: " הד הגן" ואתר "הגיל הרך" כבוד גדול עבורי. בהזדמנות זו מזמינה אותך ואת קוראי האתר לתערוכותיי שאני מאד גאה בהן ומתרגשת מאד.  תערוכה ראשונה באודיטוריום עכו החל מ- 18/12 פתיחה חגיגית. בשעה 19.30 ותערוכה שניה בבניין המועצה מטה אשר החל מ17/12 הן יוצגו במשך חודשיים.

ב- 25/12  יש לי חשיפה לתערוכה ממש גדולה של כמה מאות אנשים שבאים לקחת חלק במועדון הזמר של עכו. הטלוויזיה המקומית תהיה שם ותראיין אותי, תחשוף את תערוכתי ויופיעו הזמרות רותי נבון ושרי במופע נשי אישי. (ביום זה התערוכה תהיי רק למוזמנים ולכאלה שרכשו כרטיסים למופע)

חגית רימון

hrimon@gmail.com

8 Comments

  1. רוני עין גדי הגיב:

    אימא את הצירת המקסימה אוהבת את ציוריך אוהבת אותך

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    בוקר טוב ענת ען גדי
    ספרי לי מה אומר לבך ?

    הנה ימים רבים חלפו,ושניי פריצות הדרך שלך צלחו,
    האחת,,, האומץ שלך לשתף
    השנייה,,, ההצלחה שלך בראיית החיים ממקום חדש,האהבה,והנתינה ללא תנאי,הם אלה שיוציאו ממך את כל הסגולות החבויים בתוכך,כמו,
    ציור ואומנות הציור
    גננת משודרגת
    אשה אוהבת
    ממני
    יוסף בן נעים
    מנהריה היפה
    ועוד ועוד

    • ענת עין גדי הגיב:

      יוסף היקר מילותיך אומרות הכל
      כיף לשמוע את הפרגון וזה מה שנותן לי כוח להמשיך וליצור
      מילותיך מרגשות כמו שירה
      תודה לך ויום נפלא

  3. ענת עין גדי הגיב:

    אלמז יקירתי תודה רבה מחמם את הלב :)))

  4. ענת עין גדי הגיב:

    זוהרק'ה תודה רבה על הפירגון והמילים החמות :)))

  5. אלמז גלעד הגיב:

    מאמי אני הכי גאה בך בעולם. אני מעריצה מס' אחד שלך כאדם מיוחד במינו ,וכציירת

  6. זוהר הגיב:

    ענתי חברתי ניקרה- אני גאה בדרך שעשית, ובתוצאות אליהם הגעת ועוד תגיעי… אני יודעת שעבורך השמיים הם הגבול וככה בדיוק את פועלת- תמיד מתקדמת וכובשת עוד ועוד. את מוכשרת ברמות ואני מאחלת לך המון הצלחה. אוהבת זוהר – "אחותך" ממשפחת התואר השני בלסלי.

Leave a Reply

^ TOP